על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● באל-ג'זירה בטוחים: כך תנסה איראן לסיים את המלחמה
● אמריקה תחילה? המערכה בין ישראל לאיראן מפלגת את תומכי טראמפ
1בלי אסטרטגיית יציאה באיראן: האם ישראל נמצאת בעוד מלחמת נצח?
למרות ההצלחות של ישראל במתקפה חסרת התקדים על איראן כרגע לא ברור מהו נתיב היציאה ו"כיצד תוכל לסיים את הסכסוך הזה כשהיא משיגה את מטרותיה השאפתניות", נכתב בניתוח של מתיו צ'אנס, כתב לעניינים גלובליים של ה-CNN.
מקור ישראלי אמר ל-CNN כי סוף הלחימה באיראן יהיה "דיפלומטית ולא צבאית". המקור הוסיף כי התקווה היא שהמבצע הצבאי "יחליש את עמדת המיקוח של איראן" בכל שיחת גרעין עתידית.
לפי צ'אנס, האסטרטגיה הזו לפיה לחץ צבאי יוביל לוויתורים לא הניבה פירות בעזה. אולם בניגוד לעזה, במלחמה הנוכחית עם איראן, ישראל מצהירה על מטרות ברורות: "לחסל את האיום האיראני הקיומי", והבהרה חשובה יותר - "לא תוגדר מסגרת זמן - כל עוד יש צורך לממש את המטרה הזו".
אולם, השאיפה הישראלית נתקלת כעת באתגר האמריקאי. טראמפ לא רוצה להיגרר לעוד מלחמה במזרח התיכון. לפחות בפומבי, "הנשיא דונלד טראמפ, ממשיך להסתייג מהכנסת ארה"ב למלחמה נוספת, ומרחיק את עצמו מהעימות". מקור בכיר אמר ל-CNN כי טראמפ מעוניין בסיום העימות ולא בהסלמתו.
אבל לפי צ'אנס, ישראל "זקוקה לכוח הצבאי של ארה"ב - לא לתיווך שלה". לכן "בלי מעורבות אמריקאית שכוללת תמיכה לוגיסטית ותחמושת חודרת בונקרים, ייתכן שיכולות הגרעין של איראן ישרדו גם מתקפה ישראלית ממושכת".
כעת, ישראל שוב, "שוקעת במלחמה ללא אסטרטגיית יציאה ברורה". בדומה למלחמה בעזה, "אזרחי ישראל עם עוד מלחמת התשה מסוכנת, ללא הגבלת זמן וללא סוף נראה לעין".
מתוך ה-CNN מאת מתיו צ'אנס. לקריאת הכתבה המלאה.
2כלכלת ארמניה נפגעת ממלחמת ישראל-איראן
המלחמה בין ישראל לאיראן משפיעה על ארמניה שכעת "דנה באתגרים הכלכליים האפשריים שעלולים להשפיע על המדינה והעסקים המקומיים", פורסם ב-JAMnews, אתר חדשות המתמקד בסיקור מהקווקז ומזרח אירופה. לפי גורמים רשמיים במדינה הדאגה של ארמניה היא "לשיבושים באספקה העוברת דרך שטחה של איראן".
שר הכלכלה של ארמניה גבורג פאפויאן אמר שלמדינה "יש השפעה מוגבלת על פתרון הבעיות הללו" משום שעסקים ארמנים רבים כבר מתמודדים עם קשיים. כעת, פאפויאן אמר כי יש כבר מספר חברות שחוות שיבושים באספקה דרך איראן. "יש משלוחים תקועים בנמל בנדר עבאס. אחרים תקועים בדרכים" אמר. "גם יצואנים וגם יבואנים, בעיקר כאלה שמסתמכים על מעבר דרך איראן, מתמודדים עם אתגרים משמעותיים".
שר הכלכלה הארמני הביא תקווה שהעימות יסתיים בקרוב על מנת שהארמנים יוכלו לסחור בחופשיות דרך איראן. והוסיף "יש תרחישים שונים לגבי איך שזה עשוי להתפתח. אנחנו בוחנים תחזיות סיכון במסמכי התקציב שלנו. אם איני טועה, באחד מהם נכתב שהצמיחה הכלכלית עלולה לרדת ל־1.3% במקום 5.1%".
מתוך JAMnews. לקריאת הכתבה המלאה.
3תורי ענק, מחסור בדלק, פקקים ופאניקה: האיראנים בורחים מטהרן
לאחר שישראל פרסמה מספר צווי פינוי לחלקים נרחבים בטהרן, ולאור תקיפות אוויריות של אתרים אסטרטגיים וחיסולי בכירים, המוני איראנים "נמלטים מהבירה טהרן", פורסם בניו יורק טיימס.
תושבי טהרן נתקלים במחסור בדלק, שיבושים באינטרנט וחוסר קליטה. מייסאם, בן 41, משורר וסופר איראני, התראיין לניו יורק טיימס בשם בדוי וסיפר כי החליט להצטרף להמונים שנמלטו מהבירה. "גם בשעה שתיים לפנות בוקר הוא נאלץ לעמוד בתור ארוך בתחנת דלק כדי לתדלק", נכתב.
6 תושבי טהרן סיפרו לניו יורק טיימס כי "תחנות דלק נסגרות בשל מחסור בדלק, ואלו שעדיין פועלות מגבילות את המכירה ל־10 ליטרים לרכב בלבד. האינטרנט והשירותים הסלולריים משובשים בצורה קשה. התושבים ממהרים לעזוב ואוספים ציוד חיוני. אולם עבור רבים, לא ברור לאן ללכת".
דניאל אמין, תושב שכונת זפאר בטהרן, אמר לניו יורק טיימס כי "הכבישים המהירים חסומים לחלוטין. אנחנו לכודים", והוסיף בחשש "לאן אני אמור ללכת? לאן חצי מיליון בני אדם יכולים ללכת ברגע אחד?".
תושבת אחרת אמרה, "התורים הארוכים בתחנות הדלק הופכים את התדלוק לכמעט בלתי אפשרי".
מוחסן, בן 42, מהנדס, עזב בתחילת השבוע את טהרן למזרח, וסיפר לניו יורק טיימס כי "הכבישים היו כה עמוסים עד שנסיעה של שעה נמשכה ארבע שעות וחצי". בנוסף "את המסע האריכו עוד יותר אנשי ביטחון שבדקו רכבים מסחריים וניידות במעברים שבכניסות וביציאות לערים".
מתנגדי משטר התראיינו לאטלנטיק וסיפרו על החשש לחייהם ועל הייאוש הגובר. בעקבות התקיפה הישראלית נהרגו גם אנשים חפים מפשע ששהו בסמוך למטרות אסטרטגיות. "הפרניה עבאסי, בת 23, משוררת ומורה לאנגלית, נהרגה יחד עם משפחתה ביום הראשון של התקיפה. מטרת התקיפה הייתה איש משטר סמוך", נכתב. בנוסף, "זהרה שמס, בת 35, מתנגדת למשטר, נהרגה בתקיפה שאירעה בבניין מגוריה".
מתנגדת משטר בת 24 אמרה לאטלנטיק כי "אני מתנגדת למשטר ולחמינאי בכל לבי" ואף הוסיפכה כי השתתפה "בהפגנות של תנועת 'נשים, חיים, חירות'. אבל עכשיו איני יכולה אפילו לחלום על משטר חדש - אני חיה בפחד. אני חוששת על חיי ועל חיי כל מי סביבי"
פעילה נוספת בת 26, שנעצרה בהפגנות בשנים האחרונות, אמרה כי המלחמה אינה פוגעת רק בשלטון אלא יש לה השלכות נרחבות "בהוצאות, מחסור בתרופות, ניתוק מהעולם… זה אסון טוטאלי. זה הורג חפים בישראל ובאיראן".
מתוך הניו יורק טיימס מאת ליילי ניקונזר, פרנז פאסיהי, ו-ויויאן יי. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך האטלנטיק מאת עראש עזיזי. לקריאת הכתבה המלאה.
4יוון נושכת שיניים נוכח הסכסוך האזורי, וחושבת מה לעשות עם התיירים הישראלים
כ-100 אלף ישראלים נתקעו בחו"ל ורבים מהם נמצאים ביוון. כעת, "יוון וקפריסין עוקבות מקרוב אחר ההסלמה הגוברת בעימות בין ישראל לאיראן", פורסם בעיתון היווני ekathimerini.
"ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס ונשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידס קיימו פגישות ביטחוניות דחופות כדי להעריך את השלכות הסכסוך על היציבות האזורית. הרשויות נותנות עדיפות לביטחונם של אזרחים יוונים באזורים מוכי עימות, תוך חיזוק צעדי ההגנה סביב נכסים ישראליים ואיראניים בשטחן. כ-2,500 תיירים נתקעו בקפריסין", נכתב.
ביוון בוחנים גם את ההשפעה הכלכלית של הסכסוך על המדינה. "בשנת 2024 ביקרו ביוון מעל 600 אלף תיירים ישראלים, כאשר ב-2025 ציפו לעלייה נוספת. בקפריסין, ישראלים הם קבוצת התיירים השנייה בגודלה מדי שנה".
מתוך ה-ekathimerini מאת נקטאריה סטאמולי. לקריאת הכתבה המלאה.