קניון ערים כפר סבא נטוש / צילום: רמי זרנגר
מאז יום שישי הקניונים, מרכזי הקניות ורוב החנויות בישראל סגרו את שעריהם. גם לאחר הודעת פיקוד העורף על מעבר למתווה הקלות, רבים נותרו מבולבלים. האם העובדה שמותרת התקהלות של 30 אנשים במרכז הארץ, מאפשרת פתיחת קניונים? ומה לגבי הצפון והדרום, שבהם מותרת התקהלות של 100 אנשים? ואם לא הקניונים, האם מרכזי קניות פתוחים עם מקלט תת קרקעי כן?
● לאחר השינוי בהנחיות: מרכזי הקניות שצפויים להיפתח כבר הערב
● האחים אמיר ורמי לוי חוגגים: כך הפכו התורים בסופר לזינוק במניות
● מעדיפים להישאר קרוב לבית: החשש מטילים הגדיל את הרכישות באונליין
בשורה התחתונה, הקניונים ומרכזי המסחר יוכלו להיפתח לפי מגבלות המיגון שיש בהם - בלי קשר לכמות האנשים אלא בגודל וכמות המרחבים המוגנים. לפיכך, במרכזי הקניות ביג הודיעו לשוכרים כי בהתאם להנחיות פיקוד העורף המעודכנות, הם יוכלו לפתוח את החנויות החל מיום רביעי בשעה 18:00. כך גם קניוני עזריאלי, מתוך שאיפה שהישראלים לא יפחדו לצאת מהבית ולהגיע למיקומים שרובם אינם בלב שכונות מגורים. בהמשך, הודיעו גם אמות, קניוני סטאר מקבוצת ארי נדל"ן וג'י סיטי על פתיחת המרכזים המסחריים שלהם, החל ממחר.
נציין גם כי לא בטוח שכל החנויות יפעלו במתכונת מלאה, שכן מערכת החינוך עדיין מושבתת. כשיהיו לא מעט עובדים שייאלצו להישאר בבית עם הילדים, לא כל בתי העסק יוכלו לפעול במשמרות מלאות.
שורה של מנהלי רשתות עמם שוחחנו התריעו כי אם מרחבי הקניות לא ייפתחו, ההשלכות לכלכלה הישראלית יהיו קשות. עם זאת, לא מעט מהקמעונאים עדיין מנסים להבין להיכן פני הדברים, הן פנימית בתוך הרשת והן מול מתחמי הקניות, ולכן חוששים לדבר בקולם אל מקבלי ההחלטות.
בעוד לחלק מהעסקים יש אורך רוח, במיוחד רשתות גדולות עם גב כלכלי ועם אתרי אונליין פעילים, רובם המכריע הם קטנים שמחכים כבר שנה וחצי להתאוששות ולשגרה.
"אנחנו לא פינלתרופים"
מוקדם יותר השבוע שלחה קבוצת מליסרון מכתב לשר הכלכלה המציע מתווה להפעלה מוגבלת של המרכזים והקניונים, שתאפשר לציבור לצאת מהבתים ולעסקים להתפרנס. לפי ההצעה, הפעלת מרכזי המסחר תתאפשר בכפוף להגבלת שעות הפעילות, כמות המבקרים, קיומם וזמינותם של אמצעי מיגון מתאימים.
גם איגוד לשכות המסחר פנה לשר הכלכלה עם בקשה לפתיחת המשק, אבל תשובות ברורות עדיין אין. "כוחות הביטחון בהצטיינות יוצאת דופן, אבל הממשלה בכל הקשור לכלכלה נשארת מאחור", אומר נשיא האיגוד שחר תורג'מן.
"שבוע לתוך הלחימה ואין שום פתרון כלכלי, שום הסדר או פיצוי למאות אלפי עסקים אשר תוך יום הושבתו לחלוטין. משרד האוצר והכלכלה אשר כנראה עסוקים מדי בקבינט הביטחוני.
"פתיחה אחראית ומדורגת של המשק יכולה לחסוך מיליארדי שקלים בפיצויים ולמנוע אובדן הכנסות של 50 מיליון שקל ביום ממיסים. לכן, אנחנו מברכים על ההחלטה לשוב ולפתוח את המשק תוך שמירה על הנחיות פיקוד העורף, אבל בשלב זה טרם פורסם מתווה מסודר באשר למה שצפוי בעתיד הקרוב. אנו דורשים פתרון שיביא ודאות לבעלי העסקים.
"הממשלה לא מבינה שבסוף, אנחנו אנשי עסקים ולא פילנתרופים. אני קונה סחורה, היא על המדפים, אני מוכר אותה ובאמצעותה פדיון אני משלם שכר דירה, משכורות ומסים. אם התזרים אפס, אני לא יכול לשלם לאף אחד".
"הרגולטור מתנער מהכול"
למרות שמאז התקיפה הישראלית באיראן נרשמים גידולים חדים במכירות של כמה קטגוריות, ביניהן ספרים ומשחקים, החנויות המתמחות בהם אינן מוגדרות כעסק חיוני. "אנחנו לא רוצים כסף ושום דבר. רק שיאפשרו לנו לפתוח", אומר לגלובס אבי שומר, מנכ"ל צומת ספרים.
"כרגע אנחנו פותחים חנויות למשלוחים בוולט ומהאינטרנט או לאיסוף. מחכים כמובן לאישור, ומתוך 96 חנויות רק 13־14 חנויות פתוחות לוולט. גם אם אנשים מנסים להיכנס, הפקחים מגרשים אותם. זה לא הגיוני שבכל פעם שקורה משהו, הרגולטור מתנער מהכול וישר סוגר.
"בקורונה זה היה משרד הבריאות שסגר בלי מחשבה, ועכשיו מפקדת העורף שמחליטה את מי לסגור ואת מי לפתוח. הרי אם נוסעים היום לקניון, יש מאות אנשים שנמצאים בסופר-פארם, שופרסל, בחשמל, בהלפרין, באלקטרוניקה. חצי מהחנויות פתוחות כי מותר להן. אז למה לנו אסור?
"אני לא מבין את ההיגיון. מי מחליט שספרים זה לא חיוני, ואופטיקה או סלולר כן? ספרים ומשחקים זה מקום לפורקן ולבריחה. לרגולטור הכי קל לסגור. גם המטוסים יוצאים עכשיו ריקים, ולישראלים אסור לצאת. למה?
"דיברנו יחד עם לשכת המסחר עם שר האוצר והכלכלה, כולם בעדנו. הבעיה היא שמי שמחליט זו מפקדת העורף, והכי קל להם לסגור. הם גם לא מתייעצים איתנו. זה כסת"ח. למקרה שיקרה משהו, יגידו מפקדת העורף אשמה, אז הכי פשוט היה לסגור הכול".
שומר מודה כי "חצי מהמשק פתוח כבר, כי הם למדו לא לשאול ולא לעשות חשבון", ומסכם, "גם אם נחזור ל־70% תפוקה ונעבוד 8 שעות במקום 12, דיינו. אבל צריך לקבל החלטה ולהיות אמיצים. אנחנו אמיצים בלתקוף באיראן, אבל לא אמיצים בלהחליט לפתוח חנויות.
"הבעיה הכי גדולה ברשתות קמעונאיות היא תזרים המזומנים. אם לא עובדים חודש, אין כסף לשלם. מאיפה ישלמו את שכר הדירה ושכר העבודה? ובעלי הנכסים מאז הקורונה למדו את הפטנט, והכניסו לחוזה סעיף שאומר שגם כוח עליון, מלחמה או מגפה לא פוטרים מתשלום שכר דירה".
"כולם רוצים לפתוח"
מנכ"לית רשת מכוני הכושר הולמס פלייס, קרן שתוי, קראה עוד בתחילת השבוע לממשלה לאשר את פתיחת חדרי הכושר, והציעה גם היא מתווה שישמור על ביטחון הלקוחות, וימנע הפסדים של רשת מועדוני הכושר.
"ההתייחסות לכושר כאילו זו חוויה כיפית ותו לא אינה התייחסות רצינית מטעם המדינה", אומרת שתוי. "גם בכל הנוגע לקמעונאות - אנשים יכולים לצאת החוצה, להיות בקניונים, יש מיגון, העורף אחראי, והמדינה זזה לאט מדי.
"השרים שדיברנו איתם היו בעדנו", היא משתפת, "אבל מי שעצר אותנו זה פיקוד העורף. יש לנו 3,000 אנשי צוות ב־75 מועדונים שהוכנסו לחוסר ודאות. בבית שאן ובאילת לא היו כמעט אזעקות, למשל. אז למה לא נתנו לנו לפתוח?
"בתל אביב יש הרבה מאוד עסקים פתוחים, בתי הקפה מפוצצים, חנות לצעצועים שהכריזה על עצמה חיונית. כשכל אחד לוקח את החוק לידיים הכאוס מתגבר, כי אין משמעת.
"אמרתי לפיקוד העורף, אני אפתח את המועדונים בלי בריכות ובלי מקלחות, כי אני מבינה שיש לי עשר דקות להוציא אנשים למרחב מוגן. נתתי פתרון אמיתי. בעיניי, ענף חדרי הכושר צריך להיחשב כמו קופות חולים. זה לא ענף של פנאי, אלא הכרח. ועדיין מתייחסים אלינו כאילו אנחנו בית קולנוע".
התגובות שקיבלה שתוי בעקבות הפניות שלה מהיומיים האחרונים אוהדות. "כולם רוצים לפתוח", היא אומרת. "אנחנו כבר שנתיים עם אזעקות. נכון שזה לא אותו אירוע, אבל אנחנו אנשים בוגרים וממושמעים, ולא נסכן לקוחות. אם יש מועדון שאין לו ממ"ד בקרבה או שיושב בצמוד לבסיס צבאי, לא אפתח אותו".