התותחים רועמים והמדפים מתרוקנים: רשתות המזון שוב מזנקות בבורסה בת"א

אחרי שנדמה היה שבחודשים האחרונים רשתות המזון חוזרות לקרקע המציאות, לאחר השנה החזקה שרשמו על רקע המלחמה, אירועי השבוע האחרון הפנו אליהם שוב את הזרקור. הרשתות, שבשנים האחרונות "נהנו" משורה של אירועי קיצון, תחילה התפשטות מגפת הקורונה ובהמשך מלחמת חרבות ברזל, חוו בסוף השבוע האחרון דז'ה וו: הציבור פשט על מדפי הסופרמרקטים, עם כל התופעות הנלוות של תורים ארוכים בקופות ומחסור בעגלות.

● הבורסה שוברת שיאים בצל הטילים מאיראן: "עידן חדש" או אופוריה מסוכנת?
● תעודת הסל החדשה למי שרוצה להשקיע כמו וורן באפט

מגמה זו לא נעלמה מעיני משקיעים, ששלחו את מניות הענף לעליות חדות בהובלת שתי השחקניות הגדולות - שופרסל ורמי לוי. אלו עלו מתחילת השבוע ב-כ7% - משקפות לרשתות שוויים של 10.5 מיליארד שקל ו-4.3 מיליארד בהתאמה, קרוב לרמות השיא שלהן.

גם מדד ת"א-רשתות שיווק, הכולל בתוכו את מניות הקמעונאיות הגדולות (מזון, אופנה ועוד), עלה בכ-5% מתחילת השבוע, משלים של קרוב ל-50% בשנה החולפת.

"אנחנו בהחלט רואים עלייה במכירות ובכניסות של הלקוחות לסניפים שלנו", מספר עוז יוסף, סמנכ"ל הכספים של רשת יוחנננוף. "בימים הראשונים למלחמה עם איראן, יום שישי וראשון, הייתה עלייה משמעותית בצריכה, בעיקר של מוצרים לאגירה - שימורים, נייר טואלט, ביצים, אורז, פסטות ושישיות מים. עכשיו חשים קצת רגיעה".

מגמת הרכישות המוגברות באה לידי ביטוי גם בהוצאות של הציבור בכרטיסי האשראי. על פי נתוני חברת שב"א, העוסקת בהפעלת מערכות סליקה וחיוב של כרטיסי אשראי, בסוף השבוע הראשון של מבצע "עם כלביא" חל זינוק של 55% בהוצאות הישראלים ברשתות המזון, שעמדו על 422 מיליון שקל, בהשוואה להוצאות בסוף השבוע הקודם. זאת, כשבבחינה כוללת נרשמה ירידה של כ-12% בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי באותם הימים.

מפחדים לצאת מהבית"

במבט קדימה, ההערכות הן שביצועי הרשתות תלויים בעיקר במשך הזמן ובאופי האירועים הבאים במלחמה. לאחר שנהנו מהאפקט הראשוני, במסגרתו צבאו רבים על המדפים ורכשו מוצרים בסיסיים, כעת הן ניצבות מול ביקוש גובר בשל העובדה שאזרחים רבים נמצאים בבתיהם, ונמנעים מצריכה במקומות אחרים כמו קניונים ומסעדות.

הרשתות גם צפויות ליהנות בזמן הקרוב מכך שהקונים ימשיכו לפקוד בתדירות גבוהה את סניפיהן בשל עצירת הטיסות לחו"ל - בדומה לתקופה הראשונה של המלחמה אשתקד ובזו של ימי הקורונה.

"ניתן להניח שנראה פה מגמה דומה למה שראינו באירועי קיצון קודמים. אנשים מצטיידים באופן משמעותי, וזה כנראה ישפיע לחיוב על תוצאות הרבעון השני של הרשתות", מעריכה דינה קורשונוב, אנליסטית קמעונאות בלידר שוקי הון. "אנחנו נמצאים במצב דומה, או אף קיצוני יותר מזה מברבעון הרביעי של 2023 כשהמלחמה בעזה פרצה. אנחנו בסוג של סגר - הרבה אנשים לא יוצאים מהבית ואין טיסות שיוצאות מהארץ. כלומר, יש לך פה צרכנים שלא הולכים לשום מקום".

תמונה דומה מצייר יוסף מיוחננוף: "אחרי ה-7 באוקטובר אנשים היו קצת פחות זהירים מאשר היום. עכשיו אלה טילים אחרים, הם יותר מפחדים וגם פחות יוצאים מהבית. זה יותר דומה לאירוע הקורונה - אנשים נמצאים יותר בבתים וצורכים יותר. הילדים וההורים בבית, אין טיסות, אין מסעדות, מה שפעם היו אוכלים ארוחת צהריים בעבודה, היום אוכלים בבית, ולכן אנחנו רואים שהצריכה עולה".

ענף המזון היה ללא ספק אחד המרוויחים הגדולים ממלחמת "חרבות ברזל", שפרצה בסוף שנת 2024. הרשתות נהנו מכך שישראלים רבים נותרו בארץ לנוכח המלחמה ומיעוט חברות תעופה שטסו מישראל ואליה. לכך הצטרפו גם עליות המחירים, שנבעו בחלקן מהשפעות המלחמה ובחלקן מעליות במחירי חומרי הגלם (בין היתר בשל מתקפות החות'ים בים האדום).

כל אלה באו לידי ביטוי בתוצאות חזקות של הרשתות אשתקד, שכללו גידול בהכנסות לצד קפיצה ברווחיות. בשנה החולפת זינק הרווח התפעולי המצרפי של רשתות המזון המובילות הנסחרות בבורסה ב-58% והגיע ל־1.9 מיליארד שקל.

2025 תנרמל את המצב?

המגמה התייצבה ברבעון הראשון של 2025. קמעונאיות המזון אמנם סיימו את הרבעון עם עלייה של כ-18% ברווח התפעולי המצרפי, אך הנתון הוטה הודות לצעדי הייעול של שופרסל, הרשת הגדולה בישראל, תחת ניהולם ההדוק של האחים שלומי ויוסי אמיר. מלבד שופרסל, שסיפקה מעל ל־40% מהרווח התפעולי המצרפי בענף, מרבית רשתות הקמעונאות האחרות הציגו דריכה במקום או אף ירידה ברווחים.

"בהסתכלות על 2025, חשבנו שזאת תהיה שנה שנתחיל לראות בה התנרמלות ברשתות", מסכמת קורשונוב. "ברבעון הראשון ואפילו בסוף 2024 הורגשה ירידה במתחים הביטחוניים, וזה הוביל לאיזו תחילת חזרה לשגרה בקרב הצרכנים. היו יותר נסיעות לחו"ל, אנשים בילו יותר בחוץ, וזה ניכר בצמיחה מתונה יותר של חלק מהקמעונאיות. אבל האירועים האחרונים עשויים כעת לשנות את התמונה לגמרי".