מטוס מדגם P-8A Poseidon המשמש את חיל הנחתים האמריקאי. גם בו מותקנות מערכות אורביט / צילום: Reuters
המערכה שנפתחה מול איראן תפסה את חברת אורביט בתקופה חיובית: יצרנית מערכות התקשורת בעיקר לשוק הביטחוני מציגה גידול עקבי בהכנסות ובצבר ההזמנות, שהגיע לשיא של 127.5 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2025.
● המניות, המט"ח ומחירי הנפט: שלושה תרחישים למלחמה עם איראן
● איך המניות המפתיעות שעלו בבורסה לאחר התקיפה האמריקאית
כמו חברות ביטחוניות אחרות הנסחרות בבורסה בת"א, גם אורביט מציגה ביצועים מרשימים: החברה נסחרת בשווי של כ־950 מיליון שקל, אחרי עלייה של 25% במניה מתחילת השנה, וכ־550% בחמש שנים.
הנהנית המרכזית מהפריחה במניה היא קרן פימי, בראשות ישי דוידי, שהפכה בשנת 2017 לבעלת המניות הגדולה באורביט, שנשלטה עד אז על ידי זאב שטיין (בנו של המייסד). פימי מחזיקה כיום ב־22.5% ממניות אורביט, לאחר מספר מימושים שביצעה, אחד מהם בשבוע האחרון (ב־30 מיליון שקל).
בסך הכול השקיעה קרן פימי באורביט, בכמה פעימות, סכום כולל של 15 מיליון דולר, ועד כה מימשה מניות ב־57 מיליון דולר ובידיה נותרו מניות בשווי דומה. כך שבסך הכול מורווחת הקרן נכון להיום כמעט פי 8 על השקעתה באורביט.
בראיון לגלובס מספר מנכ"ל אורביט, דניאל אשחר, על מערכות החברה המשולבות בכלי טיס ושיט המעורבים בלחימה מול איראן, ומדבר על מה שמדאיג אותו בימים אלה: השמיים הסגורים. "אורביט חברה ותיקה, בת 75, שעובדת ב־60 מדינות עם 270 לקוחות פעילים ומעסיקה כ־250 עובדים", אומר אשחר. "אנחנו מתמחים בעולמות התקשורת, כולל לוויינית, ומספקים כזו לים, לאוויר וליבשה, כשאנחנו מפתחים מערכות לשימושים גם בתחום הביטחוני וגם באזרחי".
התחום הביטחוני מהווה 81% מהכנסות החברה, וחלקו צפוי לגדול לנוכח צמיחת השוק, בשל הגידול בתקציבי הביטחון ברחבי העולם. לדברי אשחר, "המערכות שלנו נמצאות במטוסי קרב, במסוקים, ספינות מלחמה, צוללות, כלי טיס ושיט לא מאוישים וכלי רכב מסוגים שונים. הן משמשות גם להורדת נתונים מהחלל, ומעבירות מידע דרך הלוויין לשימושים צבאיים ואזרחיים".
אפשר להעריך שכשחיל האוויר תוקף באיראן, הצוותים משתמשים במערכות אורביט?
"לא אפרט אילו מערכות שלנו נמצאות באילו מטוסים, אבל הן נמצאות בחלק גדול ממטוסי חיל האוויר. המערכות שלנו מוכחות במלחמה - לא רק בזו, הן מבצעיות גם במקומות אחרים, כמו הודו בחיכוך שלה עם פקיסטן. אלה לא מערכות תוקפות, אלא כאלה שמעבירות תקשורת ומאפשרות למשל לדבר עם מטוס או מל"ט מהקרקע".
אורביט מתמקדת בתקשורת לוויינית, ואשחר מסביר שאחת התכונות החשובות ביותר בתקשורת זו חסינות (resiliency) - שהמערכות יהיו כאלה שקשה עד בלתי־אפשרי לשבשן. "זו המומחיות שלנו. אנחנו מאפשרים ללקוח להתחמק משיבושים, בעזרת טכניקות שלא אכנס אליהן, והוא נהנה ממערכת אמינה גם בלחימה. האיומים גדלים והמערכות עוברות כל הזמן אבולוציה של שיפורים".
מקפידים לייצר בישראל
כמו חברות ביטחוניות אחרות, אורביט נהנית מהמגמה של הגדלת תקציבי הביטחון בעולם והתעצמות הצבאות. בחודשים האחרונים היא דיווחה למשל על הזמנה ממשרד הביטחון ב־11.2 מיליון דולר ועל הזמנה מצי באסיה ב־9.4 מיליון דולר. אורביט עובדת גם עם נאט"ו, ונהנית מהרצון להגדיל את שיעור ההוצאה לביטחון במדינות הארגון.
"אנחנו נמצאים בשווקים עם רוח גבית מאוד חזקה", אומר אשחר (66), שמונה לתפקיד המנכ"ל בתחילת 2020, לאחר ששימש קודם כמשנה למנכ"ל בחברת המל"טים אירונאוטיקס. "תקציבי הביטחון עולים בכל העולם; בדרום־מזרח אסיה למשל יש חיכוכים בין הודו לפקיסטן ובים סין הדרומי, וכל המדינות שם 'מחזקות את השרירים'. נושא התקשורת הלוויינית הוא מרכיב משמעותי בים, ביבשה ובאוויר, ועולמות הקישוריות הופכים לנדרשים יותר מבעבר כגיבוי לתקשורת הרגילה, שהיא בעייתית".
מה עלול לפגוע בצמיחה שלכם? יש אתגרי כושר ייצור, עלויות רכיבים, מכסים?
"באופן עקרוני אנחנו צומחים, מגדילים תשתיות ייצור וגדלים בכוח האדם. אנחנו רק צריכים לוודא שאנחנו יודעים לייצא, כי אם אין אוניות ומטוסים כרגע, איך הלקוח בנאט"ו יקבל את הסחורה שהזמין? בהנחה שהשמיים פתוחים, ונתיבי הים פתוחים, אין לנו שום מגבלה להמשיך לצמוח".
איך המלחמה מול איראן משפיעה על הפעילות בחברה?
"אנחנו מפעל חיוני ומכיוון שכך עובדים כרגיל, עם כשני־שלישים ממספר העובדים בכל יום, כפועל יוצא של כמות המקום במקלטים. כיום, שישה ימים מפתיחת המלחמה, מתחיל איתות שיש לנו בעיה כי אולי חומרי גלם שאמורים להגיע לא יגיעו. כרגע זה לא קריטי, אבל עלולה להיות בעיה. ושוב, נושא היצוא ללקוחות מטריד, שלא ייפגעו פרויקטים בגלל שהשמיים סגורים".
לקוחות שואלים בנושא?
"אנחנו פנינו לכל הלקוחות והרגענו שאנחנו עובדים כרגיל. עם זאת, איך שולחים סחורה? זה אתגר שלא עסקתי בו ביומיום ועכשיו אני מאוד בפרטים. לקוחות מוטרדים: 'אתה שולח?'. כל עוד המצב ייגמר תוך ימים בודדים זה בסדר, אבל אם לא, יתחילו לבקש שנייצר בחו"ל ולא בארץ".
בהקשר זה, אשחר אומר שהחברה מעבירה את מרכז הכובד לחברה הבת בפלורידה, עוד מלפני המלחמה, מאחר שהשוק האמריקאי מעדיף ייצור מקומי. עם זאת מבהיר כי "החברה לא תצטמצם בישראל ונייצר בשני המקומות".
מי צריך לפתור את הבעיה ביצוא?
"בשוק חופשי, אני מזמין נפח במטוס מטען ושולח סחורה, אבל כשהשמיים סגורים אין לי מה לעשות. אני חושב שכמו שהממשלה פועלת לשחרר צווארי בקבוק במקומות מסוימים, גם כאן הממשלה, שר הכלכלה, התאחדות התעשיינים - צריכים לפעול שהמשק יוכל להמשיך לעבוד למרות המציאות. כי אם לא נצליח לייצא היום, מחר לקוחות לא יזמינו מאיתנו.
"חייבים להבטיח את אמינות שרשרת האספקה גם בימים מתוחים. כמו שמביאים נוסעים שנתקעו בלרנקה, תקצו מטוסי מטען שייצאו מישראל כדי להבטיח שרידות עסקית, כדי שלקוחות לא יגידו 'לא נקנה מחברה ישראלית'. המדינה מוטת־יצוא, דולרים נכנסים. כולם צועקים עד לב השמיים 'תנו לנו לייצא', אז הממשלה יכולה לעזור".
סנטימנט "חצי שלילי"
השבוע פורסמו תמונות מהסלון האווירי בפריז, שבו נחסמו הביתנים של חברות מישראל בצעד שעורר סערה. אשחר בחר מלכתחילה שאורביט לא תשתתף בתערוכה, "כי הערכתי שזה לא יעבור חלק, והחלטתי לא לבזבז כסף. בשנה שעברה היינו בתערוכה אחרת ולקחנו חלק בעתירה (חברות וארגונים מישראל עתרו לבית המשפט בצרפת אחרי שהוחלט להרחיקן מתערוכה ביטחונית יוקרתית, שח"ו). הפעם החלטנו שנחסוך את המאבק".
אתם מרגישים סנטימנט אנטי־ישראלי מצד לקוחות, כמו במקרה שממשלת ספרד ביטלה חוזה עם התע"ש?
"התשובה היא חצי כן. אנחנו מוכרים ל־60 מדינות, לא היו מקרים שלקוח אמר שלא יעבוד איתנו כי אנחנו ישראלים, אבל חברות בספרד אמרו לנו שהממשלה מקשה ויש סנטימנט. לשמחתי, אנחנו לא מוכרים מערכות תוקפות, לא פגזים או חומרי נפץ שגורמים למדינות באירופה להסתייג. במכירת מערכות תקשורת זה יותר פשוט".
עד כמה AI משבשת את התעשייה שלכם?
"מבחינתי AI לא משבשת אלא עוזרת, ואנחנו משתמשים בבינה אך לא מספיק, ומתכננים להטמיע יותר. אין ספק שזה מוסיף ערך למוצרים. לדוגמה, יש מערכת שמע למסוקים, שיש בהם המון רעש. הטייסים עם אוזניות ומישהו מדבר איתם מהבסיס, ובעזרת למידת מכונה ו־AI אנחנו יודעים להנמיך את רעשי הרקע ולאפשר לטייס לשמוע רק את הקול של מי שמדבר איתו. אנחנו מאפשרים גם זיהוי קול - המערכת לומדת את דפוסי הקול, ואם לטייס יש מספר מקורות שמע, והוא מבקש עדיפות למפקד או למגדל הפיקוח, אפשר לספק לו".
"מלטשים את היהלום"
יש לכם כוונה לבצע רכישות?
"אנחנו מתכננים לצמוח גם אורגנית וגם על ידי רכישות. אנחנו מחפשים באירופה, שמעלה הילוך בנושא התקציבי. הכיוון הוא רכישה שתרחיב את בסיס הלקוחות ותתן לנו נגישות לאירופה, עם מוצרים סינרגטיים לעולם התקשורת".
הגעת לאורביט ב־2020, במה החברה שונה היום?
"הגעתי בדיוק בקורונה, ואי אפשר היה לעשות שום דבר. בשנתיים שלא טסנו ללקוחות השקעתי המון ב־turnaround של החברה, כי זיהיתי בה יהלום לא מלוטש. ב־2019־2020 החברה מכרה סביב 50 מיליון דולר, והיום אנו מכוונים לצמיחה דו־ספרתית כל שנה (ב־2024 המכירות הסתכמו ב־70 מיליון דולר, שח"ו); הצבר היה כ־50 מיליון דולר והיום מתקרב ל־150. עשינו הרבה מהלכים לשיפור תפעולי, שיווקי, פיתוח עסקי, הגדלת היצע המוצרים. החברה במקום אחר".
בעוד 3-5 שנים הוא רואה חברה "עם המון פוטנציאל. אנחנו מלטשים את היהלום והחברה תגדל כל שנה בשיעור דו־ספרתי".