איך יתנהגו המניות, מה יעשה המט"ח, ומה יקרה למחירי הנפט? שלושה תרחישים למלחמה עם איראן

בלילה שבין שבת ליום ראשון זה סוף־סוף קרה. אחרי ציפייה מתוחה של שבוע, והצהרות מטעות מצד הנשיא האמריקאי, מפציצי B2, חמקנים חודרי בונקרים תוצרת ארה"ב, עשו את דרכם לאיראן ועשו היסטוריה שתקפו את מתקני גרעין. באותו הלילה בישר דונלד טראמפ לתקשורת העולמית: "השמדנו את מתקני הגרעין". שעות לאחר מכן התברר שלא בטוח שמדובר בהשמדה מוחלטת, ובכל זאת, אין ספק שההצטרפות של ארה"ב לישראל במערכה מול איראן היא אירוע דרמטי, גם לכלכלה העולמית.

● 20 מיליון דולר לפצצה: 3 הערות על התקיפה ההיסטורית באיראן
● פרשנות | תרגיל ההטעיה של טראמפ והתקיפה שישראל הייתה רק יכולה לדמיין

1התרחיש האופטימי

"ציר הרשע עם הגב לקיר"

כעת נשאלת השאלה, האם מדובר בבשורה טובה או רעה לכלכלה הגלובלית? והתשובה תלויה בתרחישים לעתיד. בינתיים, נראה שרוב המומחים מעדיפים להתמקד בתחזיות האופטימיות. וגם הבורסה בתל אביב. שבוע המסחר בישראל המשיך בדיוק מהמקום שבו הוא עצר בסוף השבוע שעבר, חרף - ואולי לנוכח - ההצטרפות של ארה"ב למאמצי התקיפה באיראן.

אם בתחילת השבוע שעבר היו מי שהופתעו מהתגובה של השוק להסלמה מול איראן, הרי שהפעם המשקיעים כבר ציפו לעליות מהרגע הראשון. "מדובר בבשורות מצוינות עבור הישראלים. ציר הרשע, האיראנים ושלוחיהם, נמצאים עם הגב אל הגב לקיר", משוכנע קובי שגב, שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד.

לדברי שגב, בעקבות הכניסה של האמריקאים, "התרחיש הסביר הוא שלא תהיה למשטר ברירה - או שהוא יפול או שהוא ייכנע ויגיע להסכם שכולל פירוק גרעין. יש תרחישי קיצון כמו סגירה של מיצרי הורמוז, אבל ההסתברות שהן יקרו נמוכה יותר. לכן, אנחנו מעריכים שמדובר על מערכה שלא אמורה להתארך, ובסופה מצבנו יהיה טוב יותר".

מי ששותף לתחושות האופטימיות הללו הוא אמיר כהנוביץ', משנה למנכ"ל וכלכלן ראשי של קבוצת פרופיט. לדבריו, המתקפה האמריקאית מלמדת כי "ארה"ב מגדילה את ההימור שלה על ישראל. ברגע שהיא אומרת 'אני עם ישראל', זה מחזק דרמטית את המעמד של ישראל בעולם ותורם למעמד האזורי והעולמי שלנו, וזה מכריח מדינות להכיר בעוצמה של ישראל, והשווקים אוהבים את זה".

מלבד הירידה בפרמיית הסיכון של ישראל כתוצאה מדעיכת האיום האיראני בשל המהלכים האחרונים, חלק מהכלכלנים והאנליסטים סבורים כי הם גם מייצרים הזדמנויות משמעותיות עבור ישראל בעתיד. "אם אני מסתכל לטווח ארוך, נפתח פה פתח לשינוי אזורי משמעותי ביותר, שיכול לכלול שיתוף־פעולה של ישראל עם מדינות משמעותיות כמו סעודיה, אינדונזיה, מלזיה, עומאן", מעריך עידן אזולאי, מנהל ההשקעות הראשי, בבית ההשקעות סיגמא־קלאריטי.

"יש פה באמת מהלך שיכול להיות מתורגם למזרח תיכון חדש אמיתי. ישראל בתור מקום שמייצר טכנולוגיות ברמה מאוד גבוהה - בין אם זה אנרגיה חלופית ובין אם זה תעשייה ביטחונית או סייבר - יכולה להרוויח מזה. יהיו כמה דברים מאתגרים בטווח הקצר, אבל אני חושב שהתמונה היא חיובית, ונקווה שנדע לתרגם את זה לתועלת בטווח הארוך יותר", הוא מוסיף.

האופטימיות בשווקים באה לידי ביטוי גם במחיר השקל, שהתחזק במהלך השבוע מול הדולר. במבט קדימה הכלכלנים סבורים שהמגמות שתומכות בייסוף של השקל מול הדולר צפויות להישאר, אך מדגישים כי חסר הוודאות משחק גורם משמעותי גם בהקשר זה. "כדי שנראה מהלך נוסף של התחזקות של השקל, צריך לראות למלחמה סיום מהיר וטוב. מצד שני, תרחיש שבו נראה הסתבכות מלחמתית, עשוי להביא לפיחות של השקל, בטח מהרמה הנוכחית שלו", מסביר מנחם ממזרחי טפחות. עם זאת, הוא מציין שבמקרה כזה בנק ישראל עשוי להתערב, כפי שעשה בעבר, באמצעות מכירת חלק מייתרות המט"ח שלו, במטרה לבלום את הירידות.

2תרחיש הביניים

מלחמה שתימשך מעל חודש

אלא שלמרות האופטימיות הניכרת בשווקים, האנליסטים והכלכלנים, שבים ומדגישים שמוקדם לסכם את האירוע. ההרס הנרחב של מבנים ומרכזי מגודרים בישראל צפויים לעלות מיליארדים רבים של שקלים, גם מרכזי הקניות הסגורים, מקומות העבודה המושבתים והעלויות היירוט האדירות, כולם מלמדים על מחיר כלכלי לא קטן גם בטווח הקצר. בשבוע אחד, מעריכים כלכלנים שונים את הנזק למשק במעל 10 מיליארד שקל.

עד כמה ישראל תוכל להמשיך ולממן את המלחמה עם איראן? זו כבר שאלה של זמן. חלק גדול מהמומחים אומנם מעריכים שהצטרפות ארה"ב מעלה את הסיכוי למערכה קצרה, אבל יש גם חשש שהיא תימשך מספר שבועות.

"השוק נכנס עכשיו לתקופה של המתנה, לראות איזה מהתרחישים יצא לפועל", אומר רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות. "האם התרחיש שמדבר על סיום מהיר של המלחמה בהגעה להסדר מדיני חדש באזור, או התרחיש של תגובה יותר לעומתית של איראן והשלוחים שלה. עד אז, אנחנו נראה רמה של תנודתיות גבוהה יחסית, כשהשוק מגיב לאן שנושבת את הרוח".

אחד התרחישים השליליים עליהם מצביע מנחם הוא מצב שבו המלחמה תמשך לתקופה של מעל מספר שבועות ותכביד בצורה משמעותית על המשק והצמיחה המקומית. במקרה כזה, עשויה איראן לעשות שימוש בשלוחים שלה ברחבי המזרח התיכון (חזבאללה בלבנון, המיליציות בעיראק והחות'ים בתימן), נגד מטרות ישראליות ואמריקאיות.

3תרחיש האימים

מה יעשו סין ורוסיה?

אבל התרחיש שנראה שכלל לא מתומחר כרגע, הוא מעבר ממלחמה ממוקדת אזורית, למלחמה גלובלית בין מעצמות. לדברי אזולאי מסיגמא־קלאריטי "אם איראן נופלת, יש לזה משמעות מבחינת סין ורוסיה. אני לא רואה את הסינים או את הרוסים יושבים בחיבוק ידיים לאורך זמן. הם אולי לא יצטרפו כרגע ללחימה, כי באמת אין להם שום אינטרס לעשות את זה, אבל אני חושב שהמתח הגאו־פוליטי בעולם יתעצם, בגלל שהסינים מבחינתם רואים את עצמם כאימפריה, כמו הרוסים".

 פוטין. נשען על מדינות מוחלשות / צילום: ap, Kirill Zykov

לבסוף, ישנו החשש מפני ההשפעות השליליות למעמדה של ישראל בעולם. "מבחינת דעת הקהל העולמית, ככל שהתדמית של ארה"ב תיתפס כתוקפנית, כאחת שמתערבת בעניין לא לה, ישראל תהיה זאת שתספוג את האש, כי הרבה מדינות, לא יבואו בטענות ישירות לארה"ב. יהיה להם יותר נוח להוציא את הזעם הציבורי שלהם על ישראל", מוסיף כהנוביץ'.

4המרוויחות הגדולות

המניות הישראליות שיהנו מסגירת מצרי הורמוז

"אומרים, שבמלחמות אין מנצחים, אבל זה לא נכון, יש - הכלכלה במדינות שמנצחות. במדינות שעשו ניצחון מזהיר, המעמד, ההשפעה והדומיננטיות שלהן משתנה", אומר כהנוביץ'. ואכן, האווירה האופטימית בשווקים באה לידי ביטוי בעלייה רוחבית בשבוע החולף במדדי המניות המקומיים. מי שבלטו לטובה היו מניות סקטור הפיננסים, הבנייה הנפט והגז והחברות הביטחוניות.

להערכת הכלכלנים והאנליסטים בהנחה והתרחישים האופטימיים עליהם הצביעו אכן יתממשו, הרי שמגמה זו צפויה להמשך גם בתקופה הקרובה. "אני חושב שהפיננסים ימשיכו לככב, בראשם הביטוח, מפני שחברות הביטוח, בניגוד לבנקים, נהפכו לסוג של חברות החזקה עם החזקות גם מקומיות וגם חיצוניות. כך שהתיק שלהם הוא מפוזר יותר והן יכולות ליהנות מאוד מפריחה מחודשת של המשק הישראלי", מעריך אזולאי מסיגמא־קלאריטי.

מלבד סקטור הפיננסים, הוא מסמן גם את החברות ביטחוניות, שנהנו בשנים האחרונות מזינוק חד במחירי מניותיהן על רקע המלחמות באוקראינה וישראל. לדבריו, "זה שיש עכשיו סוג של אופוריה זה רק מחזק את החברות הביטחוניות. ראשית, העניין של רוסיה כלפי אירופה לא הסתיים, שנית הטכנולוגיה הביטחונית הישראלית מאז השביעי באוקטובר מוכיחה את עצמה באופן פנומנלי".

מי שלא שותף לתפיסה זו, הוא שגב מאקורד, שמעריך שהמניות הביטחוניות לא יהיו בהכרח הנהנות הגדולות מהכיוון אליו צועד השוק. "אנחנו מדברים על סקטור שכבר מיצה את העליות שלו, על כל המלחמות העתידיות", הוא מסביר. עם זאת הוא מסתייג ואומר כי בניגוד למתחרותיהן, "המהלך הגדול מיצה את עצמו".

בטווח הקצר שגב גם מסמן שתי מניות ישראליות שעשויות ליהנות מסגירה אפשרית של מיצרי הורמוז בידי האיראנים. מעבר דרכו משונעת כרבע מאספקת הנפט העולמית ושסגירתו צפויה להקפיץ בחדות את מחירי הנפט. "סגירת מיצרי הורמוז עשויה להביא להשפעה חיובית על חברות שמפיקות אנרגיה במפרץ מקסיקו או בים הצפוני. כי מצד אחד הן לא נמצאות בקלחת ומצד שני נהנות ממחירים וביקושים גבוהים יותר. צריך גם לזכור שכל חברות האנרגיה הן חברות שהשקיעו מיליארדים בהקמת האסדות והעלות השולית על ההפקה היא נמוכה יחסית, כך שכל שינוי במחיר יורד לשורה התחתונה".

בהקשר זה הוא מציין את נאוויטס שצפויה להתחיל בתקופה הקרובה הפקה ראשונה בפרויקט הדגל שלה במפרץ מקסיקו (שננדואה), ואת קבוצת דלק שחברת הבת שלה איתקה פועלת בים הצפוני. לדבריו, למרות העליות המשמעותיות במחיר מניית נאוויטס "אם משווים אותה לחברות אחרות יש לה לאן לעלות, כשגם איתיקה של דלק תהנה מעלייה אפשרית של מחירי הנפט".