גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המניה הביטחונית שטסה בכ־550%: "יש מערכות שלנו בחלק גדול ממטוסי חיל האוויר"

חברת מערכות התקשורת הלוויינית אורביט חווה פריחה בעסקיה, ומניבה בשנים האחרונות תשואה חלומית לבעלי המניות, בראשות קרן פימי ● המנכ"ל דניאל אשחר טוען כי "המומחיות שלנו היא לאפשר ללקוח להתחמק משיבושים - וגם לדבר עם מטוס או מל"ט מהקרקע" ● ומה בכל זאת מדאיג אותו במלחמה מול איראן?

מטוס מדגם P-8A Poseidon המשמש את חיל הנחתים האמריקאי. גם בו מותקנות מערכות אורביט / צילום: Reuters
מטוס מדגם P-8A Poseidon המשמש את חיל הנחתים האמריקאי. גם בו מותקנות מערכות אורביט / צילום: Reuters

המערכה שנפתחה מול איראן תפסה את חברת אורביט בתקופה חיובית: יצרנית מערכות התקשורת בעיקר לשוק הביטחוני מציגה גידול עקבי בהכנסות ובצבר ההזמנות, שהגיע לשיא של 127.5 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2025.

המניות, המט"ח ומחירי הנפט: שלושה תרחישים למלחמה עם איראן
איך המניות המפתיעות שעלו בבורסה לאחר התקיפה האמריקאית

כמו חברות ביטחוניות אחרות הנסחרות בבורסה בת"א, גם אורביט מציגה ביצועים מרשימים: החברה נסחרת בשווי של כ־950 מיליון שקל, אחרי עלייה של 25% במניה מתחילת השנה, וכ־550% בחמש שנים.

הנהנית המרכזית מהפריחה במניה היא קרן פימי, בראשות ישי דוידי, שהפכה בשנת 2017 לבעלת המניות הגדולה באורביט, שנשלטה עד אז על ידי זאב שטיין (בנו של המייסד). פימי מחזיקה כיום ב־22.5% ממניות אורביט, לאחר מספר מימושים שביצעה, אחד מהם בשבוע האחרון (ב־30 מיליון שקל).

בסך הכול השקיעה קרן פימי באורביט, בכמה פעימות, סכום כולל של 15 מיליון דולר, ועד כה מימשה מניות ב־57 מיליון דולר ובידיה נותרו מניות בשווי דומה. כך שבסך הכול מורווחת הקרן נכון להיום כמעט פי 8 על השקעתה באורביט.

בראיון לגלובס מספר מנכ"ל אורביט, דניאל אשחר, על מערכות החברה המשולבות בכלי טיס ושיט המעורבים בלחימה מול איראן, ומדבר על מה שמדאיג אותו בימים אלה: השמיים הסגורים. "אורביט חברה ותיקה, בת 75, שעובדת ב־60 מדינות עם 270 לקוחות פעילים ומעסיקה כ־250 עובדים", אומר אשחר. "אנחנו מתמחים בעולמות התקשורת, כולל לוויינית, ומספקים כזו לים, לאוויר וליבשה, כשאנחנו מפתחים מערכות לשימושים גם בתחום הביטחוני וגם באזרחי".

דניאל אשחר, מנכ''ל אורביט / צילום: איל יצהר

התחום הביטחוני מהווה 81% מהכנסות החברה, וחלקו צפוי לגדול לנוכח צמיחת השוק, בשל הגידול בתקציבי הביטחון ברחבי העולם. לדברי אשחר, "המערכות שלנו נמצאות במטוסי קרב, במסוקים, ספינות מלחמה, צוללות, כלי טיס ושיט לא מאוישים וכלי רכב מסוגים שונים. הן משמשות גם להורדת נתונים מהחלל, ומעבירות מידע דרך הלוויין לשימושים צבאיים ואזרחיים".

אפשר להעריך שכשחיל האוויר תוקף באיראן, הצוותים משתמשים במערכות אורביט?
"לא אפרט אילו מערכות שלנו נמצאות באילו מטוסים, אבל הן נמצאות בחלק גדול ממטוסי חיל האוויר. המערכות שלנו מוכחות במלחמה - לא רק בזו, הן מבצעיות גם במקומות אחרים, כמו הודו בחיכוך שלה עם פקיסטן. אלה לא מערכות תוקפות, אלא כאלה שמעבירות תקשורת ומאפשרות למשל לדבר עם מטוס או מל"ט מהקרקע".

אורביט מתמקדת בתקשורת לוויינית, ואשחר מסביר שאחת התכונות החשובות ביותר בתקשורת זו חסינות (resiliency) - שהמערכות יהיו כאלה שקשה עד בלתי־אפשרי לשבשן. "זו המומחיות שלנו. אנחנו מאפשרים ללקוח להתחמק משיבושים, בעזרת טכניקות שלא אכנס אליהן, והוא נהנה ממערכת אמינה גם בלחימה. האיומים גדלים והמערכות עוברות כל הזמן אבולוציה של שיפורים".

מקפידים לייצר בישראל

כמו חברות ביטחוניות אחרות, אורביט נהנית מהמגמה של הגדלת תקציבי הביטחון בעולם והתעצמות הצבאות. בחודשים האחרונים היא דיווחה למשל על הזמנה ממשרד הביטחון ב־11.2 מיליון דולר ועל הזמנה מצי באסיה ב־9.4 מיליון דולר. אורביט עובדת גם עם נאט"ו, ונהנית מהרצון להגדיל את שיעור ההוצאה לביטחון במדינות הארגון.

"אנחנו נמצאים בשווקים עם רוח גבית מאוד חזקה", אומר אשחר (66), שמונה לתפקיד המנכ"ל בתחילת 2020, לאחר ששימש קודם כמשנה למנכ"ל בחברת המל"טים אירונאוטיקס. "תקציבי הביטחון עולים בכל העולם; בדרום־מזרח אסיה למשל יש חיכוכים בין הודו לפקיסטן ובים סין הדרומי, וכל המדינות שם 'מחזקות את השרירים'. נושא התקשורת הלוויינית הוא מרכיב משמעותי בים, ביבשה ובאוויר, ועולמות הקישוריות הופכים לנדרשים יותר מבעבר כגיבוי לתקשורת הרגילה, שהיא בעייתית".

מה עלול לפגוע בצמיחה שלכם? יש אתגרי כושר ייצור, עלויות רכיבים, מכסים?
"באופן עקרוני אנחנו צומחים, מגדילים תשתיות ייצור וגדלים בכוח האדם. אנחנו רק צריכים לוודא שאנחנו יודעים לייצא, כי אם אין אוניות ומטוסים כרגע, איך הלקוח בנאט"ו יקבל את הסחורה שהזמין? בהנחה שהשמיים פתוחים, ונתיבי הים פתוחים, אין לנו שום מגבלה להמשיך לצמוח".

איך המלחמה מול איראן משפיעה על הפעילות בחברה?
"אנחנו מפעל חיוני ומכיוון שכך עובדים כרגיל, עם כשני־שלישים ממספר העובדים בכל יום, כפועל יוצא של כמות המקום במקלטים. כיום, שישה ימים מפתיחת המלחמה, מתחיל איתות שיש לנו בעיה כי אולי חומרי גלם שאמורים להגיע לא יגיעו. כרגע זה לא קריטי, אבל עלולה להיות בעיה. ושוב, נושא היצוא ללקוחות מטריד, שלא ייפגעו פרויקטים בגלל שהשמיים סגורים".

לקוחות שואלים בנושא?
"אנחנו פנינו לכל הלקוחות והרגענו שאנחנו עובדים כרגיל. עם זאת, איך שולחים סחורה? זה אתגר שלא עסקתי בו ביומיום ועכשיו אני מאוד בפרטים. לקוחות מוטרדים: 'אתה שולח?'. כל עוד המצב ייגמר תוך ימים בודדים זה בסדר, אבל אם לא, יתחילו לבקש שנייצר בחו"ל ולא בארץ".

בהקשר זה, אשחר אומר שהחברה מעבירה את מרכז הכובד לחברה הבת בפלורידה, עוד מלפני המלחמה, מאחר שהשוק האמריקאי מעדיף ייצור מקומי. עם זאת מבהיר כי "החברה לא תצטמצם בישראל ונייצר בשני המקומות".

מי צריך לפתור את הבעיה ביצוא?
"בשוק חופשי, אני מזמין נפח במטוס מטען ושולח סחורה, אבל כשהשמיים סגורים אין לי מה לעשות. אני חושב שכמו שהממשלה פועלת לשחרר צווארי בקבוק במקומות מסוימים, גם כאן הממשלה, שר הכלכלה, התאחדות התעשיינים - צריכים לפעול שהמשק יוכל להמשיך לעבוד למרות המציאות. כי אם לא נצליח לייצא היום, מחר לקוחות לא יזמינו מאיתנו.

"חייבים להבטיח את אמינות שרשרת האספקה גם בימים מתוחים. כמו שמביאים נוסעים שנתקעו בלרנקה, תקצו מטוסי מטען שייצאו מישראל כדי להבטיח שרידות עסקית, כדי שלקוחות לא יגידו 'לא נקנה מחברה ישראלית'. המדינה מוטת־יצוא, דולרים נכנסים. כולם צועקים עד לב השמיים 'תנו לנו לייצא', אז הממשלה יכולה לעזור".

סנטימנט "חצי שלילי"

השבוע פורסמו תמונות מהסלון האווירי בפריז, שבו נחסמו הביתנים של חברות מישראל בצעד שעורר סערה. אשחר בחר מלכתחילה שאורביט לא תשתתף בתערוכה, "כי הערכתי שזה לא יעבור חלק, והחלטתי לא לבזבז כסף. בשנה שעברה היינו בתערוכה אחרת ולקחנו חלק בעתירה (חברות וארגונים מישראל עתרו לבית המשפט בצרפת אחרי שהוחלט להרחיקן מתערוכה ביטחונית יוקרתית, שח"ו). הפעם החלטנו שנחסוך את המאבק".

אתם מרגישים סנטימנט אנטי־ישראלי מצד לקוחות, כמו במקרה שממשלת ספרד ביטלה חוזה עם התע"ש?
"התשובה היא חצי כן. אנחנו מוכרים ל־60 מדינות, לא היו מקרים שלקוח אמר שלא יעבוד איתנו כי אנחנו ישראלים, אבל חברות בספרד אמרו לנו שהממשלה מקשה ויש סנטימנט. לשמחתי, אנחנו לא מוכרים מערכות תוקפות, לא פגזים או חומרי נפץ שגורמים למדינות באירופה להסתייג. במכירת מערכות תקשורת זה יותר פשוט".

עד כמה AI משבשת את התעשייה שלכם?
"מבחינתי AI לא משבשת אלא עוזרת, ואנחנו משתמשים בבינה אך לא מספיק, ומתכננים להטמיע יותר. אין ספק שזה מוסיף ערך למוצרים. לדוגמה, יש מערכת שמע למסוקים, שיש בהם המון רעש. הטייסים עם אוזניות ומישהו מדבר איתם מהבסיס, ובעזרת למידת מכונה ו־AI אנחנו יודעים להנמיך את רעשי הרקע ולאפשר לטייס לשמוע רק את הקול של מי שמדבר איתו. אנחנו מאפשרים גם זיהוי קול - המערכת לומדת את דפוסי הקול, ואם לטייס יש מספר מקורות שמע, והוא מבקש עדיפות למפקד או למגדל הפיקוח, אפשר לספק לו".

"מלטשים את היהלום"

יש לכם כוונה לבצע רכישות?
"אנחנו מתכננים לצמוח גם אורגנית וגם על ידי רכישות. אנחנו מחפשים באירופה, שמעלה הילוך בנושא התקציבי. הכיוון הוא רכישה שתרחיב את בסיס הלקוחות ותתן לנו נגישות לאירופה, עם מוצרים סינרגטיים לעולם התקשורת".

הגעת לאורביט ב־2020, במה החברה שונה היום?
"הגעתי בדיוק בקורונה, ואי אפשר היה לעשות שום דבר. בשנתיים שלא טסנו ללקוחות השקעתי המון ב־turnaround של החברה, כי זיהיתי בה יהלום לא מלוטש. ב־2019־2020 החברה מכרה סביב 50 מיליון דולר, והיום אנו מכוונים לצמיחה דו־ספרתית כל שנה (ב־2024 המכירות הסתכמו ב־70 מיליון דולר, שח"ו); הצבר היה כ־50 מיליון דולר והיום מתקרב ל־150. עשינו הרבה מהלכים לשיפור תפעולי, שיווקי, פיתוח עסקי, הגדלת היצע המוצרים. החברה במקום אחר".

בעוד 3-5 שנים הוא רואה חברה "עם המון פוטנציאל. אנחנו מלטשים את היהלום והחברה תגדל כל שנה בשיעור דו־ספרתי".

עוד כתבות

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מארק צוקרברג / צילום: ap, Jeff Chiu

המיליארדרים מקליפורניה נוהרים: גם צוקרברג רוכש בית בפלורידה

דרום פלורידה מושכת יותר ויותר מיליארדרים מקליפורניה, שרוצים להימנע מהמס החדש שמיועד לבעלי הון ● בין המצטרפים האחרונים לגל: מארק צוקרברג ופריסילה צ'אן, שרוכשים אחוזה יוקרתית באינדיאן קריק, שם כבר מתגוררים גם ג'ף בזוס וטום בריידי

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית חולים הדסה הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין בית החולים שבירושלים לבין משרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה כי המאבק מול אגף התקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל" היו ברקע