גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המניה הביטחונית שטסה בכ־550%: "יש מערכות שלנו בחלק גדול ממטוסי חיל האוויר"

חברת מערכות התקשורת הלוויינית אורביט חווה פריחה בעסקיה, ומניבה בשנים האחרונות תשואה חלומית לבעלי המניות, בראשות קרן פימי ● המנכ"ל דניאל אשחר טוען כי "המומחיות שלנו היא לאפשר ללקוח להתחמק משיבושים - וגם לדבר עם מטוס או מל"ט מהקרקע" ● ומה בכל זאת מדאיג אותו במלחמה מול איראן?

מטוס מדגם P-8A Poseidon המשמש את חיל הנחתים האמריקאי. גם בו מותקנות מערכות אורביט / צילום: Reuters
מטוס מדגם P-8A Poseidon המשמש את חיל הנחתים האמריקאי. גם בו מותקנות מערכות אורביט / צילום: Reuters

המערכה שנפתחה מול איראן תפסה את חברת אורביט בתקופה חיובית: יצרנית מערכות התקשורת בעיקר לשוק הביטחוני מציגה גידול עקבי בהכנסות ובצבר ההזמנות, שהגיע לשיא של 127.5 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2025.

המניות, המט"ח ומחירי הנפט: שלושה תרחישים למלחמה עם איראן
איך המניות המפתיעות שעלו בבורסה לאחר התקיפה האמריקאית

כמו חברות ביטחוניות אחרות הנסחרות בבורסה בת"א, גם אורביט מציגה ביצועים מרשימים: החברה נסחרת בשווי של כ־950 מיליון שקל, אחרי עלייה של 25% במניה מתחילת השנה, וכ־550% בחמש שנים.

הנהנית המרכזית מהפריחה במניה היא קרן פימי, בראשות ישי דוידי, שהפכה בשנת 2017 לבעלת המניות הגדולה באורביט, שנשלטה עד אז על ידי זאב שטיין (בנו של המייסד). פימי מחזיקה כיום ב־22.5% ממניות אורביט, לאחר מספר מימושים שביצעה, אחד מהם בשבוע האחרון (ב־30 מיליון שקל).

בסך הכול השקיעה קרן פימי באורביט, בכמה פעימות, סכום כולל של 15 מיליון דולר, ועד כה מימשה מניות ב־57 מיליון דולר ובידיה נותרו מניות בשווי דומה. כך שבסך הכול מורווחת הקרן נכון להיום כמעט פי 8 על השקעתה באורביט.

בראיון לגלובס מספר מנכ"ל אורביט, דניאל אשחר, על מערכות החברה המשולבות בכלי טיס ושיט המעורבים בלחימה מול איראן, ומדבר על מה שמדאיג אותו בימים אלה: השמיים הסגורים. "אורביט חברה ותיקה, בת 75, שעובדת ב־60 מדינות עם 270 לקוחות פעילים ומעסיקה כ־250 עובדים", אומר אשחר. "אנחנו מתמחים בעולמות התקשורת, כולל לוויינית, ומספקים כזו לים, לאוויר וליבשה, כשאנחנו מפתחים מערכות לשימושים גם בתחום הביטחוני וגם באזרחי".

דניאל אשחר, מנכ''ל אורביט / צילום: איל יצהר

התחום הביטחוני מהווה 81% מהכנסות החברה, וחלקו צפוי לגדול לנוכח צמיחת השוק, בשל הגידול בתקציבי הביטחון ברחבי העולם. לדברי אשחר, "המערכות שלנו נמצאות במטוסי קרב, במסוקים, ספינות מלחמה, צוללות, כלי טיס ושיט לא מאוישים וכלי רכב מסוגים שונים. הן משמשות גם להורדת נתונים מהחלל, ומעבירות מידע דרך הלוויין לשימושים צבאיים ואזרחיים".

אפשר להעריך שכשחיל האוויר תוקף באיראן, הצוותים משתמשים במערכות אורביט?
"לא אפרט אילו מערכות שלנו נמצאות באילו מטוסים, אבל הן נמצאות בחלק גדול ממטוסי חיל האוויר. המערכות שלנו מוכחות במלחמה - לא רק בזו, הן מבצעיות גם במקומות אחרים, כמו הודו בחיכוך שלה עם פקיסטן. אלה לא מערכות תוקפות, אלא כאלה שמעבירות תקשורת ומאפשרות למשל לדבר עם מטוס או מל"ט מהקרקע".

אורביט מתמקדת בתקשורת לוויינית, ואשחר מסביר שאחת התכונות החשובות ביותר בתקשורת זו חסינות (resiliency) - שהמערכות יהיו כאלה שקשה עד בלתי־אפשרי לשבשן. "זו המומחיות שלנו. אנחנו מאפשרים ללקוח להתחמק משיבושים, בעזרת טכניקות שלא אכנס אליהן, והוא נהנה ממערכת אמינה גם בלחימה. האיומים גדלים והמערכות עוברות כל הזמן אבולוציה של שיפורים".

מקפידים לייצר בישראל

כמו חברות ביטחוניות אחרות, אורביט נהנית מהמגמה של הגדלת תקציבי הביטחון בעולם והתעצמות הצבאות. בחודשים האחרונים היא דיווחה למשל על הזמנה ממשרד הביטחון ב־11.2 מיליון דולר ועל הזמנה מצי באסיה ב־9.4 מיליון דולר. אורביט עובדת גם עם נאט"ו, ונהנית מהרצון להגדיל את שיעור ההוצאה לביטחון במדינות הארגון.

"אנחנו נמצאים בשווקים עם רוח גבית מאוד חזקה", אומר אשחר (66), שמונה לתפקיד המנכ"ל בתחילת 2020, לאחר ששימש קודם כמשנה למנכ"ל בחברת המל"טים אירונאוטיקס. "תקציבי הביטחון עולים בכל העולם; בדרום־מזרח אסיה למשל יש חיכוכים בין הודו לפקיסטן ובים סין הדרומי, וכל המדינות שם 'מחזקות את השרירים'. נושא התקשורת הלוויינית הוא מרכיב משמעותי בים, ביבשה ובאוויר, ועולמות הקישוריות הופכים לנדרשים יותר מבעבר כגיבוי לתקשורת הרגילה, שהיא בעייתית".

מה עלול לפגוע בצמיחה שלכם? יש אתגרי כושר ייצור, עלויות רכיבים, מכסים?
"באופן עקרוני אנחנו צומחים, מגדילים תשתיות ייצור וגדלים בכוח האדם. אנחנו רק צריכים לוודא שאנחנו יודעים לייצא, כי אם אין אוניות ומטוסים כרגע, איך הלקוח בנאט"ו יקבל את הסחורה שהזמין? בהנחה שהשמיים פתוחים, ונתיבי הים פתוחים, אין לנו שום מגבלה להמשיך לצמוח".

איך המלחמה מול איראן משפיעה על הפעילות בחברה?
"אנחנו מפעל חיוני ומכיוון שכך עובדים כרגיל, עם כשני־שלישים ממספר העובדים בכל יום, כפועל יוצא של כמות המקום במקלטים. כיום, שישה ימים מפתיחת המלחמה, מתחיל איתות שיש לנו בעיה כי אולי חומרי גלם שאמורים להגיע לא יגיעו. כרגע זה לא קריטי, אבל עלולה להיות בעיה. ושוב, נושא היצוא ללקוחות מטריד, שלא ייפגעו פרויקטים בגלל שהשמיים סגורים".

לקוחות שואלים בנושא?
"אנחנו פנינו לכל הלקוחות והרגענו שאנחנו עובדים כרגיל. עם זאת, איך שולחים סחורה? זה אתגר שלא עסקתי בו ביומיום ועכשיו אני מאוד בפרטים. לקוחות מוטרדים: 'אתה שולח?'. כל עוד המצב ייגמר תוך ימים בודדים זה בסדר, אבל אם לא, יתחילו לבקש שנייצר בחו"ל ולא בארץ".

בהקשר זה, אשחר אומר שהחברה מעבירה את מרכז הכובד לחברה הבת בפלורידה, עוד מלפני המלחמה, מאחר שהשוק האמריקאי מעדיף ייצור מקומי. עם זאת מבהיר כי "החברה לא תצטמצם בישראל ונייצר בשני המקומות".

מי צריך לפתור את הבעיה ביצוא?
"בשוק חופשי, אני מזמין נפח במטוס מטען ושולח סחורה, אבל כשהשמיים סגורים אין לי מה לעשות. אני חושב שכמו שהממשלה פועלת לשחרר צווארי בקבוק במקומות מסוימים, גם כאן הממשלה, שר הכלכלה, התאחדות התעשיינים - צריכים לפעול שהמשק יוכל להמשיך לעבוד למרות המציאות. כי אם לא נצליח לייצא היום, מחר לקוחות לא יזמינו מאיתנו.

"חייבים להבטיח את אמינות שרשרת האספקה גם בימים מתוחים. כמו שמביאים נוסעים שנתקעו בלרנקה, תקצו מטוסי מטען שייצאו מישראל כדי להבטיח שרידות עסקית, כדי שלקוחות לא יגידו 'לא נקנה מחברה ישראלית'. המדינה מוטת־יצוא, דולרים נכנסים. כולם צועקים עד לב השמיים 'תנו לנו לייצא', אז הממשלה יכולה לעזור".

סנטימנט "חצי שלילי"

השבוע פורסמו תמונות מהסלון האווירי בפריז, שבו נחסמו הביתנים של חברות מישראל בצעד שעורר סערה. אשחר בחר מלכתחילה שאורביט לא תשתתף בתערוכה, "כי הערכתי שזה לא יעבור חלק, והחלטתי לא לבזבז כסף. בשנה שעברה היינו בתערוכה אחרת ולקחנו חלק בעתירה (חברות וארגונים מישראל עתרו לבית המשפט בצרפת אחרי שהוחלט להרחיקן מתערוכה ביטחונית יוקרתית, שח"ו). הפעם החלטנו שנחסוך את המאבק".

אתם מרגישים סנטימנט אנטי־ישראלי מצד לקוחות, כמו במקרה שממשלת ספרד ביטלה חוזה עם התע"ש?
"התשובה היא חצי כן. אנחנו מוכרים ל־60 מדינות, לא היו מקרים שלקוח אמר שלא יעבוד איתנו כי אנחנו ישראלים, אבל חברות בספרד אמרו לנו שהממשלה מקשה ויש סנטימנט. לשמחתי, אנחנו לא מוכרים מערכות תוקפות, לא פגזים או חומרי נפץ שגורמים למדינות באירופה להסתייג. במכירת מערכות תקשורת זה יותר פשוט".

עד כמה AI משבשת את התעשייה שלכם?
"מבחינתי AI לא משבשת אלא עוזרת, ואנחנו משתמשים בבינה אך לא מספיק, ומתכננים להטמיע יותר. אין ספק שזה מוסיף ערך למוצרים. לדוגמה, יש מערכת שמע למסוקים, שיש בהם המון רעש. הטייסים עם אוזניות ומישהו מדבר איתם מהבסיס, ובעזרת למידת מכונה ו־AI אנחנו יודעים להנמיך את רעשי הרקע ולאפשר לטייס לשמוע רק את הקול של מי שמדבר איתו. אנחנו מאפשרים גם זיהוי קול - המערכת לומדת את דפוסי הקול, ואם לטייס יש מספר מקורות שמע, והוא מבקש עדיפות למפקד או למגדל הפיקוח, אפשר לספק לו".

"מלטשים את היהלום"

יש לכם כוונה לבצע רכישות?
"אנחנו מתכננים לצמוח גם אורגנית וגם על ידי רכישות. אנחנו מחפשים באירופה, שמעלה הילוך בנושא התקציבי. הכיוון הוא רכישה שתרחיב את בסיס הלקוחות ותתן לנו נגישות לאירופה, עם מוצרים סינרגטיים לעולם התקשורת".

הגעת לאורביט ב־2020, במה החברה שונה היום?
"הגעתי בדיוק בקורונה, ואי אפשר היה לעשות שום דבר. בשנתיים שלא טסנו ללקוחות השקעתי המון ב־turnaround של החברה, כי זיהיתי בה יהלום לא מלוטש. ב־2019־2020 החברה מכרה סביב 50 מיליון דולר, והיום אנו מכוונים לצמיחה דו־ספרתית כל שנה (ב־2024 המכירות הסתכמו ב־70 מיליון דולר, שח"ו); הצבר היה כ־50 מיליון דולר והיום מתקרב ל־150. עשינו הרבה מהלכים לשיפור תפעולי, שיווקי, פיתוח עסקי, הגדלת היצע המוצרים. החברה במקום אחר".

בעוד 3-5 שנים הוא רואה חברה "עם המון פוטנציאל. אנחנו מלטשים את היהלום והחברה תגדל כל שנה בשיעור דו־ספרתי".

עוד כתבות

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

אינמוד אחרי תהליך הרכישה שכשל: שומרת על ההכנסות, יורדת ברווחים

חברת האסתטיקה הרפואית מפרסמת היום (ד') את הדוח הרבעוני שלה, לאחר שבחודשים האחרונים מכרז למכירתה כשל ● בנוסף, החברה מודיעה כי יו"ר החברה וסמנכ"ל הכספים יעזבו את תפקידם

דונלד טראמפ על רקע הבית הלבן / צילום: ap, Alex Brandon

"יש להם שבוע": המסר של טראמפ לאיראן - וההבהרה

צה"ל תקף בביירות אחרי כחודש על-מנת לחסל את מפקד כוח רדואן; ההערכה היא שהוא לא שרד את החיסול ● לפי כמה מקורות אמריקאים, הצדדים נמצאים בנקודה הקרובה ביותר להסכם מאז שהמלחמה באיראן החלה ● נשיא ארה"ב הודיע כי יקפיא את המבצע במצר הורמוז עקב התקדמות משמעותית בשיחות עם איראן; באיראן חוגגים: "טראמפ נסוג" ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock

הזוג נפרד לפני החתונה, והקרב על דירת "מחיר למשתכן" הגיע לבית המשפט

בני זוג ידועים בציבור רכשו דירה לקראת נישואים, אך נפרדו כעבור שלוש שנים ● פסק הדין קבע כי הרישום המשותף נשען על ההנחה שהחתונה אכן תתקיים, אך כיוון שהגבר מימן את רוב התשלומים, ובגלל שהוכחה בגידה מצד האישה, נקבע כי חלוקת הדירה באופן שוויוני תוביל לעיוות דין

אסף רפפורט / צילום: עמר הכהן

אסף רפפורט מסתובב עם פנקס צ'קים ורשימת חלומות, למרות שעסקת רשת 13 עוד לא אושרה

האישור לעסקת הרכישה של ערוץ 13 בידי קבוצת ההייטקיסטים טרם התקבל, אך הזרמת הכספים כבר החלה באמצעות הלוואות - לצד משיכת עיתונאים מהערוצים מתחרים לחברת החדשות ● בינתיים, בתאגיד צריכים להיערך במהירות לגיוס מחליפים, לקראת הבחירות הקרובות

בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

הנציבות מחייבת את סמוטריץ' למנות אישה למשנה למנכ"ל האוצר

הוועדה לבחינת מינויים בשירות המדינה קבעה כי במהלך כהונתו של סמוטריץ' כשר האוצר לא נעשו "מאמצים אמיתיים" לחיפוש מועמדות לתפקידים בכירים במשרד ● פרטנר משיקה את סוכנות ה-AI בר, רומי ורותם ● ואמריקן אקספרס תציע שורה של הטבות חדשות ללקוחותיה ● אירועים ומינויים

יונתן עיני, המתמיין לתפקיד רגיש, ביקש שלא לחשוף את פניו / צילום: פרטי

הצעיר שפיתח בוט שסוקר את כל המניות ואומר לו במה להשקיע

הבוט שפיתח יונתן עיני, אשר מטייל כעת בפרו עם הכסף שהרוויח בהשקעות, מציע לו הזדמנויות בשוק במגוון אפיקים ● המשקיע הצעיר משוכנע שהתחזקות השקל תיבלם בקרוב, וגם ממליץ לכולם: במקום S&P 500, עדיף להשקיע במדד נאסד"ק 100 ● המשקיעים החדשים, מדור חדש 

שני וייס, אפרת כהן, יניב אהרונוביץ' / צילום: יהונתן בלום, רמי זרנגר, תמי בר שי

עורכי הדין שעזבו משרות נחשקות בהייטק וחזרו למשרדים: "רואים את השוק מלמעלה"

מגמת עזיבת המשרדים הגדולים לטובת משרות "אין-האוס" בהייטק ובחברות מסחריות דועכת, ובמקומה רואים מקרים של חזרה לפירמות ● שלושה עורכי דין שחזרו למשרדים מדברים על המניעים ועל האופן שבו הניסיון העסקי שצברו הופך אותם לנכס יקר יותר ללקוחות

מכולות של חברת הספנות MSC / צילום: איל יצהר

ענקיות הספנות משיקות ציר עוקף להורמוז, אך נתקלות בבעיה מכיוון אחר

ענקיות הספנות MSC ומארסק השיקו קווי הובלה יבשתיים שיחצו את חצי האי ערב אל המפרץ, וכך ינסו להתגבר על המשבר בהורמוז ● אלא שמומחים מצביעים על מספר בעיות: התייקרות מחירי השילוח במאות ועד אלפי דולרים למכולה, והתארכות זמני המשלוח

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלי קבוצת הנדל''ן אאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

הדולר בשפל חדש; יעקב אטרקצ'י במתקפה חזיתית: "הנגיד פחדן"

שער הדולר עומד הבוקר על 2.92 שקלים, מה שגורר תגובות קשות במשק מצד יצואנים וכן מצידו של איש הנדל"ן הוותיק ● יעקב אטרקצ'י טוען באופן חסר תקדים כי נגיד בנק ישראל "מסב נזק כבד לכלכלת המדינה" ● בהחלטת הריבית האחרונה אותת הנגיד על מתווה מתון של הורדות ריבית לקראת סוף השנה

הפגנה למען ההיפרדות, השבוע / צילום: Reuters, Todd Korol

האם 5 מיליון תושבים יקימו מדינה? משאל העם שמפצל את קנדה

במחוז אלברטה שבמדינה הגישו מספר חתימות כפול מהנדרש לקיום משאל עם על עזיבת קנדה ● זאת, על רקע זעם גובר של השמרנים במקום נגד מדיניות האקלים הליברלית של הממשל והטענה כי הנפט המקומי משמש למימון מזרח המדינה ● כעת המהלך עומד למבחן משפטי

פרויקט הסוללים, ת''א / הדמיה: באדיבות קבוצת מבנה

47 דירות להשכרה במגדל אחד: כזו מודעה לא ראינו הרבה זמן

לאחרונה החלה חברת מגוריט לשווק דירות להשכרה במתחם "הסוללים" במזרח תל אביב ● מחיר השכירות החודשית - עד 11,400 שקל לדירת ארבעה חדרים ● מגוריט רכשה 47 דירות בפרויקט לפני כשנה, תמורת כ־190 מיליון שקל

איל פז / צילום: יונתן בלום

בגיל 37, המנכ"ל שמוביל את ענקית התשלומים בישראל

איל פז הגיע למאסטרקארד כמנהל לקוחות, ובתוך שש שנים מונה למנכ"ל, בדיוק כשפרץ עם כלביא, "עם מאות עובדים לדאוג להם" ● עכשיו הוא מתכנן את המהפכה שתאפשר לשלם בסופר בעזרת סוכני AI ● פרויקט 40 עד 40

מטה סמסונג בקוריאה הדרומית / צילום: Shutterstock, SUNG YOON JO

המשקיעים מסתערים על המניה: המצטרפת החדשה למועדון טריליון הדולר

יצרנית השבבים והאלקטרוניקה סמסונג זינקה ביותר מ־15% ביום אחד לאחר דוחות שיא ודיווח על מגעים אפשריים עם אפל לייצור שבבים בארה"ב ● העליות במניה סייעו גם למדד הקוספי הדרום־קוריאני, שחצה לראשונה את רף 7,000 הנקודות

שאול שניידר, יו''ר נמל אשדוד / צילום: שלומי יוסף

יו"ר נמל אשדוד למל"ל: גבשו מדיניות בנוגע לקליטת אוניות מרוסיה ואוקראינה

בצל פרשיית החיטה החשודה כגנובה, יו"ר הנמל הדרומי שאול שניידר, הודיע על צעד חריג: עצירת עגינתן של אוניות בעלות סממנים רוסיים או אוקראיניים ● במכתב ששיגר למל"ל טען: הכנסת האוניות תחשוף את העובדים לתביעות ולסנקציות מצד האיחוד האירופי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

בשעה אחת העליות החדות בתל אביב הפכו לירידות; מניית נייס צנחה ב-19%

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת, לאחר שמרבית העליות נמחקו: ת"א 35 ירד בכ-0.4%, ת"א 90 עלה בכ-0.9% ● מדד הבנייה זינק בכ-3%, הביטחוניות צללו ● נייס נפלה לאחר פרסום הדוח הרבעוני ● שער הדולר ממשיך לרדת ועומד מתחת ל-2.92 שקלים

המבורגר של GDB / צילום: אנטולי מיכאלוב, ליאל סנד

מסעדה ראשונה בדרך להנפקה: איך מתמחרים את השווי שלה?

לאחר שנים שבהן התרחקו מעסקי המסעדות, נפתח התיאבון לגופי ההשקעה המקומיים ● ההשקעה ברשת ג'פניקה והנפקתה הצפויה של קיסו מלמדות על השינוי בהתייחסותם לתחום: "מדובר ברשתות עם עשרות סניפים, מערכי תפעול, חיבור לוולט ומיתוג שהישראלים אוהבים"

שר הבריאות חיים כץ / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר הבריאות חיים כץ מקפיא את המלצות ועדת הקנאביס

משרד הבריאות הציג בתחילת השבוע את המלצות הוועדה המקצועית לנושא הקנאביס הרפואי, אך כעת, בעקבות לחץ הציבור, שר הבריאות מקפיא את כל המלצות הוועדה - ובעיקר את ההמלצה למנוע מכירת קנאביס בתצורה המתאימה לעישון ● כץ: "לא השתכנעתי בצורה מספקת שיש הצדקה ליישום ההמלצות מול הפגיעה האפשרית במטופלים"

מטוס תדלוק של בואינג / צילום: חברת בואינג

6 מטוסי תדלוק במיליארד דולר: עסקת הענק של תע"א בהודו

הודו סגרה עסקה להסבת שישה מטוסי בואינג 767 למטוסי תדלוק תמורת 900 מיליון-1.1 מיליארד דולר, עם התעשייה האווירית ועם חברת HAL המקומית ● באתר "אינדיאן דיפנס" ההודי ציינו כי זו עסקה מסוג שכמותו לא ביצעו בניו דלהי בשני העשורים האחרונים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת

השקל לא עוצר. מה יכול לבלום את הדהירה?

השקל לא עוצר, והתעשיינים לוחצים להוריד ריבית, אך בנק ישראל מתמקד ביעד האינפלציה ● בעוד שהמוסדיים מוכרים דולרים, האיום הביטחוני נותר הגורם המרכזי שעלול לשנות את המגמה

הבורסה לא מפסיקה לשבור שיאים / צילום: Shutterstock

בדקנו איזה מדד בבורסה משתלם למשקיעים לאורך זמן. התשובה היא לא מה שחשבתם

הערכות לסיום המלחמה עם איראן והתחזקות השקל הפכו את ת"א לאחת משיאניות התשואה בעולם ב־2026 ● גלובס שאל את המומחים איך הכי כדאי להיחשף לבורסת תל אביב, באמצעות ת"א 35, 90 או 125? ההיסטוריה מלמדת כי מדד ת"א 90 ראשון בתשואות, אבל לאחרונה התמונה מתהפכת