נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב / צילום: Reuters, Handout
אזרבייג'ן פנתה לישראל בבקשה להיזהר בפעולותיה הצבאיות באזורים שמאוכלסים במיעוט האזרבייג'ני באיראן, שמהווה כ־16% מהאוכלוסייה - וממוקם במערבה. בבאקו גם חוששים מהסלמה באזור הגבול שלהם, בעקבות תקיפה שהתבצעה נגד מכ"ם באזור ארדביל באיראן.
● "יכולות אדירות": הנשק הישראלי ששולט בשמי איראן
● שאלות ותשובות | צה״ל תקף כור גרעיני נוסף באיראן. מה ההשלכות?
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | רוסיה מסתכלת על איראן בדאגה. יש לה סיבה טובה
משטר האייתוללות שמדכא את האזרבייג'נים, כמו את כל המיעוטים באיראן, ומונע מהם, בין השאר, לימודים של שפתם ופיתוח תרבותם, מנסה למקסם פגיעות באזרחים כתוצאה מהמלחמה לטובתם. בימים האחרונים, התקינו משמרות המהפכה בעיר טבריז, בירת פרובינציית מערב אזרבייג'ן, שלט תעמולה בשפה האזרית שקורא לאחדות, תחת הסיסמא: "בִיר קַאנַא, מִין קַאן אַלַרוּח!" ("דם אחד, דם לא הולך לבטלה").
התגובה לכך הייתה חריפה, ונטען כי מדובר "בצעד צבוע במיוחד", מאחר ששלטונות הרפובליקה האסלאמית רודפים אחרי פעילים מקומיים, שכל מטרתם לקדם את השפה והתרבות המקומית באזרבייג'ן האיראנית. ברשתות החברתיות פורסם כי בעקבות המצוקה הצבאית האיראנית, מנסים במשמרות המהפכה להשתמש בשפה האזרית ככלי תעמולה, שמטרתו לפנות ללבם של האזרבייג'אנים ולנצל את התחושות הלאומיות שלהם.
בניגוד לטורקיה, שהפכה ליעד לפליטים איראנים שהחלו לצבוא על מעבר הגבול למדינה, אזרבייג'ן הפכה למוקד מרכזי של הברחת דיפלומטים זרים מאיראן אל מעבר הגבול אסטרה, כ־8 שעות נסיעה מטהרן. כך, למשל, פולין פינתה עובדים לא חיוניים משגרירותה בטהרן לבאקו; רוסיה ארגנה פינוי של מאות אזרחים; וגם ניו זילנד סגרה זמנית את שגרירותה בטהרן, ופינתה שני אנשי צוות ובני משפחותיהם בשיירה משותפת עם דיפלומטים ממדינות נוספות. בסך הכל, יותר מ־600 איש מ־17 מדינות נמלטו לאזרבייג'ן בתוך חמישה ימים, כשיותר מ־1,200 איש מ־51 מדינות ביקשו אישורי מעבר.