צה״ל תקף כור גרעיני נוסף באיראן. מה ההשלכות?

אחרי תקיפת המתקן בנתנז ומפעל ההמרה באיספהאן, צה"ל המשיך לתקוף הלילה אתרים גרעיניים, מצבורי אמל"ח, משגרי טילים ויעדים צבאיים נוספים בטהרן ובאזורים נוספים ברחבי איראן. במקביל, דובר צה"ל בפרסית, רס״ר במיל' כאמל פינחסי, פרסם הבוקר (ה') אזהרת פינוי "דחופה" לעובדים ולשוהים באזור אראכ-חונדאב - ופרסם מפה שבה מוקף בעיגול הכור הגרעיני IR-40 בסמוך לעיר אראכ, שמופעל באמצעות מים כבדים.

● פרשנות | הטילים החדשים שאיראן משגרת והמסר שהיא מעבירה
● פרשנות | ישראל לוטשת עיניים לטראמפ, ומתקן הגרעין באיראן הוא לא הסיבה היחידה

מהו אותו מתקן, מהם מים כבדים, ומהם הטילים שבהם משתמשת כרגע איראן להתקפה ולהגנה? גלובס עושה סדר.

מהו המתקן באראק?

באראק חנכה איראן כור גרעיני, שמופעל בעזרת מים כבדים, בשנת 2004. מתקן ייצור המים הכבדים באותו מקום מסוגל לייצר מדי שנה כ־16 טונות מים כבדים עבור הכור IR-40 שבמקום. משטר האייתוללות טוען כי האתר מיועד רק "למטרות אזרחיות" - ומיוצרים בו 40 מגה־וואט.

הכור נועד לייצור פלוטוניום גבוה המאפשר השגת נשק גרעיני, והמתקן עמד במרכז אחת הסוגיות שבהן עסקו במסגרת הסכם הגרעין, שבו נדרשה הרפובליקה האסלאמית למזער את יכולתה לייצר במקום פלוטוניום לנשק גרעיני.

אולם משטר האייתוללות קידם בשנים האחרונות את הסבת הכור לבעל פוטנציאל ייצור פלוטניום נמוך אשר אינו מאפשר השגת נשק גרעיני. התקיפה הישראלית בוצעה לעבר הרכיב שיועד לייצור הפולוטניום, ובכך למנוע את היכולת להשמשתו חזרה לייצור נשק גרעיני.

 אילוסטרציה: דובר צה''ל

מהם מים כבדים?

את המים הכבדים מפיקים מהטבע, ומפרידים אותם ממים רגילים. במים כבדים יש יותר מימן מאיזוטופ דאוטריום, שבגרעינו פרוטון וניטרון, בניגוד לאטום מימן שגרתי שמכיל פרוטון אחד.

הם נקראים "מים כבדים" משום שדאוטריום הופך את המסה שלהם לגבוהה בכ־10% ממים רגילים. בטרם העידן הגרעיני לא היה ידוע על מים כבדים, משום שתפקידם העיקרי לשמש בכורים גרעיניים לצורך האטה וקירור הליבה. המים הכבדים עוזרים להאטת פעולת הניוטרונים בליבה, ומונעים איבוד שליטה על התגובה הגרעינית.

האם ישראל מתקרבת להכרעת תוכנית הגרעין האיראנית?

לא. הפעילות הצבאית המרשימה של צה"ל במסגרת מבצע "עם כלביא" פגעה קשות בתוכנית הגרעין האיראנית כולל, למשל, במתקן העשרת האורניום בנתנז, מפעל ההמרה באספהאן, וכעת באראק. עם זאת, בהיעדר ארה"ב, יהיה לישראל קשה מאוד להשמיד את הגרעין האיראני ככלל ואת מתקן העשרת האורניום בפורדו בפרט. זהו בסיס פעילות קריטי להתקדמות הגרעינית האיראנית, שבטרם המבצע הגיעה לשיא.

הדוח הרבעוני של סבא"א הצביע, כי איראן הגיעה ב־17 במאי השנה לכ־408.6 ק"ג אורניום מועשר ל־60% - עלייה של 133.8 ק"ג מאז הדוח הקודם בפברואר. עבור פצצת גרעין נדרשים כ־42 ק"ג אורניום מועשר לשיעור של 90%. כלומר, אם את אותה הכמות יעשירו לשיעור רלוונטי, לאיראן יהיה די אורניום לכעשר פצצות גרעיניות. המתקן בפורדו נמצא בעומק של 90-80 מטר מתחת לפני האדמה - עומק שלמדינת ישראל אין שום פצצה שמסוגלת לחדור אליו.

מי שמסוגלים להשמיד אותו הם מטוסי B-2 ספיריט, מפציצים חמקניים אסטרטגיים שמסוגלים להטיל פצצות גרעיניות. כושר הנשיאה של B-2 גבוה במיוחד והוא מסוגל לשאת שתי פצצות GBU-57, הפצצה הקונבציונלית החזקה ביותר בתבל שמכונה "אם כל הפצצות", ששקולות כל אחת כ־13 טונות. התכונות הרבות שלו מציבות לו תג מחיר גבוה וחריג במיוחד של המטוס: 2 מיליארד דולר.

GBU-57 כוללת חומר נפץ במשקל 2.4 טון והיא חודרת בונקרים. הפצצה גדולה במיוחד, באורך 6 מטרים ויש לה תג מחיר גבוה במיוחד - 20 מיליון דולר. לצורך ההשוואה, טיל מתחום אחר, מיירט פאק 3 של פטריוט, עולה כ־6 מיליון דולר.

מהם הטילים שאיראן משגרת כיום?

משמרות המהפכה הודיעו אמש, כי שיגרו לראשונה את הטיל "פתאח 1", שאותו חשפו האיראנים לפני כשנתיים. בניגוד לטילים קודמים, הוא טיל דו־שלבי - והשובלים שנראו בשמיים אתמול עשויים לאשר כי אכן שוגר טיל דו־שלבי, טיל בליסטי שאופן ההפעלה שלו שונה. בניגוד לטיל שגרתי, קיים בו התקן שבשלב מסויים שבו הטיל נמצא בדרכו ליעד, מתנתק החלק הקדמי של הטיל - ומנוע רקטי מאיץ ומוביל אותו למטרתו. אותם הטילים הם מדור מתקדם יותר ברמה העולמית, אבל בה גם יש טילים תלת־שלביים, ויותר מכך.

אילו מערכות מפעילה איראן במסגרת ההגנה האווירית שלה?

חיל האוויר הצליח בתוך ימים ספורים להשמיד את חלק הארי ממערך ההגנה האווירית האיראני, ובכך פתח דרך למטוסי הקרב וכלי הטיס לטוס אל עומק הרפובליקה האסלאמית - הלוך ושוב.

סוגיה מעניינת שמשקפת עד כמה המיליציות הפרו־איראניות מהווה גם שדה ניסויים וחידודים עבור איראן, היא השימוש שלה במערכות הגנה אווירית מדגם 358. זהו נדבך משמעותי שגם השתקף במהלך מלחמת חרבות ברזל, במערך ההגנה האווירית של חיזבאללה. מדובר בטילים משוטטים שאינם מכוונים למטרה מסוימת, אבל כשהם מוצאים מטרה - הם מכוונים אליה ופוגעים. הם אומנם טסים לאט, אבל הנעתם סילונית ולא רקטית, כך שאם טיל מחטיא, הוא עשוי להסתובב ולפגוע בכל זאת במטרה.