גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצעד הבא של טראמפ ו"תיאוריית האיש המטורף"

טראמפ תמיד ניסה לעורר שותפים במשא-ומתן להאמין שהוא "משוגע" ו"בלתי חזוי" ● זה לא עבד בצפון קוריאה לפני שבע שנים, האם זה יעבוד באיראן? ● האם "בתוך שבועיים" הוא לוח זמנים רציני או לשון-השאלה? והייתכן שהוא איבד את האמון בפצצת 13 הטון?

דונלד טראמפ בריאיון לכתבים השבוע / צילום: Reuters, Kevin Lamarque
דונלד טראמפ בריאיון לכתבים השבוע / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

אין שום דבר פגום בחוסר להיטותו של נשיא אמריקאי לסחוט את ההדק. למען האמת, יש אפילו משהו מעודד בהכרה שהוא אינו שש אלי קרב.

אבל אמת מופשטת, או עקרונית, אינה מנחמת ארץ, הלוחמת על נפשה נגד אויב הגדול בהרבה מכפי מידותיה. היא זקוקה לעזרת ארה"ב, והיא מייחלת לסחיטת ההדק של דונלד טראמפ, אולי הבוקר יותר מתמיד.

השבוע בעולם | טראמפ: שבעה בחדר זה יותר מדי; ומדוע הוסתרה האמת על כנופיות המין
במרחק של אלפי קילומטרים: הנשק הישראלי ששולט בשמי איראן

אנחנו כותבים כאן עוד מן הסתיו שעבר, שמשימתו העיקרית של משקיף פוליטי בימי טראמפ היא לנחש אותו; לא להסתפק בניתוח רציונלי של כוונותיו, או להכביר הקשים לוגיים והיסטוריים, אלא לעשות ספקולציות על מצב דעתו, על האינסטינקטים שלו ועל האינטואיציות שלו. ואמנם, כמעט כל מה שקרה בחמשת החודשים הראשונים של נשיאותו מאשר את הניחוש שניחשנו על הצורך לנחש. עכשיו אנחנו עומדים בעיצומו של ניחוש קריטי יותר מתמיד.

נראה בעליל שהוא עצמו מנחש את עצמו, כאשר הוא אומר "איש אינו יודע מה אני אעשה". חסידיו ומאמיניו יראו בזה ביטוי של גאונותו, כיאה לרב-האומן של 'העיסקה'. אולי.

אבל רב-האומן הזה חזר ושינה את דעתו בשורה ארוכה של עניינים מאז נכנס לבית הלבן. הוא חזר ולא עמד בלוחות זמנים, שהוא עצמו קבע. הוא מכניס גם אותנו אל לוח זמנים של "בתוך שבועיים". מוטב להתייחס ל"שבועיים" באופן שבו היה צריך להתייחס לדיבוריו על "90 יום", על "60 יום", על "45 יום", או על "השבוע הבא" בהטלת המכסים על שאר העולם; או להתייחס אל "השבועיים" באופן שבו אנחנו מתייחסים עכשיו אל הבטחותיו לסיים את מלחמת אוקראינה, או את מלחמת עזה, "בתוך 24 שעות".

״משבר עולמי״, מכריז ׳דיילי מירור׳ בלונדון, ״ישראל ואיראן על הסף״

הבה נסכים, שתאריכי-יעד אצל טראמפ הם לשון-השאלה. הוא רומז באמצעותם על כיוונים, או על נטיות-לב, אבל רחוק מאוד מלהתחייב עליהם.

"להרוס לחלוטין את צפון קוריאה"

מה בכל זאת מאפיין אותו? הרגלים של משא-ומתן ושל התנהגות ציבורית. הם נותנים לנו לפחות כיסוי כלשהו לניחושים, מפני שלכאורה כבר היו דברים מעולם, והוא נבחן בימי משבר קודמים.

ההשוואה הנשמעת ביותר בימים האלה היא עם התנהגותו כלפי רודן צפון קוריאה, ב-2017. באוגוסט של השנה ההיא, טראמפ דיבר באוזני כתבים על איומי צפון קוריאה לפגוע בארה"ב באמצעות הבנק הגרעיני הבליסטי שלה. תשובתו: "מוטב שצפון קוריאה תחדל לאיים על ארה"ב. הם ייתקלו באש, בזעם ובכוח שדוגמתם העולם מעולם לא ראה".

חודש אחד אחר כך, בהתייצבו בפעם הראשונה בפני העצרת הכללית של האו"ם, טראמפ העניק לרודן צפון קוריאה קים ג'ונג און את הכינוי המלגלג Rocket Man (כשם שירו של אלטון ג'ון), והבטיח "להרוס לחלוטין את צפון קוריאה".

״זה אומר, ׳מלחמה׳״, על שערו של עיתון באוסטרליה

הוא פגש את קים בסינגפור שמונה חודשים ֿאחר כך, הרעיף על ראשו חיבה, השיא לו עצות בענייני ריביירה, וקיבל ממנו אחר כך "מכתב אהבה". התנאי שלו להמשך ההתקרבות היה התפרקותו המלאה של המשטר הקומוניסטי מנשק גרעיני. זה לא קרה אף כמלוא הנימה. טראמפ הסתפק בסטאטוס קוו, וחזר והשתבח ביחסיו עם קים.

מה אנחנו למדים מזה? הכול - או לא-כלום. ב-2018, צפון קוריאה לא היתה מעורבת במלחמה. פיונגיאנג בירתה לא הותקפה מן האויר, ומטוסים יפאניים ודרום קוריאניים (למשל) לא ניסו להרוס את כוריה הגרעיניים ואת מפעליה לייצור מים כבדים.

האם טראמפ היה מצטרף למלחמה נגד צפון קוריאה אילו מלחמה כזאת כבר עמדה בעיצומה? כן. אולי. לא. מי יודע. "איש אינו יודע" של טראמפ ביוני 2025 היה תקף גם ביוני 2018.

"עלינו להיות בלתי-חזויים"

מנחשי טראמפ בשנים האחרונות הקדישו תשומת לב ניכרת להתפארויותיו התכופות שהוא ניחן בתכונת-מפתח להצלחה במשא-ומתן: הוא בלתי חזוי (unpredictable).

בנאומו המרכזי הראשון על מדיניות חוץ במערכת הבחירות הראשונה שלו, ב-2016, הוא הכריז, "עלינו להיות בלתי-חזויים". בראיון עתונאי עוד ב-2015 הוא ציטט שותף עסקים שלו שאמר, "בטראמפ יש ממד בלתי-חזוי, וזה מצוין".

״נשורת גרעינית או מלחמת עולם שלישית״, בטבלואיד הלונדוני ׳סטאר׳

במערכת הבחירות שלו בשנה שעברה טראמפ נשאל איך יגיב אם סין תטיל מצור על טייוואן. "אני לא אצטרך להגיב", הוא השיב, מפני שנשיא סין שי ג'ינפינג "מכבד אותי והוא יודע שאני משוגע לגמרי".

אחדים הציעו להחיל עליו את 'תיאוריית האיש המשוגע', שריחפה באויר לפחות מאז ימי נשיאותו הראשונים של ריצ'רד ניקסון. זה האחרון חשב שיוכל להשיג ויתורים מבני-שיח קשוחים, כמו הסובייטים, אם יעורר אצלם את הרושם שבהיעדר הסכם הוא יאבד את שליטתו העצמית, ויירה לכל עבר. זה אגב לא עבד, מפני שהמחוות המילוליות שלו לא הרשימו את הסובייטים.

דניאל דרזנר, פרופסור ליחסים בין לאומיים באוניברסיטת טאפטס בצפון מזרח ארה"ב, כתב בתחילת השנה מאמר (בכתב העת Foreign Policy) על תיאוריית טירופו של טראמפ. הוא הגיע למסקנות פושרות.

הכלל הראשון של תיאוריית הטירוף הוא שלא להפגין אותה, הוא כתב. שימוש חוזר בה שומט את הקרקע מתחת לרגלי המשתמש. מנהיג פוליטי אינו יכול לחזור ולהפריח את הרמז על טירופו המשתלח, הן מפני שהאמון בטירופו פוחת, או לחלופין האמון בטירופו מקטין את רצונם של מנהיגים זרים להידבר אתו. "מה הסבירות שמנהיג זר כלשהו ייתן אמון באיזשהו דבר שטראמפ אומר?"

דרזנר כתב את המאמר בינואר, לפני שטראמפ נכנס לבית הלבן. השבוע הוא ניסה את כוחו בניחוש כוונותיו של טראמפ באיראן, והגיע למסקנה שהוא לא יצטרף למלחמה, ושאיומיו נועדו לגרור את איראן אל שולחן המשא-ומתן. זה ניחוש סביר, אולי טיפה יותר סביר מניחוש הפוך, בגלל לוח הזמנים של "בתוך שבועיים". אבל כידוע לכל חובב טראמפ, לוח הזמנים נתון לשינויים של אסטרטגיה, או של אינטואיציה, או של קפריזה.

״טהרן תבער״, מצטט העיתון ׳סקוטסמן׳ את ישראל כ״ץ

נשק גרעיני כדי למנוע נשק גרעיני?

העיתון הבריטי 'גארדיין' הוסיף השבוע עוד טענה כבדת משקל לטובת הימנעות טראמפ ממלחמה. הוא דיווח ביום ד', שטראמפ לא השתכנע מן ההסברים שקיבל על עוצמת הפצצה הידועה בכינוי GBU-57. זו פצצת 13 הטון, האמורה לפלח את ההר בפורדו, הכור הגרעיני החשוב ביותר של איראן.

העיתון מייחס לשני מקורות בפנטגון את ההנחה, שרק נשק גרעיני טקטי (לשימוש מקומי בשדה הקרב) יוכל להרוס את פורדו. אבל איש מיועציו הבכירים של הנשיא לא הציע לו דרך כזאת.

הם אמרו לו, לפי הדיווח, שפצצה אחת לא תספיק. יהיה צורך בשורה של פצצות. הם עוררו אצלו את המחשבה, שהוא יסכן את חצי המלכות במלחמה נגד איראן מבלי להפיק ממנה את התועלת המקווה.

אולי כדאי לתת את הדעת על מה שמשתמע מכל זה: רק נשק גרעיני יוכל למנוע מאיראן לפתח נשק גרעיני. ואם אמנם זה נכון, או אז נשאלת השאלה מי יפעיל את הנשק הגרעיני הזה. אם ארה"ב לא תפעיל אותו, ושום ארץ אירופית לא תפעיל אותו, אז מי נשאר? ומה סוג התרחישים הנידונים עכשיו בבור? זה כנראה זמן טוב לצמרמורת של אמצע קיץ.

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.

עוד כתבות

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ׳ חתם על צו חדש: פטור ממע״מ עד 130 דולר בייבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו על ידי הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?