1 תומכיו מאוהבים
מכל אמרות השפר של דונלד טראמפ השבוע, השתיים הבאות נשמעו לנו בלתי נשכחות במיוחד.
● בתשובה על שאלת עיתונאית אם בדעתו לתקוף את הכור בפורדו: "אולי אעשה את זה, אולי לא אעשה את זה. זאת אומרת, אף אחד לא יודע מה אני הולך לעשות". נכון ליום ה' לפנות בוקר, אין זה מן הנמנע שב"אף אחד" הוא כלל גם את עצמו.
● בתשובה על שאלה מה דעתו על הביקורת שתוכניות המלחמה שלו מעוררות בין תומכיו: "תומכיי מאוהבים בי עכשיו עוד יותר, ואני מאוהב בהם עוד יותר; עוד יותר ממה שהם היו בזמן הבחירות…
"אולי יש מספר אנשים שהם קצת לא־מאושרים עכשיו, אבל יש מספר אנשים שהם מאושרים מאוד, ויש מספר אנשים מחוץ למחנה, המתקשים להאמין שזה קורה, והם כה מאושרים".
2 טוני והצוללות
אין לנו תשובה על השאלה מדוע טראמפ הסתלק מוועידת ה־G7 באלברטה, קנדה, בתחילת יומה השני. סביר שהיו לו עניינים דחופים בוושינגטון. אבל יתכן גם שהוא לא אהב את הפורמט.
קודם כול, הוא היה אחד משבעה, בעצם תשעה, וזה הרבה יותר מדי. 'אמנות העסקה' עובדת אצלו רק בארבע עיניים. שנית, מישהו אחר זולתו (מארק קרני, ראש ממשלת קנדה) ניהל את הישיבה, ונתן את רשות הדיבור. המארח לא הניח לו להפוך את שיחת הפתיחה עם התקשורת למופע התיאטרון הארוך של הלשכה הסגלגלה.

ראש ממשלת אוסטרליה, טוני אלבאנֶֶֶזי. ציפה לטראמפ / צילום: ap, Gerald Herbert
תוצאה אחת של הסתלקותו הייתה שמספר מנהיגים, אשר באו במיוחד ליום השני בתקווה לפגוש אותו, התאכזבו. אחד מהם היה טוני אלבאנֶֶֶזי, ראש ממשלת אוסטרליה, שקיווה להניא את טראמפ מלבטל עסקה ענקית של צוללות גרעיניות, שאוסטרליה מקווה לרכוש מארה״ב בסכום של עד 250 מיליארד דולר. כרגיל, הנשיא מפגין אדישות או גסות רוח כלפי בעלות ברית ותיקות. ישראל היא אחת מבנות המזל המעטות, לפחות לפי שעה.
3 400 טילים
בשעה שטילים פיזרו הרס בערי ישראל, רוסיה הכבידה את עולה על המרחב האווירי הפגיע של אוקראינה. בלילה שבין שלישי לרביעי ניטחו מאות טילים וכטב״מים רוסיים על קייב, וגבו את קציר הדמים הגבוה ביותר מאז תחילת המלחמה: 28 הרוגים ו־134 פצועים. בניין מגורים רב קומות קרס על יושביו. מן ההריסות הוצאו 23 גופות, ועוד היד נטויה.
היקף התקפות הלילה גדל והולך. בלילה האמור הרוסים שיגרו יותר מ־400 טילים וכלי טיס, לפי האוקראינים. לשם השוואה, בכל חודש יוני 2024 הרוסים שיגרו 544 כלי טיס.

ההרס בקייב לאחר מתקפת טילים רוסית קטלנית / צילום: ap, Efrem Lukatsky
4 'גברים אסיאנים'
דוח מזעזע התפרסם השבוע בבריטניה על היקף פעילותן של כנופיות לפיתוי קטינים ('גרומינג'). את עיקר תשומת הלב רכש הגילוי שבמשך שנים השלטונות נמנעו מלפרסם את פרטי התופעה, כדי לטשטש את העובדה שבין המעורבים יש מספר חסר פרופורציות של "גברים אסיאניים", בייחוד פקיסטנים.
אחד ממנהיגי האופוזיציה דיבר השבוע על הקשר בין הגילויים האלה לבין גבולותיה הפרוצים של בריטניה. השבוע היו עדויות נוספות. מבריחים מן היבשת משכללים את שיטות הפעולה שלהם, ומערימים על כוחות הביטחון בצרפת, בין השאר באמצעות העברה מהירה של מסתננים אל סירות בלב ים. מאותה נקודה ואילך רק מי התעלה מפרידים ביניהם ובין צוקי דובר הלבנים.

שער הדיילי מייל על תופעת פיתוי קטינים / צילום: שער הדיילי מייל
5 עלובי החיים
כל מלחמה, צודקת כאשר תהיה, מניבה סיפורים טראגיים על קורבנות אקראיים, שהגורל זימן אל המקום הלא־נכון בשעה הלא־נכונה.
זה היה מר־גורלו של עבדול וואלי, צעיר בן 18 ממרכז אפגניסטן. אביו נכה, ואינו יכול לפרנס את המשפחה. הבן ויתר על חלום ללמוד באוניברסיטה, חצה את הגבול לאיראן, מצא עבודת בניין סמוך למתקן צבאי בטהרן, ושלח משם כסף למשפחתו. הבניין התמוטט השבוע בפגיעת טיל. עבדול וואלי נפצע קשה, ומת בבית החולים.
קרוב משפחה שלח וידיאו לבי.בי.סי, שבו נשמעות התפוצצויות עזות, וגברים נראים נמלטים מן ההריסות המעשנות. אחד מהם קורא לעבדול וואלי לצאת.
באיראן נמצאים יותר מ־4.5 מיליון אפגאנים. קרוביהם באפגניסטן קוראים להם עכשיו לשוב הביתה, אף כי אפגניסטן עצמה שרויה בעוני ובפחד מפני שליטיה. "עבודה באיראן אינה מצדיקה אובדן חיים". אכן, הקלות הבלתי נסבלת של הקיום.
רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.