ספינה של משמרות המהפכה נעה במפרץ הפרסי / צילום: ap, Vahid Salemi
בעיני סוחרי נפט, זהו התרחיש הגרוע ביותר. גורמים בפנטגון הזהירו מפניו זמן רב. סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס מאמין כי זהו תרחיש של התאבדות מבחינת איראן.
● כותרות העיתונים בעולם | ההישג הישראלי שנתן לטראמפ "ביטחון" לתקוף באיראן
● "תרחיש האימה של הכלכלה": האם איראן תפעיל את נשק יום הדין?
● 20 מיליון דולר לפצצה: 3 הערות על התקיפה ההיסטורית באיראן
למרות זאת, על פי הדיווחים, מחוקקים איראנים איימו ביום ראשון לסגור את מיצרי הורמוז - רצועת מים המחברת את המפרץ הפרסי העשיר באנרגיה לשווקים הגלובליים - לאחר שארה"ב הצטרפה לתקיפות הישראליות על מתקני הגרעין של טהרן. האיום זעזע את שוקי הנפט, וגרם לחוזים עתידיים על מניות אמריקאיות לרדת בערב יום ראשון.
כ-20% מהנפט העולמי עוברים דרך המצר, שרוחבו כ-32 קילומטרים, שם עשרות מכליות בגודל של גורדי שחקים זורמות מדי יום לשני נתיבי תנועה, ברוחב של מעט יותר משלושה קילומטרים, המופרדים על־ידי חיץ שגם רוחבו הוא מעט יותר משלושה קילומטרים. ברצועה זו בתוך המצר, שרוחבה כעשרה קילומטרים, עובר גם נתח עצום, בשיעור דומה, מן הגז הטבעי הנוזלי של העולם.
האספקה הזו, החיונית עבור מכוניות, יצרני כימיקלים ותחנות כוח ברחבי העולם, מסייעת להזין את הכלכלה הסינית הצמאה לנפט, ומכתיבה את המחירים שמשלמים נהגים ונוסעי מטוסים אמריקאים. איראן נוהגת להטריד לעתים קרובות מכליות באזור הנושאות דגל זר, ומאיימת מדי פעם, בתקופות של דחק, לשבש את הסחר הזה באופן רחב יותר - צעד שעלול לטלטל את השווקים הפיננסיים ולגרום למחירי האנרגיה העולמיים לנסוק.
ביום ראשון, לאחר שכוחות אמריקאים תקפו שלושה אתרי גרעין איראניים, דיווחה התקשורת הממלכתית האיראנית כי הפרלמנט האיראני אישר את סגירת המצר. אך הם הוסיפו כי הסמכות הסופית לעשות זאת נמצאת בידי גורמי הביטחון הבכירים של המשטר.
סוחרי נפט ומנהלים רבים בתחום האנרגיה רואים עדיין בתרחיש כזה "טקטיקת אדמה חרוכה" (אסטרטגיה צבאית הכוללת השמדה שיטתית של כל דבר העלול להיות שימושי לאויב באזור נתון, על־מנת למנוע ממנו את השימוש במשאבים אלה), ואפשרות שסבירותה נמוכה. חברות המספקות שירותי מעקב אחר מכליות אמרו ביום ראשון כי התנועה דרך המצר מתנהלת כרגיל.
למרות זאת, שוקי הנפט עדיין מתוחים. המחיר בחוזים העתידיים על נפט גולמי מסוג ברנט, שמחירו מהווה את מדד התמחור הבין-לאומי, זינק ב-3.2% ביום ראשון, ונסחר בסביבות 79.50 דולר לחבית. המחירים כעת גבוהים בכ-15% ממה שהיו לפני שישראל פתחה במערכה האווירית הממושכת והעצימה שלה, מוקדם יותר החודש. חוזים עתידיים על מניות אמריקאיות ירדו מעט, ואלה הקשורים למדד S&P 500 ירדו בכ-0.5%.
"זהו קלף מיקוח", אמר אנתוני גורני, מנהל ותיק בגמלאות בחברת מכליות, בהתייחסו למצר. "ברגע שהם ישתמשו בו, הוא יהיה חסר תועלת".
גורני, ששירת בשנות ה-80 כפרשן מודיעין של חיל הים האמריקאי, והתמקד באיומים על ספנות מסחרית, אמר שסגירה מלאה של המצר על־ידי איראן תביא לתגובה צבאית מהירה מצד ספינות מלחמה אמריקאיות שנכנסו לאחרונה לאזור. אבל "אני לא חושב שזה מבצע של שלושה או ארבעה ימים", אמר. "זה יכול להימשך הרבה יותר זמן".
"מהלך אובדני"
כל שיבוש בתנועת הספינות עלול גם להאט את יצוא האנרגיה האיראני, שהוא חבל ההצלה של כלכלת איראן. אף שתקיפות ישראליות פגעו בתשתית האנרגיה המקומית של איראן בימים האחרונים, משלוחים מהמדינה המשיכו לזרום לקונים צמאים לנפט בסין ובמקומות אחרים. חברת Rystad Energy מעריכה כי היצוא האיראני מאז תחילת התקיפות הישראליות הוא למעשה גבוה ב-30% עד 40% מן ההיקפים הרגילים בתקופה זו של השנה.
"כל הכלכלה שלהם עוברת דרך מיצרי הורמוז", אמר סגן הנשיא ואנס ביום ראשון ב-NBC, וכינה את הסגירה "מהלך אובדני". "אני לא חושב שזה הגיוני".
חמידרזה עזיזי, עמית אורח במכון הגרמני לעניינים בין־לאומיים וביטחוניים, אמר כי הסבירות שיגרם שיבוש תהיה תלויה, בסופו של דבר, בשאלה האם הסכסוך ימשיך להתרחב - ואם המשטר עצמו יאוים באופן קיומי. "מבחינה אסטרטגית, איראן עשויה לראות את ההקרבה הכלכלית לטווח קצר כמנוף", אמר. "אבל היא תקריב כך גם את מקור ההכנסות הגלובלי היחיד שלה מאנרגיה, תספוג פגיעה עצמית ותסתכן בנזק ארוך־טווח ל[מוניטין] שלה".
אנליסטים ימיים ומפעילי מכליות אומרים כי חיל הים האיראני מפגין לאחרונה כוח הולך וגובר, באמצעות מה שמכונה "ערכת כלים של לוחמה א-סימטרית", הכוללת קבוצות של סירות קטנות ומהירות הפושטות על מטרות גדולות יותר. מוקשים שהונחו בנתיב המים עלולים לשתק ספינות, ומכליות טבועות עלולות לחסום את המעבר לתקופה ארוכה יותר.
"הם יכולים גם להסתער עם מסוקים על ספינות ולעכב אותן למשך תקופות ארוכות", אמר אריק האנל, מנכ"ל חברת המכליות השוודית Stena Bulk, המשיטה מכליות באזור.
כוחות קומנדו של צבא משמרות המהפכה האסלאמית של איראן הסתערו בשנת 2019 על אחת ממכליות החברה, 'סטנה אימפרו', והחזיקו בה במשך שלושה חודשים, בתגובה לעצירת מכלית איראנית על־ידי בריטניה, בגיברלטר.
צוותי ספינות אמרו שסירות מהירות של צבא משמרות המהפכה הגיעו למרחק מטרים ספורים ממכליות. "הן נמצאות בכל מקום", אמר מיחאי בארבו, מנהל בכיר של מכלית אירופית שעומדת להיכנס למצר מצדו הצפוני. "הם יכולים להשתמש בחומרי נפץ חזקים על גוף הספינה, לפגוע בנו ברימוני טילים או להשתמש בארטילריה כבדה מבסיסיהם בחוף. זה מפחיד".
המצר ראה גם עימותים אלימים בעבר
צחצוח החרבות הנוכחי העלה זיכרונות מהתקיפות על מכליות נפט שסחרו איראן ועיראק במהלך הסכסוך ביניהן בשנות ה-80. ספינות מלחמה אמריקאיות פטרלו באזור, ובסופו של דבר, החלו ללוות כמה ספינות מסחריות, במבצעים שנעשו קטלניים.
כוחות עיראקיים ירו בטעות על ספינה אמריקאית בשנת 1987, והרגו 37 אנשי צוות. בשנת 1988, ספינה אמריקאית פגעה במוקש איראני, אך הצליחה להישאר על פני המים.
ג'ים מקטיג, קפטן בדימוס של חיל הים האמריקאי, פיקד על אוניית פריגטה באורך 145 מטרים, שהייתה אחת מכמה ספינות אמריקאיות שהרסו שתי אסדות נפט איראניות, בתגובה לאירוע המוקש. זמן קצר לאחר מכן, לדבריו, התקרבה אליהם ספינת מלחמה איראנית ושיגרה טיל Harpoon נגד ספינות, שחלף כ-30 מטרים מעל לכלי שיט אחר בקבוצתו של מקטיג.
ספינתו של מקטיג השיבה אש בארבעה טילים משלה, וסייעה להשמיד את ספינת המלחמה הגדולה ביותר שהטביע חיל הים האמריקאי מאז מלחמת העולם השנייה. "קראו לזה מלחמה של יום אחד", אמר מקטיג על "מבצע גמל שלמה", שכלל גם ספינות אמריקאיות נוספות שנלחמו במקומות אחרים.
באשר לאיום הנוכחי של איראן, אמר מקטיג, "אני לא חושב שבמצב טקטי של אחד על אחד יש מישהו שיכול אפילו להתקרב אלינו. ההשלכות האסטרטגיות הן אלה שצריך באמת לבחון. שם הרבה יותר קשה לחזות מה תהיה התוצאה".