מימין: פרופ' משה שהם (מדען ראשי), ד''ר יוסי נתן (נשיא והמנהל הרפואי הראשי) וד"ר דניאל גלוזמן (מנכ"ל) / צילום: פורסייט
מיהם המשקיעים הבינלאומיים שחתמו דווקא השבוע על השקעה של 125 מיליון דולר בחברת מכשור רפואי שהמטה שלה הוא ביקנעם עלית, ומיהי חברת הביומד שהצליחה למשוך גיוס כזה? מדובר בחברת הרובוטיקה לניתוחי עיניים ForSight Robotics שמדווחת היום על גיוס סבב B בהובלת קרן Eclipse, שכבר משקיעה בחברה מאז סבב הסיד שלה. משקיעים נוספים בסבב הם חברה אסטרטגית ששמה לא פורסם; ד"ר פרד מול, מייסד חברת אינטואיטיב סרג'י'קל ומי שנחשב לאבי תחום הרובוטיקה; תאגיד אדאני ההודי ו-Reiya Ventures.
● השבוע בביומד | אוכל מרזה? חברה ישראלית מאמינה שמצאה אותו באמצעות AI
● חזית המדע | מרגישים שאין לכם משמעות בחיים? החוקרת שמגלה מה מניע אותנו
ForSight פיתחה את מערכת ORYOM (אור יום), מערכת רובוטית לניתוחי עיניים, אשר פותחה תחילה לניתוחי קטרקט. בימים אלה נערכת החברה להתחיל בניסוי ראשון בבני אדם, אחרי שעברה בהצלחה ניסויים בחזירים. עד היום גייסה החברה 196 מיליון דולר, כולל הגיוס הנוכחי.
החברה מנוהלת על ידי ד"ר דניאל גלוזמן, בעבר מנהל המו"פ במדטרוניק ונטור, במג'נטה, בדיאגנוסטיק רובוטיקס וב-Guide X (XACT) אשר היה גם בין מייסדיה. גלוזמן יזם אותה ב-2020 יחד עם ד"ר יוסי נתן, רופא עיניים, מהנדס ובעבר ראש תחום הביומד בחברת המסחור של הטכניון וראש מיזמים חדשים בקרן אלפרד מאן בטכניון. נתן משמש כנשיא והמנהל הרפואי של החברה. מייסד נוסף הוא פרופ' משה שהם, חוקר רובוטיקה מהטכניון המוכר לתחום הביומד בעיקר כמייסד של חברת ניתוחי הגב הרובוטיים מזור, שנמכרה לתאגיד מדטרוניק לפי שווי של 1.64 מיליארד דולר.
נתן מספר היום (ג') בשיחה עם גלובס כי "אני מהנדס שעשה הסבה לרפואת עיניים. כשהתחלתי לנתח, ראיתי שהטכנולוגיה לא עובדת לטובתי, לא הופכת אותי ליותר טוב. ברמה האישית, זו הרגשה מוזרה לנתח ולתהות האם חדר ליד ישנו מנתח טוב ממך? ואם כן, באיזו זכות אתה מנתח ולא הוא? את תחום הרובוטיקה הכרתי מהטכניון, שם גם התחברתי עם משה (שהם) ועם דניאל (גלוזמן). אמרתי למשה - אין רובוטים בתחום הזה. הוא בהתחלה לא האמין לי, אבל הוא בדק וגילה שבאמת אין".
"פיתחנו מערכת שהופכת כל מנתח לטוב ביותר"
החברה יצאה לדרך עם גיוס סיד של 10 מיליון דולר. לדברי נתן, "פיתחנו מערכת שהופכת כל מנתח לטוב ביותר, וגם מאפשרת לכל אחד מהם לבצע יותר ניתוחים. כיום, בניתוח הידני, המנתחים רוכנים מעל המטופל, ועם הזמן לכולם יש כאבי גב וצוואר, שאפילו מחייבים כ-15% מהמנתחים לפרוש מהמקצוע.
"לכן הם גם עובדים רק כמה שעות ביום או כמה ימים בשבוע. אנחנו תכננו את המערכת מההתחלה, כך שהמנתח יכול לשבת בנחת ולשלוט על התהליך. זה ניצחון משולש: למטופל שמקבל ניתוח טוב יותר, לרופא שיכול להספיק יותר וגם נוח לו יותר, ולבית החולים שאנחנו מגדילים לו את השוק, עם האפשרות לקבל יותר ניתוחים מכל רופא".
היום המחסור ברופאים מגביל את מספר ניתוחי הקטרקט שניתן לבצע, ובבתי חולים רבים ישנו תור של חודשים רבים ואפילו מעל שנה.
ישנם היום בעולם כ-600 מיליון אנשים הסובלים מקטרט ברמה המצדיקה ניתוח. "קטרקט הוא חלק מן הבלאי של הגיל", אומר נתן, "הוא יגיע בסוף כמעט לכולם. האוכלוסייה מזדקנת, וההשמנה והסוכרת מאיצות תהליכים דלקתיים שמחמירים את המצב. לכן אנחנו מעריכים כי השוק הזה יגדל, ואפילו יכפיל את עצמו".
לעומת זאת, מספר המנתחים יורד בכל שנה, כשמספר הוותיקים הפורשים עולה על המצטרפים. "אני לא יודע בדיוק מדוע זה קורה", אומר נתן, "אבל ההשערה שלי היא שפחות אנשים באופן כללי הולכים ללמוד רפואה או נשארים ברפואה, כי גיבורי התרבות היום מגיעים מתחומים אחרים, יותר טכנולוגיים. וספציפית בתחום הזה, גם משום שהעבודה הזו כל כך לא נוחה פיזית".
האם בשלב כלשהו יחליף הרובוט שלכם את הרופאים?
נתן: "לפחות בחמש השנים הקרובות, הרופאים מפקחים ומאוד מעורבים בניתוח. אחר כך בהדרכה הם יהפכו למי שמתכנן את הניתוח ואחר כך מפקח. הרובוט יעשה יותר ויותר, אך רופא תמיד יצטרך לפקח עליו לדעתי".
הניסוי, הוא אומר, לא צפוי להיות ארוך. לדבריו, "לא חסרים מטופלים שמחכים ואין להם פתרון, ולא דרוש זמן מעקב של יותר מכמה חודשים כדי לראות אם הניתוח הצליח". זאת, לעומת ניסויים בתרופות שלפעמים דורשים זמן מעקב של שנים.
כמה קשה היה לגייס הון לחברה ישראלית בתקופה כזו?
"ההזדמנות שאנחנו מציעים הייתה ייחודית כי התחום של העיניים לא קיים ברובוטיקה. אנחנו לא מתחרים מול אינטואיטיב, שכיום כל מי שמנסה להתחרות בה עולה בלהבות, אבל השוק שלנו הוא כמעט באותו סדר גודל.
"המשקיעים שלנו די אדישים לגיאוגרפיה ופוליטיקה , כל עוד מספקים את הסחורה. אני מאמין בהייטק הישראלי, לא משנה מה. ישראלים ניחנים ביצירתיות וכושר ביצוע, ובתחום הרובוטיקה כבר פעלו בארץ לא מעט חברות: מזור, XACT, ממיק. לא כולן הצליחו באותה המידה, אבל הן בנו את כח האדם הרלוונטי וכאשר הקמנו את החברה, היה לנו מבחר של כישרונות לגייס, וכעת אנחנו מגייסים עוד".
אנחנו רואים עכשיו שלמרות המלחמה, עדיין ישנם גיוסים ואפילו אקזיטים של חברות בשלות. אך האם קמות כיום עוד חברות כמו שלכם?
"אני רואה הרבה יזמים שפועלים כעת מתחת לרדאר. מי שישקיע היום בטובות ביניהן, יהנה מהן כאשר חלון ההנפקות ישוב וייפתח. אנחנו רואים הרבה קרנות בינלאומיות נכנסות להשקעה בחברות ישראליות בשלבים מוקדמים. אמנם במקביל הקרנות הישראליות בתחום הביומד פחות גייסו בשנים האחרונות והן פחות פעילות - זו מגמה שהתחילה עוד לפני 2023, אך יש כמה קרנות שנמצאות בתהליכי גיוס, ואני מקווה שנראה את זה יותר. בינתיים, האמון שהמשקיעים הבינלאומיים נותנים בנו הוא מאוד משמעותי, והם מקימים חברות יפות".
סת' וינטרות', שותף בקרן Eclipse, הוסיף כי "פורסייט ניצבת בחזית המהפכה בתחום הרובוטיקה הכירורגית, והפוטנציאל של הטכנולוגיה שלה להשפיע על רפואת העיניים העולמית הוא יוצא דופן. החברה פונה לשוק עצום שמקבל כיום רק מענה חלקי. בזכות גישתה פורצת הדרך לניתוחי עיניים, פורסייט רובוטיקס תקבע סטנדרט חדש בתחום ותוביל חדשנות ברחבי העולם״.