הפגנות בלונדון נגד התקיפות של ישראל וארה''ב באיראן, השבוע / צילום: Reuters, Rasid Necati Aslim
ביממה שאחרי ההכרזה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על הפסקת אש בין ישראל לאיראן, נאבקו מדינות אירופה להבין את מקומן בסדר החדש שנוצר. לאחר שנדחקו לשוליים על ידי ארה"ב, ישראל ואיראן, מדינות שונות ביבשת ניסו לנתח את השלכות הסיבוב הנוכחי, בעוד עתיד היחסים שלהן מול טהרן עדיין לוט בערפל.
● פרשנות | הווירטואוזיות של דונלד טראמפ: איך להרחיב מלחמה ולסיים אותה תוך 72 שעות
● כותרות העיתונים | מה הוביל להכרזה על הפסקת האש דווקא עכשיו?
בבריטניה תהו כיצד הממלכה המאוחדת, בעבר שותפה קרובה ואסטרטגית של ארה"ב ושל המאמצים הצבאיים שלה, זכתה להתעלמות במערכה הנוכחית. ישראל סירבה לעדכן מראש את הבריטים לגבי מתקפת הפתע המתוכננת נגד איראן, וראש הממשלה קיר סטארמר הביך את עצמו כאשר חזר מפסגת ה־G7 ואמר לכתבים כי "אין לו ספק" שטראמפ לא יתקוף בינתיים באיראן.
הוא ציין כי הרושם שלו מבוסס על כך שישב עם הנשיא האמריקאי לארוחת ערב, וכי ישנו עדיין "חלון הזדמנויות" לדיונים דיפלומטיים. "המהלכים האחרונים מעלים שאלות לגבי היחסים של בריטניה עם ארה"ב", ניתח הבוקר ה"טיימס" הלונדוני, "הממשלה שלנו נתפסה בהפתעה בעניין בעל חשיבות גיאופוליטית אדירה".
בגרמניה תומכים, בצרפת מגנים
בגרמניה, הקנצלר פרידריך מרץ בידל עצמו ממנהיגים אחרים ביבשת, ולא היסס להביע תמיכה במבצע הישראלי־אמריקאי לנטרול תוכנית הגרעין האיראנית. הוא אמר, נגד דעת הקהל הציבורית ובביטוי שעורר עליו ביקורת מצד התקשורת, כי "ישראל מבצעת למעשה את 'העבודה המלוכלכת' בשביל כולנו".
אתמול, עוד לפני ההתקפה על בסיסים אמריקאים בקטאר על ידי איראן, הבהיר שוב היכן נמצאת התמיכה הגרמנית. "אני רוצה לומר שוב באופן נחרץ: אין לנו שום סיבה, ואין לי שום סיבה, למתוח ביקורת על מה שישראל התחילה לפני שבוע. ואין לנו כל סיבה לבקר את מה שארה"ב עשתה בסוף השבוע", ציין הקנצלר. "נכון שיש סיכון בכך, אבל השארת המצב כמו שהוא לא הייתה יכולה להיות אפשרות".
מרץ גם היה הראשון מבין מנהיגי אירופה לברך את טראמפ על כינונה של הפסקת האש. "זהו צעד חיובי מאוד... והוא יהפוך את המזרח התיכון ואת מדינת ישראל לבטוחים יותר".
לעומתו, נשיא צרפת עמנואל מקרון ביקר מיוזמתו את המהלך האמריקאי, ואף כינה אותו "בלתי חוקי". מקרון אמר כי "אין שום עוגן של חוקיות" בתקיפה האמריקאית של מתקני הגרעין בפורדו, בנתאנז ובאספהאן, "אפילו אם צרפת שותפה למטרה שאיראן לא תשיג נשק גרעיני". הביקורת הגיעה אחרי שבתחילה דווקא מקרון הביע תמיכה מרומזת במתקפה הישראלית ואפילו הציע להגן על ישראל מפני תגובה איראנית.
"אני מאמין בריבונות של האזרחים ובשלמות טריטוריאלית, ולכן אני לא חושב שאנחנו יכולים להחליף את האזרחים במשימה שלהם להחליף את המנהיגים", אמר מקרון. משרד החוץ הצרפתי בירך בדיעבד על הפסקת האש, וקרא לאיראן לשוב למשא ומתן. "אסור שלאיראן יהיה אי פעם נשק גרעיני, והדרך היחידה להבטיח זאת היא באמצעות דיפלומטיה", נכתב בהודעה של ארמון האליזה.
יקבלו נתח מהתיווך העתידי מול איראן?
כאמור, האיחוד האירופי הוכיח בעימות זה בעיקר את חוסר היכולת שלו להשפיע על האירועים. פגישת משא ומתן ביום שישי עם שר החוץ האיראני לא שינתה את הדינמיקה של העימות, ובוושינגטון היו מי שדיווחו כי הייתה חלק מהטעיית האיראנים בלבד. אבל באירופה עדיין מקווים לקבל נתח מהתיווך העתידי מול איראן, שעשוי להתקדם כעת ביתר שאת.
הרפובליקה האיסלאמית ניצבת בפני מציאות חדשה. עד כה, דרשו האירופאים בשם ארה"ב וישראל בין היתר את הפסקת העשרת האורניום בשיעור גבוה על אדמת איראן, פיקוח על תוכנית הטילים הבליסטיים וצעדים נוספים כמו הפסקת תמיכה בארגוני טרור אזוריים, כדי להסיר סנקציות ולהחיות את המסחר ביניהם.
כעת, במצב החדש, לא ברור כיצד ישתנו העמדות האיראניות - וגם לא מה יהיו הדרישות של מדינות המערב. שר החוץ הבריטי דייוויד לאמי חשף כי בשיחה ביום שישי התעקשו האיראנים על עמדות העבר שלהם וכי לא זיהה שום גמישות כתוצאה מהמצב הנחות צבאית שבו מצאו את עצמם אחרי שבוע של מתקפה ישראלית.
אחד האיתותים המעניינים למקבלי ההחלטות באירופה הייתה התמיכה שלה זכתה איראן בעימות הנוכחי בכמה מהערים הגדולות. מפגינים פרו־פלסטינים שיוצאים לרחובות כבר חודשים ארוכים, "התלבשו" על הנושא האיראני. תמונות של חומייני התנופפו מלונדון ועד לברלין. בהאג, שבה תתכנס ביום שלישי פסגת נאט"ו, הפגינו רבבות נגד ישראל וארגון אלים בשם Palestine Action השחית מנועים בבסיס צבאי בריטי בנימוק שהם סייעו למאמץ המלחמתי של ישראל באיראן.
"מטרת אירופה בפסגה: לפייס את טראמפ"
הנושאים הללו יעלו לדיון כבר בפגישה של המנהיגים עם הנשיא האמריקאי הצפויה לערב יום שלישי, בפסגת נאט"ו. אם הפסקת האש תישמר, ותוכנית הגרעין של איראן אכן ספגה מכה אנושה, הרי שטראמפ ביסס שוב את מעמדה של ארה"ב כמגנה של אירופה. בירות היבשת חששו ממצב של איראן גרעינית, וגם מפרויקט הטילים הבליסטיים שלה שיכול להגיע לשטחן.
טראמפ, שהצהיר השבוע בפשטות כי האיראנים "לא רוצים לדבר עם האירופאים, הם רוצים לדבר אתנו", יכול לדרוש ממדינות נאט"ו פרמיית ביטוח גבוהה יותר.
"המטרה של אירופה היא לפייס את טראמפ בפסגה הנוכחית", איבחן השבוע ה"אקונומיסט". והאירופאים אכן עושים זאת, עם הבטחה ל־5% הוצאה ביטחונית מהתמ"ג, עם הורדת אוקראינה מסדר היום. עם אי ההזמנה של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לפסגת המנהיגים ביום רביעי. עם התייחסות אגרסיבית פחות לרוסים כפי שהממשל החדש רוצה.
השבועיים האחרונים גם שירטטו מחדש את קווי התמיכה וההתנגדות לארה"ב תחת טראמפ באיחוד האירופי. הגישה הכללית היא של זלזול, אותה גישה שהניעה את טראמפ לעזוב בחדות את ה־G7 ולפעול באופן חד־צדדי מול איראן.
אבל גם בתוכה יש ניואנסים: צרפת, ובמיוחד הנשיא מקרון, הם לא בצד המועדף על ארה"ב כרגע, גרמניה חזרה כנראה לתפקיד בעלת הברית. ובריטניה, ששר החוץ שלה סירב בנחישות לומר אם התקיפה האמריקאית באיראן היתה חוקית או לא מבחינת הממשלה, היא נעלם.
עצם העובדה שארה"ב התקשרה לעדכן את סטארמר כי היא הולכת לתקוף בפורדו, ציינו הפרשנים, גם אם הדבר נעשה דקות בלבד לפני הפעולה, מצביעה עדיין על מעמדה המיוחד.