מה הוביל להכרזה על הפסקת האש דווקא עכשיו?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ההימור של טראמפ השתלם, בניו יורק טיימס טוענים שהמלחמה הגיעה לשלב שבו כל צד יכול להציג הישגים, ואיך ייראה היום שאחרי משטר האייתוללות באיראן • כותרות העיתונים בעולם

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

ההישג הישראלי שנתן לטראמפ "ביטחון" לתקוף באיראן
בעולם חוגגים את הפסקת האש, אך תוהים לגבי "היום שאחרי" מול איראן

1ה-BBC: "ההימור של טראמפ השתלם"

עם ההכרזה הבוקר על הפסקת האש בין ישראל לאיראן, שכבר הספיקה להתערער, ב-BBC כתבו כי נדמה ש"ההימור של טראמפ השתלם - לפחות בשלב הזה".

אם הפסקת האש תחזיק מעמד והנשיא האמריקאי אכן יצליח לסיים את "מלחמת 12 הימים" מדובר בצעד משמעותי, שלוקח את המזרח התיכון צעד אחורה "מהתלקחות".

לאחר שארה"ב הפציצה אתרי גרעין באיראן, האיראנים בתגובה ירו טילים לבסיס אמריקאי בקטאר, האירוע הסתיים ללא נפגעים או נזקים. הנשיא החליט להבליג על התקיפה וכינה אותה "חלשה מאוד" וקיווה כי כעת "איראן תוכל לפנות לשלום והרמוניה באזור".

מאחורי הקלעים, בבית הלבן ניהלו שיחות עם מתווכים קטארים וכן עם ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי לגבש את פרטי הפסקת האש. "התקיפה של טראמפ באיראן במהלך סוף השבוע הייתה מהלך עתיר סיכון, אך כעת נראים כבר ניצנים של רווח פוטנציאלי" נכתב.

מתוך ה-BBC מאת אנתוני צורצ'ר. לקריאת הכתבה המלאה.

2"הזמן המושלם להפסקת אש הוא כאשר כל מדינה בטוחה כי הניצחון שלה"

התגובה של איראן למתקפה האמריקאית הייתה מתונה ולא גרמה למותם של אמריקאים ו"עוד לפני ששיגרה טיל, חיפשה איראן מוצא מהמשבר", כעת אנליסטים בטוחים כי "הפסקת האש תחזיק מעמד כאשר לכל מדינה יש נרטיב ניצחון משלה", פורסם בניו יורק טיימס.

בכירים איראנים אמרו לניו יורק טיימס כי "איראן הייתה זקוקה לשמור על כבודה" ולכן תקפה את הבסיס האמריקאי בקטאר בתגובה על הפגיעה באתרי הגרעין. אולם לפי אותם בכירים "חמינאי הנחה להגביל את התקיפות כדי להימנע ממלחמה כוללת". אף צוין כי האמריקאים קיבלו התרעות מוקדמות לפני התקיפה.

במקביל לגישה הזהירה, בתקשורת האיראנית היללו ופיארו את המתקפה על הבסיס האמריקאי בקטאר. איראן הציגה לציבור את התקיפה כתג מחיר על הפגיעה בה. בנאום טלוויזיוני אמר דובר הכוחות המזוינים של איראן כי התקיפות בוצעו על ידי משמרות המהפכה וכי 'אנחנו מזהירים את אויבינו: תקופת פגע וברח נגמרה'".

באיראן ציירו תמונת ניצחון של ממש. "הטלוויזיה האיראנית שידרה שירי הלל פטריוטיים לצד תמונות של טילים בליסטיים המאירים את שמי קטאר. הקריינים דיברו בהתרגשות על תפארתה וניצחונה של איראן מול המעצמות האימפריאליסטיות".

זמן קצר לאחר מכן, הכריז טראמפ על כך שהפסקת האש קרבה. בניו יורק טיימס נכתב כי "פרשנים ציינו כי מדובר ברגע מתאים להפסקת אש. אעלי ואאז, ראש תחום איראן בקבוצת המשבר הבינלאומית, אמר שלכל צד כעת יש נרטיב ניצחון, מבלי להידרדר למלחמה כוללת שתשליך קשות על האזור ומעבר לו".

לפי ואאז, "ארה"ב יכולה לטעון שהחזירה את תוכנית הגרעין האיראנית לאחור". תמונת הניצחון של ישראל תהיה "שהחלישה את איראן, יריבתה האזורית, ואיראן יכולה לטעון ששרדה והשיבה מלחמה למעצמות צבאיות חזקות ממנה".

מתוך הניו יורק טיימס מאת פרנאז פאסיחי. לקריאת הכתבה המלאה.

3איך ייראה היום שאחרי משטר חמינאי באיראן?

"התקיפות האמריקאיות והישראליות הציבו את הרפובליקה האסלאמית מול האתגר הגדול בתולדותיה". כעת, אחרי שנים של ייאוש ואכזבה האזרחים האיראנים "מנסים לדמיין את עתיד מדינתם". נכתב בניתוח שכותרתו "אם הרפובליקה האסלאמית תיפול - מה מחכה לאיראן?" מאת העיתונאי בוזורגמהר שרפאדין לאיראן אינטרנשיונל, אתר חדשות המבקר את המשטר האיראני.

"האירועים המטלטלים מתרחשים בקצב מסחרר, והאיראנים עוקבים אחריהם בתדהמה ותחושת אי-אמון. אחרי עשרות שנים של קיפאון ואכזבות, הם מנסים לדמיין את עתיד מדינתם בתערובת של תקווה ופחד. רבים חוששים מהתפרקות אפשרית של המדינה, ויש החוששים שאיראן תידרדר למעמד של מדינה כושלת במשך עשרות שנים - בדומה לעיראק ולאפגניסטן השכנות", נכתב.

אחד מאמצעי הדיכוי של משטרים כמו איראן הוא "דיכוטומיה מאיימת - 'או אנחנו או כאוס', אך ייתכן שעתידה של איראן יפריך את הדילמה הזו".

שרפאדין מונה שלושה תרחישים אפשריים ליום שאחרי משטר האייתוללות. ראשית, "פלג בתוך הצבא יתפוס את השלטון ויוביל לשינויים יסודיים". לאחר מכן "קבוצות אופוזיציה גולות יזכו בתפקיד מרכזי, בתמיכת המערב או בלעדיה". ובמקביל, "קואליציה של גורמים פנימיים אופוזיציוניים תשיג עליונות".

התרחיש החמור ביותר הוא "עליית משטר קיצוני" יותר מזה של חמינאי. התרחיש "נחשב בלתי סביר אך אפשרי. סביר להניח שהוא יהיה קצר מועד, כיוון שיזמין מיד מתקפות חריפות יותר מצד ארה"ב וישראל, ויתקל באוכלוסייה שכבר איבדה סבלנות לשלטון הדכאני של ההנהגה המזדקנת".

לפי שרפאדין כל שלושת התרחישים המרכזיים חולקים מאפיינים משותפים: "כולם צפויים להיות חילוניים יותר, ממוקדים יותר בפיתוח ובהתקדמות, וסביר להניח שיזנחו את העוינות למערב שאפיינה את הרפובליקה האסלאמית".

"באיזה מהתרחישים שלא יתממש, סביר שאף אחד מהם לא ישווה לעומק הכשלים של הרפובליקה האסלאמית. אפילו התרחיש הפחות דמוקרטי - עליית שלטון צבאי אוטוריטרי - עשוי להבטיח חירויות חברתיות ופיתוח כלכלי", נכתב.

מתוך איראן אינטרנשיונל מאת בוזורגמהר שרפאדין. לקריאת הכתבה המלאה.