היועמ''שית גלי בהרה-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
בעמדה שהגישה אתמול (ג') לבג"ץ כתבה היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, כי "יוזמי התיקון אינם משלימים עם בחירת ציבור עורכי הדין ביו"ר הלשכה ועם הרכב המועצה הארצית שנבחרה".
את העמדה הגישה היועמ"שית בנוגע לחוק המתערב בתקציב לשכת עורכי הדין ובמבנה הלשכה. עוד היא כתבה כי זהו חוק "מסורבל ובעייתי" ו"משנה את 'כללי המשחק' תוך כדי המשחק כדי להגדיל את כוחם של ראשי המחוזות" המזוהים עם הממשלה. זאת, תוך פגיעה "בבחירה האוטונומית של הבוחרים".
● מהדחת היועמ"שית ועד הרפורמה בתקשורת: העימותים במערכת המשפט מתחדשים
● היועמ"שית: צפויות פעולות חקירה משמעותיות בקטארגייט, התנהלות נתניהו במינוי זיני "פגומה מן היסוד"
לדברי היועמ"שית, הרקע לחוק הוא פוליטי - "ביקורת של גורמים פוליטיים בקואליציה ביחס להתנהלותו של ראש הלשכה הנוכחי במאבק נגד צעדי הרפורמה שמובילה הקואליציה והממשלה ביחס למערכת המשפט".
מהלכי חקיקה שנועדו לפגוע בלשכה
היועמ"שית אף סבורה כי החוק מצטרף לשינוי שנחקק זה מכבר בהרכבה של הוועדה לבחירת שופטים, ואשר מבטל החל מהקדנציה הבאה של הכנסת את מעמדה של לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים.
"התמונה המצטיירת ממכלול הדברים היא שהקואליציה והממשלה מקדמות מהלכי חקיקה על-מנת לפגוע בלשכת עורכי הדין ובעצמאותה, וזאת משנבחר יושב-ראש שאינו לרוחן ושמביע עמדות המנוגדות לרפורמה ביחס למערכת המשפט", כתבה בהרב-מיארה.
היועמ"שית מוסיפה וקובעת כי החוק כולל "פגיעה בבחירה האוטונומית של הבוחרים" - קרי, בבחירה של ציבור עורכי הדין שבחרו בעו"ד עמית בכר לראשות הלשכה ביוני 2023.
לא קוראת לביטול החוק
לצד זאת, בייעוץ המשפטי לממשלה נמנעים בשלב זה מלקרוא לבג"ץ לבטל את החוק, ומסבירים כי נדרשים נתונים נוספים לגבי יישומו. משכך, היועמ"שית מבקשת כי בג"ץ יורה ללשכה להשלים את התשתית העובדתית לגבי הפגיעה שמייצר החוק בפעילותה בשטח.
לעמדת היועמ"שית צורף מכתבו של שר המשפטים יריב לוין מחודש מרץ האחרון, ובו כתב כי הוא מתנגד לעמדתה לגבי החוק ואף תוקף אותה על העיכובים בהגשת תגובתה לבג"ץ. "בכל הכבוד, מדובר בסוגיה פשוטה מאוד שאיננה מעוררת שום שאלה כבדת-משקל", כתב לוין. שר המשפטים טרם הגיש תגובה מלאה מטעמו לעתירה.
הכנסת: לא חוק פרסונלי
הכנסת וועדת החוקה הגישו אף הן את עמדתן לבג"ץ, ובה הן קוראות לדחות את העתירה. בכנסת קובעים כי לא נפל פגם בהליך החקיקה, שכן התקיימו 11 דיונים בהצעת החוק, ובהם ניתנה הזדמנות לייעוץ המשפטי ולחברי הכנסת להשתתף ולהביע עמדה.
עוד דוחים בכנסת את הטענה כי מדובר בחוק פרסונלי, המכוון ספציפית כלפי הלשכה וכלפי ראש הלשכה, עו"ד עמית בכר, מסיבות פוליטיות. בהקשר זה מפנים בכנסת לטענות תומכי החוק, ולפיהן מטרתו "להקטין את הפגיעה בחופש העיסוק ובזכות לקניין של עורכי הדין".
בהתייחס לטענות הלשכה כי החוק נחקק ללא תשתית עובדתית ועל סמך על האשמות שהטיחו בה חברי כנסת בוועדת החוקה, בכנסת משיבים כי "הליך החקיקה אינו מתקיים בחדר ניתוח ואינו נערך בתנאי מעבדה, ולעתים חודרות אליו אמירות בוטות, מעליבות, לא מנומסות ואף מוטעות. גם אם בהליך החקיקה נאמרו על-ידי חלק מחברי הכנסת אמירות שחלק מהמשתתפים סברו שהן שגויות מבחינה עובדתית - אין בכך כדי להשפיע בענייננו על שאלת תוקפו של החוק".
החוק: דמי החבר לא ישמשו לפעילות ציבורית, ויקוצצו
לפי החוק, שאושר בכנסת בינואר האחרון, ייאסר על הלשכה להשתמש בדמי החבר לצורך מימון פעילותה הציבורית. פעילות זו כוללת הגשת חוות-דעת מקצועיות בהליכי חקיקה וארגון השתלמויות מקצועיות. דמי החבר יוכלו להוסיף ולממן, בין היתר, את מערכי הלשכה העוסקים בהתמחות, בהסמכה ובשיפוט משמעתי.
למרות שתקציב לשכת עורכי הדין לשנת 2025 כבר אושר, החוק מחיל על הלשכה קיצוץ מיידי לשנה הנוכחית בגובה 20% מדמי החבר. תקציבה השנתי של הלשכה עומד על כ-90 מיליון שקל, ודמי החבר מגיעים לכ-66 מיליון שקל המהווים כ-70% מהתקציב הכולל.
השופטת יעל וילנר הוציאה בפברואר צו ארעי, שקיבל את עמדת הלשכה והתיר לה שלא להחזיר בשלב זה את החלק היחסי של התשלום עבור עורכי הדין שכבר שילמו את דמי החבר השנה.
עוד נקבע בחוק כי הלשכה תהיה רשאית לגבות תשלומי רשות, שאינם חלק מדמי החבר הרגילים, מעורכי דין שיהיו מעוניינים בכך. אלא שהקצאת התשלומים לצורך מימון הפעילות הציבורית יחייב את הסכמתם של כל ראשי המחוזות בלשכה. חלק מראשי המחוזות מזוהים עם הממשלה ועם המחנה המתנגד לבכר, כך שהחוק מעניק בפועל זכות וטו למתנגדיו על תקציב הפעילות הציבורית של הלשכה.
החוק, שעבר כהצעת חוק פרטית של ח"כ חנוך מילביצקי (ליכוד), נחקק על רקע התנגדותה הנמשכת של לשכת עורכי הדין למהלכים שמוביל לוין נגד מערכת המשפט, ובראשם ניסיונותיו לסכל את בחירתו של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון. בלשכה טענו לאורך הליך החקיקה כי הובהר להם כי החוק לא יקודם אם הלשכה תסכים לתמוך בעמדת לוין, אך הם סירבו.