צבא ברית נאט''ו בתרגיל ביוון / צילום: Reuters, Louisa Gouliamaki
אירופה בימים אלה קונה זמן. היא קונה הרבה דברים: מערכות הגנה אוויריות, מטוסי קרב ומייבאת אנרגיה בלי חשבון. אבל למעשה, היא קונה שנים. היא קונה את השנים שיידרשו לה עד שצבאות אירופה יתעצמו צבאית מחדש; עד שאירופה תוכל להעמיד צבא וחברה שיוכלו להתמודד במלחמה אפשרית מול רוסיה ובעלות בריתה. היא קונה את השנים הללו בכל מחיר, מתוך הבנה שנדרשת עוד תקופת זמן (רוב שרי ההגנה מדברים על שלוש עד חמש שנים) עד שהיבשת תתאים את עצמה למצב העניינים הגיאופוליטי והאגרסיבי החדש.
● בשל חשש מטראמפ: בגרמניה קוראים "להשיב את רזרבות הזהב שלנו הביתה"
● הווירטואוזיות של דונלד טראמפ: איך להרחיב מלחמה ולסיים אותה תוך 72 שעות
כדי לקנות את הזמן הזה, אירופה מוכנה לא רק להוציא מאות מיליארדי אירו בשנה, אלא גם למחול על כבודה. מנהיגי היבשת מבינים כי הם תלויים לחלוטין בארה"ב; שבפרק הזמן הנוכחי אין שום אפשרות אחרת. העובדה כי ארה"ב מחויבת לנאט"ו המחויבת להגן עליהן היא המשחק היחיד בעיר. המלחמה המהירה במזרח התיכון והתפקיד שמילאה ארה"ב בחיסול תוכנית הגרעין האיראנית היו רק המחשת־בזק לכך. הפגנת עוצמה שהגיעה אחרי שהאסימון בבירות היבשת כבר נפל.
ההבנה הזו היא הסיבה למפגן החנופה הגדול שהתרחש השבוע בפסגת נאט"ו בהאג, בשוך המלחמה בין ישראל לאיראן. בניגוד לכהונת טראמפ הראשונה, בניגוד להצהרות הקרב של השנים הקודמות, אירופה "יישרה קו" עם כל דרישותיו של הנשיא האמריקאי, מתוך הבנה שאין לה פשוט אפשרות אחרת. אפילו איום של טראמפ לזנוח את סעיף 5 (הגנה קולקטיבית של הברית על כל אחת מהמדינות) - יכול לערער את הביטחון באירופה ברמה כזו שתשבש את החיים ביבשת. לא כל שכן הכרזה אפשרית על הסגת כוחות מאירופה והעברתם לאזור הפסיפי.
אבא שלנו, טראמפ
אז האירופאים העניקו לטראמפ את כל מה שהוא רצה, ואז גם טרחו לפרסם זאת ציבורית ולומר לו תודה. לא מדובר רק ברטוריקה של שבחים, אלא במעשים של ממש. כמעט כל חברות נאט"ו (שרובן אירופיות) הסכימו לדרישה שלפני ארבע שנים הייתה נשמעת מופרכת לגמרי - להעלות את ההוצאה הביטחונית שלהן ל־5% מהתמ"ג. בכהונה הראשונה של טראמפ הן עוד התווכחו על רף של 2%. כעת, הן הסכימו ל־3.5% הוצאה ביטחונית "טהורה" ועוד 1.5% להוצאות נלוות. יש להן עד סוף העשור לקיים את ההבטחה הזו.
הן גם הסכימו לדחוק מסדר היום את הסוגייה הכואבת להם ביותר - רוסיה. נשיא אוקראינה זלנסקי לא הוזמן לישיבה שבה 32 המנהיגים והמנהיגות של נאט"ו התכנסו סביב שולחן אחד. אוקראינה לא קיבלה הבטחה חוזרת להצטרף לברית הצבאית. רוסיה ונשיאה פוטין לא זכו לגינויים החריפים שלהם זכו בפסגות נאט"ו קודמות.
במקום זה, מזכ"ל הברית, מארק רוטה, ההולנדי, שיגר מסר פומבי לטראמפ אחרי ההפצצה באיראן שבו הוא מדווח לו עד כמה אסירי תודה באירופה. "דונלד, הובלת אותנו לרגע חשוב באמת לאמריקה, לאירופה ולעולם כולו", כתב. ובהתייחס לסוגיית תקציב הביטחון: "אתה תשיג משהו ששום נשיא אמריקאי לא הצליח להשיג בעשרות השנים האחרונות".
במסיבת העיתונאים אפילו כינה אותו "אבא" שצריך להשליט סדר ברחבי העולם מדי פעם. "רוטה שבר שיאים של חנופה, ועל ידי כך הציג היטב את חוסר האיזון של הכוח במערב", איבחן ה"שפיגל" ביום חמישי.
לא היה דרוש מאמץ יוצא דופן כדי להבחין בכך. טראמפ עצמו זיהה היטב את הדינמיקה הנוכחית, ונעתר לה. הוא לא פרש מוקדם מהפסגה, לא פוצץ אותה, וארה"ב חתמה על הצהרת הסיכום. טראמפ אף אמר במסיבת עיתונאים שנמשכה עוד ועוד, כי הוא עוזב את הדיונים בהאג עם תפיסה "קצת שונה" מאשר הגיע עמה בנוגע לנאט"ו ולמנהיגי אירופה. "הם (מנהיגי אירופה) אוהבים את המדינות שלהם, והם מבינים שהם צריכים את ארה"ב", אמר.
בספרד מסתייגים
מדינות אירופה גם הודו לנשיא האמריקאי על שהוציא להם את הערמונים מהאש בנושא האיראני. היו כאלה שעשו זאת באופן ברור יותר מהאחרים, אולם רובם הבינו שישראל וארה"ב הצליחו לעשות את מה ש־20 שנים של משא ומתן אירופי מנומס, בשוויץ ובווינה, בטקסי חתימה חגיגיים ובאינספור מסיבות עיתונאים, כשלו מלעשות. "כדי לקדם את תוכנית הגרעין שלהם, האיראנים נסמכו גם על סבלנות ללא קץ של האירופים ותסביך אשמה לגבי המלחמה בעיראק", כתב פרשן ב"די צייט". מעטים מהם הודו לישראל, אבל עצם העובדה כי הסוגייה דחקה מסדר היום של שרי החוץ של האיחוד את הנעשה בעזה, נכון לעכשיו, משקפת את השינוי שחל בנוגע לישראל.
רק בספרד קצת התפלאו מיישור הקו המהיר של מנהיגי אירופה עם הדרישות של טרמאפ. ראש הממשלה הסוציאל־דמוקרטי פדרו סנצ'ז מבקש להחריג את ארצו מיעד ה־5%, והוא סומך על אלפי הקילומטרים שבין חצי האי האיברי לאיום ממזרח בתור הגנה ביטחונית. הוא לא זוכה לגיבוי אירופי. "אל־פאיס" הספרדי, התומך בו, אמר כי העמדה האירופית היא "ביטוי של כניעה לארה"ב, יותר מאשר אחריות תקציבית לביטחון אירופי".
יכולות הגנה עצמאיות
ביום שאחרי, אירופה צפויה להשקיע בניסיונות ההתעצמות הצבאית שלה. יש מדינות שישתמשו בטריקים חשבונאיים כדי לנסות ולהוכיח שעמדו בהתחייבות. יש כאלה שמקוות כי היעדים ישתנו ברגע שהנשיא האמריקאי יתחלף. אבל יש מדינות שאכן נחושות לפתח יכולת לחימה והגנה עצמאיות. בגרמניה הסתכלו בסיפוק עצום ביכולות של מערכת החץ 3 ליירוט טילים בליסטיים במהלך המערכה מול איראן. הם השכילו לרכוש אותה עוד לפני שהיא נכנסה לשימוש מבצעי, הימור גרמני מוצלח.
הגרמנים דוחקים בישראל לספק אותה כמה שיותר מהר. קווי חימוש חדשים נפתחים בצרפת ובגרמניה. ברלין וורשה מתחרות ביניהן מי תיצור את הצבא הגדול ביותר באירופה מבחינת סדר כוחות. בגרמניה לא היסס שר הביטחון לומר כי אם המערכת ההתנדבותית לאיוש ה'בונדסווהר' (צבא גרמניה) לא תעבוד - תיאלץ גרמניה לחזור למתכונת של גיוס חובה.
"תודה לאל על ארה"ב", אמר טראמפ במסיבת העיתונאים בהאג, "נאט"ו לא היתה עובדת בלי ארה"ב. אולי בעתיד, אבל לא עכשיו". באירופה סופרים את השנים עד שזה יקרה.