בשל חשש מטראמפ: בגרמניה קוראים "להשיב את רזרבות הזהב שלנו הביתה"

לפני קרוב לעשור השלים ה"בונדסבנק" הגרמני מהלך חשאי שכלל טיסות סודיות ברחבי העולם, משאיות מאובטחות ואיפול תקשורתי. היה מדובר בהשבת מחצית מעתודות הזהב של גרמניה לשטחה של הרפובליקה הפדרלית, ממה שנחשבו עד אז למקומות מבטחים בניו יורק, בלונדון ובפריז.

● שלב אחר שלב: כך השלימה אנבידיה קאמבק מדהים של 1.5 טריליון דולר
● הדולר בשפל של שלוש שנים מול סל המטבעות. אלו הסיבות

בסופו של המבצע הציג הבנק צילומים של הכספות בפרנקפורט כשהן מלאות במטילי זהב נוצצים, כדי להוכיח באופן נחרץ כי 1,714 טון של המתכת היקרה נמצאים בבטחה על אדמה ריבונית גרמנית. הרשויות לא הודו בכך, אך היתה בכך גם כניעה חלקית ללחץ ציבורי שקרא לממשלה בשנים שלפני כן "להשיב את הזהב הביתה".

כעת מתגבש לחץ ציבורי דומה, בעקבות התהפוכות הגיאופוליטיות והניכור ההולך וגובר בין אירופה לארה"ב, הדורש מהבונדסבנק להחזיר הביתה גם את מה שנשאר אחרי המבצע הקודם. במיוחד מזכירים מנהלי הקמפיין כ־1,200 טון זהב הנשמרים בכספות של ה"פדרל ריזרב" שבניו יורק.

מה שנחשב בימי המלחמה הקרה למקום מבטחים ודאי, הרחק מכיבוש רוסי או מאפשרות של החרבה גרעינית, הפך מאז עליית הנשיא דונלד טראמפ לשלטון בארה"ב לנושא שנוי במחלוקת. גם עצם ההתנגחות של טראמפ בעצמאות של ה"פד", שבמרתפיו במנהטן שמור הזהב, מהווה נימוק לתומכים בהשבת הזהב הגרמני.

היקף הזהב של הגרמנים עצום

הגרמנים ללא ספק מאמינים בזהב. בעוד בנקים מרכזיים אחרים כמו סין וטורקיה החלו רק אחרי מלחמת אוקראינה ברכישה מסיבית של המתכת היקרה, כגיבוי לאפשרויות של סנקציות, קריסת ערך מטבע וחוסר יציבות פיננסית, הבנק המרכזי הגרמני מחזיק ב־3,352 טון של זהב, ששוויים העכשווי הוא יותר מ־330 מיליארד אירו. את רובו צברה גרמניה בשני העשורים שעד 1971, שבהן הדולר כמטבע היה עדיין מגובה על ידי זהב והומר בשער קבוע למתכת הנדירה. גרמניה היא כיום השנייה בעולם ביתרות זהב פיזי.

גם מעבר למדיניות של הבנק המרכזי, הגרמנים מחזיקים בבית ובכספות מטבעות זהב, מטילים קטנים, מטילים גדולים, תכשיטים ומוצרי זהב שהיקפם האמתי אינו ידוע, אך אמור להיות עצום. מחקר אקדמי שהתפרסם בגרמניה לפני כמה שנים טען כי מדובר ביותר מ־9,000 טון. בתחום זה, של השקעה פרטית בזהב, הגרמנים ככל הנראה מובילים את העולם.

זה הרקע לכך שהסוגייה לגבי יתרות הזהב הלאומיות היא רגישה. בחודשים האחרונים, התבטאו פוליטיקאים מהימין הקיצוני (מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה") ומהשמאל הקיצוני (ברית שרה ווגנקנכט, BSW) בדרישה להשיב לגרמניה לפחות חלק גדול מהזהב המוחזק במנהטן, המהווה יותר משליש מכלל האחזקות הגרמניות.

הנימוקים של האחזקה שם, מעבר לביטחון, היו כי הזהב "סחיר" יותר בניו יורק ובלונדון, והדבר יחסוך שינוע מסוכן ויקר בזמני משבר.

"טראמפ רוצה לשלוט ברזרבות הגרמניות"

פיטר בהרינגר, שעמד מאחורי הקמפיין הקודם, הוא זה שמשיק כעת את הדרישה הנוכחית להשיב חלק גדול מהזהב שנותר. כעת הוא מכהן כחבר פרלמנט מטעם "אלטרנטיבה לגרמניה". אליו הצטרף חבר פרלמנט אחר מה־BSW, פאביו די־מאסי.

אפילו נציג בווארי של מפלגת השלטון (CSU) אמר באחרונה לתקשורת הגרמנית כי "יש להתייחס ברצינות רבה" לדרישה הזו.

הצעד קשור גם לזינוק שחל במחירי הזהב בשנה האחרונה - עלייה של 45% - ולעובדה כי יותר ויותר בנקים מרכזיים מכוונים לשמור את האחזקות בשטחן. הלקח, במקרה הזה, הוא רוסיה שאמנם בנתה "חומה פיננסית" נגד סנקציות בדמות מצבורי זהב, אך השאירה חלק מהם מחוץ לשטחה, שם הם הוחרמו על ידי הסנקציות חסרות התקדים שהוטלו עליה.

"זהב הוא נכס המהווה מוצא אחרון לבנקים מרכזיים, ולכן צריך לאחסן אותו בלי סיכון כלשהו מצד שלישי", אמר בהרינגר, העוסק גם במסחר במתכות יקרות במקביל לעבודתו כחבר פרלמנט, "יותר מהבעלות החוקית, זו השליטה הפיזית עליו שחשובה". סגן־נשיא איגוד משלמי המסים הגרמני, מיכאל ייגר, אמר בחודש שעבר לרויטרס כי "טראמפ רוצה לשלוט בפד, מה שאומר שהוא רוצה לשלוט ברזרבות הזהב הגרמניות בארה"ב. זה הכסף שלנו, ואנחנו צריכים להחזיר אותו".

 פרידריך מרץ, משוחח עם דונלד טראמפ בפסגת נאט''ו, השבוע / צילום: Reuters, Yves Herman

בעוד קנצלר גרמניה פרידריך מרץ מנסה למצוא דרכים חדשות לשיתוף פעולה בין גרמניה לארה"ב, הנשיא האמריקאי אינו מהסס לאיים על גרמניה בצעדים ובמכסים גבוהים במיוחד, על רקע טענתו ל"ניצול" של ארה"ב. החשש הגרמני הוא שטראמפ ינקוט צעדים בשטח אם המשא ומתן לא יעלה יפה.