פגיעת הטיל האיראני בבאר שבע / צילום: ap, Leo Correa
בחמש השנים האחרונות חווה ענף הרכב הישראלי רצף בלתי פוסק של משברים וזעזועים בסביבה החיצונית והפנימית, ששיבשו ביסודיות כל ניסיון לבנות תחזיות לטווח ארוך. על חלק מהמשברים התגבר הענף בקלות יחסית, ואף מינף אותם לטובת רווחיות מרשימה. אבל אחרים, שמקורם במצב הביטחוני והכלכלי רב-התהפוכות, היו ועדיין מאתגרים הרבה יותר אפילו למנהלי הסיכונים המיומנים ביותר של ענף הרכב הישראלי.
● בענף ממתינים לראות: האם הפסקת האש תחזיר את הובלת הרכב לתעלת סואץ, ומה יהיו ההשלכות
● תצטרכו לעשות כמה פשרות עם הרכב הזה. אז למה בכל זאת הוא מעניין?
כך למשל, רק לפני חודשיים נראה היה שהמשבר הגדול ביותר, שניצב באופק עד סוף 2025, הוא מלחמת הסחר הגלובלית, שהחלה בעקבות מהלכי הטלת המכסים של ממשל טראמפ. אבל אחרי החודש שחלף, זה כבר נראה כמו זיכרון רחוק.
ההתמודדות הנוכחית של הענף תהיה עם תנאי מאקרו בלתי חזויים, עם סימני שאלה סביב מחירי הנפט והשפעתם על אופי הביקוש בשוק הרכב ועם צעדי מס חדשים, שאותם עשוי האוצר לאמץ בחודשים הקרובים כדי לסגור את הגירעון התקציבי שהועמק במלחמה.
האוצר יהדק את החגורה, והנהגים ישלמו
מלוא התמונה של השפעת המלחמה על הכלכלה המקומית טרם נחשפה, אולם די ברור, שבאופק הקרוב אפשר לצפות למהלכי "הידוק חגורה", שיכללו קיצוץ בהטבות מס לרכב ומהלכי מיסוי חדשים, שיעמיקו את "החליבה" משוק הרכב.
לפני כמה שבועות ניתן היה להעריך שהטבת מס הקנייה על רכב חשמלי תתכווץ בתחילת 2026, אבל לא תיעלם, שהאוצר יגדיל את הטבת שווי השימוש על רכב חשמלי, ושמס הנסועה על רכב חשמלי, שתוכנן גם הוא ל-2026 במטרה להכניס מיליארדי שקלים לאוצר, יירד מהפרק.
אבל מקורות באוצר כבר רומזים כי המקורות התקציביים שנועדו לממן את הטבות המס "התאיידו", ובימים אלה מגבשים באוצר תוכניות חירום חדשות, שמטרתן לסגור גירעון של עשרות מיליארדי שקלים שנוצר במלחמה. התוכנית עדיין בעבודה, אבל ניתן להניח שהטבת מס הקנייה על רכב חשמלי תיעלם בסוף השנה, ביחד עם התוכנית של האוצר להגדיל את הטבת שווי השימוש על רכב ירוק.
זו לא תהיה הפתעה גם אם יוחזר מס הנסועה על רכב חשמלי, שכבר נכנס לחוק ההסדרים בשנה שעברה אבל ירד מהפרק באופן לא פורמלי בשל התנגדות שר האוצר. ייתכן גם קיצוץ נוסף ומהותי של הטבת "המס הירוק" על כלי הרכב, ואולי אף הגדלת הבלו על הדלק (ראו בהמשך). המשמעות של כל המהלכים הללו, אם אכן ימומשו בשנת בחירות, היא סיכוי להתייקרות משמעותית של כלי הרכב החדשים שייובאו אחרי תחילת 2026.
שערי המטבע: גורם מאזן, בינתיים
גורם שעשוי לאזן חלק מההשפעה השלילית של גזירות מיסוי הרכב שבדרך הוא התחזקות השקל מול הדולר והאירו, שני מטבעות שבהם רוכשים היבואנים את כלי הרכב מהיצרנים. שקל חזק מוזיל את כלי הרכב ליבואנים, משפר את רווחיותם ומאפשר גמישות במחירים לצרכנים. בנקודת זמן זו אנו רואים התחזקות דרמטית של השקל מול הדולר ומול האירו, וזו בשורה מצוינת ליבואני רכב, שישחררו משלוחים חדשים מהמכס בתקופה הקרובה, וגם לחברות הליסינג, שיזכו להנחות מוגדלות.
גם הצרכנים ירוויחו, בתיאוריה, מכיוון שהשקל החזק יאפשר להחדיר לשוק דגמי רכב חדשים במחירים אטרקטיביים ולהריץ מבצעים משמעותיים על דגמים קיימים.
מנגד, יבואנים רבים בישראל "יושבים" כיום על מלאים משמעותיים, בין 60 ל-70 אלף כלי רכב במצטבר, על פי הערכות בענף. אלה נרכשו מהיצרנים ושוחררו ממכס כאשר השקל היה הרבה יותר חלש, ועובדה זו מהווה חסם לא מבוטל בפני ירידת מחירים בטווח הקצר, למעט בדגמים ספציפיים, שהיבואנים שלהם מוכנים לשווק אותם בהפסד כדי להקטין מלאים חריגים. הסתייגות נוספת היא, שיצרני הרכב בחו"ל נוהגים לפצות את עצמם על התחזקות השקל באמצעות העלאת מחירי כלי הרכב ליבואנים. כלומר חלק מההוזלה שמקורה במט"ח "נאכל" על ידי היצרן.
השאלה הגדולה היא מה יקרה לשקל בחודשים הבאים; כבר ראינו בימים האחרונים תחזיות של אנליסטים, שהעריכו כי הפסקת האש מול איראן, ביחד עם החלפת הממשל בסוריה וסיכוי לרגיעה בעזה ומול החות'ים, תעודד יצירת "מזרח תיכון חדש" ותדחוף את השקל להתחזקות נוספת בחודשים הקרובים. אולי אפילו לטריטוריה של 3 שקלים לדולר.
רבים בענף הרכב ישמחו אם התחזית הזו תתממש, והיא עשויה לדחוף לגל יבוא מסיבי ברבעון האחרון. אבל היינו מתייחסים להערכות האלה בזהירות רבה, לפחות עד שתיוודע מלוא ההשפעה של עלות המלחמה על הגירעון, על האינפלציה ועל דירוג האשראי של ישראל.
רכב חשמלי: מחירי הנפט יורדים, אבל מה יקרה לבלו
שוקי הנפט והגז הבינלאומיים "ניצלו" בחודש החולף ממשבר משמעותי, כשלא התממש תרחיש האימים לפגיעה נרחבת בהפקת הנפט והגז במפרץ הפרסי ולסגירה של מיצרי הורמוז. בינתיים צנחו מחירי הנפט בעולם בחדות, לאחר הפסקת האש, לסביבות 65 דולר לחבית.
אבל צרכני רכב שמסתכלים קדימה מבינים שהפתיל שמחובר לחבית אבק השריפה המזרח תיכונית עדיין בוער. אולי זו הסיבה, שיבואנים בענף מדווחים על התעניינות מחודשת של הלקוחות ברכישת רכב חשמלי, חדש או משומש. עוד לא ברור אם זו תחילתה של מגמה מתמשכת או תגובה "אמוציונלית". בחודשים ינואר-מאי השנה נרשמה ירידה של 28% כמעט במסירות רכב חשמלי לעומת התקופה המקבילה. זאת במקביל לעלייה בביקוש לרכבי פלאג-אין, שתלויים עדיין במנוע בנזין.
התשובה לשאלה תלויה במספר גורמים. הראשון הוא ירידת המחירים בפועל של כלי הרכב החשמליים, אחרי מבצעים והנחות. נכון לעכשיו אנחנו עדים למלחמת מחירים סוערת בפלח החשמלי, בדגש על דגמים שהיבואנים שלהם תקועים עם מלאים.
רק בשבוע שעבר ראינו את המחיר של דגם חשמלי גדול ומאובזר כמו דיפאל 7 מבית שנגאן צונח למחיר מבצע של כ-186 אלף שקל בלבד, למרות שרק לפני חודשים בודדים הושק בכ-200 אלף שקל, על תקן של "מחיר חדירה אגרסיבי".
גם הקרוס-אובר החשמלי הגדול "ליפמוטור C10", שהושק בסוף השנה בתמחור אגרסיבי לתקופתו, החל מ-170 אלף שקל, צנח במבצע סקטוריאלי לכ-158 אלף שקל, ואלה רק כמה דוגמאות. מי שיתפשר על רכבי "אפס קילומטר" יוכל לרכוש כיום רכב חשמלי במחיר זול משמעותי מרכב בנזין או הייבריד חדש. המבצעים אינם ייחודיים לרכב חשמלי, אבל בולטים במיוחד בפלח הזה.
גורם נוסף הוא הבלו על הדלק, שהכניס למדינה כ-22 מיליארד שקל בשנה שעברה, ומכיוון שהביקוש לדלק קשיח, זהו אחד המסים "הנוחים" ביותר לסגירה מהירה של חורים תקציביים. אם אכן האוצר ישתמש בו, מחירי הדלק לנהגים בישראל יעלו בלי קשר למחירי הנפט בעולם, וזו תהיה עוד רוח גבית למעבר לרכב חשמלי.