האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א
ראש אמ"ן לשעבר ויו"ר INSS תמיר היימן מקדם בשיתוף חברי קונגרס וסנאט אמריקאים את הקמתה של קרן מחקר למחשוב קוונטי המשותף לארה"ב וישראל בתקציב של 200 מיליון דולר למימון פרויקטים משותפים עם פתח למעורבות אמירתית וסעודית, כך נודע לגלובס.
● ניסיון לחזור למרוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק
● ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש
בישראל ובארה"ב שוקלים לקדם את התוכנית באמצעות צו נשיאותי בחתימתו של דונלד טראמפ, או באמצעות קידום הצעת חוק שהגיש מזכיר המדינה מרקו רוביו בשנת 2021 - עוד בהיותו סנאטור ממדינת פלורידה - להקמת מרכז המחקר. החקיקה לא קודמה בזמן ממשל ביידן, וכעת מזהים בשתי המדינות שעת כושר להוציאה לפועל תוך שימוש במסגרת קיימת.
על פי ההצעה שנוסחה על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ועמותת AIQ של ד"ר סמדר איצקוביץ שמקדמת מדיניות בתחום מ־AI והקוונטום, החקיקה תוכל לעשות שימוש במודלים קיימים בתקצוב משותף של מחקר ישראלי-אמריקאי בקרנות שונות. בהם, קרן בירד הדו־לאומית המממנת שיתופי פעולה טכנולוגיים, BSF - הקרן הדו-לאומית למדע, וקרן בארד - העוסקת במיזמים חקלאיים משותפים, חלקן פעילות כבר מאז שנות השבעים של המאה הקודמת. באותה מתכונת, ישקיעו ארה"ב וישראל כל אחת 100 מיליון דולר בין השנים 2026־2030 במיזמים מסחריים המשותפים לחברות קוונטום פרטיות - ישראליות ואמריקאיות.
באופן שכזה תוכל, למשל, חברה דוגמת קוונטום סורס הישראלית, המפתחת טכנולוגיה למימוש מחשבים קוונטים פוטונים, להגיש בקשה במשותף עם חברת פסייקוואנטום (PsiQuantum) האמריקאית - שבונה בימים אלה את המחשב הקוונטי הפוטוני הגדול בעולם - ולזכות במיליוני דולרים על פיתוח מיזם משותף.
עוד נבדקת האפשרות להסיט לטובת הקרן תקציבים מחוק השבבים האמריקאי מ־2022 שהבטיח להשקיע בתעשיית החומרה האמריקאית 280 מיליארד דולר. הדבר עשוי להיעשות על ידי בחינת האפשרות לממן שיתופי פעולה בינלאומי תחת החוק. הנהלת הקרן תחולק בין משרדים בתל אביב לבין ארלינגטון ארה"ב.
גישה לחוות שרתים
על פי ההצעה, בין מטרות הקמת המיזם הדו לאומי: "נטרול השאיפות הסיניות בתחום הקוונטי באמצעות גישה לחומרה מתקדמת", מסחור טכנולוגיות קוונטיות ליישומים רפואיים ופיתוח חומרים חדשים, ורתימת מדינות חדשות שיצטרפו להסכמי אברהם - ובראשן סעודיה למיזם.
ההערכה היא שהצטרפות של סעודיה תוכל לחשוף את חברות הקוונטום הישראליות והאמריקאיות להשקעות חדשות, וכן למעבדים הגרפיים ולחוות השרתים המותאמות לעידן הבינה המלאכותית שנבנות באזור כתוצאה מביקור טראמפ בחודש מאי. בנוסף, על פי ההצעה, לאחר הקמת המרכז והכנסת שותפי הסכמי אברהם הקיימים, בהם איחוד האמירויות ובחריין, יתווספו לו גם מדינות מרכז אסיה כמו אזרבייג'ן, קזחסטן ואוזבקיסטן, ובטווח הארוך יותר - בתלות בהתפתחות הסכמי אברהם - גם סעודיה, כווית ואפילו קטאר.
לא בסדר העדיפויות
על מנת לאפשר מחקר משותף בתחום הקוונטי, ישראל נזקקת לאישור מארגוני הביטחון בארה"ב לפיתוח משותף של טכנולוגיית קוונטום - תחום שנסגר לשיתוף פעולה ישראלי בשל הסירוב בישראלי שלא לפקח על ייצוא לסין. ישראל הייתה קרובה לאישור כזה לפני כשלוש שנים - בתקופת ממשלת לפיד חתמה ישראל עם ארה"ב על הסכמי "ירושלים" לפיתוח טכנולוגי משותף - ונבנו קבוצות עבודה משותפות בתחומי קוונטום, אקלים, בריאות, חקלאות ובינה מלאכותית.
כדי להתקדם במחקר המשותף התבקשה ישראל להעביר תקינה וחקיקה שתהדק את האפשרות לזליגת טכנולוגיה לסין לפי תקנות CFIUS בארה"ב, להימנע מרכש של ציוד סיני ברשויות ממשלתיות, ולהדק את הפיקוח על זליגת קניין רוחני מהאקדמיה הישראלית לסין. אלא שממשלת לפיד התחלפה, ובממשלה החדשה הנושא נמצא בסדר עדיפות נמוך ואיננו מקודם, דבר שמסביר מדוע כלל הנשיא לשער ביידן את ישראל בקטגוריית המדינות שיש לפקח על ייצוא המעבדים הגרפיים לשטחיהן.
יתר על כן, את היוזמה להקמת קרן המחקר הקוונטית כיום מקדמות עמותות לא ממשלתיות כמו INSS בראשות היימן, וכן עמותת AIQ של הכלכלנית ד"ר איצקוביץ. עמותות אלה נמצאות בקשר עם מכונים מקבילים בארה"ב, חברי סנאט וקונגרס ושדולות רלוונטיות.
ישראל מובילה בתחום
יוזמת הקמת הקרן קמה על רקע היעדרותה של ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בחודש מאי בין ארה"ב לאיחוד האמירויות ולסעודיה, ועל רקע אי קידום הצעת החוק של רוביו מ־2021 לשיתוף פעולה אמריקאי־ישראלי שנגע אז לתחום הבינה המלאכותית. עם זאת, בישראל מזהים כעת עניין אמריקאי בתעשייה הקוונטית הישראלית, על רקע התחזיות לפריצות דרך וגיוסים בתחום של מאות מיליוני דולרים לחברות ישראליות שנחשבות למובילות מקומיות בו, בהן קוונטום משינס וקלאסיק. "ישראל מדורגת בין חמש המדינות המובילות בתעשייה הקוונטית העולמית ו'צפיפות' המומחים שלה בישראל גבוהה פי 6 מאשר בארה"ב", אומרת ד"ר סמדר איצקוביץ, מיוזמות התוכנית. "בארה"ב מבינים את זה ומזהים כי קיימת התכנות לחקיקה כזו לקראת בחירות האמצע בארה"ב והבחירות הכלליות בישראל בשנה הבאה".
הדס לורבר, ראש-פרויקט ישראל-ארה"ב ב- INSS, לשעבר בכירה במל"ל, מציינת כי: "אנחנו נמצאים כעת בסערה המושלמת שבה ארה"ב של טראמפ יכולה לתת לישראל שותפויות שאולי בעבר לא הייתה פתוחה אליהן - יש קונגרס נוח, ומומנטום אזורי אחרי מבצע עם כלביא שבו היתרון הישראלי נראה היטב במזרח התיכון. גם לארה"ב יש אינטרס כעת לחבק את מדינות האזור כדי למנוע את הזליגה שלהן לצד הסיני של המפה. עבור ישראל - מדובר בברית קריטית - אם לא נהיה סביב השולחן האזורי הגיאו־טכנולוגי שמכתיב את הבריתות החדשות, פשוט לא נהיה. אם את רכבת ה־AI איחרנו, בקוונטום יש לנו מקום מספק לכך".
לדברי ד"ר אריאל סובלמן, חוקר בכיר ב־INSS "צוואר הבקבוק כיום בפיתוח בינה מלאכותית וקוונטום הוא מצאי של תשתיות המחשוב - חוות השרתים הגדולות המתמחות ב- AI, ותשתית החשמל המזינה אותן. נקודת החיבור למפרציות ולסעודיה מכוונת לנקודות האלה - לישראל יש אולי ידע בבינה מלאכותית וקבוצה דומיננטית של חברות סטארט־אפ וחוקרים מובילים בתחום הקוונטי, אבל היא זקוקה לתשתיות המחשוב והחשמל שבמדינות המפרץ - האמירויות, בחריין ובעתיד גם סעודיה.
ממשל טראמפ הבין זאת על ידי רתימת ספקיות האנרגיה של העולם במפרץ, מתוך הבנה שב־2030 ארה"ב תזדקק לאספקת חשמל גדולה הרבה יותר כדי להניע את פעילות ה־AI שלה, ובו בזמן עוצר את הפזילה שלהן לכיוון סין".
יצויין כי מאז תחילת השנה הולכים וגדלים שיתופי הפעולה בין מדינות המפרץ לארה"ב בתחום ה־AI. כך למשל, ממשל טראמפ הכריז על פרויקט סטארגייט לרישות המדינה בחוות שרתים בשותפות עם קרן העושר האמירתית MGX.