קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock
המחצית הראשונה של שנת 2025, ובעיקר החודש שנעל אותה, היו פנטסטיים למשקיעים בשוק ההון הישראלי, כשמדד ת"א 125 עלה בסיכום המחצית בכ-25%. ומה עשו באותה תקופה קרנות הגידור המקומיות המזוהות עם משקיעים מתוחכמים? מבדיקת גלובס עולה כי למרות שהציגו בדרך כלל מחצית טובה למדי, הקרנות התקשו להכות את מדד הייחוס והציגו תשואה ממוצעת של 19%. עם זאת מתחילת שנת 2023 (תקופה של שנתיים וחצי) הניבו קרנות הגידור תשואה ממוצעת של 70% לעומת 67% במדד ת"א 125 ו-62% במדד S&P 500 האמריקאי.
● בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש
● היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י
מנתוני 20 קרנות הגידור מוטות ההשקעה במניות בישראל, עולה כי למקום הראשון הגיעה בחודשים ינואר-יוני קרן ורטיקל לונג, שנוסדה על ידי אנשי שוק ההון גילי אנגליסטר ומיקו מור ומנוהלת בידי דין בן זאב, אשר רשמה תשואה של 31%.
במכתבו למשקיעים מהעת האחרונה ציין בן זאב כי "אנו לא חושבים שנפתרו כל הבעיות המקומיות (בדגש על גירעון ממשלתי ואתגרים חברתיים ופוליטיים, ח"ש). כמו כן, בהיבט של תמחור השוק המקומי, הוא כבר לא זול בהשוואה עולמית כמו שהיה לפני שנה (אך גם לא יקר). אם כך מנין האופטימיות שאופפת אותנו בפרט ואת כלל המשקיעים הישראלים? אנו מסתכלים על עולם ההשקעות כמכלול של סיכונים מול הזדמנויות, ובשבועיים האחרונים אלמנט הסיכון וחוסר הוודאות ירדו משמעותית".
בן זאב מוסיף כי "אם צריך לתאר זאת כמשל - אנחנו אוהבים להגיד למשקיעי הקרן שאנו במרתון תמידי ולא צריך להסתנוור מהצלחות או כישלונות בתקופות נקודתיות. מה שחשוב זה הדרך והכיוון. מה שכן ניתן להגיד אחרי החודש הנוכחי, זה שהדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה ושהכיוון להערכתנו הוא למעלה".
אחרי ורטיקל לונג בדירוג התשואות מתחילת השנה ניצבת קרן הגידור פרופאונד לונג, שהוקמה על ידי עודד שטרנברג ושי אנגל, עם תשואה של 27%. במקום השלישי נמצאת קרן ספרה יתר, של מנהלת הקרנות הוותיקה ספרה שייסדו ישראל מור, דורון ברין ורון סנטור. זו עלתה ב-25% במחצית הראשונה.
"ישראל מעצמה אזורית"
במקום הרביעי נמצאת קרן אג'יליטי אקוויטי של טל קדם ואודי ביטון שרשמה תשואה של 24% במחצית, ובמקום החמישי ראם אקוויטי מבית אי.בי.אי שמנוהלת בידי דניאל אלון, עם עלייה של 23%.
"הסיכון של ישראל ירד", אומר אלון, מנהל קרנות הגידור של אי.בי.אי. "הסרנו פה איום של עשרות שנים, שהלך והתעצם בשנתיים האחרונות. ואם האיום הזה כבר לא-קיים, או שמאוד פחת, אז מן הסתם פרמיית הסיכון של מדינת ישראל יורדת. וגם האינפלציה יכולה לרדת שכן הוצאות המלחמה צפויות לקטון בהמשך. ישראל מבחינת המשקיעים נתפסת כיום כמעצמה אזורית, אז אנחנו רואים בבורסה בת"א את אותה אופטימיות שראינו אחרי 'מתקפת הביפרים' בלבנון, רק פי כמה".
אלון סבור כי "מה שרואים כיום בבורסה זה ביקוש כבוש שמתפרץ, שאליו מתלווה חוסר הנזילות שלה. בעבר אמרנו שכאשר 'עם ישראל' רוצה לצאת מהשוק אז הוא עלול לרדת בחדות, ובימים אלה נרשמת התגובה ההפוכה".
עדות לכך לדבריו היא ביצועי מדד ת"א-ביטוח - שעלה בחודש האחרון ביותר מ-30% ומתחילת השנה זינק ב-82%: "ככל שהשוק עולה, ערכם של הנכסים המנוהלים על ידי חברות הביטוח עולה. לכן דמי הניהול שהן יגבו בגין ניהולם מטפסים. זה אפקט מתגלגל שמזין את עצמו".
רונן מטמון, מייסד ומנהל קרן הגידור טוטאל אופורטיוניטי (תשואה של 21% מתחילת השנה), אומר לגלובס כי "בתחילת השנה לקחנו פוזיציות מוגדלות על שוק ההון הישראלי. הנחת העבודה שלנו היא שאנחנו קרבים לעסקת חטופים, להרחבת הסכמי אברהם והודעה על מועד הבחירות לכנסת עד סוף השנה. לכן אנחנו מאמינים ששוק ההון הישראלי יכול להמשיך לייצר עודף תשואה. ההשלכות הכלכליות של הנתונים האלה הן מאוד משמעותיות לחיוב על המשק. אם הנחות אלה אכן יתממשו, נראה גם הרחבת מכפילים בשוק ההון הישראלי".
מעל 100% בשנתיים וחצי
בתחתית הביצועים של קרנות הגידור מוטות המניות ניתן לציין את איון (ion) לונג שורט, השייכת לחברת קרנות הגידור איון של יונתן הלף וסטיבן לוי, שעלתה ב-6%. יש לציין כי בין מדדי הייחוס שלה נמצאים לא רק ת"א 125 אלא גם מדדים בינלאומיים כמו S&P 500 ונוספים, שרשמו כאמור באותה תקופה תשואות נמוכות יותר. מעליה קרן חצבים של יורם הדר שעלתה ב-7%, וקרן טוליפ של מיכה מלכה שעלתה ב-14%.
כשמרחיבים את בדיקת התשואות מתחילת 2023, בולטת קרן אג'יליטי אקוויטי שעלתה בכ-138%. אחריה קרן הגידור פרופאונד לונג שזינקה ב-100% וקרן ספרה יתר, המתמחה במניות השורה השנייה, שרשמה תשואה של 91%. במקומות הרביעי והחמישי נמצאות ראם אקוויטי (88%) ונוקד לונג (87%).
עוד ניתן לציין כי קרן הגידור הותיקה רדינג קפיטל, של צחי אברהם, אחת הגדולות בענף (מיליארד שקל בנכסים מנוהלים), רשמה תשואה של 17% מתחילת השנה ו-60% בשנתיים וחצי האחרונות, הגיעה לנקודת ציון סימבולית במונחי תשואה. לאורך שנות קיומה (12.5 שנים) השיגה הקרן תשואה מצטברת של מעל ל-500% למשקיעיה.
קרנות הגידור הפרטיות אינן נגישות לציבור הרחב. ההשקעה בהן היא בעיקר נחלתם של משקיעים כשירים (בעלי הון נזיל של כ-10 מיליון שקל ומעלה) לצד גופים מוסדיים, והן מיועדות להעניק תשואה מיטבית תוך הקטנת (גידור) הסיכון למשקיעים שלהן - כלומר להיות מעין בלם זעזועים מפני תנודות חדות של השוק.
גלובס בדק גם את קרנות הגידור המשקיעות באיגרות חוב (שבע במספר). הללו עלו מתחילת השנה בממוצע ב-6% - כפול ממדד תל בונד 20, שעלה ב-3%. המצטיינות היו קרנות ורטיקל בונד, יוניק ונוקד אג"ח עם תשואה של 7.6%, 7.5% ו-6.6% בהתאמה.
בפרספקטיבה של שנתיים וחצי, ואר הזדמנויות מובילה עם תשואה של 44% ואחריה ורטיקל בונד (32%).
הערה: ביצועי קרנות הגידור אינם מתפרסמים באופן פומבי. מערכת גלובס אוספת את הנתונים ממספר מקורות ומבצעת הצלבות כדי לאמתם. היקף הנכסים המנוהלים בידי כל קרן אינו חשוף גם הוא לציבור ועל כן אנחנו עושים את מירב המאמצים להתייחס לגופים הנחשבים בולטים מבחינת היקף הכספים המנוהלים.