גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי
חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

חוקרים אבחנו פרקינסון בשעוות האוזן

דם, שתן, זיעה, רוק והפרשות וגינליות - נראה כי המדע מחפש כל מקור אפשרי לאסוף מידע על הגוף כדי לאבחן מחלות. כעת הגיע גם התור של שעוות האוזן.

השבוע בביומד | המוח, הכליות ואיכות השינה: ההשפעות השליליות של חום מתמשך על הגוף
השבוע בביומד | אוכל מרזה? חברה ישראלית מאמינה שמצאה אותו באמצעות AI

קבוצת של חוקרים בהובלת ד"ר האו דונג (Hao Dong) ממרכז המחקר למכשירי חישה באוניברסיטת גֶ'גִ'יאַנְג בסין, פרסמו בכתב העת Analytical Chemistry, כי הצליחו לאבחן באופן חדשני את מחלת הפרקינסון. היום, אבחון הפרקינסון בדרך כלל ניתן על פי הדמיה מוחית, אחרי שהמחלה כבר התקדמה מספיק כדי שהסימנים יהיו ניכרים בהתנהגות המטופל. אם יאוששו את התוצאות מן המחקר הראשוני הנוכחי במחקרים עתידיים, עשוי חקר השעווה להוות אלטרנטיבה הרבה יותר זולה ונגישה, ואולי מתאימה כבדיקת סקר, שעשויה להוביל לאבחון מוקדם יותר ולכן טיפול טוב יותר במחלה.

מחקרים קודמים כבר הראו כי החלב המופרש באופן טבעי על פני העור, הוא בעל ריח מעט שונה אצל אנשים עם פרקינסון, משום שהדלקת, העקה החמצונית והניוון העצבי, מגבירים את ההפרשה של חומרים נדיפים מסוימים. אולם, קשה מאוד להפיק מידע מהחלב על העור, שכן הריחות נמהלים במהירות בריחות הסביבה וזיהום אוויר.

יחד עם זאת, שעוות האוזן נמצאת במגע עם עור שאינו חשוף לסביבה. החלב המופרש מן העור בתוך האוזן מוגן מפני האוויר באמצעות השעווה, כאשר הוא מתערבב בתוכה.

החוקרים נטלו שעוות אוזן מ-209 נבדקים, מהם 108 אשר כבר אובחנו עם פרקינסון. הם ניתחו את הריחות באמצעות כרומטורגפיית גזים וספקטרומטריית מסה, שיטות המאפשרות לבחון מספר רב של חומרים נדיפים בבת אחת. ארבעה מן החומרים נמצאו ברמות שונות מאוד באנשים עם פרקינסון לעומת אלה שאינם מאובחנים עם המחלה.

לאחר מכן אימנו החוקרים מערכת בינה מלאכותית על בסיס התוצאות הללו, וקיבלו מודל שהצליח למצוא את חולי הפרקינסון בדגימה חדשה, בדיוק של 94%. כעת, המטרה היא לבחון את יעילות הבדיקה בקבוצות גדולות יותר, ובשלבי מחלה מוקדמים יותר.

בהשקעה של אסף גרניט: כאליטק פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר

חברת הסטארט-אפ כאליטק הודיעה על התחלת ניסוי קליני במוצר הפועל בטכנולוגיה חדשה, למניעה וטיפול בהשמנה וסוכרת. המוצר של החברה, הניתן לבליעה, יוצר ציפוי דקיק, בעובי של מיקרונים, על פני אזורים במערכת העיכול שהם משמעותיים לספיגת סוכרים, פחמימות ושומנים. כך, המוצר אמור לאפשר לכם לאכול ארוחה רגילה, ולספוג ממנה פחות סוכר ושומן. הניסוי ייערך בבתי החולים שערי צדק ופוריה ובהמשך אולי בבתי חולים נוספים.

ניר בסה, מנהל החדשנות המדעית של החברה, אמר לגלובס כי: "אחד היתרונות במוצר שלנו הוא ההשתלבות הטבעית שלו בסגנון החיים של המטופלים. הם אינם צריכים לוותר על ארוחות בקרב הציבור, או להגביל משמעותית את מה שהם אוכלים בארוחה כזו".

לדבריו, התכונה הזו של המוצר הייתה אחת הסיבות העיקריות לעניין במוצר מצד השף אסף גרניט, שהוביל את ההשקעה האחרונה בחברה, בהיקף של מיליון דולר. לדברי גרניט, בזכות המוצר, גם ציבור הסוכרתיים ושומרי המשקל יוכל להנות מחוויה קולינרית פחות מוגבלת.

כאליטק כבר ביצעה ניסויים בבעלי חיים, וכן ניסויים קליניים ראשונים בבית החולים רמב"ם, בהם הראתה כי המוצר מצליח להפחית את הספיגה של הסוכר וכי הספיגה שבכל זאת מתרחשת, היא איטית וממושכת יותר, דפוס ספיגה עדיף מבחינת הסיכון לסוכרת.

הניסוי הנוכחי מיועד למטופלים המוגדרים טרום סוכרתיים, לעומת הניסוי הראשון שנערך בנסיינים בריאים. החברה מצפה לתוצאות משמעותיות יותר בניסוי זה, משום שהמטופלים הפרה-סוכרתיים מתקשים בדרך כלל יותר מן הבריאים לווסת את רמות הסוכר שלהם.

במסגרת הניסוי, כל מטופל נוטל את הפורמולציה שלוש פעמים ביום, לפני כל ארוחה, למשך שלושה חודשים. המטופלים ינוטרו מבחינת מדדי הסוכרת, כמו רמות הגלוקוז היומיות, המוגלובין A1C המעיד על תחלואה בסוכרת או קדם סוכרת, הורמוני שובע, מיקרוביום ועוד.

בית החולים שערי צדק, אחד מבתי החולים בהם יערך את הניסוי, החליט לקחת חלק משמעותי ממימון הניסוי על חשבונו. ד״ר רננה אופן, מנכ״לית "מדעית שערי צדק" (זרוע החדשנות של המרכז הרפואי האוניברסיטאי), אמרה כי: "הקונספט החדש שכאליטק מפתחת מעניין מאוד את הצוות שיוביל את המחקר הקליני, משום השונות הברורה שלו ביחס לגישות הקיימות כיום. מתוך הבנת הפוטנציאל של הגישה, בחרנו במקרה זה גם להשתתף בעצמנו בעלויות המחקר".

ד"ר חיימה דה לה זרדה, סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה, הסביר כי: "מדובר בפורמולציה שכל רכיביה כבר מאושרים לשימוש על ידי ה-FDA כרכיבי מזון". החברה מתכננת לרשום את המוצר לא כתרופה, וגם לא כתוסף מזון, אלא כמכשור רפואי, כך שהוא יימכר למערכת הבריאות כמוצר רפואי לכל דבר, אבל לא יעבור את המסלול הרגולטורי הארוך והיקר כתרופה. הדבר אפשרי משום שאופן הפעולה של המוצר הוא מכני, ללא אינטראקציה ישירה עם מולקולות הגוף. שתי חברות נוספות מפתחות מוצרים דומים, ונמצאות בשלבים דומים, אך המוצרים שלהן מפותחים כתרופות כך שאם הכל ילך כשורה, כאליטק עשויה להקדים אותן לשוק.

כאליטק הוקמה ב-2017 (אך החלה בפעילות משמעותית ב-2020) על ידי איגור גינדין, היום מנכ"ל החברה, בעל תואר שני בהנדסה ביו-רפואית מהטכניון שגם פיתח את המוצר. עד היום גייסה החברה סך כולל של כ-3 מיליון דולר כולל הגיוס האחרון.

הלך לעולמו זליג אשחר, מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T

פרופ' זליג אשחר, פרופ' לאימונולותרפיה במכון ויצמן ובבית החולים איכילוב, ומי שהמציא את אחת הטכנולוגיות שאפשרה את פיתוח הטיפול החדשני לסרטן CAR-T, נפטר בסוף השבוע בגיל 84. הטכנולוגיה שפיתח אשחר עמדה בבסיס המוצרים של חברת Kite Pharma שנמכרה ב-2017 לחברת גיליאד לפי שווי של 11.9 מיליארד דולר.

אשחר נולד בפתח תקווה, גדל ברחובות ואת שירותו הצבאי עשה כחלק מגרעין הנח"ל בקיבוץ יד מרדכי. הוא למד ביולוגיה באוניברסיטה העברית, לחם במלחמת ששת הימים בגדוד הנח"ל המוצנח, ולאחר מכן השלים דוקטורט ממכון ויצמן בהנחיית פרופ' מיכאל סלע (מממציאי הקופקסון) ופרופ' דוד גבעול. את הפוסט דוקטורט עשה באוניברסיטת הרווארד, ולאחר מכן הצטרף למכון ויצמן. הוא זכה במספר רב של פרסים על מחקריו, ביניהם פרס ישראל, פרס דן דוד, פרס א.מ.ת. ופרס לאימונולוגיה קלינית מטעם חברת נוברטיס.

בעבר סיפר לגלובס כי: "כילד הסתובבתי שעות בפרדסים ליד רחובות. למדתי לשחות בבריכות המים שנקוו בפרדסים. ביליתי מחצית מחיי בגבעות הכורכר. ההורים שלי נתנו לי המון חופש לעשות מה שמשך אותי, וסמכו עליי. אמא שלי אמרה בדיעבד, 'תמיד חשבתי שתהיה ביולוג, כי כל פעם היית מביא הביתה כל מיני שבלולים וחרקים".

הלימודים הלכו לאשחר בקלות, אך הוא לא ראה בכך חשיבות לעתידו. הוא החל לערוך "ניסויים מדעיים" מתוך עניין. "למשל, ראיתי קן של חוחית ותהיתי מדוע הוא בנוי דווקא כך, עם פתח כלפי מעלה. כדי לחקור זאת לקחתי ביצת חוחית, ושמתי אותה לדגירה אצל התרנגולת, כדי לראות אם החוחית תדע לבנות את הקן הייחודי לה גם אם אין לה חוחיות אחרות ללמוד מהן". ניסוי מתוחכם בשאלת "סביבה מול תורשה", שכנראה הסתיים באופן טרגי מבחינת גוזל החוחית. אשחר לא זוכר מה היו תוצאותיו. "את חושבת שיודעים היום מדוע החוחית בונה קן בצורה כזו ואם זה תורשתי או נלמד? אני בכלל לא בטוח", אמר באותו ראיון.

את הקריירה שלו בביולוגיה החל לא מתוך שאיפה ספציפית להילחם בסרטן, אלא מתוך סקרנות לגבי הטבע. "כשעברתי לחקר הסרטן, הרגשתי שאני נמצא שם בתוך הגוף יחד עם המולקולות. אני מאמין שכל אחד יכול לשקוע בתחום העניין שלו ברמה כזו", סיפר.

אשחר חקר תחילה תאים במערכת החיסון, במטרה למנוע פעילות יתר של מערכת החיסון בתחום ההשתלות. הוא למד בהרווארד את תחום שיבוט הנוגדנים. הוא למד אצל שני זוכי פרס נובל, והיה שותף תחילה לפטנט שאפשר את פיתוח התרופות רבות המכר אנברל ויומירה. לאחר מכן היה מממציאי תאי ה-T הכימריים (המאוחים), הבסיס לתרופת ה-CAR-T. הפיתוח החל כבר בשנות ה-80, אך רק אחרי תהפוכות רבות מוסחר הפיתוח לחברת קייט בהובלת פרופ' בלדגרין, יזם הביומד הישראלי-אמריקאי שהקים מספר חברות מצליחות מאוד.

לפני כעשור, אחרי שאשחר פרש לגמלאות ממכון ויצמן, אך המשיך להחזיק שם מעבדה ומשרד, הוא גויס לבית החולים איכילוב להקים שם מעבדה חדשה לחקר האימונותרפיה, בה המשיך לעבוד עד השנים האחרונות, על שיפורים ל- CAR-T ופיתוחים אחרים בתחום מערכת החיסון, וכתחביב בחן שימוש בדבורים במערכת הביטחון. הוא היה אב לשלושה ילדים וסב לשישה נכדים.

אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן

חברת אקסלה מדיקל (Escala Medical) הודיעה על גיוס של 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן בנשים. בין משתתפי הגיוס נמצאת תוכנית EIC של האיחוד האירופאי, אשר כבר נתנה לחברה מענק של 2.5 מיליון אירו באוקטובר 2023, דרך תוכנית EIC Accelerator. משתתפים נוספים בגיוס היו משקיעים פרטיים מישראל וארה"ב.

לאסקלה מוצר מאושר לשימוש בארה"ב, הפועלת כמערכת זעיר פולשנית להידוק רצפת האגן ללא ניתוח, תחת הרדמה מקומית. המוצר מאפשר לבצע את פרוצדורת הרמת האגן בקליניקה של הרופא ולא בבית החולים. המוצר הושק ב-2023 ועד היום בוצעו בו מאות פרוצדורות. לחברה צוות מכירות הפועל בארה"ב וכעת בכוונת החברה להשיג גם אישור שיווק באירופה ובדרום מזרח אסיה.

אסקלה הוקמה במסגרת חממת המכשור הרפואי והאגטק טרנדליינס, הנסחרת בסינגפור ובורס שמעבר לדלפק בארה"ב, לפי שווי של 31 מיליון דולר סינגפורי (כ-24 מיליון דולר אמריקאי). החברה מנוהלת על ידי ד"ר עדית גולדברג.

עוד כתבות

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר