גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן
השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט (Red Dot Capital Partners) שהקימו יורם אורון ויניב שטרן, מגייסת קרן שלישית בהיקף של 320 מיליון דולר להשקעות בחברות בוגרות. מאחורי הקרן כמה אקזיטים בולטים, האחרון שבהם הוא מכירת חברת הסייבר ההתקפי פאראגון (Paragon) של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, ומפקד 8200 לשעבר אהוד שניאורסון ב-900 מיליון דולר מוקדם יותר השנה. אקזיטים נוספים כוללים גם את הנפקת גלובל-אי, מכירת ארמיס לקרן הפרייבט אקוויטי אינסייט לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר - בה הקרן עדיין מחזיקה במניות - ואת מכירת גרנולייט לאינטל ב-650 מיליון דולר.

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך
לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה
ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר וגויסה לפני תשע שנים, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה. מהקרן השנייה, שגויסה רק ב-2020 והיקפה 215 מיליון דולר, טרם יצרה תשואה, אך היא קרובה להחזר מלא שלה - נכללות בהשקעותיה חברות עבר כמו פאראגון, גרנולייט וסילייטס, וכן כמה חברות מבטיחות כמו קורלוג'יקס ואנקדוטס.

משקיעים "ממדינות עמן אין לישראל יחסים דיפלומטיים"

רד דוט חושפת רשימה חלקית של המשקיעים שלה (המכונים "משקיעים מוגבלים"), ובה כמה מוסדיים ישראלים שהצטרפו להשקעה בה החל מהקרן השלישית: הראל, מור ומיטב, וכן משקיעים "ממדינות עמן אין לישראל יחסים דיפלומטיים": "עבור חלקם, השקעה בקרן טכנולוגיה ישראלית היא גשר כלכלי לבניית מערכת יחסים לקראת הרחבת הסכמי אברהם בעתיד", מציין השותף המייסד יניב שטרן. "דווקא בתוך המורכבות הזו, הבחירה של משקיעים לשים את כספם בתעשיית הטק הישראלית משקפת רמת אמון עמוקה, לא רק בנו אלא בתעשייה הישראלית כולה".

נוסף על המוסדיים הישראלים, מושקעים ברד דוט קרנות מסינגפור, יפן ומדינות נוספות במזרח אסיה. שורשיה של הקרן בהשקעה של טמאסק הסינגפורית - משקיעה משותפת גם בקרן ההון סיכון ורטקס שנוסדה גם היא בידי יורם אורון, המשמש כשותף מייסד בשתי הקרנות במקביל. עם זאת, בין ורטקס - שמתמקדת בהשקעה בחברות סטארט-אפ בשלב המוקדם של חייהן, לבין לרד דוט - המתמקדת בחברות בוגרות יותר בשלב תחילת המכירות - אין קשר מסחרי.

הביקוש להשקעה עמד על 400 מיליון דולר

הקרן השלישית של רד דוט, גייסה, כאמור, 320 מיליון דולר כאשר שותפיה מספרים כי הביקוש להשקעה בה עמד על 400 מיליון דולר, אך הם נאלצו לקצץ בהקצאה על מנת לשמור על יחס הולם בין מספר ההשקעות הרצוי לבין מספר השותפים. הקרן מונה, מלבד את אורון ושטרן, גם את השותף המנהל ברק סלומון וכן את השותפים הצעירים אטד פלד ודניאל ארדון-ברץ.

ברד דוט לא משקיעים בשלבי ה"סיד" או ה"פרה-סיד", שלבי ההשקעות המוקדמים ביותר בסטארט-אפים, אלא בחברות צמיחה בוגרות יותר שכבר מוכרות את מרכולתן בשוק - בדרך כלל בשלבים A עד C ולהן הכנסות שנתיות שנעות בין מיליון דולר ל- 5 מיליון. הקרן משקיעה בדרך כלל בין 10 ל-20 מיליון דולר בהשקעה הראשונה שלה ולוקחת בין 10% ל-20% מנתח המניות בחברה. בהתאם לכך, שותפי הקרן מצטרפים באופן קבוע לדירקטוריונים של חברות המטרה שלהם. הקרן השלישית כבר ביצעה "סגירה ראשונית", כלומר חיתום המאפשר לה להתחיל להשקיע עוד לפני שהגיע ליעד הגיוס הסופי שלה - ועד כה השקיעה בארבע חברות, בהן אוליגו, סטיג, Bria AI ופינאאוט - שדורגה על ידי המשקיעים בישראל לחברה המבטיחה ביותר ברשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס לשנה זו.

מדובר בהישג עבור רד דוט - קרן שהיתה כמעט אלמונית עד לאחרונה והפכה השנה לאחת מקרנות ההון סיכון הגדולות בישראל, זאת בזמן שקרנות ותיקות ומוכרות ממנה עדיין נאבקות לגייס קרן השקעות נוספת בשנים האחרונות שנחשבות למאתגרות ביותר לגיוסי קרנות להשקעה בהייטק. מספר קרנות עברו טלטלה השנה, ובהן אייבקס שהחליפה את מרבית צוות ההשקעות שלה בישראל, וקרן הנקו שהודיעה על סוף דרכה.

קרנות רבות, בעיקר בתחום הדיפנס-טק, הודיעו באמצעות הדלפה לתקשורת - כמו פרוטגו ושמפל קפיטל על תחילת גיוסים - אך לא על השלמתן. היקף גיוסי ההון לקרנות התדלדל בצורה משמעותית, אף יותר מהיקפי ההשקעות המקומיות והזרות בסטארט-אפים, על רקע נסיגת משקיעים מוסדיים ישראלים וזרים מהשקעה בהייטק הישראלי - ובכלל. על פי חברת המחקר IVC, היקף הגיוסים לקרנות הון סיכון הגיע לשפל של עשור ב-2024 עם סך של 1.1 מיליארד דולר שהושקעו סך הכל בקרנות ישראליות. לשם השוואה, לפני עשור הושקעו בענף בישראל 1.6 מיליארד דולר ובשנות הבועה של 2021-2022 הושקעו בו כ- 6 מיליארד דולר בממוצע.

יתר על כן, רוב הקרנות שהשלימו גיוסי ענק לאחרונה הן מדור חדש יותר, כאלה שנוסדו בעשור שעבר או ממש בשנים האחרונות, ובהן גרינפילד שגייסה 400 מיליון דולר ואנגולר ונצ'רס שגייסה 125 מיליון דולר - שתיהן בפברואר השנה; וקרן הסייבר פיקצ'ר קפיטל שגייסה בסוף השנה שעברה 112 מיליון דולר, וקרן הגיימינג וי-גיימז שגייסה 142 מיליון דולר.

לא כל ההשקעות היו מוצלחות

גם ברד דוט לא כל ההשקעות מוצלחות: היא השקיעה בחברת Puls הישראלית-אמריקאית שהבטיחה לשלוח שרברב או טכנאי לבתים של לקוחות לפי דרישה - הבטחה שלא מומשה בסופו של דבר; בחברת קודפרש שגייסה 54 מיליון דולר סך הכל ונמכרה ב- 28 מיליון דולר; ובחברת פרספשן פוינט שנמכרה ב- 33.7 מיליון דולר לאחר שהושקעו בה 74 מיליון דולר, כך לפי אתר PitchBook.

"במהלך הגיוס התמודדנו עם אתגרים לא שגרתיים, מאזעקות שפרצו באמצע שיחות עם משקיעים מחו"ל שהקפיצו את כולנו למרחב מוגן, ועד הצורך לנסוע לאחר ה-7 באוקטובר לפגוש משקיעים במדינות שאיתן אין לישראל יחסים דיפלומטיים כדי לוודא שהם חותמים. ההכרה של משקיעים בינלאומיים שישראל היא אחד ממרכזי החדשנות החשובים בעולם עם עומק טכנולוגי בתחומים כמו AI, ענן, סייבר, קוונטום, דיפנס וסיליקון העניקה לנו רוח גבית משמעותית", אומר ברק סלומון.

עוד כתבות

בנייני משרדים בתל אביב. מסתמנת בעת האחרונה מגמה חדשה בשוק / צילום: Shutterstock

חברות ההייטק הגדולות נוטשות את השכירות ובוחרות בבעלות

מאנבידיה עד קופת חולים מאוחדת: חברות גדולות במשק עוברות בעת האחרונה ממודל של השכרת שטחי משרדים לרכישתם ● מה עומד מאחורי המגמה?

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

תל אביב / צילום: Shutterstock

פס"ד דרמטי מציע גישה חדשה לחישוב היטל השבחה בפינוי־בינוי, שתעלה הרבה כסף ליזמים

פסק דינו של השופט גלעד הס מציג נוסחה לחישוב היטל השבחה בפרויקטים של פינוי־בינוי, שמעלה את שווי המצב החדש של הנכס ● המשמעות היא תוספת עלות מהותית ליזם, שעלולה לפגוע בהיתכנות הכלכלית של פרויקטים מהסוג הזה

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

רחובות טהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הקשיים של איראן בתחום הנפט והחשמל עשויים לזרז הסכם גרעין

הסכם גרעין חדש שיבטל עיצומים יעמיד את טהרן בפני ירידה במחיר הנפט, התפתחות שלילית מבחינתה, אבל זינוק ביצוא צפוי לפצות על כך ויותר ● בנוסף, למשטר יש צורך דחוף בסיוע אמריקאי בפרט ומערבי ככלל בשדרוג תשתיות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

קבוצת התעופה הגדולה שחוזרת לטוס לישראל, הבשורה והכוכבית

ענקית התעופה לופטהנזה צפויה לחדש את טיסותיה לישראל ב-1 באוגוסט, אך תעשה זאת בצורה מדורגת

איראן רוצה לרכוש מטוסי קרב, וישראל מבקשת מסין: "תרסני אותה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ישראל חוששת מזה שסין תמכור מטוסים מתקדמים לאיראן, מה עמד מאחורי החלטה של סין לא להתערב לטובת איראן בזמן המלחמה והעיתונאית הלבנונית שקוראת לנורמליזציה בין לבנון וישראל ● כותרות העיתונים בעולם

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר