אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

אינטל היא ללא ספק ספקית העובדים העיקרית של אנבידיה - ולא בכדי. ענקית השבבים לשעבר שתהילתה מאחוריה, מעסיקה אלפי כ־4,000 מהנדסי חומרה ותוכנה, רבים מהם בתחומים שיקרים לליבה של אנבידיה: פיתוח שבבי ליבה, תקשורת ובדיקות חומרה. על פי בדיקת גלובס, יותר ממאה עובדים לשעבר באינטל התחילו לעבוד בשלושת החודשים האחרונים באנבידיה, מחציתם עזבו את אינטל ממש לאחרונה. אינטל ממשיכה לפטר - גם בימים אלה ממש - עובדי פיתוח וייצור - כחלק מהתוכנית של המנכ"ל החדש להפוך אותה לחברה קלה ויעילה שתוכל לייצר שבבים גם עבור המתחרות שלה, וזאת במומנטום מושלם עבור אנבידיה שרק בישראל פתחה מאות משרות חדשות וגדלה באלף עובדים בשנה.

● לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה
● אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אם לשפוט לפי המהלך של אנבידיה מתחילת השבוע (ראשון), נראה שהיא בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל, לפחות בישראל - אם יתגשמו תוכניותיה של אנבידיה במלואן ויקום קמפוס של 180 אלף מ"ר, היא תוכל להחזיק בתואר של חברת ההייטק הפרטית הגדולה בישראל, אם כי הדבר עשוי לקרות רק בעוד כחמש שנים ובתנאי שמעמדה המונופוליסטי לא יופר.

סיפור סינדרלה קלאסי

מדובר בסיפור סינדרלה קלאסי: אנבידיה, שנוסדה ב־1993, כשאינטל היתה בשיאה, נחשבה לאחות הקטנה והחורגת - חברה לא משמעותית שמפתחת מעבד גרפי למשחקי וידיאו. אינטל התעלמה ממנה, ואז ניסתה להתחרות בה עם מעבד גרפי משלה, אבל ג'נסן הואנג, מייסד אנבידיה האמין כי יכולות העיבוד של השבב הגרפי יתאימו למחשוב-על ובהמשך גם לבינה מלאכותית. ההימור עבד והשאר היסטוריה: אנבידיה קרובה לחצות את רף ה־4 טריליון דולר בעוד שאינטל לא עוברת כבר שנה את סף ה־100 מיליארד.

ובכל זאת: מי תורם יותר לישראל, ומה עדיף למדדים הכלכליים שלה? אין ספק שתוספת של 5,000 עובדים, המותנית כמובן בתוכניות הגיוס של אנבידיה ובהמשך ההצלחה שלה, תוסיף מיליארדי שקלים לכלכלה הישראלית כתוצאה ממס הכנסה על המשכורת, אך חלק מהותי מהשכר של עובדי אנבידיה משולם במניות. לפיכך, עובד אנבידיה שיקבל מניות חסומות (תחת סעיף 102) ישלם מס רווח הון על מימוש מניות ברווח, ולא מס הכנסה - שיעור מס נמוך יותר על חבילת השכר שלו.

בנוסף, התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח - גם אם שניהם נמצאים באזור עדיפות א' לתעשייה. מרכז פיתוח של חברה זרה משלם מס בשיטת "קוסט פלוס", הנחשבת לדלה עבור הכנסות המדינה, בעוד שמפעל ייצור כמו זה של אינטל מייצא סחורות ומשפיע על מאזן הסחר. אינטל היתה היצוא המובילה בישראל ב־2023 כשהיא עוקפת את אלביט, התעשייה האווירית, רפאל ואמדוקס, עם יצוא ב־29 מיליארד שקל. על פי דוח שהוציאה בשנה שעברה, היא אחראית על שיעור שנע בין 3.5%־5.5% מהייצוא הישראלי מדי שנה. הרכש המקומי במיליארדי דולרים שהושקע בקבלנים ובחומרי גלם עמד על 3 מיליארד דולר ב־2023 וההשקעות בבנייה עמדו על 2 מיליארד דולר בשנה. בכנס שערכה אינטל באפריל האחרון הגדיר מנכ"ל אינטל את מפעל הייצור בקרית גת כמובילה בחברה בתחום הטכנולוגיות 7 ו־10 ננומטר, וכאחראית על הטמעת בינה מלאכותית בכלל המפעלים. המפעל החדש, פאב 38, צויד לאחרונה במכונות ייצור שיכולות לייצר גם שבבים מתקדמים יותר, עד 14 אנגסטרום. אין ספק שאנבידיה צומחת, בזמן שאינטל מתרסקת - אבל הכלכלה הישראלית ממשיכה ליהנות יותר, גם היום, דווקא מזו שנמצאת במצוקה, יותר מאשר מהחברה הצומחת.