השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן
קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט (Red Dot Capital Partners) שהקימו יורם אורון ויניב שטרן, מגייסת קרן שלישית בהיקף של 320 מיליון דולר להשקעות בחברות בוגרות. מאחורי הקרן כמה אקזיטים בולטים, האחרון שבהם הוא מכירת חברת הסייבר ההתקפי פאראגון (Paragon) של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, ומפקד 8200 לשעבר אהוד שניאורסון ב-900 מיליון דולר מוקדם יותר השנה. אקזיטים נוספים כוללים גם את הנפקת גלובל-אי, מכירת ארמיס לקרן הפרייבט אקוויטי אינסייט לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר - בה הקרן עדיין מחזיקה במניות - ואת מכירת גרנולייט לאינטל ב-650 מיליון דולר.
● אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך
● לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה
● ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף
על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר וגויסה לפני תשע שנים, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה. מהקרן השנייה, שגויסה רק ב-2020 והיקפה 215 מיליון דולר, טרם יצרה תשואה, אך היא קרובה להחזר מלא שלה - נכללות בהשקעותיה חברות עבר כמו פאראגון, גרנולייט וסילייטס, וכן כמה חברות מבטיחות כמו קורלוג'יקס ואנקדוטס.
משקיעים "ממדינות עמן אין לישראל יחסים דיפלומטיים"
רד דוט חושפת רשימה חלקית של המשקיעים שלה (המכונים "משקיעים מוגבלים"), ובה כמה מוסדיים ישראלים שהצטרפו להשקעה בה החל מהקרן השלישית: הראל, מור ומיטב, וכן משקיעים "ממדינות עמן אין לישראל יחסים דיפלומטיים": "עבור חלקם, השקעה בקרן טכנולוגיה ישראלית היא גשר כלכלי לבניית מערכת יחסים לקראת הרחבת הסכמי אברהם בעתיד", מציין השותף המייסד יניב שטרן. "דווקא בתוך המורכבות הזו, הבחירה של משקיעים לשים את כספם בתעשיית הטק הישראלית משקפת רמת אמון עמוקה, לא רק בנו אלא בתעשייה הישראלית כולה".
נוסף על המוסדיים הישראלים, מושקעים ברד דוט קרנות מסינגפור, יפן ומדינות נוספות במזרח אסיה. שורשיה של הקרן בהשקעה של טמאסק הסינגפורית - משקיעה משותפת גם בקרן ההון סיכון ורטקס שנוסדה גם היא בידי יורם אורון, המשמש כשותף מייסד בשתי הקרנות במקביל. עם זאת, בין ורטקס - שמתמקדת בהשקעה בחברות סטארט-אפ בשלב המוקדם של חייהן, לבין לרד דוט - המתמקדת בחברות בוגרות יותר בשלב תחילת המכירות - אין קשר מסחרי.
הביקוש להשקעה עמד על 400 מיליון דולר
הקרן השלישית של רד דוט, גייסה, כאמור, 320 מיליון דולר כאשר שותפיה מספרים כי הביקוש להשקעה בה עמד על 400 מיליון דולר, אך הם נאלצו לקצץ בהקצאה על מנת לשמור על יחס הולם בין מספר ההשקעות הרצוי לבין מספר השותפים. הקרן מונה, מלבד את אורון ושטרן, גם את השותף המנהל ברק סלומון וכן את השותפים הצעירים אטד פלד ודניאל ארדון-ברץ.
ברד דוט לא משקיעים בשלבי ה"סיד" או ה"פרה-סיד", שלבי ההשקעות המוקדמים ביותר בסטארט-אפים, אלא בחברות צמיחה בוגרות יותר שכבר מוכרות את מרכולתן בשוק - בדרך כלל בשלבים A עד C ולהן הכנסות שנתיות שנעות בין מיליון דולר ל- 5 מיליון. הקרן משקיעה בדרך כלל בין 10 ל-20 מיליון דולר בהשקעה הראשונה שלה ולוקחת בין 10% ל-20% מנתח המניות בחברה. בהתאם לכך, שותפי הקרן מצטרפים באופן קבוע לדירקטוריונים של חברות המטרה שלהם. הקרן השלישית כבר ביצעה "סגירה ראשונית", כלומר חיתום המאפשר לה להתחיל להשקיע עוד לפני שהגיע ליעד הגיוס הסופי שלה - ועד כה השקיעה בארבע חברות, בהן אוליגו, סטיג, Bria AI ופינאאוט - שדורגה על ידי המשקיעים בישראל לחברה המבטיחה ביותר ברשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס לשנה זו.
מדובר בהישג עבור רד דוט - קרן שהיתה כמעט אלמונית עד לאחרונה והפכה השנה לאחת מקרנות ההון סיכון הגדולות בישראל, זאת בזמן שקרנות ותיקות ומוכרות ממנה עדיין נאבקות לגייס קרן השקעות נוספת בשנים האחרונות שנחשבות למאתגרות ביותר לגיוסי קרנות להשקעה בהייטק. מספר קרנות עברו טלטלה השנה, ובהן אייבקס שהחליפה את מרבית צוות ההשקעות שלה בישראל, וקרן הנקו שהודיעה על סוף דרכה.
קרנות רבות, בעיקר בתחום הדיפנס-טק, הודיעו באמצעות הדלפה לתקשורת - כמו פרוטגו ושמפל קפיטל על תחילת גיוסים - אך לא על השלמתן. היקף גיוסי ההון לקרנות התדלדל בצורה משמעותית, אף יותר מהיקפי ההשקעות המקומיות והזרות בסטארט-אפים, על רקע נסיגת משקיעים מוסדיים ישראלים וזרים מהשקעה בהייטק הישראלי - ובכלל. על פי חברת המחקר IVC, היקף הגיוסים לקרנות הון סיכון הגיע לשפל של עשור ב-2024 עם סך של 1.1 מיליארד דולר שהושקעו סך הכל בקרנות ישראליות. לשם השוואה, לפני עשור הושקעו בענף בישראל 1.6 מיליארד דולר ובשנות הבועה של 2021-2022 הושקעו בו כ- 6 מיליארד דולר בממוצע.
יתר על כן, רוב הקרנות שהשלימו גיוסי ענק לאחרונה הן מדור חדש יותר, כאלה שנוסדו בעשור שעבר או ממש בשנים האחרונות, ובהן גרינפילד שגייסה 400 מיליון דולר ואנגולר ונצ'רס שגייסה 125 מיליון דולר - שתיהן בפברואר השנה; וקרן הסייבר פיקצ'ר קפיטל שגייסה בסוף השנה שעברה 112 מיליון דולר, וקרן הגיימינג וי-גיימז שגייסה 142 מיליון דולר.
לא כל ההשקעות היו מוצלחות
גם ברד דוט לא כל ההשקעות מוצלחות: היא השקיעה בחברת Puls הישראלית-אמריקאית שהבטיחה לשלוח שרברב או טכנאי לבתים של לקוחות לפי דרישה - הבטחה שלא מומשה בסופו של דבר; בחברת קודפרש שגייסה 54 מיליון דולר סך הכל ונמכרה ב- 28 מיליון דולר; ובחברת פרספשן פוינט שנמכרה ב- 33.7 מיליון דולר לאחר שהושקעו בה 74 מיליון דולר, כך לפי אתר PitchBook.
"במהלך הגיוס התמודדנו עם אתגרים לא שגרתיים, מאזעקות שפרצו באמצע שיחות עם משקיעים מחו"ל שהקפיצו את כולנו למרחב מוגן, ועד הצורך לנסוע לאחר ה-7 באוקטובר לפגוש משקיעים במדינות שאיתן אין לישראל יחסים דיפלומטיים כדי לוודא שהם חותמים. ההכרה של משקיעים בינלאומיים שישראל היא אחד ממרכזי החדשנות החשובים בעולם עם עומק טכנולוגי בתחומים כמו AI, ענן, סייבר, קוונטום, דיפנס וסיליקון העניקה לנו רוח גבית משמעותית", אומר ברק סלומון.