גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חנויות, משרדים, מלונות ומקומות בילוי: האם העתיד של התכנון בישראל נמצא מתחת לאדמה

המערכה עם איראן חידדה את הצורך בפתרונות מיגון - חלקם מתחת לאדמה - אך לשימוש בתת־קרקע יש יתרונות רבים נוספים ● מדוגמאות מהעולם ניתן ללמוד כיצד ניתן לפתח את השטחים שנמצאים מתחתנו, ומחקר חדש של האוניברסיטה הפתוחה מצא את ההיגיון הכלכלי שיאפשר את זה בישראל

בית קברות תת קרקעי בירושלים / צילום: חברת קדישא ירןשלים. פרושים
בית קברות תת קרקעי בירושלים / צילום: חברת קדישא ירןשלים. פרושים

המחזות של אנשים ישנים על מזרונים בתחנות הרכבת הקלה טרם נמחו מהזיכרון, ובמוסדות התכנון ובקרב היזמים יש מי שחושב כבר על השלב הבא של בנייה ושימושים רבים למרחבים התת־קרקעיים. מה האפשרויות? ואיך מתגברים על החסמים התכנוניים, הכלכליים וההנדסיים?

פרשנות | מחירי השכירות מטפסים והופכים למנוע האינפלציה המרכזי
מחיר כמו בשדה דב: בכמה מוכרת עיריית תל אביב את הדירה של מניה ביאליק?

השימושים האפשריים: לא רק חניה ומחסנים

לתמ"א 1, תוכנית המתאר הארצית המאגדת את מרבית התוכניות הארציות לתוכנית אחת, נוסף לפני כמה שנים פרק שנועד למיגון ולפיתוח תת הקרקע.

רחלי קולסקי, מנהלת אגף קרקע, מים ומוסדות ציבור במינהל התכנון, מסבירה: "בישראל משאב הקרקע יקר מאוד, ויש לנצל אותו באופן יעיל. אם אפשר להעביר שימושים שלא חייבים להיות למעלה, עדיף לחסוך בקרקע. יש דוגמאות מהארץ ומהעולם".

במינהל התכנון בחנו למשל את מרכז העיר התת־קרקעי במונטריאול, שם בנו רשת של חנויות, משרדים, מלונות ומקומות בילוי, על שטח של 12 קמ"ר; מוזיאון שטדל בפרנקפורט שנבנה מתחת לפני הקרקע, ועוד.

גם בישראל קיימות כבר דוגמאות לשימוש בתת־הקרקע, ומעבר לחניונים יש למשל בריכת שחייה של YMCA בירושלים, האגף החדש של מוזיאון תל אביב והמרכז האונקולוגי בשערי צדק - כולם בתת־הקרקע.

לדברי קולסקי, "התמ"א מתייחסת לכל בנייה חדשה ולוקחת בחשבון את תת־הקרקע. היא לקחה בחשבון גם שתת־הקרקע יכולה להיות אמצעי להקטין את פערי המיגון, במיוחד באזורים שאין ממ"דים. למשל כשעושים תחנות רכבת חדשות, איך האוכלוסייה תוכל לשהות שם בשעת חירום. במלחמה זה הוכיח את עצמו, שאת התכנון עשו מראש בהבימה ובתחנות הרק"ל, תכננו מראש את עובי, הקירות והאוכלוסייה שהתה שם.

רחלי קולסקי / צילום: מינהל התכנון

"יש הרבה דברים שאפשר להוריד לתת־הקרקע. חניה ומחסנים זה ברור, אבל אפשר גם מסחר, בתי קולנוע, מרפאות - הם לא חייבים להיות למעלה. אפשר גם מתקני ספורט והקאנטרי ב־TLV הוא דוגמה טובה. יש מגרש ספורט ובריכת שחייה בתת־הקרקע. יש אפילו דוגמאות מהעולם לחקלאות - למשל של גידול פטריות או כל מיני סוגים של חקלאות שלא חייבים להיות למעלה. בכל הקשור לחומרים מסוכנים צריך לחשוב כמה שיותר על תת־הקרקע.

"בהלסינקי זה בגלל הקור ובגלל החשש מרוסיה, הם עשו דברים מצוינים. פה זה בגלל הצפיפות והצורך בניצול הקרקע, ובגלל המיגון, וגם החום, צריך שבמקום שהתנועה תהיה למעלה בשמש שתהיה למטה. אפשר למשל לעשות מתקנים שלמעלה זה מאגר מים ולמעלה זה שצ"פ, ראינו בית ספר שלמטה הכול זה מעבדות ולמעלה זה חצר".

האתגרים: להכניס אור ואוויר

הרבה יותר יקר לבנות בתת־הקרקע, ולפעמים גם מסובך. לא נעים להיות כל היום בלי אור טבעי, האוורור יכול להיות בעייתי, והמערכות מורכבות.

"ברגע שעושים את התכנון הנכון וזורקים אור מלמעלה זה לא מבלבל, ויש שילוט שעוזר לך להתמצא. דבר נוסף שאנחנו רוצים הוא שחניה שבונים היום, אפשר יהיה להסב בעתיד למשהו אחר. צריך שגובה כל קומה יהיה מספיק גובה, כי הגובה של חניה הוא נמוך יותר".

קולסקי מציינת כי "זה כמובן דורש בדיקות אחרות - קרבה למי תהום, גז ראדון, סיכונים סיסמיים, גם בלי קשר לתמ"א, אבל כוחות השוק פועלים באופן אינטנסיבי לכיוון הזה[ ומוסד תכנון אמור לשקול את זה.

"יש נקודה מסוימת שבה כבר עדיף ליזם לדחוף את הבנייה למטה מאשר למעלה, ובייחוד אם זה לשימושים כמו עסקים שיכולים להחזיר את העלות. אם מוצאים בתת־הקרקע חומר ששווה כסף - אפשר גם למכור אותו. למשל, במוזיאון הסובלנות בירושלים כשהתחילו לחפור את החניון, ראו שזה חומר איכותי ומכרו אותו וירדו עד שש קומות למטה.

האדריכל אסף אלחנתי מספר: "העיסוק שלי בנושא התחיל עוד בתקופת לימודי התואר השני, במסגרת פרויקט הגמר. כבר אז עניין אותי מאוד נושא השימושים בתת־הקרקע.

"אחד הנושאים המרכזיים בתכנון עירוני כיום הוא הציפוף. בדרך כלל ההתייחסות היא לגובה ולשמירה על שטחים פתוחים, אבל יש גם ממד שלישי שכדאי לתת עליו את הדעת - הממד התת־קרקעי. כשהתחלתי להתעמק בתחום, גיליתי כמובן שלא מדובר בהמצאה שלנו - יש ערים רבות שכבר עושות בזה שימוש, והלסינקי שבפינלנד היא אחת הדוגמאות המרשימות.

"במהלך המלחמה הקרה נבנו בהלסינקי מרחבים תת־קרקעיים לצרכים ביטחוניים, מתוך צורך ממשי בהגנה מפני איום קיומי. לאחר שהאיום חלף, נותרו אותם חללים ללא מטרה ברורה. בשנת 2010 החלה העירייה לקדם תוכנית כוללת לשילוב ולחיבור של אותם מרחבים, לצרכים אזרחיים ולא שגרתיים - למשל, כנסיות תת־קרקעיות. גם בסין ראיתי דוגמאות לשימושים דומים.

בריכת שחייה בהלסינקי, אשר הוקמה בתת־קרקע / צילום: ap

"כמובן, מלחמות הן תרחישי קצה, כמו גם אסונות אקלימיים. הם אמנם נדירים יחסית, אבל ההשלכות שלהן קשות מאוד. היום ברור שאין מחלוקת לגבי הצורך בתכנון עבור מצבי חירום. כחלק מהאחריות המקצועית שלנו כמתכננים, עלינו להביא בחשבון גם את אותם תרחישים קיצוניים.

"אבל אני סבור שגם בלי אירועי הקצה שחווינו לאחרונה, מדובר בצו השעה. עובדה שהערים שנחשבות למובילות בתחום אינן מתמודדות עם איום טילים כמו בישראל.

הצד הכלכלי: לא יקרה בלי תמורה ליזמים

אלחנתי היה שותף למחקר חדש שנערך במסגרת המרכז למחקרי קיימות וסביבה של האוניברסיטה הפתוחה, בנוגע לשימושים בתת־הקרקע, ומציע מודל כלכלי מעניין. את המחקר חיברו פרופ' דני ברויטמן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, ד"ר ינאי פרחה מהחוג לכלכלה וניהול במכללה האקדמית תל־חי, השמאי ד"ר נסר ח'יר, מנהל תחום ברשות המסים - ואלחנתי עצמו.

"יצאנו למחקר משום שהגענו למסקנה חד־משמעית שהמהלך הזה צריך להתרחש לא רק ברמה הרעיונית. אמנם קיימת כבר תמ"א לשימושי תת־קרקע, אבל יש צורך בתכנון מעשי ויישומי.

"כיום, ההתחדשות העירונית מונעת כמעט כולה על ידי השוק הפרטי ופועלת לפי מכפילים כלכליים - ולכן חשוב שכל השחקנים יהיו מעוניינים לקחת בזה חלק. זה לא יקרה אם לא יהיה לזה היגיון כלכלי.

"בתחום ההתחדשות העירונית, תקן 21 מגדיר את ההיתכנות הכלכלית של פרויקט ועוזר לעשות סדר בין צורכי הרשות לבין האינטרסים של היזם. הרשות רוצה להוסיף שטחי ציבור, והיזם מעוניין במספר דירות מקסימלי. כשמכניסים מראש דרישות לתכנון מרפאות או מבני ציבור בתת־הקרקע - בעיקר אם הן לא מניבות רווח - זה מקשה על המהלך.

קניון בקוויבק, אשר הוקם מתחת לאדמה / צילום: Shutterstock

"במסגרת המחקר בחנו דוגמאות אמיתיות של פרויקטים בפתח תקווה ובנשר, ובדקנו מה קורה לפרויקט מבחינה כלכלית כאשר משנים את השימושים בקומות התת־קרקעיות. שאלנו: האם ניתן לשמור על רווחיות מינימלית? ואם לא - כיצד ניתן לתמרץ זאת? בחנו שלושה תרחישים:

"בתרחיש ראשון - לקחנו את קומה מינוס 1 בכל פרויקט, ושקלנו להפוך אותה משטח חניה לשימושים אחרים: מסחר, מרפאות, מבני ציבור, חדרי כושר ועוד.

"בתרחיש שני - בדקנו מה קורה אם מרחיבים את הקומה התת־קרקעית לתכסית מלאה של 100% (במקום 85%).

"בתרחיש שלישי - הרחבנו את שתי הקומות התת־קרקעיות (מינוס 1 ומינוס 2) במקביל.

"חשוב לציין שהתכנון בתת־קרקע טומן בחובו אתגרים משמעותיים, כמו החדרת אור טבעי, אוורור וסירקולציה, ונגישות נוחה מרחוב. כאשר מוסיפים קומה מעל הקרקע, יש לעיתים צורך להוסיף גם קומה נוספת לחניה - ולכן צריך למצוא איזון כלכלי.

"מצאנו שעד קומה אחת, ואפילו פחות מכך, ניתן להגיע בקלות יחסית לרווחיות של כ־17% - באמצעות תוספת זכויות בנייה או הקלות בהיטלי השבחה. נוסף לכך, יש להביא בחשבון את עליית הערך שנוצרת כשבונים מרחב עירוני אינטנסיבי ורב־שימושים - שהוא נוח יותר מהעמסה בקומת הקרקע בלבד.

"כאשר משלבים שימושים ציבוריים בתת־הקרקע, מרוויחים גם נגישות, וגם יכולת תגובה טובה יותר במקרי חירום. זיהינו עלייה בביקוש לפתרונות כאלה. החסם המרכזי כיום הוא עלות הפיתוח - וזו נקודת המפתח.

אדריכל אסף אלחנתי / צילום: שחר דרורי

"החזון הוא שתהליך כזה יתחיל מהמרכזים העירוניים ויתפשט בהדרגה החוצה, כמו אדוות במים. אבל אם ננתק את התכנון מהשוק - הוא יישאר על הנייר. לכן, הוא חייב להתחבר גם לשוק הפרטי, ואני מקווה שימשוך גם את תשומת לב הציבור הרחב".

המסר המרכזי של החוקרים ברור: כמו בפרויקטים לאומיים דוגמת הרכבת הקלה והמטרו בגוש דן - ככל שדוחים את התכנון, כך הוא הופך יקר ומורכב יותר. "אם לא נתחיל עכשיו", הם מזהירים, "זה אולי לא יקרה לעולם".

היתרונות: מיגון וגם תשתית קהילתית

אורלי גביזון, מנהלת ההתחדשות העירונית בחברת YBOX, רואה בשימוש בחללים התת־קרקעיים בפרויקטים חדשים גם יתרון קהילתי, ובעיקר בשעות חירום כמו אלה שראינו במבצע "עם כלביא". היא חושבת על המרחבים הללו כעל תחליף מוצלח יותר ונגיש למקלטים הציבוריים הקיימים.

"השימוש בחללים תת־קרקעיים בפרויקטים חדשים בישראל הוא בעיקר לשירות - חניות, מחסנים וחדרים טכניים. לדעתי נדרש שינוי גישה תפיסתי ותכנוני. עלינו לראות במרחבים התת־קרקעיים הזדמנות לפתח תשתית קהילתית מחוזקת - כזו שמספקת מענה גם לשגרה אך בעיקר לשעת חירום".

גביזון חושבת על מרחבים שיוכלו להיות דו־תכליתיים, לזמן שגרה ולזמן חירום, ומזכירה שמרחבים מוגנים גדולים חדשים כאלה, יהיו טובים יותר מהקיימים גם בהיבט של הנגישות, בגלל שייבנו בהתאם לתקינה החדשה.

לדבריה, "ניתן לתכנן את החללים בתת־קרקע, כך שישמשו גם כמרחבים ציבוריים חיוניים: מרכזים קהילתיים, חללי עבודה משותפים, אזורי משחק לילדים או מתחמי מנוחה ומפגש.

"מרחבים אלה, אם יתוכננו מראש כבעלי עמידות ומיגון, יהפכו בשעת חירום למקלטים פעילים - כאלו המאפשרים לאנשים להיות יחד, לשמור על שגרה יחסית, למנוע תחושות בדידות, חרדה וניתוק ולהפוך לעוגן קהילתי של ממש בעיתות משבר. הפתרון הזה יעיל כמובן גם נגד בעיות אקלים וההתחממות הגלובלית".

אורלי גביזון, וויבוקס / צילום: אלבום אישי
איך זה יעבוד מבחינה כלכלית?
"על המדינה או הרשויות המקומיות לאפשר שימוש בתת־הקרקע כשטח עיקרי בלי להפחית מזכויות הבנייה בעל הקרקע. כך יזמים יוכלו לבנות חללים בתת־הקרקע שישמשו למסחר, לתעסוקה, לקהילה או לפנאי. המחויבות לתחזוקת השטחים הללו תהיה על בעלי הנכסים, וזאת תוך התחייבות לשמירה על רמת מיגון גבוהה שתאפשר הפעלה גם בשעת חירום".

למה שהרשויות או המדינה יסכימו לכזה דבר?
"כיום, תחזוקת המקלטים הציבוריים מצויה באחריות הרשויות המקומיות. בפועל רבות מהן מתקשות לעמוד בכך. התוצאה היא מקלטים נטושים, מוזנחים ולא ראויים לשימוש. הרשויות יאפשרו את החלופה המוצעת במנגנון הדומה למטלה ציבורית שלפיו, בעת שגרה השימוש בחללים הללו יהיה בהתאם לייעוד שלהם - מסחר, תעסוקה וכד' - אך בעתות חירום זכות השימוש תהיה לכלל הציבור.

"בצורה זו, נוצר פתרון כפול: גם חללים תת־קרקעיים שימושיים ומתוחזקים ביום־יום, וגם מרחבים מוגנים, קהילתיים ונגישים בשעת משבר אשר עול התחזוקה שלהם לא רובץ על כתפיה של הרשות.

"על ידי שיפוי זכויות בגין חלופת מיגון כזו, ניתן ליזמים את ה־12.5 מ"ר לדירה בגין ממ"ד, ונאפשר בנוסף שימוש עיקרי בתת־הקרקע, והם בתמורה יתחייבו לבנות מיגון קהילתי.

"נוביל את התכנון יחד עם מומחי המיגון לפתרונות המעודדים מפגש. זה היה הופך את הטראומה הזאת שאנחנו עוברים למנוע לצמיחה ושינוי", מסכמת גביזון.

עוד כתבות

נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

בעקבות התנגדות ההסתדרות: נמל אשדוד לא ייצא להנפקה

לגלובס נודע כי ההסתדרות דרשה שבתמורה לתמיכה בהנפקה, בנמל יתחייבו שלא תתבצע הפרטה בעשור הקרוב ● למרות הקשיים הפוליטיים במהלך ההפרטה, בנמל לא יכולים להתחייב שהוא לא יתבצע והמהלך אף מקודם על ידי האוצר ורשות החברות

ניר צוק / צילום: ענבל מרמרי

דיווחים בעולם: פאלו אלטו בדרך לאחת הרכישות הגדולות של השנה

לפי הוול סטריט ג'ורנל, פאלו אלטו עשוייה לחתום על רכישת סייברארק כבר השבוע ● אם תצא לפועל, רכישת סייברארק ב-20 מיליארד דולר תהיה הגדולה בתולדות פאלו אלטו ● סייברארק ביצעה שתי רכישות משמעותיות בשנה האחרונה, ומנייתה זינקה בכ-50% מתחילת השנה

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

רשות התחרות לביה"ד: לא לאשר לבנקים הגדולים לשלוט במערכת התשלומים במשק

חמשת הבנקים הגדולים שולטים במשותף במס"ב באמצעות פטור מהסדר כובל – אשר תוקפו פג השנה ● אחרי שהבנקים ביקשו להאריך את הפטור, הממונה על התחרות הודיעה לבית הדין כי תתנגד לכך, וזאת לנוכח הפגיעה בחברות הפינטק המתחרות בבנקים ובמערכת הסליקה של כרטיסי האשראי

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

בריטניה מצטרפת לצרפת: מאיימת להכיר במדינה פלסטינית בספטמבר

ראש הממשלה אמר כי בריטניה תכיר במדינה פלסטינית אלא אם ישראל תגיע להפסקת אש, תשפר את המצב ההומניטרי החמור בעזה, תתחייב לפתרון שתי המדינות ותימנע מסיפוח הגדה המערבית

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

וול סטריט ננעלה בירידות; סייברארק זינקה ב-13%, ספוטיפיי נפלה ב-11%

הבורסות באירופה ננעלו בעליות ● הארכה אפשרית של ההקפאה במכסים בין ארה"ב לסין תעשה רק באישור טראמפ ● פאלו אלטו נטוורקס במגעים לרכישת סייברארק, אחת מעסקאות הטכנולוגיה הגדולות של השנה ● עונת הדוחות: ספוטיפיי ופייפאל איכזבו, בואינג וג'ט בלו הפתיעה לטובה ● בשוק ממתינים לדוחות ענקיות הטכנולוגיה שיתפרסמו השבוע, יחד עם החלטת הריבית של הפד

פרויקט הבנייה של אאורה ביהוד / צילום: איל יצהר

הרבנים הראשיים לישראל נגד חברת אאורה: "בברוטליות החריבו את בית העלמין"

צמד הרבנים טוענים במכתב כי קרוב לוודאי שהמתחם שבו בונה החברה הוא בית קברות יהודי עתיק ● הרבנים "קוראים בכל תוקף לא להמשיך את הבנייה במקום זה עד למציאת פתרון ראוי" ● תגובת אאורה: "לא ניתן לקבוע שהקברים שנמצאו במקום הם קברי יהודים"

יוסי שלי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

בדרך לתפקיד החזק בענף הנדל"ן? נתניהו רוצה למנות את יוסי שלי למנכ"ל רמ"י

יוסי שלי, השגריר החוזר מאיחוד האמירויות, שהיה מנכ"ל משרד רה"מ בעבר, הוא כעת המועמד המועדף של ראש הממשלה לניהול רשות מקרקעי ישראל

מייסדי סייברארק אלון כהן ואודי מוקדי / צילום: שלומי יוסף, דוד שופר

"אחי, עזוב אותך מעריכת דין": היזמים מאחורי אקזיט הסייבר הענק

חברת סייברארק שנמכרת היום היא חברה צנועה וסולידית יחסית שהוקמה לפני 26 שנים במרתף ● זו היתה הדרך של חברי הילדות אורי מוקדי ואלון כהן לאקזיט של 25 מיליארד דולר

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

שיא שלילי בשיעור התמיכה במלחמה בקרב האמריקנים

שר החוץ של הולנד הודיע אמש לפרלמנט כי בכוונת הממשלה ההולנדית להטיל איסור כניסה למדינה על השרים בן גביר וסמוטריץ' ● דיווח: ראש ממשלת בריטניה יציג בימים הקרובים תוכנית לסיום המלחמה בעזה ● נתניהו בהודעה באנגלית: נמשיך להכניס כמויות משמעותיות של סיוע הומניטרי לעזה ● 50 חטופים - 662 ימים בשבי • עדכונים שוטפים

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

סופטבנק חוזרת להשקעות בישראל - זו חברת הקוונטום אליה היא מצטרפת


המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: אנבידיה חוזרת לייצר שבבים לסין ● סופטבנק חוזרת להשקיע בישראל ● קרן החוב מגייסת כמעט 700 מיליון דולר, בגיבוי טייקון ההון סיכון ● הסטארט-אפ הישראלי שמושך אנג'לים מוויז, גוגל וקראודסטרייק ● חדשות ההייטק

רמי גרינברג, ראש עיריית פתח תקווה / צילום: דרור סיתהכל

חשד לעבירות שוחד: המשטרה העבירה את התיק נגד ראש עיריית פתח תקווה לפרקליטות

המשטרה העבירה לפרקליטות את התיק נגד ראש העירייה רמי גרינברג, מנכ"ל העירייה יניב בניטה ואנשי עסקים בפ"ת ● החשדות נגד המעורבים: שוחד, מרמה והפרת אמונים, עבירות מס והלבנת הון ● גרינברג בתגובה: עצרתי את השחיתות, ולכן מנסים לפגוע בי

ניר צוק / צילום: טל גבעוני

בדרך לאקזיט של 20 מיליארד דולר? ניר צוק רוצה סופרמרקט בתחום הסייבר, וכל מחיר אפשרי

פאלו אלטו, חברת הסייבר השנייה בגודלה בעולם, נחשבת כבר היום לסופרמרקט המשוכלל ביותר של מוצרי סייבר, אך מאותגרת בתחום ניהול ההרשאות בארגונים - מה שיכול להשתנות אם תרכוש את סייברארק ● האם רכישה כזאת תוריד מהפרק את הרכישה המדוברת של סנטינל וואן? כלל לא בטוח

כשהביטקוין שובר שיאים, איך נחשפים אליו דרך הבורסה בת"א?

הביטקוין שוב מזנק, ועולה האופציה להשקיע בו דרך קרנות מחקות ישראליות ● הן לא מיועדות למי שמחפש שליטה במטבע או בעל אידאולוגיה אנטי־ממסדית - אבל הן מציעות דרך פשוטה להיחשף לביצועים של המטבע התנודתי

הגשושית של Firefly Aerospace / צילום: PA

מאסק, מאחוריך: החברה שהגיעה לירח ועכשיו בדרך לנאסד"ק

חברת החלל הפרטית פיירפליי, ששיגרה גשושית שנחתה על הירח, מתכננת לגייס עד 632 מיליון דולר בהנפקה בנאסד"ק לפי שווי של עד 5.6 מיליארד דולר ● לצד חוזים ממשלתיים, שיתופי־פעולה עם נאס”א ו־SpaceX וצבר הזמנות של יותר ממיליארד דולר, החברה סובלת גם מהפסדים כבדים שנמשכים וצפויים להעמיק

סת גודין / צילום: Brian Bloom

גורו השיווק מודה: "הצלחתי בלי להיות בפייסבוק, אינסטגרם או טוויטר. אני לא מוכן לעבוד בשבילן"

אחת הטעויות של מנהלי שיווק היא שהם מנסים לרצות את הבוסים שלהם במקום את הלקוחות - כך אומר מומחה השיווק הגלובלי סת גודין, שכתב מעל 20 רבי-מכר ונכנס להיכל התהילה של ארגון השיווק האמריקאי ● עם צאת ספרו "זוהי אסטרטגיה", הוא מסביר בראיון למדד המותגים של גלובס מדוע התנתק מהרשתות החברתיות, ולמה לא צריך לשלם למשפיענים

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מחיר הדלק יירד באוגוסט לשפל של יותר משנה וחצי

מחירו המרבי של ליטר בנזין 95 יעמוד בחודש אוגוסט על 7.07 שקלים לליטר בתדלוק בשירות עצמי

שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יואב דודקביץ (ידיעות אחרונות)

לוין ושיקלי דוחים את הצעת סולברג; בהרב-מיארה תודח בשבוע הבא

השרים יריב לוין ועמיחי שיקלי דחו את ההצעה להעביר את הדחת היועמ"שית לוועדת גרוניס ● רק שלושה שרי משפטים לשעבר יכלו לייצג בוועדה את הממשלה, אך סירבו

נטלי משען-זכאי / צילום: יח''צ

דוחות גב ים: דמי השכירות במשרדים עלו, הרווח הנקי זינק בשיעור דו-ספרתי

השכרת מרכז לוגיסטי בחיפה שחקה את נתוני דמי השכירות הריאליים ברבעון השני, אך בסיכום המחצית הם גדלו גם בשקלול אותה עסקה ב-3.2% ● הרווח הנקי במחצית מעל לחצי מיליארד שקל הודות לעלייה בשווי ההוגן של הנכסים

האם התחזקות השקל משמעותה מיתון האינפלציה?

האם התחזקות השקל מאפשרת להוריד את הריבית? זה קצת יותר מורכב מזה ● המשרוקית של גלובס

טקס ציון עשור להנפקת סייברארק בנסדא''ק / צילום: ואניה סאוויק – נסדא''ק

מבלקרוק ועד כלל: הגופים שירוויחו מהאקזיט בסייברארק

רשימת בעלי המניות הגדולים בסייברארק כוללת מספר גופי השקעה גדולים מחו"ל ובהם קרן העושר הנורבגית לצד מוסדיים מישראל, בראשות כלל ביטוח ● וכמה אופציות מחזיקים עובדי החברה?