גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חנויות, משרדים, מלונות ומקומות בילוי: האם העתיד של התכנון בישראל נמצא מתחת לאדמה

המערכה עם איראן חידדה את הצורך בפתרונות מיגון - חלקם מתחת לאדמה - אך לשימוש בתת־קרקע יש יתרונות רבים נוספים ● מדוגמאות מהעולם ניתן ללמוד כיצד ניתן לפתח את השטחים שנמצאים מתחתנו, ומחקר חדש של האוניברסיטה הפתוחה מצא את ההיגיון הכלכלי שיאפשר את זה בישראל

בית קברות תת קרקעי בירושלים / צילום: חברת קדישא ירןשלים. פרושים
בית קברות תת קרקעי בירושלים / צילום: חברת קדישא ירןשלים. פרושים

המחזות של אנשים ישנים על מזרונים בתחנות הרכבת הקלה טרם נמחו מהזיכרון, ובמוסדות התכנון ובקרב היזמים יש מי שחושב כבר על השלב הבא של בנייה ושימושים רבים למרחבים התת־קרקעיים. מה האפשרויות? ואיך מתגברים על החסמים התכנוניים, הכלכליים וההנדסיים?

פרשנות | מחירי השכירות מטפסים והופכים למנוע האינפלציה המרכזי
מחיר כמו בשדה דב: בכמה מוכרת עיריית תל אביב את הדירה של מניה ביאליק?

השימושים האפשריים: לא רק חניה ומחסנים

לתמ"א 1, תוכנית המתאר הארצית המאגדת את מרבית התוכניות הארציות לתוכנית אחת, נוסף לפני כמה שנים פרק שנועד למיגון ולפיתוח תת הקרקע.

רחלי קולסקי, מנהלת אגף קרקע, מים ומוסדות ציבור במינהל התכנון, מסבירה: "בישראל משאב הקרקע יקר מאוד, ויש לנצל אותו באופן יעיל. אם אפשר להעביר שימושים שלא חייבים להיות למעלה, עדיף לחסוך בקרקע. יש דוגמאות מהארץ ומהעולם".

במינהל התכנון בחנו למשל את מרכז העיר התת־קרקעי במונטריאול, שם בנו רשת של חנויות, משרדים, מלונות ומקומות בילוי, על שטח של 12 קמ"ר; מוזיאון שטדל בפרנקפורט שנבנה מתחת לפני הקרקע, ועוד.

גם בישראל קיימות כבר דוגמאות לשימוש בתת־הקרקע, ומעבר לחניונים יש למשל בריכת שחייה של YMCA בירושלים, האגף החדש של מוזיאון תל אביב והמרכז האונקולוגי בשערי צדק - כולם בתת־הקרקע.

לדברי קולסקי, "התמ"א מתייחסת לכל בנייה חדשה ולוקחת בחשבון את תת־הקרקע. היא לקחה בחשבון גם שתת־הקרקע יכולה להיות אמצעי להקטין את פערי המיגון, במיוחד באזורים שאין ממ"דים. למשל כשעושים תחנות רכבת חדשות, איך האוכלוסייה תוכל לשהות שם בשעת חירום. במלחמה זה הוכיח את עצמו, שאת התכנון עשו מראש בהבימה ובתחנות הרק"ל, תכננו מראש את עובי, הקירות והאוכלוסייה שהתה שם.

רחלי קולסקי / צילום: מינהל התכנון

"יש הרבה דברים שאפשר להוריד לתת־הקרקע. חניה ומחסנים זה ברור, אבל אפשר גם מסחר, בתי קולנוע, מרפאות - הם לא חייבים להיות למעלה. אפשר גם מתקני ספורט והקאנטרי ב־TLV הוא דוגמה טובה. יש מגרש ספורט ובריכת שחייה בתת־הקרקע. יש אפילו דוגמאות מהעולם לחקלאות - למשל של גידול פטריות או כל מיני סוגים של חקלאות שלא חייבים להיות למעלה. בכל הקשור לחומרים מסוכנים צריך לחשוב כמה שיותר על תת־הקרקע.

"בהלסינקי זה בגלל הקור ובגלל החשש מרוסיה, הם עשו דברים מצוינים. פה זה בגלל הצפיפות והצורך בניצול הקרקע, ובגלל המיגון, וגם החום, צריך שבמקום שהתנועה תהיה למעלה בשמש שתהיה למטה. אפשר למשל לעשות מתקנים שלמעלה זה מאגר מים ולמעלה זה שצ"פ, ראינו בית ספר שלמטה הכול זה מעבדות ולמעלה זה חצר".

האתגרים: להכניס אור ואוויר

הרבה יותר יקר לבנות בתת־הקרקע, ולפעמים גם מסובך. לא נעים להיות כל היום בלי אור טבעי, האוורור יכול להיות בעייתי, והמערכות מורכבות.

"ברגע שעושים את התכנון הנכון וזורקים אור מלמעלה זה לא מבלבל, ויש שילוט שעוזר לך להתמצא. דבר נוסף שאנחנו רוצים הוא שחניה שבונים היום, אפשר יהיה להסב בעתיד למשהו אחר. צריך שגובה כל קומה יהיה מספיק גובה, כי הגובה של חניה הוא נמוך יותר".

קולסקי מציינת כי "זה כמובן דורש בדיקות אחרות - קרבה למי תהום, גז ראדון, סיכונים סיסמיים, גם בלי קשר לתמ"א, אבל כוחות השוק פועלים באופן אינטנסיבי לכיוון הזה[ ומוסד תכנון אמור לשקול את זה.

"יש נקודה מסוימת שבה כבר עדיף ליזם לדחוף את הבנייה למטה מאשר למעלה, ובייחוד אם זה לשימושים כמו עסקים שיכולים להחזיר את העלות. אם מוצאים בתת־הקרקע חומר ששווה כסף - אפשר גם למכור אותו. למשל, במוזיאון הסובלנות בירושלים כשהתחילו לחפור את החניון, ראו שזה חומר איכותי ומכרו אותו וירדו עד שש קומות למטה.

האדריכל אסף אלחנתי מספר: "העיסוק שלי בנושא התחיל עוד בתקופת לימודי התואר השני, במסגרת פרויקט הגמר. כבר אז עניין אותי מאוד נושא השימושים בתת־הקרקע.

"אחד הנושאים המרכזיים בתכנון עירוני כיום הוא הציפוף. בדרך כלל ההתייחסות היא לגובה ולשמירה על שטחים פתוחים, אבל יש גם ממד שלישי שכדאי לתת עליו את הדעת - הממד התת־קרקעי. כשהתחלתי להתעמק בתחום, גיליתי כמובן שלא מדובר בהמצאה שלנו - יש ערים רבות שכבר עושות בזה שימוש, והלסינקי שבפינלנד היא אחת הדוגמאות המרשימות.

"במהלך המלחמה הקרה נבנו בהלסינקי מרחבים תת־קרקעיים לצרכים ביטחוניים, מתוך צורך ממשי בהגנה מפני איום קיומי. לאחר שהאיום חלף, נותרו אותם חללים ללא מטרה ברורה. בשנת 2010 החלה העירייה לקדם תוכנית כוללת לשילוב ולחיבור של אותם מרחבים, לצרכים אזרחיים ולא שגרתיים - למשל, כנסיות תת־קרקעיות. גם בסין ראיתי דוגמאות לשימושים דומים.

בריכת שחייה בהלסינקי, אשר הוקמה בתת־קרקע / צילום: ap

"כמובן, מלחמות הן תרחישי קצה, כמו גם אסונות אקלימיים. הם אמנם נדירים יחסית, אבל ההשלכות שלהן קשות מאוד. היום ברור שאין מחלוקת לגבי הצורך בתכנון עבור מצבי חירום. כחלק מהאחריות המקצועית שלנו כמתכננים, עלינו להביא בחשבון גם את אותם תרחישים קיצוניים.

"אבל אני סבור שגם בלי אירועי הקצה שחווינו לאחרונה, מדובר בצו השעה. עובדה שהערים שנחשבות למובילות בתחום אינן מתמודדות עם איום טילים כמו בישראל.

הצד הכלכלי: לא יקרה בלי תמורה ליזמים

אלחנתי היה שותף למחקר חדש שנערך במסגרת המרכז למחקרי קיימות וסביבה של האוניברסיטה הפתוחה, בנוגע לשימושים בתת־הקרקע, ומציע מודל כלכלי מעניין. את המחקר חיברו פרופ' דני ברויטמן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, ד"ר ינאי פרחה מהחוג לכלכלה וניהול במכללה האקדמית תל־חי, השמאי ד"ר נסר ח'יר, מנהל תחום ברשות המסים - ואלחנתי עצמו.

"יצאנו למחקר משום שהגענו למסקנה חד־משמעית שהמהלך הזה צריך להתרחש לא רק ברמה הרעיונית. אמנם קיימת כבר תמ"א לשימושי תת־קרקע, אבל יש צורך בתכנון מעשי ויישומי.

"כיום, ההתחדשות העירונית מונעת כמעט כולה על ידי השוק הפרטי ופועלת לפי מכפילים כלכליים - ולכן חשוב שכל השחקנים יהיו מעוניינים לקחת בזה חלק. זה לא יקרה אם לא יהיה לזה היגיון כלכלי.

"בתחום ההתחדשות העירונית, תקן 21 מגדיר את ההיתכנות הכלכלית של פרויקט ועוזר לעשות סדר בין צורכי הרשות לבין האינטרסים של היזם. הרשות רוצה להוסיף שטחי ציבור, והיזם מעוניין במספר דירות מקסימלי. כשמכניסים מראש דרישות לתכנון מרפאות או מבני ציבור בתת־הקרקע - בעיקר אם הן לא מניבות רווח - זה מקשה על המהלך.

קניון בקוויבק, אשר הוקם מתחת לאדמה / צילום: Shutterstock

"במסגרת המחקר בחנו דוגמאות אמיתיות של פרויקטים בפתח תקווה ובנשר, ובדקנו מה קורה לפרויקט מבחינה כלכלית כאשר משנים את השימושים בקומות התת־קרקעיות. שאלנו: האם ניתן לשמור על רווחיות מינימלית? ואם לא - כיצד ניתן לתמרץ זאת? בחנו שלושה תרחישים:

"בתרחיש ראשון - לקחנו את קומה מינוס 1 בכל פרויקט, ושקלנו להפוך אותה משטח חניה לשימושים אחרים: מסחר, מרפאות, מבני ציבור, חדרי כושר ועוד.

"בתרחיש שני - בדקנו מה קורה אם מרחיבים את הקומה התת־קרקעית לתכסית מלאה של 100% (במקום 85%).

"בתרחיש שלישי - הרחבנו את שתי הקומות התת־קרקעיות (מינוס 1 ומינוס 2) במקביל.

"חשוב לציין שהתכנון בתת־קרקע טומן בחובו אתגרים משמעותיים, כמו החדרת אור טבעי, אוורור וסירקולציה, ונגישות נוחה מרחוב. כאשר מוסיפים קומה מעל הקרקע, יש לעיתים צורך להוסיף גם קומה נוספת לחניה - ולכן צריך למצוא איזון כלכלי.

"מצאנו שעד קומה אחת, ואפילו פחות מכך, ניתן להגיע בקלות יחסית לרווחיות של כ־17% - באמצעות תוספת זכויות בנייה או הקלות בהיטלי השבחה. נוסף לכך, יש להביא בחשבון את עליית הערך שנוצרת כשבונים מרחב עירוני אינטנסיבי ורב־שימושים - שהוא נוח יותר מהעמסה בקומת הקרקע בלבד.

"כאשר משלבים שימושים ציבוריים בתת־הקרקע, מרוויחים גם נגישות, וגם יכולת תגובה טובה יותר במקרי חירום. זיהינו עלייה בביקוש לפתרונות כאלה. החסם המרכזי כיום הוא עלות הפיתוח - וזו נקודת המפתח.

אדריכל אסף אלחנתי / צילום: שחר דרורי

"החזון הוא שתהליך כזה יתחיל מהמרכזים העירוניים ויתפשט בהדרגה החוצה, כמו אדוות במים. אבל אם ננתק את התכנון מהשוק - הוא יישאר על הנייר. לכן, הוא חייב להתחבר גם לשוק הפרטי, ואני מקווה שימשוך גם את תשומת לב הציבור הרחב".

המסר המרכזי של החוקרים ברור: כמו בפרויקטים לאומיים דוגמת הרכבת הקלה והמטרו בגוש דן - ככל שדוחים את התכנון, כך הוא הופך יקר ומורכב יותר. "אם לא נתחיל עכשיו", הם מזהירים, "זה אולי לא יקרה לעולם".

היתרונות: מיגון וגם תשתית קהילתית

אורלי גביזון, מנהלת ההתחדשות העירונית בחברת YBOX, רואה בשימוש בחללים התת־קרקעיים בפרויקטים חדשים גם יתרון קהילתי, ובעיקר בשעות חירום כמו אלה שראינו במבצע "עם כלביא". היא חושבת על המרחבים הללו כעל תחליף מוצלח יותר ונגיש למקלטים הציבוריים הקיימים.

"השימוש בחללים תת־קרקעיים בפרויקטים חדשים בישראל הוא בעיקר לשירות - חניות, מחסנים וחדרים טכניים. לדעתי נדרש שינוי גישה תפיסתי ותכנוני. עלינו לראות במרחבים התת־קרקעיים הזדמנות לפתח תשתית קהילתית מחוזקת - כזו שמספקת מענה גם לשגרה אך בעיקר לשעת חירום".

גביזון חושבת על מרחבים שיוכלו להיות דו־תכליתיים, לזמן שגרה ולזמן חירום, ומזכירה שמרחבים מוגנים גדולים חדשים כאלה, יהיו טובים יותר מהקיימים גם בהיבט של הנגישות, בגלל שייבנו בהתאם לתקינה החדשה.

לדבריה, "ניתן לתכנן את החללים בתת־קרקע, כך שישמשו גם כמרחבים ציבוריים חיוניים: מרכזים קהילתיים, חללי עבודה משותפים, אזורי משחק לילדים או מתחמי מנוחה ומפגש.

"מרחבים אלה, אם יתוכננו מראש כבעלי עמידות ומיגון, יהפכו בשעת חירום למקלטים פעילים - כאלו המאפשרים לאנשים להיות יחד, לשמור על שגרה יחסית, למנוע תחושות בדידות, חרדה וניתוק ולהפוך לעוגן קהילתי של ממש בעיתות משבר. הפתרון הזה יעיל כמובן גם נגד בעיות אקלים וההתחממות הגלובלית".

אורלי גביזון, וויבוקס / צילום: אלבום אישי
איך זה יעבוד מבחינה כלכלית?
"על המדינה או הרשויות המקומיות לאפשר שימוש בתת־הקרקע כשטח עיקרי בלי להפחית מזכויות הבנייה בעל הקרקע. כך יזמים יוכלו לבנות חללים בתת־הקרקע שישמשו למסחר, לתעסוקה, לקהילה או לפנאי. המחויבות לתחזוקת השטחים הללו תהיה על בעלי הנכסים, וזאת תוך התחייבות לשמירה על רמת מיגון גבוהה שתאפשר הפעלה גם בשעת חירום".

למה שהרשויות או המדינה יסכימו לכזה דבר?
"כיום, תחזוקת המקלטים הציבוריים מצויה באחריות הרשויות המקומיות. בפועל רבות מהן מתקשות לעמוד בכך. התוצאה היא מקלטים נטושים, מוזנחים ולא ראויים לשימוש. הרשויות יאפשרו את החלופה המוצעת במנגנון הדומה למטלה ציבורית שלפיו, בעת שגרה השימוש בחללים הללו יהיה בהתאם לייעוד שלהם - מסחר, תעסוקה וכד' - אך בעתות חירום זכות השימוש תהיה לכלל הציבור.

"בצורה זו, נוצר פתרון כפול: גם חללים תת־קרקעיים שימושיים ומתוחזקים ביום־יום, וגם מרחבים מוגנים, קהילתיים ונגישים בשעת משבר אשר עול התחזוקה שלהם לא רובץ על כתפיה של הרשות.

"על ידי שיפוי זכויות בגין חלופת מיגון כזו, ניתן ליזמים את ה־12.5 מ"ר לדירה בגין ממ"ד, ונאפשר בנוסף שימוש עיקרי בתת־הקרקע, והם בתמורה יתחייבו לבנות מיגון קהילתי.

"נוביל את התכנון יחד עם מומחי המיגון לפתרונות המעודדים מפגש. זה היה הופך את הטראומה הזאת שאנחנו עוברים למנוע לצמיחה ושינוי", מסכמת גביזון.

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה נסגרה בשיאים חדשים; הדיווח שהפיל את המניות הביטחוניות

מדד ת"א 35 מוסיף לערכו כ-1.9% ושבר את השיא ה-24 שלו מתחילת השנה ●  המניות הביטחוניות צללו בעקבות דיווח אופטימי על מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וול סטריט סגרה אתמול יום שביעי ברצף של עליות; החוזים העתידיים נסחרים בירידות קלות ● שער הדולר נסחר בכ-3.05 שקלים וממשיך את המגמה השלילית ● הבוקר מחירי הנפט עולים קלות, לאחר שאתמול הם היו בירידה ● המניה הטכנולוגית שהשילה כשליש משוויה וזוכה להמלצת קנייה ● עדכונים שוטפים

טיל בעיר תת־קרקעית באיראן / צילום: מתוך פרסומים בתקשרת האיראנית. נאספו על ידי טל ענבר

הנשק האמריקאי המסתורי נגד ערי הטילים התת־קרקעיות של איראן

הטכנולוגיה הסינית בה נעזרה איראן לתקיפת בסיסים אמריקאים ● באיראן טענו כי ארה"ב הטילה מוקשים נגד טנקים באזור הסמוך לתשתיות טילים בליסטיים תת־קרקעיים ● טורקיה רוצה יותר טילים בליסטיים והצי האמריקאי רוצה יותר טילי טומהוק ● והודו מגבירה את הרכש מרוסיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

תל אביב / צילום: Shutterstock

הוועדה המחוזית כופה על חולדאי לתת יותר זכויות בנייה במרכז תל אביב

עיריית תל אביב הגבילה את תוספת זכויות הבנייה בתוכנית לרובעים 5 ו־6 לכ־390% לכל היותר - מה שגרר התנגדויות רבות מצד בעלי זכויות ● הוועדה המחוזית פרסמה עדכון לתוכנית, ובמרכזו הסרה של מגבלת אחוזי הבנייה

פולימרקט / אילוסטרציה: Shutterstock

12 דקות בלבד לפני ההכרזה הוא הימר שהפסקת האש בדרך - וזכה

חשבונות חדשים בפולימרקט גרפו מאות אלפי דולרים על ההימור האם ארה"ב ואיראן יגיעו להפסקת אש עד 7 באפריל - שעות ספורות לפני שהנשיא טראמפ הכריז על כך ● דפוס ההימורים המתוזמנים מעורר חשד: האם סוחרים בפלטפורמת החיזוי פעלו על בסיס מידע פנימי?

שר החוץ של איטליה, אנטוניו טאיאני / צילום: Shutterstock

אירופה נגד ארה"ב וישראל: להפסיק מיד את התקיפות בלבנון כחלק מהפסקת האש

אירופה מחריפה את הטון כלפי ישראל ודורשת לכלול את לבנון במסגרת הפסקת האש האזורית, תוך אזהרות מפני פגיעה ביציבות והתרחבות הלחימה ● שר החוץ של איטליה זימן את שגריר ישראל והוביל קו תקיף נגד התקיפות, בעוד ספרד מאיימת בצעדים מדיניים וכלכליים

גיא גיאור / צילום: יח''צ

35% ביום: הזינוק החריג של מניית התחבורה החכמה

מניית אקסיליון זינקה במחזור חריג בעקבות דיווח לפיו תמוזג עם חברת התשלומים בחתונות של גיא גיאור ● החברה מנוהלת כיום הראל הרשטיק, מי שבעברו הורשע ונידון למאסר ממושך בכלא על רצח לוכד הנחשים יעקב סלע

''​​​​​​​המשתנה המרכזי שמכתיב את כיוון השווקים''. אסדת קידוח נפט בים התיכון (מול חופי לימסול) / צילום: Shutterstock, Andriy Markov

הסקטור ש"לא נראה טוב" ומי המניות הצפויות לזנק בעקבות הפסקת האש?

הפסקת האש העניקה רוח גבית ניכרת לשוקי המניות מסביב לעולם שזינקו, וגם לבורסה בת"א שמתקרבת לשיא ● מנהלי השקעות מנתחים: בארץ המניות הביטחוניות עשויות להרוויח, הורדת הריבית תימשך אך בקצב איטי, ומניות הבנייה ייפגעו ● מחיר הנפט ימשיך לרכז עניין

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Altaf Qadri

אחרי ההכרזה על הפסקת האש, זו השאלה שמטרידה את העולם

בעוד שההצהרות של נשיא ארה"ב בנוגע להפסקת האש מדברות על פתיחה מלאה ומיידית של מצר הורמוז, ההצהרות של האיראניים שונות בתכלית ● בינתיים הספינות שתקועות כבר 40 יום במפרץ הפרסי לא זזות

תשתית אינטרנט של בזק / צילום: אייל מרגולין

כשהבית הופך למשרד, בית ספר וקולנוע: זינוק בצריכת האינטרנט במהלך המלחמה

במהלך מבצע "שאגת הארי" היקף הגלישה היומי עלה ב-30% לפי בזק, לצד קפיצה של 60% בשיחות מהטלפון הביתי ועלייה במתקפות הסייבר הישירות על נתבי בתים ● עינת שרוף חגגה מימונה עם לוחמים בבסיסי צה"ל ביוזמת שופרסל ● וגם: רקפת רוסק עמינח ודין לייטרסדורף השתתפו בכנס AI יוקרתי בסן פרנסיסקו ● אירועים ומינויים

מכלית עוגנת בהמתנה במצרי הורמוז / צילום: Reuters

הערכות: עשויים לחלוף חודשים עד לחידוש תובלה ימית סדירה מהמזרח

גם אם התנועה בהורמוז תחודש מיידית, בענף הספנות מעריכים כי יחלפו בין שישה לשמונה שבועות עד לחזרה מלאה לשגרה, כשברקע פקק של כ־1,000 ספינות ואלפי כלי רכב שמעוכבים בדרך לישראל, וכן נזקים לנמלים במפרץ ● במקביל: משרד התחבורה מעכב חידוש רישיונות יבוא מרכזיים, קרסו מוטורס מתרחבת למימון משכנתאות והיצרנים הסינים יחשפו היברידיות עם צריכה של 50 ק"מ לליטר ● השבוע בענף הרכב

בכירי האוצר בהצגת המתווה, 11 במרץ / צילום: אלעד זגמן, לע''מ

מתווי הסיוע חשפו פערים במוכנות המדינה לחירום. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם: משרד האוצר בזמן חירום ● למרות שני עשורים של מצבי חירום, הליקויים המשמעותיים עדיין כאן

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

מדד המחירים הקרוב עומד להיות חריג במיוחד

בלמ"ס עושים התאמות למלחמה ● ההפסד על הנייר של בנק ישראל ● והעסקה שכן מתהווה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בעליות חדות; השקל מזנק ל-3.05 שקלים

מדד ת"א 35 זינק ב-2.5% לשיא חדש ● אל על ומניות השבבים הדואליות נובה וקמטק טיפסו בחדות ● מניות התוכנה ירדו בחדות ● מדד הביטחוניות הוא היחיד שנסחר בטריטוריה שלילית ● איום של טראמפ לחדש את הלחימה מעיב על האופטימיות ועל השווקים הבוקר, החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים ● מחירי הנפט מטפסים

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה / צילום: ap, Denes Erdos

אינפלציה, שחיתות ושמרנות: הכלכלה עשויה לחתום את עידן אורבן בהונגריה

ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן מגיע לרגע האמת ולבחירות שעשויות לסיים 16 שנות שלטון ● תוצאות הבחירות יהיו רלוונטיות גם לתושבי האיחוד האירופי, אוקראינה, ושורה של מדינות נוספות ● הזווית הכלכלית הפנימית משחקת בהן תפקיד חשוב

בכירי הבורסה בגל מימושים / צילום: Shutterstock

ב-26 מיליון שקל: חמישה בכירים בבורסה בגל נוסף של מימושי מניות

חמישה מבכירי הבורסה ניצלו זינוק של יותר מ-240% במחיר מנייתה בשנה החולפת וביצועים מימושים של 212 אלף מניות ● באוקטובר האחרון מימשו חלק מהבכירים מהלך דומה ברווח של כ-50 מיליון שקל

שינוי משטר? 40 ימים למות ח'אמנאי בטהרן / צילום: Reuters, Asgaripour Ma

המומחה שטוען: "אם היינו נלחמים מול צרפת היא הייתה מזמן מודה בכישלון"

הפסקת האש מוצאת את איראן פצועה צבאית - אך שורדת תודעתית ● בעוד ישראל רשמה הישגים חסרי תקדים בעיכוב פרויקט הגרעין והטילים, מומחי ביטחון מזהירים כי ללא מערכה מדינית אגרסיבית שתמנע שיקום, המלחמה לא תביא אותנו למקום טוב יותר

מימין: פרופ' אמנון שעשוע, מייסד שותף של AI21; פרופ' יואב שוהם, מנכ''ל שותף ומייסד שותף; ואורי גושן, מנכ''ל שותף ומייסד שותף / צילום: עומר הכהן

דיווח: AI21 של אמנון שעשוע במו"מ על רכישתה בידי נביוס של ארקדי וולוז'

חברת הבינה המלאכותית הישראלית מקיימת מגעים למכירתה לספקית הענן נביוס ● AI21 מחפשת דרך לאקזיט לאחר שלא הצליחה לחדור לשוק עם מודלי השפה שלה ● ב-2023 קיבלה AI21 תג מחיר של 1.4 מיליארד דולר, והמשקיעים בחברה - בהם פיטנגו, אינטל קפיטל, גוגל ואנבידיה - מקווים למכור אותה בכמה מיליארדי דולרים

בית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: תמר מצפי

בתי המשפט ישובו לפעילות מיום ראשון, בצפון נשארת מתכונת החירום

בעקבות ההודעה על הפסקת האש עם איראן, בתי המשפט יחזרו היום לשגרת עבודה ברוב חלקי הארץ, כאשר הדיונים שבוטלו מבעוד מועד להיום לא יתקיימו, והדיונים שנקבעו ליום ראשון יחולו כסדרם ● עם זאת, במחוזות חיפה והצפון בתי המשפט ימשיכו לפעול במתכונת מצומצמת עד ל-12 באפריל

הבורסה בת''א שוברת שיא של מחזורי מסחר / צילום: Shutterstock

השיא ששברה הבורסה בשיא המלחמה

בחודש מרץ 2026 נשבר שיא כל הזמנים במחזור המסחר היומי במניות, והוא עמד בממוצע על 5.94 מיליארד שקל - זינוק דרמטי של 117% ביחס לחודש המקביל אשתקד ועלייה של 10% ביחס לפברואר השנה ● וכיצד השפיע המעבר למסחר בימים שני עד שישי?

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

שלוש ענקיות תעופה מחדשות את הפעילות בישראל. אלו הקווים הראשונים שיחזרו

בלו בירד חוזרת לישראל כבר בשבוע הבא ● איתיחאד איירווייז הודיעה הבוקר על חידוש הטיסות בקו אבו דאבי–תל אביב החל מ־15 באפריל ● וויזאייר מאותת על הקדמת החזרה המתוכננת שלה ל-25 באפריל ופותחת באופן מדורג אפשרות לרכוש כרטיסים החל מתאריך זה ● השמיים נפתחים