מהפך: סעיף חדש מקפיץ את האינפלציה ומעמיד את הנגיד בדילמה

אם לאחר פרסום מדד מאי שהפתיע לטובה נראה היה שהאינפלציה בדרך למטה, המדד הנוכחי של חודש יוני מסבך את התמונה. העלייה החודשית הסתכמה ב-0.3% - מעל מרבית התחזיות המוקדמות שעמדו על 0.2%-0.3%. הקצב השנתי טיפס ל-3.3%, והתרחק עוד יותר מהיעד העליון של בנק ישראל שעומד על 3% ברף העליון.

● פרשנות | הנתונים של תל אביב מסמנים: תחילתה של מגמה חדשה במחירי הנדל"ן
● במשך שנים הוא נהנה משכר של פי ארבעה ביחס לענף, עכשיו הוא רושם אקזיט מדהים
● זו אחת הטעויות הכי נפוצות של בעלי משכנתאות. כך תימנעו ממנה

מחירי הטיסות פחות השפיעו הפעם

במהלך השנתיים האחרונות היה סעיף אחד שהיטה את המדד מעלה ומטה, פעם אחר פעם, והחזאים התקשו במיוחד לצפות אותו - סעיף הטיסות. שיטת החישוב שלו שונתה בצורה חדה בספטמבר 2023, רגע לפני פרוץ המלחמה, ומאז כמעט בכל חודש הוא היה זה שטלטל את המדד. זאת חרף העובדה שמשקלו מכלל המדד הוא קטן יחסית. הפעם מחירי הטיסות לחו"ל עלו "רק" ב-4.5% ותרמו לעלייה של 0.09%. לשם השוואה, במדד אפריל עלו מחירי הטיסות בתוך חודש ב-15.9% והביאו לבדם לעלייה של כמעט 0.7%.

הסעיף האחראי למחצית מהעלייה

אז מי כן אחראי לעלייה? בראש ובראשונה סעיף "הדיור". זה שמהווה יותר מרבע מהמדד ומשקף בעיקר את שיעור התייקרות שכר הדירה. סעיף הדיור לבדו אחראי לכמעט מחצית מעליית המדד החודשית (0.13%). בשונה ממחירי הטיסות התנודתיים, שמושפעים מאוד מביטולים על רקע המצב הביטחוני ומשינויים בשער החליפין, האצה במחירי השכירות משקפת ביקושים אמיתיים - את הביקוש וההיצע בשטח.

בואו נתעכב רגע על השאלה איך בכלל מחשבים את עליית מחירי הדיור במדד. בניגוד למחירי מכירת דירות (שאינם חלק מהמדד) המבוססים על רישום עסקאות בפועל, מחירי הדיור במדד נסמכים כולם על סקרים. אין בישראל חובת דיווח על השכרות או מאגר נתוני אמת.

סעיף הדיור מורכב משלושה חלקים: שירותי דיור בבעלות הדיירים, שכר דירה והוצאות דיור אחרות. הרכיב המרכזי הוא שירותי דיור בבעלות הדיירים - זה כי רוב הישראלים חיים בדירה בבעלותם.

הנה הפרדוקס: בעלי דירות אינם משלמים שכירות בפועל, אבל המדד מעריך "כמה היה עולה להם לשכור דירה דומה לשלהם". הערכה זו מבוססת בדיוק על אותם מחירי שכירות שמודדים ברכיב שכר דירה.

צפוי להמשיך לבלוט לשלילה

מדובר בסיבה לדאגה מאחר שהשיא כנראה עוד לפנינו. זאת, בין היתר לאור העלייה בביקושים כתוצאה מההרס הרב שגרמו הטילים האיראנים לבתים. בהחלטת הריבית האחרונה אף התייחס לסוגיה הנגיד, פרופ' אמר ירון: "הנזק שהסבו מתקפות הטילים מאיראן עלול לפעול לגידול בביקוש לשכירות ובמחירי השכירות באזורים שנפגעו".

גם הקיפאון היחסי במכירת דירות חדשות תומך בהמשך עליית מחירי השכירות. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו השבוע, בחודשים מרץ-מאי השנה היקף המכירות צנח ביותר מ-23%. גם סקירת הכלכלן הראשי באוצר מהימים האחרונים הצביעה על מגמה דומה וקבעה כי חודש מאי היה אחד מהחודשים הדלים ביותר במכירות דירות ב-25 השנים האחרונות. רוכשים פוטנציאליים רבים מעדיפים לחכות. אולי הריבית תרד, אולי מגמת הירידה במחירי הדירות (לפי הלמ"ס, מדובר ברצף של 3 חודשים, בשיעור של 0.6% בסה"כ) תואץ ותהפוך משמעותית יותר או כל סיבה אחרת. בינתיים הם צריכים פתרון למגורים, וכך הלחץ על שוק השכירות גובר. ושוב, עלייה במחירי השכירות משמעותה משקולת כבדה על האינפלציה.

מתי תרד הריבית?

זו אולי השאלה המרכזית. בנק ישראל מדבר על שלוש הפחתות ריבית עד למחצית 2026, תוך שהוא שם לא מעט דיסקליימרים שצריכים להתקיים. הוא גם צופה התמתנות באינפלציה למרות הכול, כך שתעמוד בסוף השנה על 2.6%. זאת בין היתר, הודות לירידה החדה בפרמיית הסיכון של ישראל ולהתחזקות המשמעותית של השקל. הפוקוס עובר כעת להחלטת הריבית הבאה, שתתקיים ב-20 באוגוסט.

מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסים בבנק הפועלים, ציין כי טרם פרסום המדד שהפתיע לרעה בשוק העניקו הסתברות של 33% להורדה באוגוסט. כעת זה נראה רחוק יותר, ויש מדד נוסף שיתפרסם לפני כן וישפיע על התמונה. הנגיד עצמו הבהיר לא פעם כי מחיר הטעות של הפחתה מוקדמת מדי, שאחריה נראה עלייה מחודשת באינפלציה, הוא גדול מדי. על כן, במצב הנוכחי שבו האינפלציה נמצאת מעל יעד היציבות של בנק ישראל, קשה לראות את הריבית יורדת כבר באוגוסט.

איפה מסתתרת הבשורה הטובה?

לסיום, מדד יוני סיפק גם בשורה אחת חיובית, והיא נוגעת למחירי ביטוח הרכב. על פי נתוני הלמ"ס, בחודש האחרון בלבד הם ירדו ב-1.3%. על פי נתוני הלמ"ס, ב-12 החודשים האחרונים הם כבר ירדו בקרוב ל-6%. זאת, לאחר מגמה עלייה חדה שהגיעה לשיאה בחודשי הקיץ שכבר.