גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מכה לישראליות בוול סטריט: רשות ני"ע בארה"ב שוקלת לבטל הקלות שחלות עליהן

כ־100 חברות ישראליות, ביניהן כמה מהשמות הגדולים בהייטק הישראלי, זוכות להטבות בזכות מעמד של מנפיק זר - כגון פטור מהגשת דוחות רבעוניים וגילוי אישי לגבי שכר בכירים ● בארה"ב מכוונים בעיקר לפגיעה בסין, באמצעות צמצום מספר החברות הללו והעלאת רף הזכאות למעמד, אך הפגיעה תורגש גם כאן ● גורמים בשוק המקומי: מדובר בשינוי דרמטי שיכביד עליהן בכיס ועשוי להוביל חברות חזרה לבורסה המקומית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta
נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

מלחמת הסחר שמוביל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מול סין עלולה לגבות מחיר מחברות ישראליות: רשות ניירות ערך האמריקאית (ה־SEC) יצאה באחרונה בהודעה דרמטית, ולפיה היא שוקלת להחמיר את הדרישות החלות על חברות זרות הנסחרות בבורסות בארה"ב במעמד של מנפיק זר (Foreign Private Issuer או FPI).

המכסים של טראמפ חוזרים לשולחן: האם יטלטלו מחדש את השווקים?
שאלות ותשובות | טראמפ שוב עולה למתקפה, ושתי ידידות קרובות של אמריקה במוקד

בראש ובראשונה, מדובר בחברות המאוגדות בסין ואשר נהנות מהקלות עבור חברות המסווגות כ־FPI. אך על הדרך, מי שעלולות להיפגע מהמהלך הן כ־100 חברות ישראליות הנסחרות בארה"ב, וביניהן חלק מהשמות הגדולים בהייטק הישראלי. לדוגמה Monday, CiberArk, Wix, Riskified ו-Fiverr.

מיד אחרי סין, ישראל היא היצואנית השנייה בגודלה של חברות הנרשמות למסחר בבורסות בארה"ב - ובמיוחד בנאסד"ק וב-NYSE. מהודעת ה־SEC עולה כי בארה"ב מודאגים שמא חברות זרות עלולות לנצל את ההקלות המגיעות ביחד עם הסיווג כמנפיק זר. כך, משקיעים אמריקאים עלולים להיחשף לסיכון הכרוך בהשקעה בחברה שאינה כפופה לפיקוח משמעותי - לא בארה"ב (כי החברה נחשבת, כאמור, לזרה ואינה כפופה לדרישות החוק האמריקאי), אך גם לא מחוץ לארה"ב (כי רבות מהחברות אינן נסחרות בבורסה זרה).

ואמנם, הפיתוי עבור חברות להירשם למסחר בארה"ב במעמד של FPI הוא גבוה. נכון להיום, חברה כזו פטורה מהגשת דוחות רבעוניים וממתן גילוי אישי לגבי שכר בכירים, ויכולה להסתפק בדוח שנתי. החברה גם נהנית מהקלות בדיווחים המיידים שעליה להגיש לגבי אירועים שוטפים ורשאית שלא לדווח לפי התקן החשבונאי המקובל בארה"ב (US GAPP) אלא לפי תקן ה־IFRS הנהוג בישראל, תוך ביצוע התאמות.

כעת, בארה"ב שוקלים כאמור לשנות זאת. בנייר מדיניות שפרסמה ה-SEC מתבקשת התייחסות הציבור לאפשרות כי כדי ליהנות ממעמד ה-FPI תצטרך החברה הזרה להוכיח כי היקף מינימלי מהמניות שלה נסחר מחוץ לארה"ב, כי היא רשומה למסחר בבורסה זרה, וכי היא כפופה לדרישות המניחות את דעת האמריקאים לגבי דיווח וממשל תאגידי במדינת המוצא. נכון להיום, חלק מהחברות מאוגדות במדינות הידועות בהקלות מרחיקות הלכת שהן מעניקות לחברות, כגון איי הבתולה הבריטיים (BVI) ואיי קיימן.

הכבדה ניכרת על חברות

בישראל מתארים את השינוי כ"לא פחות מדרמטי". לדברי גורם בשוק, "האמריקאים מצמידים לחברות אקדח לרקה. הם אומרים לחברה: את תצטרכי לקבל החלטה. או שתעמדי בקריטריונים החדשים כדי לקבל הקלות כ־FPI או שתתחילי לדווח כחברה אמריקאית עם נטל רגולטורי כבד".

"השינויים עשויים להוביל להכבדה ניכרת בדרישות הדיווח על חברות ישראליות בוול סטריט, בעיקר עבור חברות קטנות ובינוניות", מעריך עו"ד ד"ר שחר הדר, שותף במשרד מיתר, המלווה חברות הנסחרות בארה"ב. לדבריו, "בשלב זה אמנם מוקדם לדעת אם כל ההצעות אכן ייושמו, אבל הכיוון הוא שיידרש מסחר מחוץ לארה"ב בהיקפים לא זניחים". במקרה כזה, הוא צופה, שחלק מהישראליות יעדיפו לעבור לבורסה בת"א בעוד אחרות יעדיפו להכפיף את עצמן לכל דרישות הדיווח החלות על חברות אמריקאיות.

עו"ד מיקי ברנע, שותף מנהל במשרד ברנע ג'פה לנדה, המלווה אף הוא חברות ציבוריות בישראל ובחו"ל, אומר כי ה־SEC פועלת לצמצם בכ־50% את מספר החברות הציבוריות הנסחרות בארה"ב וזכאיות להקלות. לדבריו, "שינוי בכללי הכניסה למעמד FPI עלול להכניס חברות ישראליות אשר כבר נסחרות בארה"ב לתחולה המלאה של כללי הדיווח האמריקאים. לשינוי כזה עלולות להיות השלכות משמעותיות, הן בנטל והיקף הדיווח, הן במהות המידע המדווח, והן בחלק מכללי המשטר התאגידי שיחולו עליהם".

יעודד רישום כפול

ואמנם, אובדן של מעמד ה־FPI עלול לפגוע ישירות בכיס של החברות הישראליות. הדרישה להעלות משמעותית את היקף הדיווחים ולציית לכללים מחמירים יותר של ממשל תאגידי בהתאם לכללים החלים על חברות אמריקאיות הנסחרות בוול סטריט, יצריך העסקה של יותר עורכי דין, יועצים ועובדי מנהלה המקבלים משכורות כמקובל בארה"ב - וזאת, דווקא בתקופה שבה חברות מנסות להדק את החגורה.

בישראל יש כבר מי שמקווים כי תוספת העלויות, והרצון להימנע מהרגולציה האמריקאית המכבידה, יגרום ליותר ישראליות "לחזור הביתה" ולהירשם למסחר בבורסה המקומית. "שנים מנסים לשכנע כאן חברות להיסחר בבורסה, ובסוף ה'גזר' והתמריץ הגדול לעשות זאת יגיע בכלל מארה"ב", אומר גורם בשוק.

השינוי שמעורר בישראל טלטלה יותר מכל היא הדרישה האפשרית מצד האמריקאים לקבוע רף מינימלי של מסחר במניותיה של החברה הזרה מחוץ לארה"ב כדי שזו תזכה לסיווג של FPI. לפי נתוני ה־SEC, למעלה מ־65% מהחברות הישראליות הנהנות כיום ממעמד של FPI סוחרות במניותיהן מחוץ לארה"ב בהיקף שאינו עולה על 5% מכלל המסחר.

ולכן, ככל שתעלה דרישה מצד האמריקאים להעלות את היקף המסחר מחוץ לארה"ב כתנאי לקבלת הקלות, הדבר עשוי להוות תמריץ נוסף למסחר בהיקפים משמעותיים בבורסה בישראל. כבר היום, רוב החברות הנסחרות בוול סטריט, ובמקביל נסחרות במדד ת"א 125 ("רישום כפול"), מנהלות כ־10% מהמסחר במניותיהן בישראל. הממוצע בקרב החברות הדואליות אפילו מגיע ל־30%־40%. "אלה שיעורים משמעותיים, יהיה כדאי לחברה להירשם גם בת"א וליהנות מהקלות ל־FPI", מעריך גורם בשוק.

חברות המאוגדות בישראל אמנם כפופות לדרישות הממשל התאגידי לפי חוק החברות, אך רישום כ־FPI בארה"ב מקנה לחברה הקלות בישראל, כך שהיא כפופה לכללים האמריקאים בלבד - וגם הם, כאמור, כוללים הקלות דרמטיות למנפיקים זרים. בשוק רואים בכך תמריץ נוסף לישראליות לשקול רישום כפול.

בינתיים, השינויים המדוברים מייצרים דריכות כאן. רשות ניירות ערך ביקשה השבוע לקבל התייחסויות לטיוטת ה־SEC משחקנים בשוק ההון, ובחודש הבא אף תקיים מפגש בנושא. לרשות יחסי עבודה קרובים עם מקבילתה בארה"ב, וניתן להעריך כי תרתום זאת לטובת השפעה על ההחלטה הסופית.

עוד כתבות

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

הסנקציה החדשה של ארדואן: חוסם פטור ממכס על סחורות לישראל דרך אירופה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי