גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השקל מתחזק מול הדולר. האם הוא יגיע לרמה של 3 שקלים?

התיסוף החד של השקל מול המטבעות הזרים ממשיך גם הבוקר, כאשר שער הדולר-שקל נסחר מתחת לרמה של 3.31 שקלים ● הכלכלנים הבכירים מסבירים מה עומד מאחורי המגמה, האם היא תימשך, ומה הסיכוי שהדולר יגיע לרמה של 3 שקלים

השקל מתחזק בחדות מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)
השקל מתחזק בחדות מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

התחזקות השקל בשבועות האחרונים ממשיכה ללוות אותנו גם הבוקר (ה'), כאשר השקל מתחזק מול המטבעות הזרים לרמות שלא נראו מספר שנים. הדולר נחלש מול השקל ונסחר מתחת לרמה של 3.31 שקלים, שנראתה לאחרונה רק בחודש אפריל, 2022. גם האירו נחלש מול המטבע הישראלי ונסחר סביב 3.87 שקלים.

חשיפת גלובס: בבנקים מקדמים תיקון לחוק שכר הבכירים ולהעלאת שכר המנכ"לים
מנהלי התיקים יוכלו להציג תשואות? ברשות ניירות ערך בוחנים מהפכה בתחום שקפא

מה עומד מאחורי המגמה?

רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות, מסביר כי רוב הסיפור מאחורי התחזקות השקל הוא מקומי ומתכתב עם עליות השערים החדות בשוקי המניות כשגם שוקי איגרות החוב עולים. "זה ממחיש את ירידת פרמיית הסיכון שבנק ישראל עמד עליה בהודעת הריבית, ובינתיים גובר על אי-הוודאות הכללית שגם עליה עמד בנק ישראל.

"צריך גם לזכור שגם זה שבנק ישראל לא הוריד ריבית החודש, והתחזית שלו ותדרוך העיתונאים של הנגיד שמרו על זהירות והמשך מדיניות תלוית נתונים, תומך בשקל.
התיסוף של השקל הוא גם מול האירו, היכן שהריבית נחתכה בחצי בשנה האחרונה, כך שפערי הריביות כאן משחקים גם לטובת השקל".

אביתר בן דוד, כלכלן והאסטרטג הראשי של קרן הגידור ורטיקל, מצטרף לדבריו של מנחם ומעריך כי קיימים שלושה גורמים מרכזיים שעשויים לתמוך בהמשך המגמה: "הראשון, והמשמעותי מכולם, הוא המשך העליות בשווקים הפיננסיים; השני - המשך מגמת החולשה של הדולר בזירה הגלובלית; והשלישי - הפחתות ריבית מצד הבנק המרכזי האמריקאי, אשר יונעו בעיקר מהאטה באינפלציה ולא בהכרח כתוצאה ממיתון. בטווח הקצר, יש לציין כי חודש יולי הוא מהחודשים החיוביים ביותר בעונות השנה מבחינה עונתית. המשך עליות בשוקי המניות האמריקאים עשוי להוביל את הגופים המוסדיים בישראל להמשיך ולבצע גידור על השקעותיהם מעבר לים - מהלך שתומך אף הוא בהתחזקות השקל".

בהקשר זה, בן דוד מזכיר כי שיעור החשיפה של המוסדיים למט"ח עלה בשנים האחרונות, בין היתר על רקע הרפורמה המשפטית ותמורות גאו-פוליטיות אזוריות. "הירידה בפרמיית הסיכון של המשק בתקופה האחרונה עשויה להוביל את המוסדיים לצמצם את שיעור החשיפה למט"ח לרמות היסטוריות - ולהשיב את הונם לישראל".

בנוסף, הוא מציין כי בחודשי הקיץ נפחי המסחר נוטים להיות נמוכים יותר, מה שמגביר את התנודתיות בשערי המטבע. "לכן, כל תנועה בשער הדולר בעולם, אם אכן תימשך מגמת ההיחלשות, עשויה להיות חריפה יותר מהרגיל ולתרום אף היא להתחזקות השקל.

לבסוף הוא מציין כי "ככל שהשוק יתמחר תוואי ריבית אגרסיבי יותר מצד הפדרל ריזרב, הדבר עשוי לצמצם את פער הריביות בין ישראל לארה"ב - ולספק לשקל תמיכה נוספת".

האם הדולר יגיע לרמה של 3 שקלים?

מנחם מזכיר כי בפעם האחרונה שהדולר התקרב לרף ה-3 שקלים בשלהי שנת 2021 - בנק ישראל יצא עם תכנית לרכישה של עד 30 מיליארד דולר ליתרות שלו ונתן להבין כי זיהה תיסוף יתר של המטבע. "היא עבדה די מהר, והשקל נחלש מהר וחד. בנק ישראל לא היה צריך לרכוש את כל המכסה", הסביר.

לצד זאת הוא מחדד כי קשה לדעת מה יקרה הפעם, האם בנק ישראל יתערב, באיזה היקף ומתכונת, ומה יהיה השער שיהווה את הטריגר. "יש עדיין משהו כמו 6% בין השאר היום לשער שהיווה טריגר אז. צריך גם לזכור שבפעם הקודמת הדולר היה במהלך של התחזקות בעולם, ואילו כעת הוא נחלש. כלומר אז, התחזקות השקל מול הדולר הייתה חריגה עוד יותר. עדיין, סביר שאם וככל שהשקל ימשיך להתחזק, הסיכוי להתערבות כזו גדל. בנק ישראל חושב גם על המשק וער להשלכות על היצוא, ובמיוחד בזמנים שיש איומים שונים מכיוון סחר החוץ".

לבסוף, מסכם מנחם כי "להערכתי הזהירה המסע הנוכחי של השקל ייבלם במרחק מספיק משער של 3 שקלים לדולר, ונראה לי שאם בנק ישראל ירצה להתערב, רכישה ליתרות המט"ח תהיה מבחינתו אופציה עדיפה על הורדת ריבית. עדיין, לא ניתן לשלול מהלך משולב ו/או הודעת ריבית לא מן המניין, אך זאת בסבירות נמוכה יותר כרגע".

עוד כתבות

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"