חשיפת גלובס: בבנקים מקדמים תיקון לחוק שכר הבכירים ולהעלאת שכר המנכ"לים

מנכ"לי חמשת הבנקים הגדולים בישראל מרוויחים שכר טוב, אפילו מצוין, כ־4 מיליון שקל בשנה (במונחי עלות). אבל הם רוצים יותר. אפשר להבין אותם כאשר הם מסתכלים ימינה ושמאלה ורואים כיצד רוב מנהלי החברות הגדולות שנסחרות לצידם בבורסה בת"א מרוויחים הרבה יותר מהם - לעיתים יותר מ־10 מיליון שקל בשנה. הסיבה לפער בתגמולים נעוצה בחוק להגבלת שכר הבכירים בתאגידים פיננסיים (גם חברות הביטוח) שאושר בכנסת לפני כמעט עשור, ללא מתנגדים. קודם לאותם ימים הרוויחו מנכ"לי הבנקים הגדולים (לאומי ופועלים) שכר כפול מזה שלו הם זוכים כיום.

● מכה לישראליות בוול סטריט: רשות ני"ע בארה"ב שוקלת לבטל הקלות שחלות עליהן
● "צומחות יותר מהמשק": סקירה מקיפה קובעת כי יש עדיין אפסייד במניות ה-IT

על רקע זה, פועלים הבנקים כבר תקופה כדי לגבש מהלך שיאפשר את העלאת תקרת השכר הנוכחית של המנכ"לים, בנימוק ששכרם אינו משקף את גודל האחריות המוטלת עליהם ואת הביצועים העסקיים. ככל הידוע אף בוצעה פנייה בנושא לרגולטור הממונה עליהם, הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, וכן למשרד האוצר. מהלך כזה, אם ייצא לפועל, יצטרך לעבור דרך הכנסת שכן הוא נדרש לשינוי חקיקה, אך סיכוייו לקרום עור וגידים באקלים הציבורי הנוכחי קלושים.

בכיר במערכת הבנקאית אומר לגלובס כי "החוק יצר פער בלתי מתקבל על הדעת בין גובה התגמול במערכת הפיננסית ביחס לשאר המגזר העסקי. מדיניות תגמול, ראוי שתתבסס על פרמטרים מקצועיים ותוצאות כמו בכל שוק חופשי". גורם אחר במערכת הפיננסית שמכיר את הפרטים טוען כי "זה ממש לא הזמן לקדם העלאות שכר לבכירים בבנקים ובחברות הביטוח, כשמדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמה ארוכה ויוקר המחיה הגבוה פוגע קודם כל בציבור הרחב".

נדחקו מצמרת שיאני השכר בבורסה

על פי חוק שכר הבכירים, שכרם של מנהלי התאגידים הפיננסיים מוגבל לעד פי 35 מאשר העובד עם השכר הנמוך ביותר בחברה. בנוסף, הוגדרה בעבר תקרה של 2.5 מיליון שקל לצורכי מס, אשר כל חריגה ממנה תחייב את החברה במס עודף של 17% מס רווח ו־25% מס חברות. בפועל, מנכ"לי הבנקים מרוויחים יותר מכך, בין היתר בזכות רכיבי אופציות (ששוות הרבה יותר בשנה האחרונה, בזכות הזינוק במניות הבנקים) והצמדות למדד המחירים לצרכן. בבנק ישראל ציינו אשתקד כי חוק שכר הבכירים בפיננסים הוא חוק "ייחודי ומרחיק לכת ביחס לרגולציות מקבילות שנחקקו בעולם, מכיוון שהוא החוק היחיד הקובע תקרה מחייבת על סך התגמול של מנהלים בחברות שאינן בבעלות המדינה".

כך, מנכ"לי הבנקים לא נמצאים כיום ברשימת 100 הבכירים בעלי השכר הגבוה בחברות הציבוריות בישראל, למרות שמדובר בחברות הכי גדולות ורווחיות במשק. הבנקאי שהרוויח את הסכום הגבוה ביותר אשתקד הוא משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, עם שכר בעלות כוללת של 4.8 מיליון שקל שמיקם אותו סביב המקום ה־150. עלות השכר הממוצעת של חמשת מנהלי הבנקים הגדולים (4.2 מיליון שקל בשנה) ממקמת אותם בשיפולי המאה השנייה של השיאנים בבורסה.

בין התוצאות התמוהות של חוק שכר הבכירים היא העובדה שמנהלי חברות בנות של הבנקים מרוויחים יותר מהמנכ"לים שמעליהם. כך למשל רון בן חיים, מנכ"ל החברה הבת של בנק לאומי, לאומי פרטנרס, שעוסקת בהשקעות ריאליות, הרוויח בשנה שעברה שכר בעלות של 5.7 מיליון שקל. זאת לעומת שכר בעלות של 4.4 מיליון שקל "בלבד" שקיבל חנן פרידמן, מנכ"ל הבנק הגדול בישראל במונחי שווי שוק.

אנומליה דומה ניתן למצוא בחברה המובילה בענף הביטוח, הפניקס. במקרה הזה איציק עוז, יו"ר ומנכ"ל החברה הבת הפניקס סוכנויות ביטוח, נהנה בשנת 2024 משכר בעלות של 16.1 מיליון שקל, ורן גבעון מנכ"ל גבעון סוכנויות, חברה בת נוספת של הפניקס, נהנה משכר בעלות של 14.1 מיליון שקל, זאת בעוד אייל בן סימון, מנכ"ל חברת הביטוח שמעל השניים, קיבל שכר בעלות של 4.2 מיליון שקל.

תוצאות שיא ואחריות רבה על הכתפיים

ברקע הניסיון של הבנקים להגדיל את שכר המנכ"לים עומדות גם תוצאות שיא שהם רושמים בשנים האחרונות והנסיקה במניותיהם (כך גם בחברות הביטוח). נכון להיום, בנק לאומי הוא הפירמה הגדולה ביותר בבורסה בת"א עם שווי שיא של יותר מ־94 מיליארד שקל, ואחריו מגיע בנק הפועלים הנסחר לפי שווי של כ־85 מיליארד שקל. בעשירייה הראשונה נמצאים גם בנק מזרחי עם שווי של 58.5 מיליארד שקל ובנק דיסקונט הנסחר לפי 42 מיליארד שקל.

גורם בענף הפיננסים מציין כי "לא רק שמדובר בחברות הכי גדולות במשק, אלא גם אלה שסיפקו את הערך הגדול ביותר למשקיעים בשנה האחרונה". כך מדד מניות חברות הביטוח זינק ב־176% תוך שנה, כאשר חלק מהחברות הכלולות בו אף סיפקו תשואה שנתית של מעל 200%. גם מדד הבנקים הפליא בביצועים עם קפיצה של 88% (לעומת עלייה של 52% במדד הדגל ת"א 125).

את העוצמה של הבנקים ניתן לזהות גם ברווחים העצומים שהם מייצרים מדי שנה ואת התחזיות החזקות שלהם קדימה. כך, חמשת הבנקים הגדולים בישראל רשמו בשנת 2024 רווח נקי מפלצתי של כמעט 30 מיליארד שקל. בנק לאומי לבדו הרוויח בשנה האחרונה כמעט 10 מיליארד שקל, זינוק של 40% ביחס לשנה שלפניה, ובנק הפועלים הרוויח 7.63 מיליארד שקל, עלייה של קרוב ל־4% מול התקופה המקבילה.

אלא שבשוק לא כולם חושבים שההצלחה של הבנקים היא בזכות יכולות ניהול יוצאות דופן של המנכ"לים, ומייחסים את רווחי העתק בעיקר לריבית הגבוהה במשק, שבאה לידי ביטוי במרווחי אשראי גבוהים מאוד (הפער בין הריבית שהבנקים נותנים לציבור בחסכונות לבין הריבית שהם גובים על ההלוואות) וברגולציה של בנק ישראל שמתעדף שנים רבות את היציבות במערכת הבנקאית על פני קידום תחרות.

הביצועים לא נפגעו כתוצאה ממגבלות השכר

לחקיקת הגבלת שכר הבכירים בפיננסים קדמה המחאה החברתית כנגד יוקר המחיה בישראל. השילוב בין תסיסה ציבורית מחד והתנפחות שכר מנכ"לי הבנקים וחברות הביטוח מאידך, הפכה קרקע פוריה לקידום חקיקה שתגביל את שכרם. את החוק יזמה ח"כ שלי יחימוביץ (מפלגת העבודה) והוא קודם בהמשך ע"י שרי האוצר יאיר לפיד ומשה כחלון, שבקדנציה שלו אושר החוק.

בכירי הבנקים הזהירו באותה עת כי הגבלת התגמול תוביל לפגיעה באיכות המנהלים ובתוצאות העסקיות. עם זאת, בקיץ שעבר פרסם בנק ישראל ממצאי מחקר שקבע כי הגבלת שכר הבכירים לא פגעה בביצועיהם של הבנקים או גרמה לשינוי בסיכונים שלקחו מאז. המחקר מצא כי הירידה המשמעותית בתגמול "לא לוותה בירידה בביצועי הגופים".

ועדיין, בכיר במערכת הבנקאית אמר לגלובס לאחרונה כי "החוק הזה הוא עיוות גדול שמהווה סיכון לכלכלה הישראלית. ברגע שאתה חוסם שכר בסקטור מסוים ומתיר לסקטורים אחרים לעשות ככל העולה על רוחם, בסוף תהיה זליגה של מנהלים אליהם".

בבנק ישראל לא התייחסו לפניית גלובס בנושא. מהבנקים לא נמסרה תגובה.

ממשרד האוצר נמסר: "הפנייה התקבלה. טענות דומות הוצגו בפני חברי הצוות לבחינת האמצעים להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים למגזר הקמעונאי. הצוות ישקול את כלל הטיעונים שהוצגו בפניו בשלב שמיעת התייחסויות הציבור ויגיש את המלצותיו הסופיות".