מה כוללת הרחבת הפטור ממכס על יבוא אישי, ומי החברות שכבר נפגעות?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יחתום בקרוב על הכפלת הרף המרבי לפטור ממע"מ, שיאפשר יבוא אישי של מוצרים רבים נוספים בהזמנה מחו"ל. עד כמה ישראלים נהנים מהפטור הנוכחי, מי ייפגע מהמהלך, מה הסיכוי של זה לעבור ומה התקדימים בעולם? גלובס עושה סדר.

● למרות ההתנגדות בקואליציה: נתניהו תומך ברפורמת החלב של סמוטריץ'
● באוצר מציגים הצעה למס חדש על הבנקים: כך הוא יעבוד

מה ישתנה?

מי שעושה היום יבוא אישי למוצרים מחו"ל במחיר של עד 75 דולר, נהנה מהטבה מיוחדת: הוא לא צריך לשלם מע"מ, שעומד היום על 18%. כעת, צפויה להתממש הצעה להגדיל את התקרה הזאת דרמטית: הכפלה שלה ל־150 דולר.

לעתים, בנוסף לעלות המע"מ היום, ישנן עלויות נוספות שלעתים נגבות על יבוא אישי מעל 75 דולר, בהן שונות ומשונות כמו "עמלת מחשב" בסך 20.5 שקל שגובה המכס על שחרור חבילות.

גם חברת השילוח שמשחררת את החבילה מהמכס, גובה עמלות נוספות: כך למשל, דואר ישראל גובה בין 35 ל-81 שקלים למוצרים עד 1,000 דולר, כמו גם "דמי הקצאת אשראי" בעלות של 23 שקלים לכל הפחות. אך לא ברור מה תהיה ההשפעה של העלאת הרף במע"מ על העלויות שמטילות חברות המשלוח על הצרכנים. בהתאם לסוג החבילה, עשויים להיות גם תשלומים פוטנציאליים למשרד הבריאות, החקלאות או התחבורה.

מי מנצל את ההטבה כיום?

מדובר בהטבת מס פופולרית במיוחד, כאשר בכל שנה מספר החבילות ושווין מזנק. על פי מבקר המדינה, ב־2020 עברו חבילות עד 75 דולר בשווי 330 מיליון דולר, וב־2024 כבר מדובר על 1.5 מיליארד דולר. בשער הדולר של היום, מדובר על הטבת מס בשווי 865 מיליון שקל. נזכיר שסכום המגבלה נקבע בשנת 2012, אז נחקק כסכום אבסולוטי שאינו מוצמד למדד, כך שההטבה נשחקה עם השנים בשל האינפלציה.

ברגע שהרף יעלה ל־150 דולר (כ־500 שקל), חבילות רבות נוספות ייכנסו לתוך הרף, ואנשים יתומרצו לקנות עוד מהן. הדבר גם יפתח פתח ליבוא מוצרים רבים נוספים, שכיום ככל הנראה היו מחויבים במס - כמו נעלי אלגנט וחליפות, צעצועים ואפילו מכשירי חשמל קטנים ועוד מוצרים לבית שהיום לא נכנסים במגבלת הפטור.

טרם פורסמה הערכה רשמית לעלות התקציבית של זה למדינה, על רקע הרצון לצמצם את הגירעון ולחזור למתווה של ירידה ביחס החוב.

מה הסיכוי שזה יעבור?

גבוה מאוד, בהתחשב בכך שלא דרושה חקיקה כלל, אלא רק חתימה של שר האוצר על צו. סמוטריץ' צפוי לפרסם בקרוב את הצו להערות הציבור, ולאחר שאלו יתקבלו - הוא יוכל לחתום עליו ולהחיל את הרחבת הפטור ממע"מ כמעט מיידית.

עם זאת, הדרג המקצועי באוצר מתנגד למהלך, שאותו הוא מכנה "מכס שלילי" בשל הפגיעה שלו בתחרותיות של עסקים מקומיים. על פי תגובת אגף תקציבים לדוח מבקר המדינה, "הרחבת הפטור ממע"מ על יבוא אישי צפויה להעמיק את הפגיעה בתחרות ההוגנת בשוק המקומי וליצור עיוות מס משמעותי. שכן, מדובר על סבסוד ('מכס שלילי') שעלול להביא בטווח הארוך להיחלשות ענפים שלמים במשק, צמצום משרות ופגיעה בפריון ובשכר".

אילו חברות נפגעות?

ההודעה על כוונת שר האוצר פורסמה בערב יום שני, וכבר במסחר בבורסה בתל אביב ביום שלמחרת נרשמו ירידות שערים בולטות אצל קמעונאיות רבות - מניית טרמינל X ירדה ב-6.7%, ריטיילורס ב-8%, וירידות של 2%-5% נרשמו במניות אורבניקה , קסטרו , דלתא מותגים , פוקס , גולף ואלקטרה צריכה .

כלל החברות האלה, מרביתן בתחום האופנה, אמנם מציעות ערך מוסף בחנויות ובחווית הקנייה שהן מציעות - אך הן צפויות להיפגע דרמטית מהרחבת הטבת המס, שכן הן יאלצו להתחרות על הלקוח הישראלי עם הקמעונאיות בחו"ל, שכעת יהיו הרבה יותר אטרקטיביות עבורו.

באיגוד לשכות המסחר, שמייצגים עסקים יבואניים, מזהירים שלא מדובר רק בבעיה של היבואנים הגדולים ורשתות הענק, אלא גם באפליה נגד עסקים קטנים יחסית שבעצמם יצטרכו לשלם מע"מ על אותו המוצר בדיוק בהשוואה ליבוא האישי הפטור ממס, שצרכנים יכולים להזמין ישירות מחו"ל.

באיגוד מחו והזהירו שמדובר ב"מהלך פופוליסטי, הרסני ומנותק, שמכוון ישירות נגד אלפי עסקים קטנים ובינוניים ופוגע בסיכויי ההישרדות שלהם". לדברי נשיא האיגוד שחר תורג'מן, "שר האוצר מקריב את העסקים הקטנים והבינוניים בניסיון נואש לעבור את אחוז החסימה".

מה המצב בעולם?

בשל שיקולי התחרות המקומית ופישוט מערכת המס, ברוב המערב המהלכים בשנים האחרונות הפוכים: הפטורים ממע"מ על יבוא אישי מבוטלים כליל. הביטול הנרחב ביותר היה כנראה באיחוד האירופי, אחת הכלכלות הגדולות בעולם, שביטל לחלוטין את הפטור ממע"מ על יבוא אישי ב־2021. כבר לפני כן הפטור שהוצע היה צנוע למדי ביחס לישראל, ועמד על 22 אירו (25 דולר) בלבד. כך גם עשתה בריטניה בתיאום עם אירופה.

פטור דרמטי הרבה יותר שבוטל היה זה באוסטרליה, שעמד עד 2018 על לא פחות מ־1,000 דולר אוסטרלי, שהם כ־650 דולר ארה"ב. כדי להימנע מבירוקרטיה, באוסטרליה הטילו את החובה החוקית על תשלום המע"מ על המוכרים בחו"ל, בלי להטריח את האזרח בקצה בתשלומים והתעסקות במכס.

תורג'מן מאיגוד לשכות המסחר מתקומם על כך ש"בזמן שבכלכלות מתקדמות מבטלים את הפטור ממע"מ ביבוא אישי כדי לחזק עסקים מקומיים, בישראל עושים בדיוק את ההפך ומחסלים את עשרות אלפי העסקים הקטנים ובינוניים. המהלך מחסל את התחרות ומשרת את הקבוצות הגדולות, שייוותרו כאן לבדן".