כמות דורשי העבודה בענף ההייטק זינקה / אילוסטרציה: Shutterstock
לפי דוח חדש של שירות התעסוקה שמתפרסם היום (א'), באפריל האחרון נרשמו 14,961 דורשי עבודה מההייטק הישראלי. הנתונים לא מפתיעים, ומדובר במגמה שהולכת ומחריפה מאז שנת 2022, אז שוק העבודה הטכנולוגי חווה גאות חריגה.
● העסקה עם OpenAI התפוצצה, וגוגל "חוטפת" את המייסדים ואת הטכנולוגיה במיליארדי דולרים
● מומחים מנתחים: כך יראה המפץ שמתכננת אנבידיה בישראל
● מהיפר־אינפלציה בוונצואלה לפסגת עמק הסיליקון: המסלול הלא צפוי של השותף החדש בהפועל תל אביב
המספר הנוכחי גבוה ביותר מפי שניים ממספרם של דורשי העבודה בענף בינואר 2019, אז עמד על כ־7,058 איש, ומהווה עלייה של כ־21% לעומת ערב פרוץ מלחמת חרבות ברזל בספטמבר 2023, אז נרשמו 12,355.
הנתונים מדגישים כי העלייה במספר המובטלים בהייטק מתרחשת דווקא בתקופה שבה שוק העבודה הכללי בישראל מציג התאוששות עקבית, ומספר דורשי העבודה הכללי נמצא בירידה. עוד עולה מהדוח כי הפגיעה בתעסוקה אינה ממוקדת בשוליים של הענף או בקרב עובדים בתחילת דרכם, אלא נוגעת בלב התעשייה. מספר הולך וגדל של מפתחים, אנליסטים, מומחי דאטה, אנשי רשתות ומנהלי מערכות, תפקידים שבעבר נחשבו לעוגן יציב בהייטק, מוצאים את עצמם מחוץ למעגל העבודה.
עוד לפי הדוח, שיעור דורשי העבודה מההייטק, מתוך כלל מחפשי העבודה בישראל, הגיע באפריל ל-11%, רמה חריגה שמעידה על שינוי עומק, לא רק בהיקף הפיטורים אלא גם בפרופיל של המפוטרים: יותר עובדים בעלי ניסיון, הכשרה והשכלה טכנולוגית מתקדמת נפלטים כאמור מהענף, ולא בהכרח מצליחים להשתלב מחדש.
פגיעה משמעותית בעובדים ותיקים
הנתונים מצביעים על כך שהפגיעה המשמעותית ביותר נרשמה בקרב קבוצות הגיל שבמרכז החיים התעסוקתיים, בני 36 עד 45, וכאמור לא דווקא בקרב ג'וניורים צעירים או עובדים מבוגרים. בשירות התעסוקה מציינים כי ייתכן שחלק מהצעירים כלל אינם מופיעים בסטטיסטיקה, בשל חוסר זכאות לדמי אבטלה, אך גם כך, העלייה הבולטת ביותר נרשמה בקרב אוכלוסייה מנוסה ויציבה, שבמשך שנים נחשבה לבטוחה יחסית בשוק.
גם ניתוח רמות השכר מחזק את התמונה: שכרם הממוצע של דורשי העבודה מההייטק עלה בכ-39% מאז תחילת 2022, קצב מהיר משמעותית מהעלייה בשכרם של המועסקים בענף, שעמדה על כ-24%.
במצב רגיל, היינו מצפים לראות בקרב דורשי עבודה שיעור גבוה של עובדים מתחילים או בעלי שכר נמוך, אך הנתונים הנוכחיים מצביעים על מגמה הפוכה. לפי הדוח, העלייה בשכר הממוצע נובעת מאותה העובדה כי שכבת הביניים, כלומר עובדים מנוסים, בעלי שכר לא נמוך אך גם לא מהגבוהים בענף, היא זו שנפלטה בשיעורים הגבוהים ביותר. כך, שיעור דורשי העבודה שמרוויחים שכר חודשי בטווח של 25.6 עד 43.8 אלף שקל זינק מ-15% בלבד באוגוסט 2022 ל-40% באפריל 2025.
המדידה מתבצעת על סמך הצהרות שכר של דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה, והיא מספקת אינדיקציה לא רק למצבם האישי, אלא גם למבנה המשתנה של שוק העבודה בענף. כשהחלק הארי של דורשי העבודה מגיע מטווחי השכר האמצעי-גבוה, המשמעות היא שהמשבר כבר אינו נחלתם של עובדים בשוליים, אלא פוגע בעובדים שבעבר נחשבו לעוגן מקצועי וכלכלי בתעשייה.
עוד לפי הדוח, העלייה במספר דורשי העבודה ניכרת בכל רחבי הארץ, אך בולטת במיוחד באזורים שבהם מרוכזת תעשיית ההייטק - תל אביב והמרכז. שם נרשמה עלייה של למעלה מ-200% במספר דורשי העבודה מהענף מאז 2019. גם מבחינה מגזרית ניכרת שונות: בקרב יהודים חרדים נרשמה עלייה חדה במספר המובטלים מההייטק, בעוד ששיעורם של ערבים בענף נמצא דווקא במגמת ירידה, גם אם מספרם הכולל רשם עלייה מסוימת.