מהיפר־אינפלציה בוונצואלה לפסגת עמק הסיליקון: המסלול הלא צפוי של השותף החדש בהפועל תל אביב

בגיל 13 בלבד, מיקי מלכה, ילד יהודי חובב מספרים מקראקס, ונצואלה, החליט להשקיע את כספי מתנות בר המצווה שלו בלא פחות ממניית ברקשייר האת'וויי של משקיע העל וורן באפט. לא אופניים, לא משחקים, אלא מניה. הבחירה הזאת, אינטואיטיבית כמו שהיא יוצאת דופן, סימנה את תחילת הדרך של מי שעתיד להפוך לאחד ממשקיעי ההון סיכון הבולטים בעמק הסיליקון.

● עשור לסוגיה שפילגה את ישראל: האם "שוד הגז" הפך ל"נס כלכלי"?
● אירופה מתחמשת והניטרליות של שוויץ עומדת למבחן
● איום בלי שיניים? המספרים שמאחורי הסנקציות במתווה לגיוס חרדים

כבר בילדותו, מלכה נאלץ להבין את חוקי הכסף בתנאים קיצוניים. ונצואלה שבה גדל סבלה מהיפר־אינפלציה, מצב כלכלי קיצוני שבו המחירים מזנקים בקצב כה מהיר, עד שערך המטבע נשחק מדי יום. בשנים שבהן מלכה התבגר, משפחות איבדו את חסכונותיהן כמעט בן־לילה, משכורות איבדו ערכן מרגע לרגע, וחיי היום־יום התנהלו באי־ודאות כלכלית כמעט מוחלטת. עבור ילד שהתעניין במספרים, זו הייתה מעבדה חיה להבנת ערך הכסף, מגבלות המערכת הבנקאית והצורך לפתח אינטואיציה מהירה, כמעט הישרדותית, לגבי סיכונים.

להערכת רבים, הניסיון המוקדם הזה הוא שהקנה לו את חוש הניווט החריף שאִפשר לו לחזות מגמות בשווקים הגלובליים עוד לפני שהתמסדו. ולא במקרה: השנה דורג מלכה במקום החמישי בדירוג Midas היוקרתי של מגזין פורבס, המדרג את המשקיעים הפרטיים המשפיעים והמצליחים ביותר בעולם. היום, בגיל 50, מלכה נחשב לאחד הקולות המרכזיים בעולמות הפינטק וההון סיכון, עם אחזקות מוערכות בכמיליארד דולר והשפעה חוצה גבולות.

בשבועות האחרונים השם של מלכה עלה לכותרות בישראל דווקא מסיבה לא צפויה, לאחר שהצטרף כבעל מניות חדש בקבוצת הכדורסל הפועל תל אביב. לפי ההערכות, הוא רכש 15% ממניות המועדון תמורת כ־27 מיליון שקל, במהלך שהוביל בעל השליטה עופר ינאי. מוקדם יותר השנה, איש ההון סיכון ומייסד קרן סייברסטארטס גילי רענן קנה 10% מהפועל תל אביב תמורת 10 מיליון שקל.

 עופר ינאי, בעל השליטה בהפועל ת''א / צילום: נעם גלאי

עבור הציבור הישראלי מדובר אמנם בשם חדש יחסית, אך בעולם ההשקעות, ובפרט בתחום הפינטק, מלכה הוא שם מוכר היטב. מאחורי השם עומד סיפור אישי מסועף, שמחבר כאמור ילדות במשבר כלכלי, אובדן אישי, כישלונות עסקיים, וניצחון שקט על אחד התחומים השמרניים ביותר בשוק.

לימד את עצמו לחשוב כמו משקיע "מתוך הכרח"

מלכה גדל בוונצואלה של שנות ה־80 וה־90, תקופה שבה הכלכלה המקומית קרסה כאמור תחת נטל ההיפר־אינפלציה, תופעה קיצונית שבה מחירים מאמירים בקצב מסחרר, ולעיתים אף משתנים בתוך ימים. בתוך המציאות הזו, שבה כסף הפך לנתון בלתי צפוי, מלכה פיתח מיומנות כמעט הישרדותית: לזהות ערך, לחשב סיכונים ולהבין את הכוח ואת השבריריות של מערכות פיננסיות. בעבר הוא סיפר כי לימד את עצמו לחשוב כמו משקיע לא מתוך שעמום, אלא מתוך הכרח.

בגיל 18 הקים את Heptagon - חברת השקעות שהתפתחה לכדי פלטפורמת פינטק ראשונה מסוגה באמריקה הלטינית. שנה לאחר מכן חבר ליזם הארגנטינאי ונאס קסרס, והשניים הפכו את Heptagon ל־Patagon, סטארט־אפ פורץ דרך שזיהה מוקדם את הפוטנציאל שבשירותים פיננסיים אונליין. בשנת 2000, רגע לפני התפוצצות בועת הדוט־קום, נמכרה Patagon לבנק סנטנדר הספרדי בכ־750 מיליון דולר, סכום עצום לזמנו.

מלכה, אז רק בן 25, סימן בכך את האקזיט הראשון שלו, ומכאן המשיך לבנות שורת מיזמים חדשים, ביניהם: Banco Lemon, בנק ברזילאי שהתמקד באוכלוסיות מודרות, וחברת הארנק הדיגיטלי Lemon, שנרכשה ב־2013.

כבר אז החל להתעניין מלכה במטבעות דיגיטליים, וב־2013 היה בין הראשונים שהזרימו הון ישירות לביטקוין ולחברת Coinbase, הרבה לפני שהקריפטו הפך למיינסטרים. במקביל, כיהן בתפקידי דירקטוריון בגופים בולטים כמו MercadoLibre, ה"אמזון" של אמריקה הלטינית, ו־Bitcoin Foundation, גוף גלובלי שפעל לקידום אימוץ הביטקוין ולפיתוח הקוד הפתוח שלו.

כישלון ראשון, התחלה חדשה

ב־2007, אחרי שורה של מיזמים באמריקה הלטינית, עבר מלכה לעמק הסיליקון והקים עם קסרס את Bling Nation - סטארט־אפ שניסה להקדים את מהפכת התשלומים הדיגיטליים, באמצעות מעין "מדבקות" על טלפונים סלולריים שאיפשרו לשלם בלי כרטיס אשראי או מזומן. הרעיון היה חדשני מדי לזמנו, השוק עדיין לא היה בשל, ובסופו של דבר המיזם כשל.

במקביל, גם חייו האישיים עברו טלטלה: ממש כשקיבל את הוויזה לארצות הברית, אביו אובחן בגידול במוח. מלכה החל לטוס בקביעות הלוך־חזור לוונצואלה עד לפטירתו, כל זאת בזמן שאשתו של מלכה הייתה בהריון ראשון.

כשהבין ש־Bling Nation לא תשרוד, לקח מלכה הפסקה של כמעט שנה. במהלך התקופה הזו, כך סיפר בעבר, שקל אם לשוב ליזמות או לנסות מסלול אחר. לבסוף, ב־2012, החליט להקים קרן הון סיכון - Ribbit Capital, שתתמקד בעולם שבו הרגיש הכי בבית: עולם השירותים הפיננסיים. אז, השקעה בפינטק נחשבה למהלך נועז, תחום מסורבל שרבים חששו ממנו בגלל רגולציה כבדה. אבל מלכה זיהה מגמה. הקרן הראשונה של Ribbit הניבה תשואות גבוהות, ומאז המשיכה להשקיע בשורה של חברות שעתידות היו להפוך לענקיות, בהן קוינבייס כאמור, רובין הוד, קרדיט קארמה, Nubank ו־Affirm.

הקרן של מלכה משקיעה גם במספר חברות ישראליות: פיירבלוקס, פלטפורמה לניהול והעברת נכסים דיגיטליים לגופים מוסדיים; חברת הפינטק באלאנס שמתמחה בתשלומים בין עסקים; בלוקאייד, חברת סייבר בתחום הגנת הבלוקצ'יין; רידיפיין טכנולוגיות, פלטפורמה לניהול סיכונים בשוק הקריפטו; ונקסט אינשורנס, חברת ביטוח דיגיטלי לעסקים קטנים.

ב־2021, כשחברת רובין הוד, אפליקציית מסחר פופולרית שהנגישה השקעות לציבור הרחב, נקלעה למשבר נזילות חריף בעקבות פרשת גיימסטופ, מרבית המשקיעים היססו. הפרשה החלה כשקהילות משקיעים קטנים, בעיקר בפורום Reddit תחת השם WallStreetBets, גרמו לעלייה חסרת תקדים במחיר מניית חנות משחקי הווידאו גיימסטופ, שנחשבה אז מדשדשת. המהלך נועד לפגוע בקרנות גידור שהימרו על ירידת המניה, והוביל לתנודתיות חריפה בשוק.

רובין הוד, שנדרשה לעמוד בדרישות ביטחונות עצומים מול הבורסות, הקפיאה את המסחר במניה, והסערה הציבורית לא איחרה לבוא. בתוך הלחץ הגובר, נדרש גיוס חירום של מיליארדי דולרים כדי לאפשר לחברה להמשיך לפעול. מלכה, שהיה ממשקיעיה הראשונים של החברה, הוביל את הגיוס, 3.4 מיליארד דולר, במה שנחשב עד היום לאחד המהלכים הדרמטיים של הקרן שייסד. בלי לדרוש כותרות או תפקיד רשמי בדירקטוריון, הוא פעל לפי הסגנון שמעידים עליו שמאפיין אותו עד היום - מעשי, ישיר, ובלי רעש מיותר.

"הראשון שאני מתקשר אליו כשאני צריך עצה"

על מלכה מספרים כי הוא אדם ישיר, לעיתים בוטה, עם חוש הומור יבש. עוד מספרים עליו כי הוא מעדיף לתקשר ישירות עם מייסדים, לא דרך מצגות. "הוא הראשון שאני מתקשר אליו כשאני צריך עצה", אמר בעבר קנת' לין, מייסד חברת הפינטק קרדיט קארמה. לפי פרסומים, מלכה גם היה מהראשונים שתמכו ביזמים לטינים צעירים שניסו לחדור לעמק הסיליקון, בתקופה שבה כמעט ולא הייתה נוכחות מובהקת מהאזור הזה.

לפי שלל מקורות - אחזקותיו הנוכחיות כוללות, בין היתר, כ־8.5 מיליון מניות של רובין הוד בשווי מוערך של 788 מיליון דולר, החזקות בחברת המסחר המקוון מרקדוליברה בשווי כ־140 מיליון דולר, ובחברת הביטוח הדיגיטלי Root בכ־63 מיליון נוספים, כמו גם אחזקות נוספות, מה שמצטבר ליותר ממיליארד דולר, נכון ליולי 2025.

מעבר לפיננסים, מלכה פיתח עניין גם באמנות דיגיטלית. השנה הקים יחד עם בקי קליינר את NODE - קרן ללא מטרות רווח שמטרתה להנגיש ולשמר יצירות בלוקצ'יין, NFT ואמנות קוד. השניים תרמו 25 מיליון דולר להקמתה. בכלל, NODE עבורו אינה גחמה צדדית: היא חלק מהחזון הכולל שלו, לראות טכנולוגיה כבסיס חדש לתרבות, כלכלה וקהילה. לפני כחודשיים הקרן רכשה ב־20 מיליון דולר את אוסף יצירות ה־NFT "קריפטו־פאנקס". מלכה התייחס לכך בציוץ ברשת X, ואמר כי "זהו הצעד הראשון של קריפטו־פאנקס אל תוך הזיכרון הקולקטיבי, לא כמוצר, אלא כמורשת ציבורית".

סיפורו של מיקי מלכה רחוק מלהסתיים. ייתכן שגם הוא לא סיים להשתנות. אבל עבור מי שמחפש להבין איך נראה הדור הבא של משקיעים גלובליים, מלכה מציב מודל אחר. כזה שמחבר שורשים וניסיון חיים עם אינטואיציה כלכלית חדה, ראייה תרבותית רחבה והבנה עמוקה של הקשר שבין קהילה, הון וטכנולוגיה, ועכשיו גם ספורט.