תחנת כוח OPC בחדרה / צילום: באדיבות החברה
הרחבת תחנת הכוח של OPC בחדרה, שנפסלה בישיבת הממשלה לפני למעלה משנה, צפויה לחזור לשולחן הממשלה בהוראת בג"ץ תוך חודש, כך על-פי החלטת בית משפט שהתפרסמה לפני מספר ימים. לטענת OPC, ההתנגדות לתחנה בממשלה לא נבעה משיקולים מקצועיים ענייניים, אלא משיקולים פוליטיים צרים של שר האנרגיה אלי כהן. שר הפנים משה ארבל אף סיפר כי בישיבת הממשלה שר האנרגיה כהן אמר כי "לי יש פריימריז ולך אין", כנימוק להתנגדותו.
● עשור לסוגיה שפילגה את ישראל: האם "שוד הגז" הפך ל"נס כלכלי"?
● המועצה הארצית לתכנון ולבנייה מעכבת את הפטור מהיתר לשיקום בזן
כעת, בג"ץ מבקש מהממשלה לחזור על הדיון על תחנת הכוח ולקבל החלטה בעניינה. המשמעות: ייתכן כי התחנה, שחשובה בשל קרבתה היחסית לאזורי הביקוש, תקום בכל זאת.
צריכת האנרגיה בישראל צפויה לעלות משמעותית בעשור הקרוב, מה שמביא את גורמי התכנון והאנרגיה לדחוף להקמת עוד תחנות כוח, זאת בעיקר בסמוך לאזורי הביקוש. במסגרת זו כבר אושרו שלוש תחנות כוח: הרחבה של תחנת הכוח דוראד ליד אשקלון, של תחנת הכוח דליה בתל צפית ותחנת כוח חדשה לגמרי בקסם. אך שתי תחנות עוד מחכות לאישור: ריינדיר בשרון ו-OPC ליד חדרה, סמוך לתחנת כוח קטנה (150 MW) שמשרתת את מפעל הנייר אינפיניה (המכונה "נייר חדרה") ולקוחות פרטיים נוספים. הקיבולת שלה תהיה 850 MW, כלומר תחנה סטנדרטית בגודלה, והיא תמכור חשמל לרשת הארצית.
בשנה שעברה הממשלה סירבה לאשר את הרחבת תחנת OPC חדרה, למרות שעברה את אישור כל הגורמים המקצועיים וגורמי התכנון - וזאת כנראה מסיבות פוליטיות: שר הפנים ארבל טען כי השיקולים לאי-אישורה לא היו ענייניים, ושר האנרגיה כהן אף אמר כי "לי יש פריימריז, ולך אין, ואני צריך לדאוג לראשי הרשויות שפנו אליי, ואני לא מתבייש להגיד את זה".
על-פי השר כהן, חילופי הדברים היו שונים, וארבל הוא זה שהאשים ש"לשרי הליכוד יש פריימריז", ובתגובה כהן ענה לו כי "בליכוד חברי הכנסת הם נבחרי ציבור ולא ממונים". הכוונה כנראה לעיר חדרה שבראשה עומד ראש עיר מטעם הליכוד, ואף יש לו סגן מטעם הליכוד.
"עולים קשיים וחוסרים מהתשתית העובדתית שהוצגה בפני הממשלה"
כך או כך, החשד לשיקולים פוליטיים בהחלטה לגבי עתיד משק האנרגיה בישראל עלה לבג"ץ, בשל עתירת היזם, OPC.
באפריל האחרון בג"ץ דרש מהממשלה להביא את נימוקי הממשלה וציין כי "עולים קשיים וחוסרים מן התשתית העובדתית שהוצגה בפני הממשלה", לרבות הצורך הדחוף בהגדלת ייצור החשמל בישראל עד 2030, בהתאם למדיניות רשות החשמל. בג"ץ ביקר את הממשלה על כך ש"אף מתצהיר התשובה של המדינה עצמה עולים אי-דיוקים נוספים שנפלו באופן הצגת הנושא לדיון". לגבי הסטנוגרמה (פרוטוקול קצרנות) בדבר השיקולים הפוליטיים של שר האנרגיה, בג"ץ כתב כי "החלטתנו זו ניתנת ביתר שאת לאחר שאף עיינו בסטנוגרמה של הדיון בממשלה".
ב-9 ביולי בג"ץ פרסם שהממשלה החליטה להסכים לדון שנית בהקמת תחנת הכוח: "המשיבים 1-4 (הממשלה, ע"א) הודיעו כי הם מסכימים להבאת הנושא שבמוקד העתירה לדיון בממשלה. יש לברך על כך".
כעת הממשלה צריכה למסור לבג"ץ מה הוחלט עד 14 באוגוסט, עוד חודש בלבד, כלומר ישיבת הממשלה המדוברת צריכה להתרחש עוד קודם. אם הרחבת התחנה תאושר, יהיה מדובר בצעד משמעותי עבור משק האנרגיה, שצפוי להידרש להגדלה משמעותית של קיבולת הייצור בשנים הקרובות. רשות החשמל אף הגדילה את כמות תחנות הכוח שהיא צפויה לאשר מ-3 ל-4, בהתאם לצרכים הגוברים של המשק.