בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: התעשייה האווירית
התעשייה האווירית חגגה ביום ראשון את השיגור המוצלח של לוויין התקשורת הלאומי של מדינת ישראל "דרור 1" מהאתר של חברת SpaceX בקייפ קנוורל. כעת לגלובס נודע כי SpaceX נמנית עם רשימת ארבע מועמדות סופיות במכרז של אזרבייג'ן לרכישת לוויין תקשורת משמעותי משלה.
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | למה ביטלה השכנה של ישראל עסקת ענק לרכישת מטוסי קרב?
● מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל
● כותרות העיתונים בעולם | "השוק מאותת על מנצחת ברורה": בעולם מתפעלים מישראל
הדרישות של אזרבייג'ן הן ללוויין ברמה הגבוהה ביותר בקנה־מידה בינלאומי, בדומה ל"דרור 1" - כזה שיספק מענה לצרכי התקשורת של המדינה לשנים הבאות. משקלו כ־4.5 טון, מוטת הכנפיים 17.6 מטר, והוא צפוי לנוע במהירות של כ־7.5 ק"מ לשנייה סביב כדור הארץ במשך כעשור. המשמעות היא הקפה מדי כ־90 דקות, בגובה של כ־36 אלף ק"מ.
תחרות מטורקיה וצרפת
גורמים ביטחוניים העריכו בפני גלובס כי ההשקעה האזרבייג'נית צפויה לעמוד על 800-300 מיליון דולר, טווח רחב שנובע מהיקף האלמנטים שישולבו בו. על היכולת של התעשייה האווירית לעמוד בדרישות אין עוררין, שהרי את הלוויין הראשון "אופק 1" היא שיגרה כבר ב־1988, ומאז צברה ניסיון רב. כיום, על פסי הפיתוח והייצור של החברה מפותחים ומיוצרים יותר מעשרה לוויינים.
התחרות העיקרית של התעשייה האווירית במכרז היא מצד "ת'אלס אלאניה ספייס", שיתוף־פעולה שבו ת'אלס הצרפתית מחזיקה ב־67% מההחזקות וליאונרדו האיטלקית ב־33%. לכאורה, ת'אלס הצרפתית היא חברה די גדולה כדי להתמודד בעצמה, אבל ברור לבכיריה כי בגלל מערכת היחסים הקרובה של פריז עם האויבת הגדולה של אזרבייג'ן, ארמניה, אין סיכוי סביר שבבאקו יבחרו בהם. לכן, בחרו בנתיב יצירתי במטרה לנצל את מערכת היחסים הטובה של איטליה עם אזרבייג'ן.
חברה מסקרנת נוספת שמשתתפת במכרז היא התעשייה האווירית הטורקית (TUSAŞ). מנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) עולה כי בין השנים 2024-2020 עמדה ישראל במקום השמיני בטבלת יצואניות הנשק בעולם עם כ־3.1% מכלל הסחר. בחמש השנים הקודמות, לצורך ההשוואה, נתחה עמד על 3.2%. בה בעת, הטורקים אמנם במקום ה־11 עם 1.7% מכלל הסחר בין השנים 2024-2020 - אבל זה מהווה זינוק גדול מ־0.8% בחמש השנים הקודמות. במסגרת אותו התהליך, התעשייה האווירית הטורקית תופסת מקום משמעותי. אולם, במכרז האזרבייג'ני הם עשויים להתגלות כאינטגרטור שמתכנן שימוש בניסיון זר, במיוחד של קוריאה הדרומית.
רצון להשפעה גלובלית
הבדל מהותי בין ישראל לבין אזרבייג'ן הוא הייעוד של הלוויינים. בעוד שבירושלים קידמו את פרויקט דרור 1, בראש ובראשונה, לצרכים ישראליים, באזרבייג'ן רואים בתחום התקשורת מכשיר לגיוון הכלכלה ולהרחבת ההשפעה הגאו־פוליטית. כך הרצון להשפיע גאו־פוליטית בא לידי ביטוי גם במכרז לוויין התקשורת. בעת שבישראל מתרכזים בעיקר בצרכים המקומיים, האזרבייג'נים מעוניינים לכסות את מרחב אפריקה, המזרח התיכון ואזורים נוספים, בניסיון להפוך להאב תקשורת בינלאומי. בדרך זו, לתפיסתם, הם ישיגו עוד מרכיב לסל ההשפעות הבינלאומי שלהם.
בבאקו מעוניינים, כאמור, להפוך לשחקנית בעלת השפעה גאו־פוליטית משמעותית. בתחום האנרגיה, לדוגמה, נכנסה חברת הנפט והגז הלאומית סוקאר לשותפות במאגר תמר הישראלי, ומובילה קונסורציום חיפושי גז בצפון המים הכלכליים של ישראל. סוקאר אף חתמה על מזכר הבנות עם ממשלת סוריה לאספקת גז. והיא צפויה להשתמש בתשתיות האנרגיה הנרחבות בין אזרבייג'ן לבין טורקיה, שכוללות גם את צינור BTC (באקו־טביליסי־ג'ייהאן) שדרכו מסופק נפט לישראל.
זאת ועוד הם פועלים גם להשגת השפעה בציר המדיני. נשיא סוריה אחמד א־שרע (אבו מוחמד אל־ג'ולאני) הגיע בעצמו לבאקו בסוף השבוע, ולפי דיווחים אזרבייג'ן הולכת והופכת למוקד במגעים בתהליך השלום בין דמשק לבין ירושלים.
הכשרות בישראל
ובחזרה למכרז הלוויינים ולסיכויי התעשייה האווירית בו: בישראל, קרוב לוודאי, שואבים אופטימיות מכך שבמכרז לוויינים משמעותי קודם, כבר בחרה כבר בחרה סוכנות החלל של אזרבייג'ן, אזרקוסמוס, בתעשייה האווירית. ב־3 באוקטובר 2023, ארבעה ימים לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, חתמו האזרבייג'נים עם התעשייה האווירית על הסכם לרכישת שני לווייני תצפית מדגם OptSat500 תמורת סכום שעומד, לפי דיווח באזרבייג'ן, על כ־120 מיליון דולר. סדרת OptSat כוללת לווייני תצפית קטנים, כשאלו של התעשייה האווירית מוכרים כבעלי משך חיים ארוך ויכולות הדמיה גבוהות.
את הלוויין הראשון באותה עסקה בונים בימים אלה בישראל, כשבשנה הבאה צפויים להעביר אותו לאזרבייג'ן לטובת אינטגרציה. בד־בבד, ב־2026 יחלו לבנות את הלוויין השני באזרבייג'ן - כשהשיגור של שניהם צפוי להתבצע ב־2028. כל זאת נובע מהסכם של אזרקוסמוס עם התעשייה האווירית לשיתוף־פעולה ארוך־טווח והכשרות אקדמיות בתחום החלל. בעקבות זאת, עשרות אזרבייג'נים נמצאים בישראל באופן קבוע כדי לבנות עם עובדי התעשייה האווירית, וללמוד בעצמם.
בבאקו מקווים כי שיתוף־הפעולה שבו אזרבייג'נים נמצאים שכם אל שכם עם עובדי התעשייה האווירית בתהליך בניית הלוויינים, יגביר את העצמאות המקומית ארוכת־הטווח ביצירת מוצרים דומים משלהם בעתיד. יצויין כי לוויינים רחוקים מלהיות המוצרים הבודדים שאזרבייג'ן רוכשת מהתעשיות הביטחוניות הישראליות ככלל ומהתעשייה האווירית בכלל.
מהתעשייה האווירית נמסר: "החברה בעלת ניסיון רב שנים בלווייני תצפית ותקשורת, על בסיס הניסיון הזה שוגר בהצלחה לוויין דרור 1 שעושה את מסעו לנקודת השמיים המיועדת. תע"א פועלת לא רק במישור הלאומי, אלא גם במישור העסקי הגלובלי ואיננה מוסרת פרטים לגבי פעילויותיה השיווקיות".