נצ"מ זיו שגיב
החלטת משטרת ישראל לזמן את עיתונאי חדשות 13 אביעד גליקמן לחקירה בחשד לתקיפה עוררה סערה, ורבים טענו למניעים פוליטיים. מי שהגיע לתקשורת לספק הסברים היה קצין אגף חקירות ומודיעין במחוז תל אביב, נצ"מ זיו שגיב. כשבן כספית הזכיר לו בתוכנית "פגוש את העיתונות" שיש תלונות דומות שנסגרות, ענה לו שגיב: "כשיש עניין לציבור, וכשיש ראיות, צריך לחקור".
שותפו של כספית, עמית סגל, תהה אם גליקמן נחקר רק מעצם היותו אישיות ידועה. "עובדתית, אנחנו מקיימים היום דיון בערוץ 12 לגבי החקירה", השיב שגיב. אבל האם יש קשר בין עניין לציבור לבין מה שמעניין את הציבור?
● המשרוקית | האם הצפי להכנסות מגז בעשור הקרוב עומד על 300 מיליארד שקל?
● המשרוקית מארחת | הקמפוס של אנבידיה יהיה "מפעל עוגן"? זאת המשמעות
ראשית, נבהיר, אין לנו כוונה להיכנס לשאלה האם ההחלטה לזמן את גליקמן לחקירה הייתה מוצדקת או לא, שכן זו אינה שאלה לבדיקת עובדות. הבדיקה עסקה אך ורק בשאלה אחת: האם ציבוריותו של גליקמן פירושה שיש עניין לציבור שמחייב בדיקת משטרה?
חזרנו, תחילה, לחוק: השם "חוסר עניין לציבור" הוא שם ישן למונח מחוק סדר הדין הפלילי, שכיום הוא "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה" או "להעמדה לדין". סעיף 59 לחוק קובע כך: "נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על-פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; אולם בעבירה שאינה פשע רשאי קצין משטרה... להורות שלא לחקור, אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה".
מה הדרש? "ברירת המחדל היא שיש חקירה", מבאר פרופ' יניב ואקי, ראש המכון הישראלי למשפט פלילי יישומי במסלול האקדמי - המכללה למינהל. "במצבים של חטא או עוון היא יכולה להחליט שלא לחקור, אם נסיבות העניין לא מצדיקות חקירה. אם בסיפור הנוכחי יש חשד לעבירה חמורה שמגיעה לכדי פשע, אז אין למשטרה שיקול-דעת".
לפי נצ"מ שגיב עצמו, העבירה המיוחסת לגליקמן היא "תקיפה חבלנית". אין עבירה מסוג זה בחוק העונשין, אבל יש "תקיפה הגורמת לחבלה ממשית", המוגדרת כעוון, כך שלכאורה יש למשטרה שיקול-דעת. עם זאת, בחוק ישנן נסיבות מחמירות שיכולות להעלות את דרגת העבירה לכדי פשע, ולא אנו נקבע אם הן התקיימו במקרה הזה. כך או כך, פרופ' ואקי מדגיש בפנינו כי חקירה לא חייבת להיות באזהרה.
קווים מנחים לקביעה האם הנסיבות מצדיקות פתיחה בחקירה או לא ניתנו בפסיקה ובהנחיות פרקליט המדינה. בין הנימוקים הרבים ניתן למצוא את חומרת העבירה, עבר פלילי של החשוד, מוכנות של הקורבן לסלוח ועוד.
מה שחשוב הוא שבמכלול השיקולים, הנזק שייגרם מהעמדה לדין יהיה גדול מהנזק שייגרם מאי-העמדה. אבל האם פומביות העבירה מהווה שיקול? "אף פעם המבחן של עניין לציבור לא עסק בשאלה אם זה מעניין את הציבור", אומר פרופ' ואקי.
יצוין כי עקרונית, אם מדובר באיש ציבור, הדבר כן יכול להוות "עניין לציבור", ופורמלית גליקמן יכול להיחשב לאיש ציבור, אך בכפוף לנסיבות שאינן בהכרח מתקיימות כאן.
ממשטרת ישראל לא נמסרה תגובה.
בשורה התחתונה: דבריו של נצ"מ שגיב מטעים. עילת "חוסר עניין לציבור" עוסקת בשאלת התועלת שתצמח מהעמדת אדם לדין - ולא בפומביות המקרה.
תחקיר: אוריה בר-מאיר
*** חזקת החפות: אביעד גליקמן לא הואשם ולא הורשע, ועומדת לו חזקת החפות.