גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תוקפנות טורקית, סכנה ישראלית: הסערה שיוצר ארדואן בים התיכון

שורת פרויקטים אסטרטגיים שתכננה ישראל עם יוון וקפריסין נבלמה בחסות טורקיה ● על פי ארדואן, הסיבה היא מחלוקת על תפיסת הגבולות הכלכליים במזרח הים התיכון ● ההשלכות: פגיעה ביתירות החשמל והגז של ישראל וסיכון השקעות של עשרות מיליארדים

סערה טורקית בים התיכון / עיבוד: ap, Markus Schreiber, Petros Giannakouris
סערה טורקית בים התיכון / עיבוד: ap, Markus Schreiber, Petros Giannakouris

כבל חשמל תת־ימי, שיהיה מהארוכים והעמוקים מסוגו בעולם, אמור לחבר את ישראל דרך קפריסין ויוון לרשת החשמל האירופית. זאת במסגרת פרויקט שמתגלגל מראשית העשור הקודם וכבר יצא לדרך. הוא נוסד בשל הצורך בחיזוק הביטחון האנרגטי, שרק התחדד נוכח אירועים מסוימים במלחמה עם איראן, כמו הפגיעה במתקני בזן בחיפה. אלא שבחודש אפריל התוכנית נקלעה למבוי סתום מחשש להידרדרות ביטחונית בין יוון לטורקיה, שמתנגדת נחרצות.

אינטל מקצצת בגביע הקדוש. איך ממשיכים מכאן?
עם חבילות שכר של 100 מיליון דולר: זו נבחרת החלומות של צוקרברג

טורקיה רואה בכל התקרבות בין ישראל לקפריסין ויוון איום עליה. אך עוד קודם לכן היא אינה תופסת את גבולות המים הכלכליים (EEZ) במזרח הים התיכון כמו מרבית מדינות האזור (עוד על כך בהמשך), מה שגורם למחלוקות רבות ומעכב שיתופי פעולה ביניהן. מלבד פרויקט כבל החשמל אינטרקונקטור, ההתערבות הטורקית השפיעה על כישלון תוכנית צינור הגז איסטמד, ומביאה לעיכובים בפרויקט מסדרון התחבורה IMEC.

על הנייר ההשקעות המתוכננות הללו מסתכמות בעשרות מיליארדי דולרים. אם לא די בכך, המצב בים התיכון רק הולך ומסתבך לנוכח נוכחות טורקית בלוב והסכם הגבול הימי המסתמן בין אנקרה לבין דמשק.

באתונה התכוננו להסלמה

"כבל החשמל הוא צעד חד־צדדי שלא נכיל", אמרו בכירים ביטחוניים טורקים לעיתון "טורקיה" בחודש אפריל, ונימקו זאת בתפיסת גבולות המים הכלכליים. הכבל המדובר הוא The Great Sea Interconnector, המיועד לחבר את רשתות החשמל של ישראל וקפריסין על פני כ־330 ק"מ ולאפשר הזנה הדדית בהספק עד 2,000 מגה־ואט, כעשירית מכושר הייצור הישראלי. הוא צפוי להשתלב עם תוכנית להקמת כבל מקפריסין לכרתים שביוון, על פני כ־900 ק"מ.

מבחינת ישראל מדובר כאמור בחיזוק נחוץ בעצם היכולת לצרוך חשמל ממקור חיצוני בשעת חירום. קפריסין זקוקה לפרויקט, שכן אזרחיה משלמים חשבון חשמל שמדורג בין היקרים ביותר באיחוד האירופי. לכן, לפי מאמר שחיבר השגריר (בדימוס) מיכאל הררי, חוקר בכיר במרכז בגין־סאדאת באוניברסיטת בר אילן, קפריסין אמורה לכסות חלק ניכר מעלות המקטע בינה לבין יוון. ההשקעה בחיבור שתיהן נאמדת ב־1.9 מיליארד אירו, וכ־35% מהמימון מגיע מהאיחוד האירופי (657 מיליון אירו). היתרה אמורה להתחלק בין קפריסין, שתשלם 63% (כ־786 מיליון אירו), ויוון, שתישא ב־37% (460 מיליון אירו).

שר האנרגיה אלי כהן נועד בדצמבר עם מקבילו היווני ת'אודורוס סקילקקיס, והשניים סיכמו על האצת המיזם, "כך שכבר בשנת 2025 ייחתם החוזה להקמת התשתית". עם זאת, במרץ התחלף סקילקקיס בשר חדש, סטברוס פאפאסטברו, והתוכנית טרם התקדמה בהסכמים או בשטח. המבוי הסתום בפרויקט הנרחב מושפע מהמתיחויות הימיות בין יוון לבין טורקיה. ההידרדרות באפריל הייתה מהירה.

למרות העמדה הטורקית, היוונים ניסו להתקדם ואף הכריזו על שטח ימי סגור כדי להתחיל בפריסה במרחב האיים קאסוס וקרפת'וס (בין רודוס לבין כרתים). מנגד, בכינוס שרי החוץ של ברית נאט"ו באפריל השר הטורקי הקאן פידאן הבהיר לזה היווני גיורגוס גראפטריטיס את ההתנגדות המוחלטת של אנקרה לפרויקט. ואכן, ב־12 באפריל יוון החליטה, בפעם השנייה בשישה שבועות, לדחות את העבודות. זאת אף שהספינה האיטלקית NG Worker כבר הייתה מוכנה ובמקום.

ארדואן בפסגת נאט''ו, ביוני. טורקיה ויוון חברות בברית / צילום: ap, Markus Schreiber

באתונה כבר הכינו את כוחות הביטחון להסלמה של ממש, אך נסוגו מהעבודות בסופו של דבר. לפי דיווחים ביוון, זה קרה בשל העמדה הטורקית, אך גם משום שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ (לצד ראש הממשלה בנימין נתניהו) אמר על נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן - "אני אוהב אותו". "אם היינו ממשיכים, אז הטורקים היו עלולים לחתוך את הכבל", אמר לגלובס בכיר יווני. "בסיטואציה כזו היו עומדות שתי אפשרויות רעות בפנינו: להגיב צבאית מול טורקיה, ואז הייתה סכנה ממשית למלחמה בין שתי חברות נאט"ו, או לא להגיב. זה מצב ששום פוליטיקאי בממשלת יוון לא יכול היה לחיות עמו בשלום".

לגלובס נודע מפי בכיר יווני ובכיר ישראלי, כי פרויקט האינטרקונקטור תקוע בשל המתיחות בין טורקיה לבין יוון. עם זאת, ממשרד האנרגיה נמסר: "הצדדים לפרויקט עובדים במרץ בימים אלה על התשתית המקצועית־כלכלית לפרויקט, לרבות סנכרון מודלים טכניים, בחינת עלות תועלת וחלוקת עלויות הפרויקט בין הצדדים כבסיס לחתימה ולהסכמים הבאים. מדובר בעבודה מואצת ומשמעותית שהיא הציר הקריטי נכון להיום להתקדמות הפרויקט".

הצינור שלא יזרום בו גז

פרויקט נוסף שבו נקלעה ישראל למשקעים העמוקים בין טורקיה לבין יוון וקפריסין הוא צינור הגז איסטמד. הצינור היה אמור לחבר את משאבי הגז הטבעי של של ישראל לאירופה - מאסדת לווייתן לקפריסין ומשם לכרתים, לעומק יוון ואף לאיטליה. ההסכם עם יוון וקפריסין נחתם ב־2020, והיקף ההשקעה המיועד היה גבוה במיוחד, יותר מ־9 מיליארד דולר. אך המקטע ביניהן היה אמור לעבור בשטח נרחב המצוי במחלוקת בין יוון לבין טורקיה.

המיזם התרוקן מכל היתכנות כלכלית בעקבות החלטת ממשל ביידן בינואר 2022 למשוך את התמיכה האמריקאית ממנו. "גם כיום אין לפרויקט היתכנות", אמר הבכיר היווני. "מדינות לא ייטלו על עצמן מימון פרויקט כה יקר, ואילו מחירי הגז הטבעי לא יהפכו השקעה כזו לכלכלית עבור החברות".

שר החוץ גדעון סער (משמאל) עם מקביליו מקפריסין ויוון, באתונה במאי. חתמו על הסכם בתחום האנרגיה / צילום: ap, Petros Giannakouris

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מסביר כי באופן מסורתי טורקיה מסתכלת על יוון וקפריסין כאיום על הביטחון הלאומי שלה. "זה היה כך לפני ארדואן וזה כך גם עכשיו. ברגע שהם רואים התקרבות בין ירושלים לבין אתונה וניקוסיה זה אינו סתם שיתוף פעולה, כי אם פעולה שלתפיסתם נועדה להכניס אצבע בעין של אנקרה".

הפרויקט השלישי הוא המסדרון הכלכלי לחיבור אסיה, דרך המזרח התיכון, לאירופה. נשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן הציג את התוכנית כחודש לפני מתקפת 7 באוקטובר. מסדרון IMEC מיועד לחבר מהודו ליוון, דרך איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן וישראל. מי שנותרה בצד היא טורקיה, בשל סירובו של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, שכן היא ידידה קרובה של האויבת הגדולה ביותר שלו, פקיסטן.

ארדואן הגיב להדרתו עוד ב־2024 עם תוכנית "דרך הפיתוח": מסדרון יבשתי שמיועד לחבר בין מחוז בצרה בדרום עיראק לבין טורקיה. מאז חזרת טראמפ לבית הלבן הוא אימץ את IMEC ככלי חשוב בבלימת תוכנית "החגורה והדרך" של סין. אבל הבכיר היווני מציין כי "עדיין מדובר רק בדיבורים, אין שום דבר מוחשי". עם זאת, הוא מפתיע ומעריך כי מה שעשוי להפוך את התוכנית למוחשית הוא דווקא שילוב של טורקיה. מן הזווית הישראלית לא בטוח כי זה יהיה מהלך חיובי משום שהפיכת טורקיה למוקד מסדרונות יבשתיים תחזק אף יותר את מעמדה הגיאופוליטי שנובע ממיקומה הגיאוגרפי.

הסכמים עם לוב ועם סוריה

לצד זאת, טורקיה פועלת באופן נרחב לביצור מעמדה כשחקנית בחיפוש והפקת גז. היא עושה זאת בסומליה שבמזרח אפריקה, אך רלוונטי יותר לעניין - בלוב שלחופי הים התיכון. בנובמבר 2019 נחתם הסכם שהמציא, יש מאין, גבול ימי בין המדינות - על חשבון יוון ומצרים. "ההסכם לגיטימי ועומד באופן מלא בחוק הבינלאומי", מסר לפני כשבועיים דובר משרד החוץ הטורקי. מנגד, שר החוץ היווני הבהיר את עמדת אתונה, כי ההסכם "חסר תוקף ונטול בסיס בחוק הבינלאומי". פערים אלה עשויים ליצור מצב שבו ספינות טורקיות יחפשו גז בשטחים ימיים שהן רואות כלוביים אך היוונים רואים כשלהם.

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מספר כי טורקיה ביצעה לאחרונה בחינה מחודשת של יחסיה עם לוב, שהתאפיינו בקשרים עם הממשל המרכזי בטריפולי בלבד. השינוי כלל יצירת שיתוף פעולה גם עם הרשויות במזרח לוב בהנהגת ח'ליפה חפטר. זאת, לדבריו, בשל הרצון של אנקרה להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום הגדולים שמיועדים ללוב. "יעד נוסף של ההתקרבות לחפטר הוא הפעלת לחץ על בית הנבחרים בטריפולי, כדי שיאשר את הסכם הגבול הימי שנדחה בעבר הן בפרלמנט של טריפולי והן בהנהגת המזרח".

אמנם הסוגיה הלובית רחוקה מעט מישראל, אבל בדצמבר חלה התפתחות אזורית משמעותית: המורדים בסוריה בהנהגת אחמד א־שרע (אבו מוחמד אל־ג'ולאני) הפילו את משטר אסד, והפכו את המדינה לפרו־טורקית. שבועות ספורים לאחר מכן מיהר שר התחבורה הטורקי עבדולקאדיר אוראלאולו להצהיר כי מדינתו תחתום עם דמשק על הסכם גבול ימי. המגעים הללו נמשכים בימים אלה, ונראה כי השאלה הנכונה סביב אותו הסכם היא "מתי?" ולא "האם?".

את התהליך התחיל משטר ארדואן עם משטר אסד כבר בשנת 2011, אבל מלחמת האזרחים הביאה להפסקת המגעים. לסוריה ולישראל אמנם אין גבול ימי משותף כשלבנון נמצאת בתווך, אבל הסכם של אנקרה עם דמשק עלול להעמיק אף יותר את פערי התפיסות בין טורקיה לבין מדינות האזור לגבי גבולות המים הכלכליים של רפובליקת קפריסין והרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין. מבחינת הטורקים חלק מן ההסכם צריך לכלול גם הענקת שטחים ימיים ללפקושה (בירת הטורקים הקפריסאים), באופן שהלכה למעשה יכלול הכרה - גם אם מסוימת - של דמשק בישות שבה מכירה רק טורקיה.

נשיא סוריה א-שרע (במרכז) לוחץ את ידו של יו''ר קבוצת קליון הטורקית בדמשק, במאי. הסכם לפיתוח פרויקטי אנרגיה / צילום: ap, Ghaith Alsayed

במסגרת זאת, אם אכן יתממש הסכם הגבול הימי הטורקי־סורי, ארדואן צפוי לדרוש להציב במעמד ההסכם את נשיא הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין, ארסין טאטאר. הסכמים וכנסים בינלאומיים משמשים את אנקרה, לא פעם, ככלי לקידום מעמדה של לפקושה.

"הפרלמנט של טורקיה הכריז באוקטובר אשתקד על ישראל כ'איום על טורקיה'; בינואר הדליפו חלקים ממסמך המדיניות לביטחון לאומי, שמכונה 'הספר האדום', שבו מצוין כי רואים בישראל איום ביטחוני; ובאפריל, לאחר תקיפה ישראלית בבסיסי צבא סוריה בתדמור, T4, וחמה, משרד החוץ הטורקי אף הכריז כי מדובר באיום ישיר לא רק על טורקיה, אלא על כל מדינות המזרח התיכון", מסכם ד"ר כהן ינרוג'ק. "לכן, מנקודת מבט טורקית, כל שיתוף פעולה ישראלי עם קפריסין ויוון נחשב גם כצעד נגד טורקיה".

איי יוון? לא אם תשאלו את טורקיה

טורקיה ומרבית מדינות האזור לא רואות את גבולות המים הכלכליים (EEZ) במזרח הים התיכון עין בעין. ראשית, ליוון ולטורקיה יש תפיסה שונה בתכלית בכל הנוגע למעמד האיים היווניים. בניגוד לאתונה, אנקרה אינה חתומה על אמנת המדף היבשתי ועל אמנת חוק הים של האו"ם (UNCLOS).

התזה הרווחת בקהילה הבינלאומית היא שאיים הם חלקי יבשה עצמאיים שאינם קשורים ליבשת הגדולה. כלומר, לכל אי - יווני במקרה הזה - יש מדף יבשת עצמאי, שבעקבותיו הוא זכאי למים טריטוריאליים של 12 מייל ימי. מנגד, טורקיה רואה באיים היווניים המשך של אנטוליה. לשיטתם, רעידות אדמה גרמו לכניסת מים בין היבשת לבין האיים, כולל קפריסין. היעדר ההסכמות הוביל ל"פשרה", וכיום כל אי זכאי לשישה מייל ימי.

הסוגיה השנייה היא מעמד קפריסין. בעקבות הפיכה צבאית יוונית־לאומנית באי ב־1974 טורקיה החליטה לפלוש אליו. אותה הפעולה, שנועדה לכאורה לשרת את המיעוט הטורקי בקפריסין, הובילה להקמת הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין ב־1983, מדינה דה־פקטו שבה מכירה רק טורקיה. בגין אותה הכרה אנקרה מצהירה על זכות הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין למים כלכליים, שבהם מתאפשר לה, בין השאר, לחפש גז טבעי.

מגן אכילס: טילים מישראל יגנו על יוון מטורקיה

בראש תפיסת האיומים הטורקית, על אף הדעה הרווחת בחלק מהחוגים בארץ, לא עומדת ישראל, כי אם יוון. חלק מאיי יוון קרובים הרבה יותר לטורקיה, כמו קסטלוריזו שמרוחק רק מעט יותר מקילומטר מחופיה. החשש הוא הדדי וכחלק מכך שר ההגנה היווני ניקוס דנדיאס מקדם תוכנית רכש ביטחוני בהיקף של 25 מיליארד אירו ב־12 השנים הקרובות, ששווים לכ־1% מהתוצר.

באתונה חוששים מאנקרה שרואה בחלק מהאיים היווניים ככאלו שבכלל אמורים להיות שייכים לה, והיא בעלת יכולות טילים ורקטות נרחבות. הם מאמינים כי במצב שבו טורקיה תחליט לפלוש, היא תחל במכת פתיחה של שיגורים לעבר מגוון רחב של איים, כדי לפלוש לכשניים מתוכם. מול זאת, הם מעוניינים במערך הגנה אווירית שיאפשר להעביר במהרה כוחות תגבור מיוון היבשתית אל האיים.

פרויקט מגן אכילס שצפוי להיסגר בקרוב הוא תוכנית ההגנה האווירית הרב־שכבתית של יוון בהשקעה של כ־2.8 מיליארד אירו. המועמדת המובילה לספק אותו היא ישראל. "יוון כבר מחזיקה מערכות פטריוט אמריקאיות", ציין ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס, ששואף כי מגן אכילס יהיה מבצעי כבר ב־2027. "אם היינו רוכשים חדשות, משך ההמתנה היה ארבע-חמש שנים בשל מגבלות ייצור. היכולות האירופיות מוגבלות. ישראל, שהיא בעלת ברית אסטרטגית, עשויה לספק את היכולות מהר יותר".

מערכת ישראלית שלפי העיתון "נאוס קוסמוס" מיועדת להחליף את סוללות ה־S-300 הרוסיות הישנות שברשות יוון היא ברק. במהלך מלחמת 12 הימים עם איראן, המערכת שמיועדת למטוסי קרב, מסוקים, מל"טים, טילי שיוט, טילי קרקע־אוויר וטילי קרקע־קרקע, ביצעה יירוטים מבצעיים ראשונים בישראל, על גבי ספינות סער 6 בים, וביבשה. בה בעת, את המערכת הזו של התעשייה האווירית כבר רכשו במהלך השנים האחרונות שורת ידידות אסטרטגיות של ישראל, בהן מרוקו ואזרבייג'ן.

היוונים מעוניינים בשלוש שכבות הגנה אווירית, לעומת ארבע בישראל. מערכת נוספת צפויה להיות ספיידר של רפאל, שרומניה בחרה בה לאחרונה שעבר בעסקת ענק מסתמנת בסך כ־1.9 מיליארד אירו. המערכת מספקת מענה בטווחים שונים ואל מול מגוון איומים אוויריים, לרבות מל"טים, מטוסים, מסוקים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים.

את השכבה הנוספת עשויה לתפוס קלע דוד, מתוצרת רפאל. המערכת שנמכרה לפינלנד ב־2023 תמורת כ־317 מיליון אירו, נועדה ליירוט רקטות וטילים לטווח בינוני-ארוך וכן טילי שיוט. את קלע דוד פיתחו במשותף מנהלת חומה במפא"ת שבמשרד הביטחון והסוכנות האמריקאית להגנה מטילים (MDA), בהובלת המפתחת הראשית - רפאל. לכן, למכירתה ליוונים תידרש הסכמה אמריקאית, כזו שאינה דרושה במקרים של ברק וספיידר.

עוד כתבות

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור