אמ;לק
למארק צוקרברג יש רשימה. כל מי שמופיעים בה הם בני לא יותר מ-30, בעלי דוקטורט מאוניברסיטאות העילית, עבדו בענקיות AI - וכולם מכירים זה את זה. באמצעות תגמולים שמנים במיוחד מנסה מנכ"ל מטא לגייס לחברה את מיטב המוחות ממעבדות המחקר המובילות בעמק הסיליקון בתחום הבינה המלאכותית. הוא רשם אמנם כמה הצלחות, אבל לחברה יש היסטוריה בעייתית עם AI, ובכלל לא בטוח שדווקא הכסף הגדול הוא מה שקורץ לאנשים הללו.
המוחות המבריקים של עמק הסיליקון רוחשים בימים אלה סביב "הרשימה" - אוסף שהכין מארק צוקרברג במשך חודשים, המכיל את שמות המהנדסים והחוקרים המוכשרים בתחום.
● הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון
● אינטל מקצצת בגביע הקדוש. איך ממשיכים מכאן?
לוקאס בייר עוסק במחקר רב־תחומי בתחום ראייה־שפה ומתאר את עצמו כ"מדען המסור למטרה ליצור מגניבוּת". יו ז'אנג מתמחה בזיהוי דיבור אוטומטי ואין לו נוכחות מקוונת לבד ממאמריו רבי־ההשפעה. מישה בילֵנקו הוא מומחה בלמידת מכונה בקנה מידה גדול שנהנה גם מטיולים ברגל ומסקי, או כפי שהוא מנסח זאת באתר האינטרנט שלו, "מיישם אלגוריתמים של חיפוש טיפוס גבעות ומורד הגרדיאנט בתחומי העולם האמיתי".
למגויסים המבוקשים ב"רשימה" יש בדרך כלל דוקטורטים מאוניברסיטאות עילית כמו ברקלי וקרנגי מלון. הם צברו ניסיון במקומות כמו OpenAI בסן פרנסיסקו ו־Google DeepMind בלונדון. הם בדרך כלל בשנות ה־20 וה־30 לחייהם - והם כולם מכירים זה את זה. הימים שלהם עוברים בבהייה במסכים בניסיון לפתור בעיות מסתוריות מהסוג שדורש כמויות אדירות של כוח מחשוב.
וכישרונותיהם, שבעבר לא היו ממש מובנים, מעולם לא זכו להערכה כה גבוהה.
מנכ"לי ענקיות טכנולוגיה ומשקיעי הון סיכון משפיעים מנסים למצוא חן בעיניהם של כמה עשרות חוקרים חנונים, משום שהידע המקצועי שלהם הוא המפתח לגרוף רווחים ממהפכת הבינה המלאכותית.
במרוץ החימוש הזה, שהולך ומסלים במהירות, איש אינו רודף אחר המגויסים הנחשקים כמו צוקרברג. הוא ניסה לפשוט על מעבדות המחקר המובילות של עמק הסיליקון, והציע פיתוי בדמות חבילות שכר של 100 מיליון דולר למיעוט נבחר של כוכבי־על בתקווה לגנוב אותם.
המנכ"ל המיליארדר של מטא רוצה שהם יצטרפו למעבדה החדשה של החברה שלו, המתמקדת בבינת־על (superintelligence), בינה מלאכותית שהיא חכמה יותר מבני אדם, לאחר הכישלון בהשקת המודל האחרון שלה באפריל.
אחד המגויסים ששוחח עם צוקרברג, המחזר באופן אישי אחר נבחרת החלומות שלו, מתאר את מטרת החברה כלא פחות מ"לקבל עירוי ממעבדות ה־AI המובילות במדינה".
היקום של מהנדסים בעלי ניסיון מעמיק בבינה מלאכותית מסוג זה הוא זעיר. נאמנותם זה לזה חוצה את גבולות החברות המעסיקות אותם. בשעה שהם שוקלים אם לעזוב כדי להצטרף למטא, הם חולקים ידע, סוחרים במידע מודיעיני ומתכננים את עתידם יחד. הם מנסים להבין מי עוד מצטרף למעבדה - ומי עוד נמצא ב"רשימה". חלקם חוברים יחד כעסקאות חבילה. אחרים מנהלים משא ומתן על בסיס הצעות נגדיות נדיבות במיוחד כדי להישאר בחברות שלהם.
אז מיהם, ומדוע חלק מן החברות העשירות בעולם החליטו שהם שווים כל כך הרבה?
בתוך העולם הסודי
בעולם הסודי של בניית מודלי AI חזקים יותר ויותר מעבדות החלו לנקוט צעדים דרסטיים כדי להגן על פריצות הדרך המדעיות שלהן.
ב־Anthropic וב־OpenAI חוקרים עובדים בקומות נפרדות שהגישה אליהן מוגבלת והתריסים בהן מוגפים לעתים קרובות כהגנה מפני עיניים סקרניות. בחברת Safe Superintelligence המועמדים המעטים שמגיעים לשלב הראיונות האישיים מתבקשים להשאיר את הטלפון שלהם בכלוב פאראדיי, מתקן החוסם אותות סלולר ו־WiFi. מנהלי Anthropic חששו כל כך שהחוקרים שלהם ישמשו מטרות לריגול, עד שהזמינו פעם סוכן מה־FBI לבקר במטה ולתאר לעובדים את הסיכונים.
ראש צוות בינת־העל שנבחר בקפידה בידי צוקרברג הוא אלכסנדר וואנג (28), שגדל בניו מקסיקו כבן לפיזיקאים סינים מהגרים שעבדו במעבדה הלאומית לוס אלאמוס. כבר בכיתה ט' הוא וחבר יצרו מסמך גוגל של רעיונות לסטארט־אפים. בחודש שעבר מטא השקיעה 14 מיליארד דולר עבור נתח בחברה שלו, Scale AI - וצוקרברג הפך כך את וואנג לאחד העובדים היקרים ביותר בכל הזמנים.
אלכסנדר וואנג / צילום: Reuters, Gonzalo Fuentes
מטא הציעה עבודה לעשרות חוקרים ב־OpenAI. הסטארט־אפ הגיב לבליץ של צוקרברג עם חבילות תגמול מרשימות משלו.
לא כולם ברשימה של מטא מקבלים 100 מיליון דולר, אף שהם עדיין משיגים סכומים אסטרונומיים.
אחד העובדים שצוקרברג שכר לאחרונה הוא בוגר DeepMind והעובד לשעבר של OpenAI, לוקאס בייר. כשהיה ילד בבלגיה, חלם ליצור משחקי וידאו ופיתח עניין רב בבינה מלאכותית. בקולג' בגרמניה הוא התמקד בהנדסת מכונות והתנסה בלמידת מכונה. אך כשהגיש מועמדות למשרה בגוגל כמהנדס תוכנה לפני יותר מעשור, הוא נדחה והחליט להמשיך לדוקטורט.
בתחילה הוא למד פיזיקה קוונטית וגילה משהו מועיל, "זה פשוט לא הקטע שלי", אמר בתוכנית AI Epiphany. במקום זאת הוא הפך ראייה ממוחשבת ותפיסה רובוטית לקטע שלו. כשיצא לשוק העבודה ב־2018, הוא עשה שתי התמחויות קיץ בגוגל, והפעם החברה הציעה לו עבודה.
למעשה, כישרונותיו היו מבוקשים כל כך עד שקיבל הצעות מכל יעדי ה־AI המובילים בתעשייה - מלבד אחד. "מטא", אמר באותה התוכנית, "מעולם לא חזרו אליי". בסופו של דבר מי שחזר אל בייר הוא מנכ"ל מטא עצמו.
בשנת 2024, אחרי שש שנים כמדען מחקר בצוות Google Brain ו־DeepMind, בייר עזב כדי להקים את משרד OpenAI בציריך עם שני עמיתים, אלכסנדר קולסניקוב ושיאוהואה ז'אי. עכשיו הם עוברים שוב - כי צוקרברג שכר את שלושתם. "כן, אנחנו מצטרפים למטא", כתב בייר ב־X בחודש שעבר. "לא, לא קיבלנו 100 מיליון".
הגיוס הישראלי של מטא: השותף של איליה סוצקובר
הישראלי דניאל גרוס עזב לאחרונה את חברת Safe Superintelligence, שאותה ייסד עם איליה סוצקבר, לטובת תפקיד בכיר בצוות בינת־העל החדש של מטא. התגמול לו זוכה גרוס במטא לא נחשף, אך לפי דיווחים חבילות השכר למגוייסים בצוות מגיעות לעיתים לסכומים של 200 מיליון דולר
גיוסי הענק שמבצע מארק צוקרברג לצוות בינת־העל החדש של מטא Meta Superintelligence Labs לא פסחו כמעט על שום שחקנית מרכזית בחזית הבינה המלאכותית. ביניהם גם הישראלי דניאל גרוס, מהדמויות החדשניות והמשפיעות בעולם הבינה המלאכותית. גרוס עזב לאחרונה את חברת Safe Superintelligence (או SSI), שאותה ייסד עם איליה סוצקבר (המדען הראשי לשעבר של OpenAI), לטובת תפקיד בכיר בצוות - הימור הדור הבא של החברה.
גרוס (34), יליד ירושלים, התקבל בגיל 18 למאיץ הסטארט־אפים היוקרתי Y Combinator והקים את Greplin (לימים Cue), חברה שנמכרה לאפל. לאחר הרכישה, הוביל גרוס פרויקטים בתחום החיפוש וה־AI באפל עצמה, ובהמשך השקיע ביותר מ־150 סטארט־אפים והקים עם נאט פרידמן את קרן ההשקעות NFDG ואת מאיץ הסטארט־אפים AI Grant, שמימנו מיזמי AI בקוד פתוח, בהם גם מנוע החיפוש החכם פרפלקסטי (Perplexity), המתחרה בגוגל.
דניאל גרוס / צילום: TecCrunch
התגמול לו זוכה גרוס במטא לא נחשף, אך לפי דיווחים של בלומברג ו-CNBC, חבילות השכר למגוייסים לצוות בינת העל במטא מגיעות לעיתים לסכומים של 200 מיליון דולר לאורך מספר שנים, כולל בונוסי חתימה ושווי מניות. עם זאת, לפי חלק מהדיווחים מדובר בתקציב גיוס כולל לצוות הטאלנטים כולו, ולא בהכרח בהצעות אישיות נפרדות.
במקביל לגיוס של גרוס (ושל נאט פרידמן), מטא גם פועלת לרכוש עד 49% מהחזקות קרן NFDG עצמה, במהלך שמוערך בעשרות עד מאות מיליוני דולרים. הרכישה נועדה בין היתר לאפשר למשקיעים בקרן לממש רווחים מוקדמים, תוך שמטא נחשפת לעסקאות קרן ההון, אך בלי שליטה בה.
מיטל וייזברג
דוקטורטים בתזמון מושלם
עם בוננזת ההוצאות הזאת והתנועה הקדחתנית בין חברות גיקים של בינה מלאכותית זוכים ליחס של שחקנים חופשיים ב־NBA. אבל בספורט ישנם מדדים שקל לכמת בעזרתם את ביצועיהם של הספורטאים הכוכבים, ואנשים יודעים בדיוק כמה כסף השחקנים האהובים עליהם מרוויחים ואם הם באמת שווים את זה.
קשה יותר למדוד את השווי של חוקרים שעל עבודתם רוב האנשים אינם יודעים דבר - וגם לא מסוגלים להבין אותה.
ישנם כמה רמזים שעוזרים למנהלים ולמגייסים להעריך כישרונות. הם יכולים לחטט בגוגל סקולר ולעיין במאמרים שחוקרים פרסמו כדי לבדוק באיזו תדירות עבודתם צוטטה.
צוקרברג עצמו מבלה חלק ניכר מימיו בעיון במאמרים עמוסי פרטים טכניים, בחיפוש אחר מהנדסים ומדענים מובילים שיוכל לגייס לצוות בינת־העל שלו, המונה כ־50 איש. הוא חבר בצ'ט קבוצתי עם שני מנהלים במטא בשם "מסיבת גיוס", שבו הם דנים במאות מועמדים פוטנציאלים ובטקטיקות הגישה אליהם, למשל אם הם מעדיפים שייצרו איתם קשר בדוא"ל, בהודעות טקסט או בוואטסאפ.
לאנשים שמקבלים הודעות מצוקרברג יש כמה דברים במשותף. הם צריכים לדעת חשבון דיפרנציאלי, אלגברה ליניארית ואת תורת ההסתברות. אחד העובדים האחרונים שהתקבלו למטא, שאומר שתכנון אלגוריתמים מרתק אותו.
תואר ראשון במדעי המחשב הוא רחוק מלהיחשב הכשרה מספקת. לחוקרים אלה דוקטורט מתוכניות עילית - ברקלי, סטנפורד, קרנגי מלון, MIT - ולתחומי המחקר הסלקטיביים שלהם מתקבלים פחות מ־1% מהמועמדים.
לחוקרים המובילים של היום היה גם תזמון מושלם. כשרבים החלו את עבודת הדוקטורט שלהם לפני עשור, הם התמודדו עם נושאים אזוטריים ברובוטיקה ובינה מלאכותית יוצרת, תחומים שלהם שאין בהם טיפת סקסיות. אבל הם חקרו את חזית הבינה המלאכותית, והנושאים שבהם הם עוסקים הניבו התקדמות מהפכנית.
ז'אנג, חוקר ב־OpenAI שעובד על דיבור, סיים את ההתמחות הראשונה שלו לפני יותר מעשור כאשר המנטור שלו נתן לו עצה מעשית. "לא כדאי לך לעבוד על דיבור", נאמר לו, כך סיפר ז'אנג לסטודנטים בקרנגי מלון בשנה שעברה. "זה תחום מת". המנטור הזה עזב במהרה ליאהו כדי לעבוד על פרסומות.
כמה חודשים לאחר מכן התחום המת לכאורה קם לתחייה הודות להתקדמות בלמידה עמוקה, שיצרה דרך חדשה שבה מחשבים יכולים לנתח ולהבין דפוסי דיבור. כעת ז'אנג הוא מסוג המהנדסים שכל מעבדה חושקת בהם - וצוקרברג פנה אליו.
אחת הסיבות שכל החברות הללו מוכנות להרעיף על מגויסים כסף היא שאפילו צוות־על של מהנדסי AI עולה רק שבריר ממחיר התשתית של בינה מלאכותית כמו מרכזי נתונים. רק השנה מטא מתכננת להשקיע כ־70 מיליארד דולר בתחום, ואילו אמזון, מיקרוסופט ואלפבית מוציאות על כך אפילו עוד יותר. בהשוואה לחומרה בני אדם נראים ממש מציאה.
אנשים בקהילת הבינה המלאכותית המגובשת אומרים שמה שמניע את החוקרים, שכישוריהם מעולם לא היו כה משתלמים, הוא לאו דווקא ערמות כסף עצומות.
עד לאחרונה רבים מהם היו ממש מרוצים לו היו נעשים לפרופסורים באוניברסיטאות. כיום הם הופכים לחוקרים במעבדות AI - אבל לא רק בגלל השכר. הסיבה לכך היא שרק חברות טכנולוגיה עם משאבים בלתי מוגבלים לכאורה מציעות את כוח המחשוב, הנתונים, התשתית והחופש הדרושים להם כדי להריץ את הניסויים שלהם ולהרחיב את המודלים שלהם.
"עבור הסטודנטים והפוסט־דוקטורנטים שלי המטרה מעולם לא הייתה לעשות את הדברים הכי חמים ולהפוך למיליונרים", אמר אלכסיי אפרוס, פרופסור מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, שעם תלמידי הדוקטורט האחרונים שלו נמנים מדעני מחקר ב־OpenAI, DeepMind ו־Anthropic. "המטרה היא לנסות לפתור בעיות מגניבות, מעניינות, חשובות ובלתי פתורות. בעיות אלה דורשות כסף ושבבים. למטא, ל-OpenAI ולגוגל יש את שניהם בשפע.
אבל כדי לנצח בקרבות הגיוס, גם המנהלים הבכירים עצמם צריכים להיות מעורבים.
מנכ"ל OpenAI סם אלטמן הזמין עובדים פוטנציאליים לשחק פוקר או לאכול איתו ארוחת ערב באחוזתו בראשן היל בסן פרנסיסקו, ונשיא החברה גרג ברוקמן נהג לארח מסיבות צפייה ב"משחקי הכס". אילון מאסק אירח פעם מסיבת גיוס במטה לשעבר של OpenAI כדי לפתות חוקרים להצטרף ל־xAI. בגוגל המנכ"ל סונדר פיצ'אי והמייסד־השותף סרגיי ברין מקדישים מזמנם כדי להצליח לגייס מועמדים חשובים.
מנכ''ל OpenAI, סם אלטמן. מזמין מועמדים שהוא רוצה לגייס לארוחת ערב בביתו / צילום: ap, Jeff Chiu
"הידע השבטי" של AI
חבילות שכר בנות שמונה או תשע ספרות הן מפתות, והפנייה של צוקרברג מחמיאה, אך ההיסטוריה של מטא, השתרכות מאחור בתחום הבינה המלאכותית היוצרת, גרמה לחלק מהמגויסים הפונטציאלים להסס. כאשר החברה השיקה את המודל האחרון שלה ללא רעש וצלצולים, כמה חוקרים במטא לא רצו להיות מזוהים עם המודל והסירו את הפרויקט, שנקרא Llama 4, מהביוגרפיות שלהם בלינקדאין.
צוקרברג לא הצליח במיוחד במאמציו לגייס את הכוכבים הגדולים ביותר בתחום, לרבות המייסד־שותף של OpenAI איליה סוצקבר ומנהל המחקר הראשי שלה מארק צ'ן.
מועמדים רבים בשמחה נפגשים עם צוקרברג בבתים שלו בפאלו אלטו ובאגם טאהו. בינם לבין עצמם הם משווים רכילות ומחשבים את סיכויי מטא לנצח במרוץ הבינה המלאכותית.
קומץ החוקרים החכמים ביותר בתחום ה־AI בנו את מה שאחד מהם תיאר כ"ידע שבטי" שכמעט בלתי אפשרי לשכפל. חוקרים מארגונים מתחרים גרו יחד בבתי שותפים בסן פרנסיסקו, ושם הם דנו במאמרים שעשויים לספק רמזים להשגת פריצת הדרך הגדולה הבאה.
כאשר דוקטורנט מברקלי בשם ביל פיבלס הגיש את עבודת הדוקטורט שלו בשנת 2023, הוא הודה בה למועמד דוקטורט אחר בשם טים ברוקס. "אנחנו מאוד מתואמים בכיווני המחקר ותחומי העניין שלנו", הוא כתב. "אני מקווה שנעבוד על דברים נוספים יחד בעתיד".
כפי שהתברר, זה אכן קרה. פיבלס וברוקס התחילו שניהם לעבוד ב־OpenAI והובילו את הצוות שהוציא את מחולל הטקסט לווידאו פורץ הדרך שלה, Sora, בשנת 2024. ברוקס עזב מאז ל־DeepMind, אך פיבלס עדיין עובד ב־OpenAI - אפילו לאחר שמטא ניסתה לאחרונה לגייס אותו.
ואז צוקרברג עבר לאדם הבא ב"רשימה".
כתבות
ני"ע
