חדשות ההייטק / צילום: Kevin Lamarque - AP
החברות המסקרנות בתחום, המהלכים החשאיים והטכנולוגיות שמעצבות את העתיד: המדור שמציג בגלובס את החדשות המרכזיות מהשבוע החולף בענף ההייטק.
● כמעט חד-קרן: אקסודיגו קופצת לשווי של כ-700 מיליון דולר בגיוס ענק
● מה שכנע את טראמפ לאפשר לאנבידיה למכור את שבב ה-AI שלה לסין
1מי הישראליות שהתברגו לרשימת החברות המובילות בפינטק העולמי
ברשימת 50 חברות הפינטק התאגידי המובילות בעולם לשנת 2025, שפורסמה השבוע על-ידי CNBC ו-Statista, הצליחו להתברג מספר חברות ישראליות, ביניהן BioCatch, Justt, Personetics ו-Tipalti. הדירוג עצמו מתמקד בחברות שמספקות פתרונות תשתיתיים לעולם הפיננסים, מחברות סליקה ותשלומים ועד לאבטחת מידע מבוססת בינה מלאכותית.
BioCatch, הפועלת מתל אביב, נחשבת לחלוצה עולמית בזיהוי ובאיתור הונאות באמצעות ניתוח התנהגות משתמשים בזמן אמת. החברה בעצם מנתחת דפוסי התנהגות של משתמשים כמו למשל תנועות עכבר, קצב הקלדה והרגלי פעולה.
Justt, גם היא תל אביבית, פיתחה מערכת לניהול אוטומטי של מחלוקות תשלום (disputes) מול חברות האשראי, תחום שנחשב מכביד על סוחרים ופלטפורמות מסחר. החברה משתמשת בבינה מלאכותית כדי לאסוף ראיות, לנסח תגובות ולנהל את התהליך מול חברות האשראי.
Personetics, הפועלת כיום מניו יורק, הוקמה ומנוהלת בידי יזמים ישראלים. היא מספקת לבנקים פתרונות מבוססי AI, שמאפשרים ללקוחות הבנקים להבין טוב יותר את ההתנהלות הפיננסית שלהם, דוגמת חיזוי יתרות, המלצות לחיסכון ומעקב אחר הרגלי הוצאה.
Tipalti, שהוקמה בקליפורניה על-ידי חן עמית, מספקת פלטפורמה לניהול תשלומים גלובליים עבור ארגונים גדולים. הפתרונות שלה כוללים אוטומציה של תהליכי תשלום לספקים, ניהול רגולציה וייעול מערך ה-AP (חשבונות לתשלום).
2הקמפיינים הסודיים שישראל ואיראן ניהלו אחת נגד השנייה בזירה הווירטואלית
במהלך המלחמה האחרונה בין ישראל לאיראן, שאומנם נמשכה 12 ימים, התנהלה במקביל לעימות הצבאי גם חזית נוספת - לוחמה פסיכולוגית מבוססת בינה מלאכותית, שהתנהלה בעיקר בזירות כמו טלגרם ו-X ועד למכשירי הסלולר.
לפי תחקיר של ה"ניו יורק טיימס", במהלך הלחימה קיבלו אלפי אזרחים בישראל התרעות שווא ישירות לניידים, בעברית שוטפת. ההודעות נשלחו לעתים בסמוך לאזעקות או במקביל לאירועי חירום, וכללו אזהרות כוזבות כמו "מחבלים חדרו למקלטים" או קריאות להישאר בבתים מחשש לפיגועים, זאת במקום לרדת למקלטים.
המטרה - לזרוע בהלה, לערער את האמון בהודעות הרשמיות של פיקוד העורף, ולשבש את ההתנהלות האזרחית בעת חירום - למשל, לגרום לתושבים להימנע מכניסה למקלטים או לקבל החלטות מסוכנות מתוך בלבול ופחד.
במקביל, הופצו סרטונים מזויפים שתיעדו פגיעות לכאורה במטוסי חיל האוויר וצילומים שעברו מניפולציה הציגו הרס בשדה התעופה בן גוריון.
לטענת גורמים בגופי ניטור ישראליים, כמו למשל FakeReporter, מדובר בקמפיין מתוחכם, שבו תוכן מזויף התחזה להודעות פיקוד העורף או לדיווחים חדשותיים, ועבר בין אזרחים כאילו היה אמת. "העברית מדויקת, הדמויות משכנעות, קשה להבחין בין המקור לבין הפברוק", אמר חבר עמותה ל"ניו יורק טיימס".
גם מצד ישראל התרחשה לוחמה מסוג דומה, כך לפי התחקיר: רגעים ספורים לפני תקיפת כלא אווין בטהרן, הופיעו ברשתות החברתיות האיראניות פוסטים בפרסית שקראו "לשחרר את האסירים", כחלק מהטעיה מתוזמנת. לאחר התקיפה, סרטון מזויף שפורסם ברשת ליווה את המבצע בהאשטאג "שחררו את אווין", וזכה למיליוני צפיות. חוקרים זיהו רשתות בוטים ישראליות שפעלו עם דמויות AI סינתטיות, שנשמעו כאמיתיות לכל דבר.
"זו לוחמה פסיכולוגית בגרסת 2.0", אמר פרופ' ג'יימס פורסט מאוניברסיטת מסצ'וסטס ל"ניו יורק טיימס", והוסיף כי "זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה מדינות מסוגלות לשגר מיליון מסרים מותאמים, למיליון אזרחים, תוך דקות ספורות".
3במקביל לגיוס טאלנטים במיליארדים, מטא מכריזה גם על מתקני ענק - גם הם בהשקעות עתק
מנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, הודיע השבוע על תוכנית נרחבת לפיתוח מערכות בינה מלאכותית מתקדמות, תחת השם "סופר-אינטליג'נס" (Superintelligence).
במסגרת המהלך, החברה מקימה מספר אשכולות-על (Superclusters), תשתיות חישוב עצומות שידרשו להספקי חשמל אדירים. מערכות אלה יצרכו יחד עד 5 ג'יגה-וואט, כמות חשמל שיכולה להספיק לעשרות תחנות דאטה רגילות, או לחלופין לספק אנרגיה לעיר שלמה בגודל בינוני.
האשכול הראשון, פרומותיאוס (Prometheus), צפוי להיכנס לפעולה כבר בשנת 2026. אחריו תוקם מערכת נוספת בשם Hyperion, שתוכל להתרחב לפי הצורך.
לפי צוקרברג, כל אשכול יתפרש על שטח נרחב, כ-25% מגודלה של מנהטן, ויכלול עשרות אלפי מעבדים חזקים במיוחד.
עוד לדברי צוקרברג, מטא משקיעה בפרויקט מאות מיליארדי דולרים ממקורותיה הפנימיים, ומגייסת - כפי שפורסם בשבועות האחרונים - את מיטב החוקרים והמהנדסים ל-Meta Superintelligence Labs.
במקביל, לצד ההשקעה הפיזית, החברה מקדמת שיתופי-פעולה מדעיים. בעוד מתחרות כמו OpenAI, אנתרופיק ומעבדת המחקר של גוגל, DeepMind, מתמקדות בשיפור מודלים קיימים - מטא שמה כעת את כל כובד המשקל על בניית תשתית גלובלית, מהלך שלדבריה נועד להציב אותה בעמדה מובילה במרוץ אל הבינה המלאכותית מהדור הבא.
4מוראטי ב-12 מיליארד דולר, מאסק מכוון ל-200 מיליארד - שוק הבינה המלאכותית מתפוצץ
שוק הבינה המלאכותית ממשיך לשבור שיאים - בגיוסים, בהערכות שווי ובמהירות הצמיחה. רק שנה לאחר הקמתה, Thinking Machines Lab, שהוקמה על-ידי מירה מוראטי, לשעבר סמנכ"לית הטכנולוגיה של OpenAI ומי שהחליפה לזמן קצר את סם אלטמן כמנכ"לית, גייסה השבוע 2 מיליארד דולר, לפי שווי של 12 מיליארד דולר.
במקביל, xAI של אילון מאסק מתכננת סבב גיוס נוסף, לפי שווי של עד 200 מיליארד דולר - זינוק של פי 10 לעומת הערכת השווי האחרונה של החברה במאי 2024. מאסק כבר גייס 10 מיליארד דולר נוספים במזומן ובהלוואות, ומכר מניות בהיקף של 300 מיליון דולר.
Thinking Machines נהנית מתמיכה של שחקניות מרכזיות כמו אנדריסן הורוביץ, אנבידיה, AMD וגוגל. לדברי מוראטי, החברה צפויה להשיק בשבועות הקרובים מוצר ראשון, שיכלול רכיב קוד פתוח המיועד לחוקרים ולסטארט-אפים המפתחים מודלים מותאמים. כמה מבכירי OpenAI לשעבר כבר הצטרפו אליה, והחברה נתפסת על-ידי אנליסטים כמתחרה ישירה לאנתרופיק, DeepMind ו-OpenAI, ואף כחלופה שקופה ופתוחה יותר למודלים הסגורים של אלטמן.
במקביל להשקת גרסה חדשה של הצ'אטבוט החכם שלה, גרוק, התמודדה xAI עם סערה תקשורתית בעקבות תכנים אנטישמיים שעלו מהמערכת. עם זאת, לפי דיווחים, הקרן הריבונית של ערב הסעודית (PIF) צפויה להוביל את סבב ההשקעה הקרוב במאסק, זאת דרך Kingdom Holdings, שכבר השקיעה מאות מיליוני דולרים ב-xAI.
אם יושלם הגיוס בשווי המדובר, xAI תצטרף לשורה הראשונה של תעשיית הבינה המלאכותית - כמתחרה ישירה ל-OpenAI, שהשווי שלה מוערך כיום בכ300 מיליארד דולר.