גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משקיעי הביומד כמעט נעלמו, אבל בשוק אופטימיים: "הכסף ייכנס אחרי המלחמה"

נתונים בלעדיים שהגיעו לגלובס מחברת IVC מראים שתעשיית הביומד עדיין לא החלה להתאושש מהמלחמה: מספר המשקיעים הפעילים צנח, והחברות מתייבשות ● מיפינו את הקרנות שבכל זאת ממשיכות להזרים כסף ואת המשקיעים שכדאי לסטארט־אפים להכיר

תעשיית הביומד עדיין לא החלה להתאושש מהמלחמה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
תעשיית הביומד עדיין לא החלה להתאושש מהמלחמה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

דוח IVC ולאומי טק המסכם את המחצית הראשונה של השנה מספר סיפור מטריד על סקטור הביומד בישראל. בניגוד להתאוששות הקלה שנרשמה בתעשיית ההייטק כולה מתחילת 2023 וההתאוששות המרשימה של סקטורים מסוימים כמו סייבר, בביומד היקף הגיוסים המשיך לרדת במחצית הראשונה של השנה: 546 מיליון דולר ב־31 חברות, בהשוואה ל־718 מיליון ב־47 חברות במחצית המקבילה של 2024. מדובר בכרבע מההשקעות שנרשמו בשיא של 2021, ובנתון הנמוך ביותר מאז 2020, אם לא כוללים את המחצית השנייה של 2023. ההיחלשות הבולטת ביותר היא בסקטור התרופות.

השבוע בביומד | החברה הישראלית שהשלימה ניסוי קליני לאבחון ניוון ראייה בנוזל דמעות
מנכ"ל אינסייטק בדרך לטיפול חדש בפרקינסון: "השוק כבר לא מקבל הפסדים"
מחקר ישראלי פורץ דרך: שיפור התקשורת בין איברים עשוי להאט את ההזדקנות

מחקר מעמיק יותר של נתוני סקטור הביומד, שאינם חשופים בדוח, מגלה שיש כיום 1,750 חברות המוגדרות פעילות. מתוכן רק 707 גייסו הון מאז 2021. אלה נחלקות בערך שווה בשווה בין הסקטורים: מכשור רפואי, תרופות ואבחון ובריאות דיגיטלית. והאקזיטים? מצבם יציב: 7 אקזיטים בהיקף כולל של 544 מיליון דולר, לעומת 7 בהיקף כולל של 672 מיליון דולר בתקופה המקבילה.

איפה המשקיעים?

ירידה משמעותית נרשמה במספר המשקיעים הפעילים בתעשיית הביומד. מספרם בהשקעות ראשונות בחברות ירד מ־181 במחצית הראשונה של 2024 ל־80 במחצית הראשונה של 2025. בהשקעות המשך, מספרם ירד מ־197 ל־100. מדובר במגמת ירידה הנמשכת מ־2021.

מיעוט המשקיעים הפעילים הוא סוגיה כואבת. מעט מאוד קרנות שהיו רגילות להשקיע בביומד בישראל גייסו הון בשנים 2023־2024. פיטנגו, שגייסה 150 מיליון דולר בתקופה הזאת הייתה חריגה בנוף. יש כמה משקיעים ישראלים ממשיכים להשקיע כיום מקרנות שגייסו בתקופה היפה של התעשייה, בשנים 2020־2022. עם הזמן, חלק מהקרנות הישראליות פנו להשקעות בחו"ל, ולאחרות אין קרן פעילה. החברות עצמן, בעיקר בסקטור הבריאות הדיגיטלית, פונות יותר ויותר למשקיעים כלליים ולמשקיעים זרים.

בהתבסס על נתוני IVC, בדקנו מיהם משקיעי הביומד הפעילים ביותר מתחילת 2024. בין השמות נמצאות קרנות מוכרות כמו פרגרין, ליונבירד ו־IBF, אבל יש משקיעים נוספים שסטארט־אפים אולי פחות מכירים.

"כל תחום ההון הפרטי חלש היום לעומת שוק ההון", אומר איל ליפשיץ, שותף בקרן פרגרין, המשקיעה בעיקר במכשור רפואי. "לכן קשה לגייס הון סיכון, זו לא רק בעיה ישראלית. אבל דווקא חברות המכשור הרפואי מתחזקות בשוק ההון, וקל להן יותר לרכוש חברות, כי הרכישה פחות מדללת עבורן". כך, קצב האקזיטים לא נפגע, ובמיוחד במכשור רפואי.

"לחברות הישראליות יש יתרון", מוסיף ליפשיץ. "הן מאוד חדשניות. חברות אמריקאיות מנסות להיכנס לשווקים מבוססים ולבנות מכירות של 20־30 מיליון דולר, ואת זה קשה מאוד לעשות. חברות ישראליות ויתרו על הגישה הזאת. הן מפתחות מוצרים מאוד חדשניים ועושות אקזיט לפני שלב המכירות.

"5% מהחברות הטובות והחדשניות ביותר במודל הזה יימכרו", אומר לישפיץ. "היו רוכשות שלא היה להן נוח לקנות סטארט־אפ ישראלי במלחמה. אז מה? אם יש לנו מוצר ייחודי וחד־פעמי, אין להן ברירה".

לדברי ליפשיץ, חברות מכשור רפואי טובות נוצרות כל הזמן, בעיקר בזכות החממות, רשות החדשנות וקרנות בתי החולים. הבעיה היא בסבבי A והלאה. "גם הקרנות המתחרות שלנו בארה"ב, כמו דירפילד ואורבימד, לא מגייסות עכשיו", אומר ליפשיץ. "אבל למרות הכול, יש כסף בשוק. משקיעים לא יכולים עכשיו לשם כסף בקרן ייעודית לישראל. זה כמו לשים באוקראינה - לא יקרה. אבל יש כבר מי שאותתו לי שברגע שהמלחמה תיגמר, זה יקרה".

דור חדש של חברות

יאיר שינדל, מייסד ושותף מנהל קרן aMoon, שהייתה פעילה בשנה האחרונה בישראל בעיקר דרך קרן הסיד שלה, aMoon Velocity, מעריך גם הוא שעם התייצבות המצב הגאו־פוליטי והתנודות הכלכליות בארה"ב, נראה בחצי השני של 2025 התאוששות. "כבר עכשיו אנחנו רואים פעילות מרגשת, כולל גיוס והצעת רכישה בחברות הפורטפוליו שלנו, וגם מתחילים לראות עלייה בהזדמנויות ההשקעה בישראל. בריחת המוחות והאיומים הפוליטיים על האקדמיה יכולים להיות קריטיים אם לא יהיה שינוי כיוון, אבל כרגע זה עוד לא קורה. חלק מהמעבר של יזמים ישראלים לארה"ב הוא גם הזדמנות המחזקת את עמידותן של החברות".

מתי גיל, מנהל את AION Labs, אחד המשקיעים הפעילים בביוטק ובפיתוח תרופות בעזרת AI, מדבר גם הוא על שינוי פרדיגמה בתחום בעקבות השינויים בשוק. "פעם חשבו שחברות תרופות בישראל אינן מצליחות כי אין כסף לשלב הצמיחה, אך למדנו שהחברות הללו כנראה לא היו בנויות היטב - הנהלות לא נכונות, לא מספיק כסף בשלבים מוקדמים, לא בתחומים עם מספיק ערך. עכשיו נבנה דור חדש של חברות, במיוחד בתחום התרופות בשילוב AI, ונכנסו אליו כוחות חזקים מההייטק הישראלי. תעשיית התרופות שלנו נתפסת כרלוונטית יותר מבעבר.

"התחום הזה הוא גם היחיד בסקטור פיתוח התרופות שמקבל רוח גבית מממשל טראמפ. במקום להיפך. ביתר התחומים יש אי־ודאות רגולטורית שמדכאת את התחום".

האתגר, הוא אומר, יהיה המימון של החברות הללו אחרי שלבי הסיד. "אבל יש בישראל כמה חברות שערוכות לעשות אקזיטים או הנפקות יפות, ואחרי שזה יקרה, ומתוך אופטימיות שגם המצב הפוליטי יסתדר, אני מאמין שזה יהיה האות לחזרתן של השקעות סבב A, בין אם של קרנות זרות ובין אם של ישראליות".

מצפים לבציר טוב

קול עוד יותר אופטימי משמיעה גל נוימן וקסלר מקרן ליונבירד, הממוקדת בבריאות דיגיטלית. "אנחנו רואים את התחום הזה בעלייה משמעותית", היא אומרת. "בהדרגה, במקום להתחרות על סעיף התוכנה בתקציב הארגוני, אנחנו מתחילים להתחרות מול כלל עוגת התקציב. חברות שנותנות פתרונות דיגיטליים מייעלות תהליכים, מחליפות כוח אדם ומאפשרות לחברות לעשות דברים שלא יכלו לעשות בלעדינו". מלבד הקצאת תקציב, המצב הזה גם דוחק את החברות לקחת יותר סיכון באימוץ טכנולוגיות חדשות, כדי לא להישאר מאחור.

כמו ליפשיץ, היא מדברת על הבאת החברות למצב שבו אין לרוכשים הפוטנציאלים ברירה. "מי שיהמר נגד ישראל בתחום הזה, שיהיה לו בהצלחה", היא אומרת.

בביופארמה ובמכשור רפואי מדווחים על קושי לגייס כסף גם לחברות טובות. אתם מרגישים בכך?
"האמת? לחברות הטובות שלנו היו ביקושי יתר גם בשנתיים האחרונות. אם מוציאים את 2020־2022 הבועתיות בגלל הקורונה, התחום בעלייה. קרנות יודעות שהבציר הכי טוב של חברות הוא משנים שאין בהן הרבה כסף בשוק. הוולואציות סבירות, והחברות הטובות מתגלות מתוך הקשיים. התחרות העולמית גוברת, אבל הישראלים טובים בלעשות יותר עם פחות".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

זירת הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: Reuters, Ammar Awad

9 הרוגים בפגיעה ישירה בבית שמש, עשרות נפצעו; אזעקות בצפון

כ-20 פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש; 4 מבנים קרסו, חשש ללכודים ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● צבא ארה"ב: 3 חיילים נהרגו ו-5 נוספים נפצעו קשה במבצע באיראן ● בכיר אמריקאי לאל-ג'זירה: מצפים שהמבצע יימשך שבועות ולא ימים ● דובר צה"ל: "בדקה אחת באיראן חיסלנו אתמול 40 בכירים"; גם רמטכ"ל איראן חוסל ● מזכ"ל חיזבאללה ספד לחמינאי, אך לא רמז שיצטרפו למערכה • משרד החינוך: ממחר יתקיימו לימודים מרחוק ● עדכונים שוטפים

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי