גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משקיעי הביומד כמעט נעלמו, אבל בשוק אופטימיים: "הכסף ייכנס אחרי המלחמה"

נתונים בלעדיים שהגיעו לגלובס מחברת IVC מראים שתעשיית הביומד עדיין לא החלה להתאושש מהמלחמה: מספר המשקיעים הפעילים צנח, והחברות מתייבשות ● מיפינו את הקרנות שבכל זאת ממשיכות להזרים כסף ואת המשקיעים שכדאי לסטארט־אפים להכיר

תעשיית הביומד עדיין לא החלה להתאושש מהמלחמה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
תעשיית הביומד עדיין לא החלה להתאושש מהמלחמה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

דוח IVC ולאומי טק המסכם את המחצית הראשונה של השנה מספר סיפור מטריד על סקטור הביומד בישראל. בניגוד להתאוששות הקלה שנרשמה בתעשיית ההייטק כולה מתחילת 2023 וההתאוששות המרשימה של סקטורים מסוימים כמו סייבר, בביומד היקף הגיוסים המשיך לרדת במחצית הראשונה של השנה: 546 מיליון דולר ב־31 חברות, בהשוואה ל־718 מיליון ב־47 חברות במחצית המקבילה של 2024. מדובר בכרבע מההשקעות שנרשמו בשיא של 2021, ובנתון הנמוך ביותר מאז 2020, אם לא כוללים את המחצית השנייה של 2023. ההיחלשות הבולטת ביותר היא בסקטור התרופות.

השבוע בביומד | החברה הישראלית שהשלימה ניסוי קליני לאבחון ניוון ראייה בנוזל דמעות
מנכ"ל אינסייטק בדרך לטיפול חדש בפרקינסון: "השוק כבר לא מקבל הפסדים"
מחקר ישראלי פורץ דרך: שיפור התקשורת בין איברים עשוי להאט את ההזדקנות

מחקר מעמיק יותר של נתוני סקטור הביומד, שאינם חשופים בדוח, מגלה שיש כיום 1,750 חברות המוגדרות פעילות. מתוכן רק 707 גייסו הון מאז 2021. אלה נחלקות בערך שווה בשווה בין הסקטורים: מכשור רפואי, תרופות ואבחון ובריאות דיגיטלית. והאקזיטים? מצבם יציב: 7 אקזיטים בהיקף כולל של 544 מיליון דולר, לעומת 7 בהיקף כולל של 672 מיליון דולר בתקופה המקבילה.

איפה המשקיעים?

ירידה משמעותית נרשמה במספר המשקיעים הפעילים בתעשיית הביומד. מספרם בהשקעות ראשונות בחברות ירד מ־181 במחצית הראשונה של 2024 ל־80 במחצית הראשונה של 2025. בהשקעות המשך, מספרם ירד מ־197 ל־100. מדובר במגמת ירידה הנמשכת מ־2021.

מיעוט המשקיעים הפעילים הוא סוגיה כואבת. מעט מאוד קרנות שהיו רגילות להשקיע בביומד בישראל גייסו הון בשנים 2023־2024. פיטנגו, שגייסה 150 מיליון דולר בתקופה הזאת הייתה חריגה בנוף. יש כמה משקיעים ישראלים ממשיכים להשקיע כיום מקרנות שגייסו בתקופה היפה של התעשייה, בשנים 2020־2022. עם הזמן, חלק מהקרנות הישראליות פנו להשקעות בחו"ל, ולאחרות אין קרן פעילה. החברות עצמן, בעיקר בסקטור הבריאות הדיגיטלית, פונות יותר ויותר למשקיעים כלליים ולמשקיעים זרים.

בהתבסס על נתוני IVC, בדקנו מיהם משקיעי הביומד הפעילים ביותר מתחילת 2024. בין השמות נמצאות קרנות מוכרות כמו פרגרין, ליונבירד ו־IBF, אבל יש משקיעים נוספים שסטארט־אפים אולי פחות מכירים.

"כל תחום ההון הפרטי חלש היום לעומת שוק ההון", אומר איל ליפשיץ, שותף בקרן פרגרין, המשקיעה בעיקר במכשור רפואי. "לכן קשה לגייס הון סיכון, זו לא רק בעיה ישראלית. אבל דווקא חברות המכשור הרפואי מתחזקות בשוק ההון, וקל להן יותר לרכוש חברות, כי הרכישה פחות מדללת עבורן". כך, קצב האקזיטים לא נפגע, ובמיוחד במכשור רפואי.

"לחברות הישראליות יש יתרון", מוסיף ליפשיץ. "הן מאוד חדשניות. חברות אמריקאיות מנסות להיכנס לשווקים מבוססים ולבנות מכירות של 20־30 מיליון דולר, ואת זה קשה מאוד לעשות. חברות ישראליות ויתרו על הגישה הזאת. הן מפתחות מוצרים מאוד חדשניים ועושות אקזיט לפני שלב המכירות.

"5% מהחברות הטובות והחדשניות ביותר במודל הזה יימכרו", אומר לישפיץ. "היו רוכשות שלא היה להן נוח לקנות סטארט־אפ ישראלי במלחמה. אז מה? אם יש לנו מוצר ייחודי וחד־פעמי, אין להן ברירה".

לדברי ליפשיץ, חברות מכשור רפואי טובות נוצרות כל הזמן, בעיקר בזכות החממות, רשות החדשנות וקרנות בתי החולים. הבעיה היא בסבבי A והלאה. "גם הקרנות המתחרות שלנו בארה"ב, כמו דירפילד ואורבימד, לא מגייסות עכשיו", אומר ליפשיץ. "אבל למרות הכול, יש כסף בשוק. משקיעים לא יכולים עכשיו לשם כסף בקרן ייעודית לישראל. זה כמו לשים באוקראינה - לא יקרה. אבל יש כבר מי שאותתו לי שברגע שהמלחמה תיגמר, זה יקרה".

דור חדש של חברות

יאיר שינדל, מייסד ושותף מנהל קרן aMoon, שהייתה פעילה בשנה האחרונה בישראל בעיקר דרך קרן הסיד שלה, aMoon Velocity, מעריך גם הוא שעם התייצבות המצב הגאו־פוליטי והתנודות הכלכליות בארה"ב, נראה בחצי השני של 2025 התאוששות. "כבר עכשיו אנחנו רואים פעילות מרגשת, כולל גיוס והצעת רכישה בחברות הפורטפוליו שלנו, וגם מתחילים לראות עלייה בהזדמנויות ההשקעה בישראל. בריחת המוחות והאיומים הפוליטיים על האקדמיה יכולים להיות קריטיים אם לא יהיה שינוי כיוון, אבל כרגע זה עוד לא קורה. חלק מהמעבר של יזמים ישראלים לארה"ב הוא גם הזדמנות המחזקת את עמידותן של החברות".

מתי גיל, מנהל את AION Labs, אחד המשקיעים הפעילים בביוטק ובפיתוח תרופות בעזרת AI, מדבר גם הוא על שינוי פרדיגמה בתחום בעקבות השינויים בשוק. "פעם חשבו שחברות תרופות בישראל אינן מצליחות כי אין כסף לשלב הצמיחה, אך למדנו שהחברות הללו כנראה לא היו בנויות היטב - הנהלות לא נכונות, לא מספיק כסף בשלבים מוקדמים, לא בתחומים עם מספיק ערך. עכשיו נבנה דור חדש של חברות, במיוחד בתחום התרופות בשילוב AI, ונכנסו אליו כוחות חזקים מההייטק הישראלי. תעשיית התרופות שלנו נתפסת כרלוונטית יותר מבעבר.

"התחום הזה הוא גם היחיד בסקטור פיתוח התרופות שמקבל רוח גבית מממשל טראמפ. במקום להיפך. ביתר התחומים יש אי־ודאות רגולטורית שמדכאת את התחום".

האתגר, הוא אומר, יהיה המימון של החברות הללו אחרי שלבי הסיד. "אבל יש בישראל כמה חברות שערוכות לעשות אקזיטים או הנפקות יפות, ואחרי שזה יקרה, ומתוך אופטימיות שגם המצב הפוליטי יסתדר, אני מאמין שזה יהיה האות לחזרתן של השקעות סבב A, בין אם של קרנות זרות ובין אם של ישראליות".

מצפים לבציר טוב

קול עוד יותר אופטימי משמיעה גל נוימן וקסלר מקרן ליונבירד, הממוקדת בבריאות דיגיטלית. "אנחנו רואים את התחום הזה בעלייה משמעותית", היא אומרת. "בהדרגה, במקום להתחרות על סעיף התוכנה בתקציב הארגוני, אנחנו מתחילים להתחרות מול כלל עוגת התקציב. חברות שנותנות פתרונות דיגיטליים מייעלות תהליכים, מחליפות כוח אדם ומאפשרות לחברות לעשות דברים שלא יכלו לעשות בלעדינו". מלבד הקצאת תקציב, המצב הזה גם דוחק את החברות לקחת יותר סיכון באימוץ טכנולוגיות חדשות, כדי לא להישאר מאחור.

כמו ליפשיץ, היא מדברת על הבאת החברות למצב שבו אין לרוכשים הפוטנציאלים ברירה. "מי שיהמר נגד ישראל בתחום הזה, שיהיה לו בהצלחה", היא אומרת.

בביופארמה ובמכשור רפואי מדווחים על קושי לגייס כסף גם לחברות טובות. אתם מרגישים בכך?
"האמת? לחברות הטובות שלנו היו ביקושי יתר גם בשנתיים האחרונות. אם מוציאים את 2020־2022 הבועתיות בגלל הקורונה, התחום בעלייה. קרנות יודעות שהבציר הכי טוב של חברות הוא משנים שאין בהן הרבה כסף בשוק. הוולואציות סבירות, והחברות הטובות מתגלות מתוך הקשיים. התחרות העולמית גוברת, אבל הישראלים טובים בלעשות יותר עם פחות".

עוד כתבות

רו''ח עופר מנירב / צילום: תמר מצפי

העליון אשרר את הרשעת נשיא לשכת רו"ח לשעבר עופר מנירב בעבירות משמעת

השופט נעם סולברג דחה את בקשתו של רו"ח עופר מנירב לערער על הרשעתו בניגוד עניינים ובהתנהגות שאינה הולמת ● מנירב נדון להתראה ולהשעיה על-תנאי

שר המשפטים, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

השרים ידונו בדרישה מחברות לדווח על בעלי השליטה בהן

לפי חוק שגיבש משרד המשפטים, חברות יידרשו לדווח למרשם חדש על בעלי השליטה בהן ● החוק נועד להתחקות אחר ראשי ארגוני פשיעה, המסתתרים מאחורי אנשי קש, וליישר קו עם הרגולציה הבין־לאומית נגד הלבנת הון ● עלותו יישומו צפויה להגיע ל-20 מיליון שקל בשנים הקרובות

תחנת דלק של דלק ישראל / צילום: סיון פרג'

מתחת להון העצמי: דלק נכסים מנפיקה לפי שווי 660 מיליון שקל

ההתעוררות בשוק ההנפקות המקומי נמשכת, עם השלמת ההנפקה של חברת הנדל"ן שבשליטת להב ואורי מנצור ● לאחר שבתחילת השנה כיוונו לשווי של מיליארד שקל, בעלי דלק נכסים נאלצו להתפשר מול המוסדיים

וורן באפט / צילום: Reuters, Rick Wilking

הפיצול שמטלטל את ענקית המזון: האם וורן באפט יאבד את הסבלנות?

השמועות על פיצול בקראפט היינץ מעוררות גל ספקולציות שברקשייר האת'אוויי שוקלת למכור את חלקה בחברה ● בינתיים, שני נציגים של ברקשייר פרשו מהדירקטוריון, מה שפותח את הדלת למכירת מניות ● וגם, לאחר שמניית קראפט היינץ ירדה ב-60% ב-10 שנים, איך זה שבאפט מורווח על ההשקעה

נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית / צילום: באדיבות לשכת עורכי הדין

לנשיא עמית יש סמכות לקבוע את הרכבי העליון

אין‎ פגם בקביעה שכאשר עומדת בפני בית המשפט סוגיה חוקתית מורכבת, יישב בדין הרכב השופטים הבכירים והמנוסים, ואין הדבר פוגע בעיקרון השוויון בין השופטים • פרופ' אמנון רייכמן מגיב לטורו של פרופ' עידו פורת שפורסם בגלובס, בו נטען כי מדובר בניסיון של נשיא העליון לבסס הרכב אקטיביסטי ללא עיגון בדין

טיל החץ / צילום: דוברות משרד הביטחון

ההנפקה התעכבה, השווי זינק פי 6 ועובדי התעשייה האווירית עומדים להרוויח בגדול

במסגרת ההכנות להנפקה, נבחן בממשלה מודל תגמול לעובדים שבמרכזו אופציות שכפופות לשווי החברה בתוך כחמש שנים ● אם ייצא לפועל, המהלך ימקם אותה כאחת החברות הגדולות בבורסה

גם זה קרה פה / צילום: דובר צה''ל, גדעון לוין

המשחק הכפול של אל על ונמל אילת, ומה לומדים מרכישת ישראכרט

הקו שעובר בין אל על ונמל אילת ● הכתם השחור של הגדלות הרמטכ"ל ● ומה שהרפורמה בבנקים לא הצליחה לעשות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מאות מהגרים שהגיעו ליוון דרך לוב, השבוע / צילום: ap, nicolas koutsokostas

מדיניות ההגירה של האיחוד האירופי קורסת, וכל מדינה פועלת למען עצמה

שוטרים פולנים מסיירים על הגבול עם גרמניה, מהגרים נשלחים לכלא ביוון, וקטטות מתרחשות בין פעילי ימין קיצוני לפליטים בספרד ● מדינות אירופה נוטשות את הניסיון לטפל באופן מתואם במשבר הפוקד את היבשת, ודואגות לאינטרס של עצמן בלבד

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

פתיחת התקציב יוצאת לדרך: צה"ל והאוצר סיכמו על תוספות של עשרות מיליארדי שקלים

בעקבות הסיכומים, באוצר יקדמו בשבוע הבא את פתיחת תקציב המדינה הנוכחי בתהליך חקיקה בכנסת ● הסיכומים כוללים תוספות תקציביות לכיסוי עלויות המבצע באיראן, התמשכות הלחימה בעזה מעבר למתוכנן בתקציב המקורי, חריגות תקציביות נוספות של צה"ל מתחילת השנה וכן "תוספות התעצמות" לשנת 2026 בגין המלצות ועדת נגל

"אנטישמיות טהורה": זעם בארה"ב על הצעת חוק באירלנד

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ראש ממשלת איטליה התבטאה בחריפות נגד המלחמה בעזה, הלוחמה הפסיכולוגית הגלויה של איראן וישראל, ובארה"ב זועמים על הצעת החוק באירלנד נגד ישראל ● כותרות העיתונים בעולם

קיר סטארמר, ראש ממשלת בריטניה / צילום: Reuters, Zhanna Manukyan

לראשונה מאז 1970: ממשלת בריטניה מורידה את גיל ההצבעה ל-16

הממשלה הבריטית תקדם מהלך שנועד להרחיב את ההשתתפות בבחירות, ומעורר מחלוקת פוליטית ● בלייבור טוענים: "משלמי המסים הם אלו שצריכים להשפיע" ● באופוזיציה מזהירים ממהלך בעייתי שנועד לחזק את התמיכה במפלגת השלטון

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

כולם תומכים, אבל נשים לא זוכות לייצוג שווה בדירקטוריונים - הגיע הזמן לשינוי

שיעור הנשים שמכהנות כדירקטוריות בחברות ציבוריות בישראל מעט נמוך מ־30% ● הסיבה: דירקטורים רגילים, שאינם דח"צים, נבחרים אומנם באסיפה הכללית, אך בפועל לפי המלצות בעלי השליטה - ושם הפער נוצר ● כדי לשנות זאת נדרשות מדיניות מכוונת וחקיקה ● דעה

מערכת פגיון מתוצרת סמארטשוטר / צילום: סמארטשוטר

אירופה, גרמניה וארה"ב: עסקאות נשק חדשות לישראליות

בזמן שגרמניה מקיימת מגעים לרכישה לא שגרתית של צוללת בלתי מאוישת מישראל, המארינס האמריקאי מרחיב את השימוש במערכות הירי החכמות של סמארטשוטר ● רחפנים תוצרת חברה מעומר עושים דרכם ליחידות מיוחדות באירופה ● וגם: איך ברזיל הפכה למעצמת יצוא ביטחוני, ומה גורם להשקעות העולמיות בדיפ־טק לנסוק ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר כרמית ולנסי / צילום: חן גלילי

"ההחלטה לתקוף בדמשק הייתה פזיזה מאוד אבל א-שרע לא סגר את הדלת על האפשרות להסכם"

שיחה עם ד"ר כרמית ולנסי, ראש תחום סוריה ב-INSS ● על ההסלמה האחרונה בסוריה, הרציונל שמאחורי עמדותיו של נשיא סוריה החדש, מסלול החיים הלא צפוי שלו וכוונותיו לגבי מדינתו ולגבי ישראל ● האזינו

יו''ר ש''ס, אריה דרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

מפלגת ש"ס פורשת מהממשלה, אך לא מהקואליציה

הרבנים של המפלגה החליטו פה אחד לצאת מהממשלה, אך חברי הכנסת של ש"ס לא יתמכו בהצעת אי אמון • הקואליציה לא תהיה קואליציית מיעוט ותוכל להמשיך בחקיקה • השר מיכאל מלכיאלי: "לא נשתף פעולה עם השמאל"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בשיאים; לוסיד זינקה ב-35%, פאגאיה ב-26%

נאסד"ק עלה ב-0.7% לשיא חדש, העשירי השנה ● אירופה ננעלה בעליות ● אובר הכריזה על שיתוף פעולה עם יצרנית הרכב החשמלי לוסיד ● עונת הדוחות: פפסיקו עקפה את הצפי, TSMC הציגה רווחי שיא ● פאגאיה צפויה לעקוף את התחזיות, המניה זינקה ● עלייה מפתיעה במכירות הקמעונאיות בארה"ב, ירידה במספר המובטלים החדשים לשפל של 3 חודשים

עו''ד יעקב וינרוט ז''ל / צילום: יוסי זמיר

"נפשוט רגל": יורשיו של וינרוט מבקשים לבטל את פסק הבורר שחייב אותם לשלם מאות מיליונים

ילדיו ויורשיו של עו"ד יעקב וינרוט המנוח טוענים כי אם יעמוד בעינו פסק הבוררות המחייב אותם לשלם מאות מיליוני שקלים לאחים משה ומנדי גרטנר – המשמעות היא "פשיטת רגל של שבעה אנשים" ● החיוב הוא בסך 37.5 מיליון דולר, בתוספת ריבית ליבור + 4.5% לשנה מאז 2006

מסעדת ''המזנון'' של אייל שני במלבורן שהושחתה בתחילת יולי ע''י מפגינים פרו־פלסטינים / צילום: Reuters, Alex Zucco / SOPA Images

האנטישמיות גואה: בריטניה מנרמלת, בארה"ב חוזר דימוי "הבוגד היהודי"

בעיצומו של גל אנטישמיות, בעולם מתחילים לחפש דרכי התמודדות חדשות ● יועצים ראשיים לענייני אנטישמיות מפרסמים הצעות איך להילחם בה בלונדון ● באוסטרליה מוצעים "49 צעדים" לטפל בבעיה העמוקה ● בארה"ב, ימין קיצוני טוען שעבריין המין המורשע ג'פרי אפשטיין היה סוכן ישראלי - והלחץ גובר על טראמפ לחשוף את רשימת קשריו ● ישראל נדרשת לחשוב מה ביכולתה לעשות, מעבר להסברה

מגדלים בבנייה, כיכר המדינה בת''א / צילום: נוי מאיה

לשכת שמאי המקרקעין: הקמת מבנה בלב תל אביב עולה כפליים מאשר בפריפריה

הלשכה השיקה אומדן עלויות בנייה על־פי חלוקה גאוגרפית וסוגי מבנים, שיעודכן מידי חצי שנה וישקף, להערכתה, עלויות של הקמת מבנים נמוכים, גבוהים, רבי־קומות וחניונים תחתיים של מבנים ברחבי הארץ

גל עמית, יו''ר רשות שוק ההון וספי זינגר, יו'' רשות ני''ע / צילום: מארק ניימן-לע''מ, יוסי כהן

לאחר שמיליארדים נעלמו לאלפי משקיעים בישראל, האכיפה עולה שלב

החלטת רשות ני"ע לבטל את רישיון השיווק של גלובל נט GNA מצטרפת לשורה של צעדי אכיפה שמובילים הרגולטורים בשוק ההון מול שלושה גופי השקעות אלטרנטיביות, שבהם איבדו המשקיעים סכום שעלול להצטבר לכ-3 מיליארד שקל ● גלובס עושה סדר בפרשות