גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משקיעי הביומד כמעט נעלמו, אבל בשוק אופטימיים: "הכסף ייכנס אחרי המלחמה"

נתונים בלעדיים שהגיעו לגלובס מחברת IVC מראים שתעשיית הביומד עדיין לא החלה להתאושש מהמלחמה: מספר המשקיעים הפעילים צנח, והחברות מתייבשות ● מיפינו את הקרנות שבכל זאת ממשיכות להזרים כסף ואת המשקיעים שכדאי לסטארט־אפים להכיר

תעשיית הביומד עדיין לא החלה להתאושש מהמלחמה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
תעשיית הביומד עדיין לא החלה להתאושש מהמלחמה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

דוח IVC ולאומי טק המסכם את המחצית הראשונה של השנה מספר סיפור מטריד על סקטור הביומד בישראל. בניגוד להתאוששות הקלה שנרשמה בתעשיית ההייטק כולה מתחילת 2023 וההתאוששות המרשימה של סקטורים מסוימים כמו סייבר, בביומד היקף הגיוסים המשיך לרדת במחצית הראשונה של השנה: 546 מיליון דולר ב־31 חברות, בהשוואה ל־718 מיליון ב־47 חברות במחצית המקבילה של 2024. מדובר בכרבע מההשקעות שנרשמו בשיא של 2021, ובנתון הנמוך ביותר מאז 2020, אם לא כוללים את המחצית השנייה של 2023. ההיחלשות הבולטת ביותר היא בסקטור התרופות.

השבוע בביומד | החברה הישראלית שהשלימה ניסוי קליני לאבחון ניוון ראייה בנוזל דמעות
מנכ"ל אינסייטק בדרך לטיפול חדש בפרקינסון: "השוק כבר לא מקבל הפסדים"
מחקר ישראלי פורץ דרך: שיפור התקשורת בין איברים עשוי להאט את ההזדקנות

מחקר מעמיק יותר של נתוני סקטור הביומד, שאינם חשופים בדוח, מגלה שיש כיום 1,750 חברות המוגדרות פעילות. מתוכן רק 707 גייסו הון מאז 2021. אלה נחלקות בערך שווה בשווה בין הסקטורים: מכשור רפואי, תרופות ואבחון ובריאות דיגיטלית. והאקזיטים? מצבם יציב: 7 אקזיטים בהיקף כולל של 544 מיליון דולר, לעומת 7 בהיקף כולל של 672 מיליון דולר בתקופה המקבילה.

איפה המשקיעים?

ירידה משמעותית נרשמה במספר המשקיעים הפעילים בתעשיית הביומד. מספרם בהשקעות ראשונות בחברות ירד מ־181 במחצית הראשונה של 2024 ל־80 במחצית הראשונה של 2025. בהשקעות המשך, מספרם ירד מ־197 ל־100. מדובר במגמת ירידה הנמשכת מ־2021.

מיעוט המשקיעים הפעילים הוא סוגיה כואבת. מעט מאוד קרנות שהיו רגילות להשקיע בביומד בישראל גייסו הון בשנים 2023־2024. פיטנגו, שגייסה 150 מיליון דולר בתקופה הזאת הייתה חריגה בנוף. יש כמה משקיעים ישראלים ממשיכים להשקיע כיום מקרנות שגייסו בתקופה היפה של התעשייה, בשנים 2020־2022. עם הזמן, חלק מהקרנות הישראליות פנו להשקעות בחו"ל, ולאחרות אין קרן פעילה. החברות עצמן, בעיקר בסקטור הבריאות הדיגיטלית, פונות יותר ויותר למשקיעים כלליים ולמשקיעים זרים.

בהתבסס על נתוני IVC, בדקנו מיהם משקיעי הביומד הפעילים ביותר מתחילת 2024. בין השמות נמצאות קרנות מוכרות כמו פרגרין, ליונבירד ו־IBF, אבל יש משקיעים נוספים שסטארט־אפים אולי פחות מכירים.

"כל תחום ההון הפרטי חלש היום לעומת שוק ההון", אומר איל ליפשיץ, שותף בקרן פרגרין, המשקיעה בעיקר במכשור רפואי. "לכן קשה לגייס הון סיכון, זו לא רק בעיה ישראלית. אבל דווקא חברות המכשור הרפואי מתחזקות בשוק ההון, וקל להן יותר לרכוש חברות, כי הרכישה פחות מדללת עבורן". כך, קצב האקזיטים לא נפגע, ובמיוחד במכשור רפואי.

"לחברות הישראליות יש יתרון", מוסיף ליפשיץ. "הן מאוד חדשניות. חברות אמריקאיות מנסות להיכנס לשווקים מבוססים ולבנות מכירות של 20־30 מיליון דולר, ואת זה קשה מאוד לעשות. חברות ישראליות ויתרו על הגישה הזאת. הן מפתחות מוצרים מאוד חדשניים ועושות אקזיט לפני שלב המכירות.

"5% מהחברות הטובות והחדשניות ביותר במודל הזה יימכרו", אומר לישפיץ. "היו רוכשות שלא היה להן נוח לקנות סטארט־אפ ישראלי במלחמה. אז מה? אם יש לנו מוצר ייחודי וחד־פעמי, אין להן ברירה".

לדברי ליפשיץ, חברות מכשור רפואי טובות נוצרות כל הזמן, בעיקר בזכות החממות, רשות החדשנות וקרנות בתי החולים. הבעיה היא בסבבי A והלאה. "גם הקרנות המתחרות שלנו בארה"ב, כמו דירפילד ואורבימד, לא מגייסות עכשיו", אומר ליפשיץ. "אבל למרות הכול, יש כסף בשוק. משקיעים לא יכולים עכשיו לשם כסף בקרן ייעודית לישראל. זה כמו לשים באוקראינה - לא יקרה. אבל יש כבר מי שאותתו לי שברגע שהמלחמה תיגמר, זה יקרה".

דור חדש של חברות

יאיר שינדל, מייסד ושותף מנהל קרן aMoon, שהייתה פעילה בשנה האחרונה בישראל בעיקר דרך קרן הסיד שלה, aMoon Velocity, מעריך גם הוא שעם התייצבות המצב הגאו־פוליטי והתנודות הכלכליות בארה"ב, נראה בחצי השני של 2025 התאוששות. "כבר עכשיו אנחנו רואים פעילות מרגשת, כולל גיוס והצעת רכישה בחברות הפורטפוליו שלנו, וגם מתחילים לראות עלייה בהזדמנויות ההשקעה בישראל. בריחת המוחות והאיומים הפוליטיים על האקדמיה יכולים להיות קריטיים אם לא יהיה שינוי כיוון, אבל כרגע זה עוד לא קורה. חלק מהמעבר של יזמים ישראלים לארה"ב הוא גם הזדמנות המחזקת את עמידותן של החברות".

מתי גיל, מנהל את AION Labs, אחד המשקיעים הפעילים בביוטק ובפיתוח תרופות בעזרת AI, מדבר גם הוא על שינוי פרדיגמה בתחום בעקבות השינויים בשוק. "פעם חשבו שחברות תרופות בישראל אינן מצליחות כי אין כסף לשלב הצמיחה, אך למדנו שהחברות הללו כנראה לא היו בנויות היטב - הנהלות לא נכונות, לא מספיק כסף בשלבים מוקדמים, לא בתחומים עם מספיק ערך. עכשיו נבנה דור חדש של חברות, במיוחד בתחום התרופות בשילוב AI, ונכנסו אליו כוחות חזקים מההייטק הישראלי. תעשיית התרופות שלנו נתפסת כרלוונטית יותר מבעבר.

"התחום הזה הוא גם היחיד בסקטור פיתוח התרופות שמקבל רוח גבית מממשל טראמפ. במקום להיפך. ביתר התחומים יש אי־ודאות רגולטורית שמדכאת את התחום".

האתגר, הוא אומר, יהיה המימון של החברות הללו אחרי שלבי הסיד. "אבל יש בישראל כמה חברות שערוכות לעשות אקזיטים או הנפקות יפות, ואחרי שזה יקרה, ומתוך אופטימיות שגם המצב הפוליטי יסתדר, אני מאמין שזה יהיה האות לחזרתן של השקעות סבב A, בין אם של קרנות זרות ובין אם של ישראליות".

מצפים לבציר טוב

קול עוד יותר אופטימי משמיעה גל נוימן וקסלר מקרן ליונבירד, הממוקדת בבריאות דיגיטלית. "אנחנו רואים את התחום הזה בעלייה משמעותית", היא אומרת. "בהדרגה, במקום להתחרות על סעיף התוכנה בתקציב הארגוני, אנחנו מתחילים להתחרות מול כלל עוגת התקציב. חברות שנותנות פתרונות דיגיטליים מייעלות תהליכים, מחליפות כוח אדם ומאפשרות לחברות לעשות דברים שלא יכלו לעשות בלעדינו". מלבד הקצאת תקציב, המצב הזה גם דוחק את החברות לקחת יותר סיכון באימוץ טכנולוגיות חדשות, כדי לא להישאר מאחור.

כמו ליפשיץ, היא מדברת על הבאת החברות למצב שבו אין לרוכשים הפוטנציאלים ברירה. "מי שיהמר נגד ישראל בתחום הזה, שיהיה לו בהצלחה", היא אומרת.

בביופארמה ובמכשור רפואי מדווחים על קושי לגייס כסף גם לחברות טובות. אתם מרגישים בכך?
"האמת? לחברות הטובות שלנו היו ביקושי יתר גם בשנתיים האחרונות. אם מוציאים את 2020־2022 הבועתיות בגלל הקורונה, התחום בעלייה. קרנות יודעות שהבציר הכי טוב של חברות הוא משנים שאין בהן הרבה כסף בשוק. הוולואציות סבירות, והחברות הטובות מתגלות מתוך הקשיים. התחרות העולמית גוברת, אבל הישראלים טובים בלעשות יותר עם פחות".

עוד כתבות

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר