גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כולם תומכים, אבל נשים לא זוכות לייצוג שווה בדירקטוריונים - הגיע הזמן לשינוי

שיעור הנשים שמכהנות כדירקטוריות בחברות ציבוריות בישראל מעט נמוך מ־30% ● הסיבה: דירקטורים רגילים, שאינם דח"צים, נבחרים אומנם באסיפה הכללית, אך בפועל לפי המלצות בעלי השליטה - ושם הפער נוצר ● כדי לשנות זאת נדרשות מדיניות מכוונת וחקיקה ● דעה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock
הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הכותבת היא משקיעה, דירקטורית ויו"ר ועדת פורום הדירקטוריות

בעוד שבישראל של 2025 נשים מהוות רק כ־27% מחברי הדירקטוריונים בחברות הציבוריות, הנתונים מלמדים שהבעיה אינה נעוצה בהעדפה - אלא במנגנון. גופי ההשקעה המוסדיים דווקא מצביעים בעקביות בעד נשים. מחקר מקיף של האוניברסיטה העברית שנעשה על ידי רועי אהרון, ד"ר נועם מיכלסון, ד"ר קונסטנטין קוסנקו ופרופ' מרים שוורץ־זיו מצא כי שיעור ההצבעה של הגופים המוסדיים בעד נשים עומד על יותר מ־90% לעומת כ־85% לגברים. ובכל זאת - שיעור הנשים בדירקטוריונים כמעט ואינו משתנה.

בתי ההשקעות שאיכזבו עם תשואות בינוניות מתחילת השנה - והסיבה
צניחת הדולר פוגעת בתיירים האמריקאים, אבל מיטיבה עם המשקיעים במניות זרות

הסיבה ברורה: מרבית הנשים פשוט לא מוצעות לתפקידים. בישראל קיימות שתי קטגוריות של דירקטורים: רגילים ודח"צים (דירקטורים חיצוניים). בעוד שלדח"צים יש מנגנון מינוי שקוף יחסית - המחייב ייצוג נשי מסוים ותמיכת בעלי מניות מהציבור - הדירקטורים הרגילים נבחרים באסיפה הכללית, אך בפועל לפי המלצות בעלי השליטה. שם אין חובה לייצוג מגדרי - וכך הפער נוצר.

לא חלק מהמעגל

הנתונים מדברים בעד עצמם: רק 23% מהמועמדים לתפקידי דירקטור רגיל הן נשים, לעומת 46% בקרב הדח"צים. ככל שלבעלי השליטה יש יותר השפעה, כך קטן הסיכוי של נשים להיכנס פנימה.

המחקר מגלה פער מובהק לטובת נשים בהצבעות המוסדיים - אך משום שהן אינן מועמדות ברוב המקרים, אין לכך השפעה מהותית. מדובר, אם כן, לא בפער של איכות - אלא בפער של נראות. בפורום הדירקטוריות בלבד רשומות מעל 1,000 נשים מנוסות, מקצועיות ובעלות ניסיון מגוון, אך רובן אינן חלק מהמעגלים הסגורים של בעלי ההון, ולכן אינן מוצעות.

בשנים האחרונות הוגשו הצעות חוק שמטרתן הייתה לקבוע חובת ייצוג מגדרי בדירקטוריונים. אך הן נפלו עוד בטרם נדונו בכנסת, לרוב על רקע התנגדות של בעלי שליטה ומנהלים שטענו להתערבות מיותרת. כך הפך "חופש המינוי" לחסם שמנציח פערים.

וזאת למרות, שמדינות רבות כבר הפנימו את מה שאנחנו בישראל עוד מהססים ליישם: שגיוון מגדרי הוא לא רק ערך - אלא גם כלי ניהולי ועסקי מהמעלה הראשונה.

משתלם גם כלכלית

הנה כמה דוגמאות בולטות: באיחוד האירופי ישנה רגולציה מחייבת ליעד של 40% נשים בדירקטוריונים עד 2026; בצרפת יש עלייה מ־12% ל־44% נשים דירקטוריות בתוך עשור, בזכות חוק; וגם בספרד, הולנד, גרמניה ואיטליה קיימות מכסות מגדריות מחייבות בחוק. בנורבגיה כבר ב־2008 חוקקה חובת ייצוג של 40% נשים בדירקטוריונים - כיום 42%; בקנדה חובת "הסבר או ציות" - הביאה לעלייה מ־15% ל־32% בתוך פחות מעשור; בבריטניה יעד וולונטרי של 33% הביא לכך שב־2024 כל דירקטוריון של חברות הנסחרות במדד 350 FTSE כולל נשים - ממוצע של 42%; בארה"ב אין חוק, אך בחברות מובילות דוגמת פרוקטר אנד גמבל, סיטיגרופ, וג'נרל מוטורס - יש יצוג נשי של מעל 50% בדירקטוריונים.

נתונים ממחקרים מובילים מצביעים על כך שגיוון מגדרי בדירקטוריון משתלם גם כלכלית: מחקר מ־2020 של חברת מקינזי מצביע על כך דחברות מגוונות נהנו מרווחיות גבוהה ב־25% מאלו שאינן כאלו; מחקר של קרדיט סוויס מ־2019 קבע כי דירקטוריונים מגוונים השיגו תשואות מניה טובות יותר. לפי מחקרים נוספים נשים דירקטוריות תורמות לדירוגי ESG גבוהים יותר ופעילות אתית גבוהה יותר, וכן לתהליכי קבלת החלטות מוסריים וזהירים יותר, לחדשנות, להגדלת מספר הפטנטים ולהכנסות ממוצרים חדשים.

זאת ועוד, נוכחות נשית בדירקטוריון משפיעה גם על התרבות הארגונית: ניהול משתף, תקשורת פתוחה, מדיניות מוסרית כלפי עובדים ויחסי אמון עם ההנהלה - הן חלק מהיתרונות שהן מביאות עימן. בנוסף, נשים רבות מגיעות עם ניסיון פיננסי, רגולטורי, טכנולוגי ומשפטי - אך לא תמיד מקבלות את ההזדמנות.

גיוון כאסטרטגיה עסקית

המודלים הבינלאומיים מוכיחים: שינוי לא קורה לבד. הוא תוצאה של מדיניות, מדדים ודרישה ציבורית. ישראל יכולה - וצריכה - ליישם שילוב של רגולציה, שקיפות ויעדים הכוללים: הקמת מאגר ממשלתי שקוף של מועמדות מתאימות (כמו בנורבגיה). לצד קביעת יעדים וולונטריים מחייבים לגיוון מגדרי ופעילות שתביא לשינוי תודעתי בקרב בעלי שליטה: גיוון אינו חסד - אלא אסטרטגיה עסקית מוכחת.

בפורום הדירקטוריות פועלות מעל ל־1,000 מועמדות מקצועיות, מנוסות ומוכחות - היכולות לתרום לכל דירקטוריון ציבורי בישראל. אנו מזמינות את יושבי הראש, חברי ועדות האיתור ובעלי השליטה להיפגש עמנו. השינוי נמצא בהישג יד. אין מדובר בהיעדר היצע - אלא בחסמים מבניים ודעות קדומות. הגיע הזמן לפתוח את השער - ולבחור אחרת.

עוד כתבות

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שני, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

כמעט ארבעים שנה של דיכוי וטרור: מי הוא עלי חמינאי?

לפי הערכות, המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה