גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי תישאר בחוץ? המרוץ להקמת תחנות כוח מוגבל על ידי הממשלה ורשות החשמל

לאחר שפסלה אותן בעבר, הממשלה תדון מחדש בהקמת תחנות הכוח OPC וריינדיר ● ואולם, מכסה שקבעה רשות החשמל מאפשרת להקים רק אחת מהן, בשל העלות הגבוהה למדינה ● מנגד, יש מי שטוען: התחרות שצפויה להיווצר עם כניסתן לשוק תחסוך לציבור הרבה יותר

תחנת הכוח OPC בחדרה / צילום: באדיבות החברה, שלומי אמסלם
תחנת הכוח OPC בחדרה / צילום: באדיבות החברה, שלומי אמסלם

תוכניות להקמת שתי תחנות כוח פרטיות חוזרות בימים אלה לשולחן הממשלה אחרי שזאת פסלה אותן מספר פעמים בעבר - האחת בעקבות החלטת בג"ץ מהשבוע האחרון, והשנייה לאחר שהוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) אישרה את התוכנית בפעם השלישית כיוון שהיזם הציג שורת תיקונים. שתיהן מקוות לקבל את האור הירוק האחרון מהממשלה לאחר שעברו את כלל האישורים הרגולטוריים והתכנוניים, אך גם אם הוא יתקבל הן ייתקלו במכשול נוסף: רשות החשמל.

בהשקעה של מיליארד דולר: אשטרום תקים תחנת כוח חדשה
11 שכבות של רגולציה: למה כל כך מסובך להקים מתקנים סולאריים
בענף האנרגיה מזהירים: אם לא ימצאו פתרון - מחסור בסולר כבר משבוע הבא

לפי אסדרת הרשות, ניתן להקים בשנים הקרובות עד ארבע תחנות כוח נוספות בישראל. בפועל, חמש תחנות מבקשות לקום - שלוש מהן כבר אושרו על ידי הממשלה, ועתידן של השתיים הנוספות ייקבע כאמור בימים הקרובים. כלומר, תחנה אחת תישאר מחוץ למשחק, לפחות לעת עתה.

המשמעות היא לא רק תכנונית - אלא גם כלכלית. הצורך באנרגיה במשק הופך לאקוטי, בייחוד על רקע כניסה מאסיבית של כלי רכב חשמליים ושירותי בינה מלאכותית. תחרות נוספת עשויה להוזיל את תעריף החשמל באופן משמעותי, אך יש גם עלויות: המדינה מחויבת לשלם ליזמים של תחנות הכוח מאות מיליוני שקלים בשנה עבור עצם זמינותן לספק חשמל לרשת, גם אם הן לא מייצרות בפועל ("תעריף זמינות").

לכן, ברשות החשמל מזהירים: עודף תחנות כוח יכביד על הצרכנים. ואולם, לפי חישובים של חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO המייעץ ליצרני החשמל הפרטיים, ההפך הוא הנכון. לדבריו, כל תחנה יעילה נוספת תחסוך למשק חצי מיליארד שקל בשנה.

תמריצים ליזמים

נכון להיום, שלוש תחנות כבר נמצאות בשלבים מתקדמים, לאחר שקיבלו את כל האישורים הרגולטוריים: תחנת קסם, שנחשבת קריטית בשל מיקומה בגוש דן; הרחבה של תחנת דליה בשפלה; והרחבה של תחנת דוראד בעוטף עזה. מעל האחרונה מרחף סימן שאלה כיוון שאחת מבעלות המניות, חברת אדלטק, דוחפת לזנוח את הקמתה לטובת תחנה אחרת. למעט סוגייה זאת, שלושת התחנות נמצאות לקראת סגירה פיננסית, כלומר השגת מימון סופי לפרויקט שכולל חתימה על הסכמי הלוואה עם הבנקים. שתי תחנות נוספות - OPC בחדרה וריינדיר הסמוכה לכפר סבא - עדיין תלויות כאמור בהחלטת הממשלה.

בנוסף, שתי תחנות נמצאות ב"מסלול מיוחד" ולא נכללות במכסת רשות החשמל: הרחבת תחנת הכוח אשכול, שנקבעה במכרז הפרטתה, והמכרז המיוחד לתחנת כוח ליד מתקן ההתפלה שורק.

להקמת תחנות כוח נוספות יש השפעה דרמטית על תעריף החשמל שאנו משלמים ועל אמינות אספקת האנרגיה. משק החשמל בישראל מתנהל במודל תמחור שבמסגרתו מתקיים מעין מכרז מדי יום: היצרנים מגישים הצעות מחיר לרשות החשמל, והרשות בוחרת את הזולות ביותר - עד שמכוסה הביקוש היומי. כל התחנות שנבחרו מקבלות בסוף את אותו תעריף, אך בהיעדר תחרות אמיתית בשנים האחרונות ההצעות של היצרניות התייקרו, ולכן הרשות נאלצה לקבוע מחיר תקרה באופן מלאכותי - צעד שפוגע ביעילות של השוק וביכולת להוריד את המחיר לצרכן.

הצורך בתחרות נוספת כל כך דרמטי שרשות החשמל הסכימה לשלם פרמייה מורחבת של כ־350 מיליון שקל בשנה לתחנת כוח באזור המרכז שתסגור פיננסית עד סוף השנה, במטרה לזרז הקמת תחנות כמו קסם. תחנות שייבנו מאוחר יותר יקבלו תעריף זמינות מופחת. באותה נשימה הגדילה הרשות את מכסת התחנות משתיים לארבעה. כפי שציינה רשות התחרות במפורש לגבי ריינדיר ו־OPC, "שיקולים של תחרות במשק החשמל מחייבים את אישור התחנות".

אך חן הרצוג טוען שגם זה לא מספיק. בעיניו, עצם הרעיון של מכסה - שגוזר מראש מי ייכנס לשוק - פוגע בצרכנים. הסיבה להגבלה, מבחינת רשות החשמל, היא הצורך לשלם "תעריף זמינות", אך על פי חישוביו התועלת מתחרות נוספת תהיה גדולה בהרבה: בעוד שתשלום הזמינות לתחנה נוספת יעמוד על כ־170 מיליון שקל בשנה (כך לפי מודל BDO), הציבור יהנה מיצרני חשמל יעילים יותר ותחרותיים יותר, מה שיוזיל את החשמל ב־680 מיליון שקל בשנה. כלומר, מדובר בתועלת בנטו של יותר מחצי מיליארד שקל בשנה למשק החשמל.

הרצוג טוען שהמכסות "מעכבות כניסת מתחרים לענף ומייצרות עלות עודפת לצרכן. המחסור בחשמל תחרותי פוגע גם בתחרות באספקה". לדבריו, "שיטת התכנון המרכזי יוצרת מחסור מלאכותי ומנוגדת לעקרונות של שוק חופשי. המדינה חייבת לאפשר לכוחות השוק לתזמן את קצב הכניסה לשוק, ללא מכסות הפוגעות בתחרות".

התנגדויות נוספות

כדי שהשוק יתקרב למכסה שקבעה רשות החשמל - הממשלה צריכה לאשר תחילה את OPC ואת ריינדיר. שתיהן נדחו בעבר, אך הצליחו לשוב למסלול: OPC בעקבות עתירה לבג"ץ שטענה לשיקולים פוליטיים מצד שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, וריינדיר לאחר סבב תיקונים שאושרו מחדש על ידי מוסדות התכנון.

ההתנגדות לריינדיר מגיעה מכיוון נוסף - המועצות באזור השרון טוענות שחסר קו סולר הדרוש לחירום, אך למעשה מדובר בהתנגדות עקרונית לתחנה בקרבת שכונות מגורים. ועדיין, ריינדיר עומדת בשלושה מתוך ארבעת הקריטריונים שקבעה הממשלה לתחנה מיטבית: היא ממוקמת במרכז, משתמשת בטכנולוגיה מתקדמת ואינה באה על חשבון אנרגיה מתחדשת. הקריטריון היחיד שחסר לה: היא לא הרחבה של תחנה קיימת, אלא חדשה.

החלטת הממשלה תלויה בשר כהן. לדבריו, "כמות התחנות שיאושרו תהיה כזאת שתבטיח את צרכי משק האנרגיה ותסייע בהורדת תעריפים".

אם יאושרו התחנות - ייפתח מרוץ: מי תסגור מימון קודם, תיכנס למכסת רשות החשמל ותתחיל לבנות, ומי תיאלץ להמתין. ההכרעה תשפיע לא רק על לוחות הזמנים להקמה - אלא גם על הכיס של כולנו.

עוד כתבות

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"