ועדת השרים לענייני חקיקה תדון ביום ראשון הקרוב (20 ביולי) בתזכיר חוק שגיבש משרד המשפטים, אשר יחייב חברות לדווח על בעלי השליטה בהן למרשם חדש. אומנם ברובן המכריע של החברות בישראל ידועה כיום זהותו של בעל השליטה, אך החוק נועד להדק את הפיקוח ולמנוע שימוש לרעה בחברות - במיוחד מצד ארגוני פשיעה. כך, החוק יסייע לזהות מי עומדים מאחורי החברה אם הם מסתתרים מאחורי רשת מסועפת של תאגידים.
● לאחר שמיליארדים נעלמו לאלפי משקיעים בישראל, האכיפה עולה שלב
● חשד לתרמית של עשרות מיליונים: כך הסתבך קצין שייטת שהפך ליזם נדל"ן
● הוארכה בחצי שנה הקפאת הליכים לחייבים לצורך גיבוש הסדר נושים
לפי דברי ההסבר להצעת החוק, ניצול לרעה של תאגידים למטרות הלבנת הון היא תופעה נפוצה מאוד בישראל. השימוש בחברות מקשה להתחקות אחר בעל השליטה הסופי המסתתר מאחוריהן (אדם זה מכונה Beneficial Owner). הדבר אף מאפשר ליצור מבנה בעלות מורכב, להשתמש ב"אנשי קש" הפועלים עבור עבריינים, ואף להקים תאגידים ונאמנויות לצורך הלבנת הון. הסיכון לכך גבוה במיוחד בחברות זרות.
כדי למנוע ניצול לרעה, הצעת החוק מבקשת להקים מרשם לאומי חדש לבעלי שליטה ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים. בראש המרשם יעמוד רשם בעלי שליטה, המוסמך לכהן כשופט בבית משפט השלום, ואשר ימונה על-ידי שר המשפטים. במשרד המשפטים צופים כי הקמת המרשם תעלה 1.2 מיליון שקל ב-2025, 9.75 מיליון שקל ב-2026 וכ-10.5 מיליון שקל מ-2027 ואילך, לצד הקצאה של 25 תקני כוח-אדם.
הרשם יוכל להטיל עיצומים כספיים (קנסות) על חברה שהפרה את חובת הדיווח, ואף לגבות את הקנס מדירקטורים בחברה אם זו לא שילמה. מסירת מידע כוזב כדי להסוות את זהות בעל השליטה תיחשב לעבירה פלילית. המידע שאותו תידרש כל חברה לדווח יכלול את הפרטים האישיים של בעל השליטה, ובהם שמו המלא ותעודת זהות, כמו גם שיעור ההחזקות בחברה ודרך השליטה בה.
חובת הדיווח תחול על חברות המאוגדות בישראל ועל חברות זרות הרשומות בארץ כחברות חוץ. תאגידים שכבר מדווחים למדינה, ובהן חברות ציבוריות, חברות ממשלתיות ותאגידים עירוניים, יהיו פטורים מהדיווח. בעל השליטה עצמו אף יחויב לדווח לתאגיד את פרטיו, כדי לסייע לחברה לעמוד בדרישת הדיווח. בעל השליטה יידרש גם לעדכן את התאגיד על כל שינוי בפרטיו תוך 14 יום.
ליישר קו עם הסטנדרטים הבינלאומיים
לפי הצעת החוק, תאגיד יידרש לנקוט "מאמץ סביר" כדי לברר את פרטי בעל השליטה ולוודא כי המידע מלא ועדכני. עו"ד שרון ורקר-שגיא, שותפה במשרד גורניצקי, המתמחה בתאגידים ושוק ההון, אומרת כי ניתן יהיה ליישם זאת בקלות יחסית כאשר מקימים תאגיד חדש, שכן במקרה כזה, ניתן להטיל על בעלי המניות התחייבות למסור את המידע. לעומת זאת, עבור תאגידים קיימים, מדובר לדבריה "באתגר מורכב, הדורש לעתים השקעת מאמצים רבים - כפי שמקובל בתחום הלבנת ההון".
אתגר נוסף עליו מצביעה ורקר-שגיא נוגע לקושי להבטיח כי בעל השליטה עצמו ידווח את המידע לחברה. זאת, היא מסבירה, "במיוחד כשמדובר באזרחים זרים שאינם מודעים לחובתם או שאינם משתפים פעולה".
לנוכח המורכבות, במשרד המשפטים מבקשים לאפשר לחברות פרק זמן של שנה כדי להיערך ליישום החוק.
המידע במרשם יהיה נגיש לרשויות האכיפה דוגמת רשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומשטרת ישראל, שיוכלו להשתמש בו כחלק מהמאבק בארגוני פשיעה ובהלבנת הון. עם זאת, גופים פיננסיים - הנדרשים כבר היום לברר מיהו בעל השליטה הסופי כדי למנוע הלבנת הון - יוכלו רק לקבל "איתות" מהמרשם כדי לדעת האם המידע שנשמר בו תואם לזה שברשותם, אך מבלי להיחשף למידע עצמו.
"המרשם לא יהיה פתוח לציבור, אך בנקים, חברות ביטוח, עורכי דין ורואי חשבון יוכלו לפנות לרשם בבקשה לבדוק התאמה בין המידע שבידיהם למידע במרשם", מסביר רו"ח רועי ארז, שותף בפירמת הייעוץ וראיית החשבון EY. לדבריו, "המטרה היא לאפשר להם לעמוד בדרישות החוק לאיסור הלבנת הון, ולשפר את היכולת לזהות את בעלי השליטה הסופיים בקרב הלקוחות שלהם".
ההסדרים שבהצעת החוק מבוססים על הסטנדרטים הבינלאומיים של ארגון ה-FATF, כוח משימה בינלאומי למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור, ושל ה-Global Forum, העוסק בשקיפות בנושאי מס. בהקשר זה, ההצעה נועדה להבטיח כי ישראל "מיישרת קו" עם הכללים בעולם, ולאפשר שיתוף-פעולה עם רשויות אכיפה בחו"ל. זאת, כאשר מדינות מעבר לים כבר אימצו את מודל המרשם לבעלי שליטה או מקדמות אותו.
