מימין: יגאל דמרי, יעקב אטרקצ'י, ישראל דוד ורות שוורץ בפאנל עם דרור מרמור בוועידת ישראל לנדל''ן / צילום: שלומי יוסף
"אני אומר כל הכבוד לחברת גינדי החזקות, שעשתה מהלך מעניין, ואני מודה להם - כי הם עוררו את רובע שדה דב. בחודש האחרון רשמנו התחייבויות למכירת יותר מ-35 דירות בפרויקט שלנו שם, במחיר של כ-85 אלף שקל למ"ר. אז גינדי יכול למכור ב-50 או ב-60 אלף שקל למ"ר, ואני אמכור במחירים שלי. הסוד? תבנה טוב, תמכור טוב. אני לא חוזר בי לגבי ההצהרות על כך שהמחיר בשדה דב יגיע ל-150 אלף למ"ר. ניפגש בעוד 10 שנים. המתחם השני שקניתי שם מיועד לכך".
את הדברים הללו אמר היום (ג') יגאל דמרי, בעל שליטה ומנכ"ל חברת י.ח דמרי, בוועידת ישראל לנדל"ן של גלובס ובנק לאומי, במסגרת פאנל "הזדמנות לבנות מחדש: היום שאחרי המלחמה באיראן", בהנחיית דרור מרמור, סגן עורכת גלובס.
● ועידת ישראל לנדל"ן | ליאת שוב, בנק לאומי: "החלטות תכנוניות לא יכולות להתבסס על שורת הרווח של מחר בבוקר"
● ועידת ישראל לנדל"ן | משה ליאון, ראש עיריית ירושלים: "תהיה רשת של תחבורה ציבורית, ונכביד מאוד על נסיעת מכוניות בעיר"
● ועידת ישראל לנדל"ן | מנכ"ל בנק לאומי, חנן פרידמן: "פתרון הבירוקרטיה המיותרת יוריד בכ-10% את מחירי הדירות"
גם יעקב אטרקצ'י, מנכ"ל חברת אאורה, התייחס לרובע שדה דב בצפון תל אביב-יפו ולמחירי הדירות בשוק, ואמר: "לא נכנסנו לרובע שדה דב, כי אנחנו מתרכזים בעיקר בהתחדשות עירונית".
לדבריו, "בפרויקטים טובים יש ביקושים, למרות הירידות שאנחנו רואים לאחרונה בהיקפי העסקאות. בחודש האחרון רוכשי הדירות חוזרים למשרדי המכירות, אחרי חודשיים של בלבול בעקבות הוראות בנק ישראל לגבי מבצעי הקבלנים. הקונים חזרו, בשיא המלחמה מכרנו הכי הרבה דירות. יש פה ציונות אמיתית, אנשים רוצים לחיות כאן, ושהילדים והנכדים שלהם יחיו כאן, ויש מחסור בדירות. אני אומר: מחירי הדירות לא יירדו, אלא אם כן נעשה פה שמיניות באוויר".
לדברי אטרקצ'י, "יש חיים מחוץ לתל אביב - בחדרה, באופקים... תל אביב זה המקום שהכי קשה בו למכור דירות היום. רמ"י שיווקה מאסות בשדה דב, מהר מדי ויותר מדי. אבל יש מחסור בדירות, מחירי הקרקע מתחילים לעלות עוד פעם - אז על איזו ירידת מחירים מדברים? רק אם נעשה כאן התחדשות עירונית במאסות גדולות, יתאפשר לזוגות הצעירים לקנות דירות".
"בתוך חמש שנים, 50% מהבנייה - בהתחדשות עירונית"
החברות שבראשן עומדים אטרקצ'י ודמרי אחראיות לכמויות גדולות של דירות שנבנות ומתוכננות בימים אלה בהתחדשות עירונית. על כך אמר אטרקצ'י: "בתוך חמש שנים, 50% מהבנייה - ובעתיד רוב הבנייה - במדינת ישראל תהיה בהתחדשות עירונית, אין דרך אחרת. ככה זה יהיה, לא רק בגוש דן, גם בפריפריה.
"בחודש האחרון יש שינוי דרמטי בתחום, בעקבות המלחמה: גם אצל הדיירים - ביום שנפל הטיל הראשון, החברה שלי קיבלה עשרות פניות של אנשים שרוצים לחתום. הם הבינו שזה לא רק נדל"ן, זו כבר סכנה ביטחונית. גם ברשויות יש שינוי, בעיקר בכאלה שבתחומן נפלו הטילים. בסוף, גם דיירים מזיזים את העירייה, ולא רק יזמים".
"אחרי המלחמה הרגשנו שרצים ורודפים אחרינו", אמר דמרי. "העיריות מנסות לעזור ולסייע, הרבה יותר ממה שהיה בעבר. עדיף לצמצם את אחוז הדיירים הנדרשים להסכמה לפרויקט התחדשות עירונית, לסביבות 50%, וכך יהיה אפשר לקדם פרויקטים. בטווח של כמה שנים 50% מההיתרים יהיו בפינוי-בינוי, זה אומר שאנחנו נוכל לבנות 150 אלף יחידות דיור בשנה".
רות שוורץ, יו"ר ועדת תכנון ובנייה מחוז חיפה, הצהירה כי במחוז יש מהפכה של התחדשות עירונית: "אנחנו מגיעים לצפיפויות גבוהות, 50 עד 70 יחידות דיור לדונם נטו ואפילו יותר מזה, ולכן חשוב לנו להוסיף שטחים ציבוריים ולהשתמש בהתחדשות העירונית כדי לתת שירותים ותשתיות לכל העיר. על שולחן הוועדה יש כרגע 25 אלף יחידות דיור. אין לנו התחדשות עירונית במגזר הערבי, וזה משהו שצריך לתת עליו את הדעת. זה עוד לא תפס שם".
המהנדס ישראל דוד, ממלא-מקום יו"ר איגוד המהנדסים, שמאחוריו תכנון של שלל מגדלים, טען כי לא הופתע מעמידותם של הבניינים החדשים בפגיעות הטילים מאיראן: "לא התפלאתי שהבניינים החדשים עמדו בפגיעות. במגדלים יש יתירות וכושר ספיגה גבוה יותר. במגדלי דה וינצ'י נפל טל באמצע הבניין, והקומות מעל הפגיעה כמעט שלא נפגעו. אם לא היה מס רכוש, כבר חצי מגדל היה מאוכלס, אבל לאנשים שם כנראה אין כסף, אז הם מחכים לקבל פיצויים מהמדינה. אצל מצלאווי, במגדל בצומת עלית, שני עמודים תומכים התרסקו, אבל הבניין עצמו בר-תיקון.
"זה נכון גם לעמידות לרעידות אדמה, הבניינים האלה מתנהלים הרבה יותר טוב מבניינים נמוכים. אנחנו מסתכלים על מה שהיה אבל לא מה שיהיה - אם תהיה רעידת אדמה, זה לא 30 הרוגים מטילים, זה עשרות אלפים, ולא אגיד מאות אלפים כדי לא להבהיל את הקהל. הבניינים הישנים רקובים בכל המערכות שלהם, וברעידות אדמה הם יתמוטטו כמו אבק".
"קיצור רגולציה? 50% מהעניין הוא ניהול נכון"
המהנדס דוד התייחס גם לאיטיות שבה קורים תהליכים בענף, ואמר: "צריך לעשות התחדשות עירונית דחופה, עם מסלול עוקף רגולציה. צריך לבנות. מדינת ישראל מובילה בחדשנות, ובתחום הבנייה היא במקום האחרון בעולם - והכול בגלל רגולציה מטופשת".
שוורץ אמרה: "רגולציה חשוב לקצר, ולכן עשינו - בתפקידי הקודם במינהל התכנון - רישוי עצמי וביטול הקלות. אבל בסוף 50% מהעניין הוא ניהול: קחו למשל את יואל אבן, מהנדס העיר ירושלים. חייבים לנהל את התהליך הרבה יותר טוב, ואפשר לעשות את זה".
אטרקצ'י דיבר על השפעות המחסור בעובדים, ותקף את הבירוקרטיה מזווית זו: "הבנייה עולה יותר היום. זה כמובן גם פוגע בכלכליות של פרויקטים. מה שמביאים לא מספיק: במקום שיגיעו 5,000 עובדים בחודש, מגיעים רק 1,000 עובדים. הם רוצים לבוא לפה, אני אומר בידיעה, אבל הבירוקרטיה בארץ מונעת את זה. במצב הנוכחי, איך תהיה הורדת מחירים? עלויות הבנייה עולות, ובהתחדשות עירונית הן קריטיות. חייבים למתן את עליית מחירי התשומות, וזה יקרה רק אם יביאו עשרות אלפי עובדים, וזה לא קורה".
בסיום דבריו הציע אטרקצ'י "לגייס" את הציבור החרדי, שאינו מתגייס לצבא, אל ענף הנדל"ן, וטען כי גם במקרה זה מדובר בפרויקט לאומי.
דמרי הוסיף ואמר: "היום אי-אפשר לסמוך על הפועלים הפלסטינים, כי אם תהיה בעיה ביטחונית נוספת - יסגרו אותם שוב. אי-אפשר לבנות איתם את המדינה. חייבים לשלש את מספר העובדים הזרים. המדינה צריכה למצוא דרך לתגבר את כמות העובדים הזרים, להכשיר את יוצאי הצבא, להביא עובדים ישראלים. אפשר ללמד אותם. שכר העבודה שלנו די גבוה, אפשר להשתכר במשכרות די טובה בענף. אם נצליח לעשות את זה, נוכל לעמוד במשימת הבנייה הנדרשת בישראל - אבל אחרת לא נוכל לעשות זאת".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק לאומי ובחסות קבוצת מבנה, שיכון ובינוי, סולל בונה ומשרד פישר (FBC&CO)