אבי כץ, יזם קרן הגשמה / צילום: שלומי יוסף
בימים אלה ממתין הסדר הנושים בקרן השקעות הנדל"ן הגשמה, שקרסה ב־2023, להכרעת בית המשפט המחוזי. ההסדר שגובש על־ידי הנאמנים - עו"ד ניצה פוזנר ורו"ח גבי טרבלסי - אושר באפריל על־ידי הנושים.
● האשמות הדדיות ומחלוקות על מיליונים: נחשף סכסוך ענק בצמרת משרדי עורכי הדין
● נדחתה בקשת אאורה להעביר לעליון את הערעור בתביעה הנגזרת נגד בעל השליטה יעקב אטרקצ'י
דיון שהתקיים באחרונה בבית המשפט חשף את המחלוקת המרכזית סביב ההסדר: הפטור מתביעות שאמורים לקבל צמד מייסדי הקרן ומנהליה, אבי כץ וחנן שמש. עוד צפויים לקבל פטור מתביעות החברות בקבוצת הגשמה וחברת הביטוח איילון, אשר ביטחה אותן ואת נושאי המשרה.
לפי מתווה ההסדר, הנושים לא יהיו רשאים להגיש תביעות נגד כל אלה, והתביעות הקיימות יסולקו. בתמורה, כץ ושמש יוותרו על מניותיהם, על תביעות חוב בגין הלוואות בעלים ותשלום מהביטוח ועל החזרי השקעה בפרויקטים. השניים יזרימו 350 אלף שקל לקופת הגשמה. איילון תשלם 16 מיליון שקל מהפוליסות, ותוותר על חוב של 50 מיליון שקל.
כצפוי, ההסדר מעורר ביקורת בקרב חלק מהנושים, אשר הגישו התנגדויות לבית המשפט בטענה לתרומה זניחה של נושאי המשרה להסדר. זאת, בהשוואה להיקף הכולל של תביעות החוב שהוגשו לנאמנים, ואשר מגיע ל־460 מיליון שקל. ההערכה היא שלנושים צפויה "תספורת" של מעל 90% על תביעות החוב שהגישו.
קרן הגשמה, שהוקמה על־ידי כץ, שמש ושותפים נוספים בשנת 2009, היטיבה לזהות צורך של משקיעים בעלי הון פנוי לייצר לעצמם תשואות גבוהות בעולם של ריביות אפסיות ששרר באותה תקופה, והציעה להם לקחת חלק בהשקעות יזמיות בתחום הנדל"ן.
הקרן גייסה בסך־הכול כ־3 מיליארד שקל מאלפי משקיעים פרטיים וביצעה כ־300 השקעות בפרויקטי נדל"ן בישראל, בארה"ב ובאירופה. לאחר מספר שנים של השקעות מוצלחות ותשואות גבוהות שהציגה למשקיעים, התהפכה התמונה, ושמה של הקרן עלה לכותרות בעיקר בקשר לתביעות שהוגשו נגדה על־ידי משקיעים בגין הפסדים שנגרמו להם.
במאי 2023 פנתה הקרן לבית המשפט בבקשה לעיכוב הליכים ופתיחה בהליכים לגיבוש הסדר חוב.
תקדים אפריקה ישראל
אין זו הפעם הראשונה שבה פטור מתביעות מעורר מחלוקת. בפרשת אפריקה ישראל, חברת הנדל"ן שנקלעה לשני הסדרי חוב בעשור הקודם, נגעה המחלוקת לפטור שניתן לבעל השליטה לשעבר, לב לבייב. שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, פסק אז כי לבייב יהנה מפטור שיגן עליו מפני תביעות שעניינן הפרה של חובת הזהירות (כלומר, התרשלות).
עם זאת, קבע עמית, הפטור לא יחול, וניתן יהיה לתבוע את לבייב בטענה לאירועים חמורים יותר, ובראשם תרמית והפרה של חובת האמונים בחוסר תום־לב. מאז, פטור מתביעות הפך למקובל בהסדרי חוב כל עוד אינו מתייחס לעילות תביעה חמורות או פליליות.
רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון התנגדו באחרונה למתן פטור מתביעות לבעלי המניות של נטו פיננסים, סוכנות הביטוח שהסתבכה סביב נפילת קרן ההשקעות האלטרנטיביות וולת'סטון. רשות ניירות ערך טענה כי נגד מנהלי וולת'סטון מתנהלת חקירה פלילית, ועל כן מוקדם מדי להעניק להם פטור מתביעות.
על פניה, התנגדות הרגולטורים לא הועילה, שכן המחוזי אישר את ההסדר בנטו - כולל הפטור. השופטת בטינה טאובר קבעה כי מדובר אומנם בתקדים, אך הפטור הכרחי כדי להימנע מ"מחיקת ערך עצומה" ש"תותיר את הנושים בפני שוקת שבורה". מנגד, העליון אומנם אישר לצאת לדרך עם ההסדר בנטו, אך השופט עופר גרוסקופף אותת כי ייתכן שבהמשך יוחלט לפסול את הפטור מתביעות.
מתנגדי הפטור בקרן הגשמה עשויים אפוא לשאוב עידוד מהכיוון שסימן העליון בפרשת נטו. כמו כן, שיקול מרכזי בהכרעה האם לאשר פטור מתביעות הוא היקף התרומה של המנהלים להסדר. עמית אישר את רוב הפטור ללבייב אחרי שזה הזרים 750 מיליון שקל לאפריקה ישראל, בעוד שתרומתם של כץ ושמש נראית, על פניה, מצומצמת.
נראה אפוא כי גם אם המחוזי יאשר את הפטור מתביעות לכץ ולשמש, התיק עשוי להתגלגל לעליון, ושם הכול עשוי להיות פתוח.