מ־100 אלף עובדים פלסטינים ל־8,000 בלבד. מחסום חיזמא בסמוך לירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad
בהשפעת מלחמת "חרבות ברזל" צנח מספר הפועלים הפלסטינים בישראל מכ־100 אלף לכ־8,000 בלבד. בשטחי יהודה ושומרון, צנח מספרם מ־40 אלף לכ־10 אלף. לכאורה, הדבר היה אמור להפחית משמעותית את הפרשות מס ההכנסה שמעבירה ישראל לרשות הפלסטינית, אבל בפועל חל בשנת 2024 זינוק משמעותי.
● שאלות ותשובות | הדחת אדלשטיין: איך מזיזים יו"ר ועדה מתפקידו, ומה בג"ץ יגיד?
● המבקר: אסדרה לקויה למניעת מעילות והונאות בתאגידים העירוניים
גביית המסים על ידי ישראל והפרשתם לרשות הפלסטינית הוסכמה במסגרת הסכמי אוסלו, והם מהווים כ־65% מתקציבה. הגבייה עבור רמאללה נעשית מעובדים שעובדים כדין בישראל או בהתיישבות, ומשלמים את מס ההכנסה על משכורותיהם. לפי ההסכם, ישראל מעבירה לרשות הפלסטינית 75% ממס ההכנסה שמשלמים הפלסטינים שעובדים כדין בישראל, ו־100% ממס ההכנסה שהפלסטינים שעובדים בהתיישבות משלמים.
מס הכנסה בהיקף של שלוש שנים
במסגרת מעקב שוטף אחרי היקף המסים שמדינת ישראל גובה ומעבירה לרשות הפלסטינית ובמענה לפניות לפי חוק חופש המידע, משרד האוצר מעביר נתונים חודשיים ושנתיים לעיון המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. אלו מצביעים, למשל, שב־2019 עמד סך העברות מס ההכנסה לרמאללה על כ־206.6 מיליון שקל, כעבור שנה חלה צניחה בהשפעת הקורונה לכ־76.2 מיליון שקל, ואז זינוק לכ־260 מיליון שקל ב־2021 ולכ־188.1 מיליון שקל ב־2022.
כתוצאה מפרוץ המלחמה, בשנת 2023 התרחשה ירידה צפויה למדי לכ־123.3 מיליון שקל, אבל עשרת החודשים הראשונים של 2024 מהווים לכאורה פרדוקס. בתקופה זו לבדה, שבה היו בישראל הרבה פחות פועלים פלסטינים חוקיים, סך העברות מס הכנסה לרשות הפלסטינית, דווקא, כמעט הוכפל ביחס לשנת 2023 כולה לכ־237.5 מיליון שקל.
המשמעות היא כי בעוד ב־2023, טרום 7 באוקטובר, נגבו כ־880 שקל בממוצע לעובד - ב־2024 הממוצע עומד על כ־13,198 שקל.
מבירור שערך גלובס, הפער נובע מכך שב־2024 הועברו לרשות גם כספי מס הכנסה בגין הפועלים הפלסטינים בהתיישבות בשנתיים הקודמות, 2022-2023. גורמים באוצר אומרים שהסיבה לכך נובעת מעיכוב בהעברת דיווחים מרשות המסים לאוצר בשנים קודמות. התשלומים הדחויים השתחררו ב־2024, וכך הועברו לרשות בשנה אחת תשלומים בגין שלוש שנים.
כך זינקו הסכומים שהועברו מישראל לרשות הפלסטינית, דווקא בעת כהונתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שחתום אישית על כל העברה חודשית לרשות, אף שבנאומיו הוא מרבה לדבר על הקפאת התשלומים לרשות. אגב, בעיתונות הפלסטינית פורסם כי בחודשיים האחרונים לא הועברו כספי המסים מישראל לרשות, אם כי אין כרגע אימות ישראלי לדיווחים.
במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון סיפרו כי בקשה חדשה שהוגשה לקבלת נתונים עדכניים טרם נענתה, אך בימים האחרונים מסר משרד האוצר ש"בימים אלה נעשית בחינה בנוגע למסירתו, לרבות בנוגע לעמידתו בהוראות ס' 9(א)(1) לחוק חופש המידע". כלומר, על פי התשובה, ייתכן שהעיכוב במסירת המידע נובע מ"חשש לפגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בביטחון הציבור או בביטחונו או בשלומו של אדם".
סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, מנהל היוזמה לאחריות ורפורמה ברשות הפלסטינית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, ולשעבר ראש התביעה הצבאית באיו"ש, מנטר כבר כמה שנים את התגמולים שמעבירה ישראל לרשות הפלסטינית.
מעבירה לרש"פ גם מע"מ, מסי יבוא ומס על הדלק
מס הכנסה מהווה רק נדבך אחד מתוך ארבע קטגוריות מסים שמעבירה ישראל לרשות הפלסטינית, הכוללות מסי יבוא, מס בלו ומע"מ. בהסכמי אוסלו הסכימה המדינה לגבות את מסי היבוא של פלסטינים דרך ישראל, אך להעביר לרמאללה את מלוא ההכנסות על טובין שיעדם הסופי בשטחי הרשות הפלסטינית. מתוך זאת, הרשות הפלסטינית הסכימה כי ישראל תנכה 3% מכל העברה בגין עלויות אדמיניסטרטיביות. במאמר שחיבר הירש, הוא מפרט כי מינואר 2010 ועד אוגוסט 2023, ישראל גבתה עבור הרשות סך מסי יבוא של כ־43.4 מיליארד שקל.
בה בעת, מס בלו חל על דלק, כשמאז 1967 פלסטינים ביהודה ושומרון וברצועת עזה קיבלו את עיקר הדלק מישראל. עבור זאת, חברות ישראליות מייבאות דלק לטובת יו"ש ועזה, ונדרשות בתשלום בלו. לאחר מכן, הן מוכרות אותו לפי חוזה לרשות הפלסטינית ולחברות פלסטיניות רשומות. בהסכמי אוסלו, ישראל הסכימה כי עיקרון "היעד הסופי" יהיה תקף גם לדלק, ולכן, על סמך דיווחי החברות הישראליות והרשות הפלסטינית על כמות הדלק הנמכרת לפלסטינים, בישראל מחשבים את היקף מס הבלו שנגבה ומעבירות את הסכום לרש"פ. הירש מצא כי אלו הסתכמו בין ינואר 2010 לאוגוסט 2023 לכ־33.9 מיליארד שקל.
הרובד האחרון הוא, כאמור, מע"מ. בהסכמי אוסלו הסכימה ישראל לוותר גם על הכנסה זו ממס לטובת הרשות הפלסטינית. בניגוד לשאר הוויתורים הישראליים, הסכם המע"מ היה אמור להיות הדדי - עם התחשבנות סופית בין הסחורות משני הצדדים. אולם, בפועל, היקף הסחורות שהפלסטינים רכשו מישראל עלתה מאז ומתמיד על הכיוון ההפוך, ובאופן ניכר. לפי הירש, ישראל גבתה עבור ישראל מינואר 2010 ועד אוגוסט 2023, כ־28.8 מיליארד שקל עבור הרשות הפלסטינית.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הסכום הגבוה יחסית שהועבר לרשות הפלסטינית בשנת 2024 בגין מסים ישירים נובע מהכללת תשלומים שנצברו לאורך כשנתיים עבור מסים ישירים של עובדים פלסטינים בהתיישבות, שלא הועברו במלואם בעבר".