המבקר: אסדרה לקויה למניעת מעילות והונאות בתאגידים העירוניים

האסדרה של משרד הפנים למניעת הונאות ומעילות בתאגידים העירוניים לוקה בחסר, כולל אי-השלמת תקנות חובת המכרזים 22 שנה אחרי שהיה עליו לעשות זאת - כך קובע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדוח שפרסם היום (ג') על השלטון המקומי.

● האשמות הדדיות ומחלוקות על מיליונים: נחשף סכסוך ענק בצמרת משרדי עורכי הדין
● קליפורניה קבעה כללים, ישראל בדרך: כך יתמודדו בתי המשפט עם ה-AI

החברות שנבדקו הן: עזרה ובצרון, חברת הנדל"ן של עיריית תל אביב (לפני שהמנכ"ל אלי גינזברג נעצר בחשד לקבלת שוחד); מוריה, חברת הפיתוח של עיריית ירושלים; יפה נוף, חברת תשתיות התחבורה של עיריית חיפה; החברה הכלכלית מודיעין; החברה הכלכלית ראשון לציון; החברה לפיתוח הרצליה; החברה לתרבות ופנאי של עיריית אשדוד; והחברה לפיתוח רחובות.

כמו כן נבדקו פעולותיו של משרד הפנים למניעת מעילות והונאות בתאגידים העירוניים כמאסדר, ופעולותיהן של שלוש העיריות הגדולות (ירושלים, תל אביב וחיפה) למניעת מעילות והונאות בתאגידים שלהן.

בשנת 2022 היו בשלטון המקומי 570 תאגידים מסוגים שונים. הכנסותיהם הסתכמו ב-19 מיליארד שקל, ורוב הפעילות הכלכלית בהם הייתה מרוכזת ב-220 חברות עירוניות (13 מיליארד שקל).

לדברי אנגלמן, משרד הפנים לא עיגן בחקיקה ייעודית ומקיפה את ההסדרים הרלוונטיים לפעילותן של החברות העירוניות, וסוגיות אלה מוסדרות בצמצום, בעיקר בחוזרי מנכ"ל והנחיות משרד הפנים ובפסיקות בתי המשפט. הסדרי הממשל התאגידי בחברות העירוניות הם רופפים, הן ביחס לחברות ממשלתיות והן ביחס למסגרת הכללים החלה על הרשויות המקומיות.

כך למשל, חברה עירונית אינה מחויבת למנות ועדת ביקורת ואינה מחויבת למנות גזבר או מנהל כספים ולהגיש דוח על אפקטיביות הבקרה הפנימית. בחברה עירונית אין חובת מינוי של דירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, והדירקטורים שלה אינם מחויבים לעבור הכשרה. דירקטוריון של חברה עירונית מחויב להתכנס רק אחת לשנה, לעומת אחת לחודשיים בחברה ממשלתית.

כל חברה קובעת את הכללים לעצמה

משרד הפנים לא השלים את התקנות הנדרשות כדי להחיל את חוק חובת המכרזים על החברות העירוניות, וזאת אף על-פי שחלפו 22 שנים מהמועד שהן היו אמורות להיות מותקנות, ולמרות הוראות החוק, פסיקת בג"ץ בנושא ודוחות של מבקר המדינה, ובהם גם דוח משנת 2024, בו העיר אנגלמן בחומרה למשרד לפנים על העיכוב הממושך. כיוון שכך, כל חברה קובעת את הכללים לעצמה, וכך יש ביניהן הבדלים ניכרים.

האסדרה של משרד הפנים בנוגע למניעת מעילות והונאות בתאגידים העירוניים לוקה בחסר. המשרד לא פרסם הנחיות מקצועיות בנושא, לא קבע הנחיות בנוגע לדיווחים על מקרים שאירעו או על פרצות שהתגלו, ולא בדק את ההיערכות של התאגידים לצמצום סיכוני מעילות והונאות. גם העיריות הגדולות לא קבעו כללים כאלה לתאגידים שלהן ולא הכשירו בתחום זה את העובדים ואת הדירקטורים.

פעולות כלל-ארגוניות רבות, שנמצאו אפקטיביות למניעת מעילות והונאות, אינן מיושמות בחברות שנבדקו, וכתוצאה מכך חשיפתן לסיכון היא גבוהה. ישנן פעולות שאף אחת מהחברות שנבדקו אינה מיישמת, כמו גיבוש מדיניות ניהול סיכונים, הפעלת מנגנון לדיווח אנונימי על חשדות למעילות ולהונאות וביצוע ביקורת ייעודית בנושא של מניעת מעילות והונאות.

לאף אחת מהחברות שנבדקו אין נוהל למניעת ניגודי עניינים של עובדים

שבע מתוך שמונה החברות לא מינו גורם אחראי למניעת מעילות והונאות, לא גיבשו נוהל בנושא, לא ביצעו ביקורות פתע ואינן מבצעות הדרכות ייעודיות לעובדים. רק בשתי חברות הדירקטוריון וההנהלה קיימו ישיבות בנושא. שלוש חברות (ברחובות, באשדוד ובראשון לציון) נמצאות בסיכון מוגבר למקרי מעילות והונאות, עם קושי לחשוף מקרים אלה, משום שהן כמעט אינן מיישמות כלל פעולות כלל-ארגוניות למניעתם.

לאף אחת מהחברות שנבדקו אין נוהל פנימי ייעודי למניעת ניגודי עניינים של עובדים ויועצים ולמניעת ניגודי עניינים בהתקשרויות עם ספקים. באף אחת מהן לא נעשה שימוש בשאלון מפורט לאיתור חששות של ניגודי עניינים בהתקשרויות עם ספקים. לחברות יפה נוף ועזרה ובצרון אין שאלון לאיתור ניגודי עניינים של עובדים, והן מסתפקות בהצהרות או במענה לשאלה כללית. ליפה נוף, למוריה ולעזרה ובצרון אין שאלון לאיתור ניגודי עניינים של יועצים, אלא רק הצהרות.

החברה לפיתוח רחובות, נוף, מוריה ועזרה ובצרון העבירו לפני שנתיים תשלומים בהיקפים שבין 91 מיליון שקל לכ-2.9 מיליארד שקל. עיקר השימוש נעשה באופן מובהק במערכת סליקה בנקאית (מס"ב), שנחשבת לאמצעי תשלום בטוח יחסית. עם זאת, יש שימוש גם באמצעי תשלום אחרים, פחות בטוחים. החברה לפיתוח רחובות משכה המחאות ב-76 מיליון שקל. מוריה שילמה 250 מיליון שקל בהעברות בנקאיות.

החברות שנבדקו לעומק לא קבעו נוהל מפורט בנושא מורשי חתימה, והן אינן מבצעות ביקורות פתע לגבי השימוש באמצעי תשלום.