גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מספר הפועלים הפלסטינים בישראל ירד, אך העברות מס ההכנסה לרשות זינקו

מנתונים שהגיעו לידי גלובס עולה כי העברות מס ההכנסה לרשות הפלסטינית כמעט הוכפלו ב־2024, למרות צניחת מספר הפועלים הפלסטינים החוקיים בישראל ● האוצר: "שחררנו סכומים שהתעכבו עוד מ־2022" ● בסך הכל, ישראל מעבירה לרשות עשרות מיליארדים בכספי מסים

מ־100 אלף עובדים פלסטינים ל־8,000 בלבד. מחסום חיזמא בסמוך לירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad
מ־100 אלף עובדים פלסטינים ל־8,000 בלבד. מחסום חיזמא בסמוך לירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

בהשפעת מלחמת "חרבות ברזל" צנח מספר הפועלים הפלסטינים בישראל מכ־100 אלף לכ־8,000 בלבד. בשטחי יהודה ושומרון, צנח מספרם מ־40 אלף לכ־10 אלף. לכאורה, הדבר היה אמור להפחית משמעותית את הפרשות מס ההכנסה שמעבירה ישראל לרשות הפלסטינית, אבל בפועל חל בשנת 2024 זינוק משמעותי.

שאלות ותשובות | הדחת אדלשטיין: איך מזיזים יו"ר ועדה מתפקידו, ומה בג"ץ יגיד?
המבקר: אסדרה לקויה למניעת מעילות והונאות בתאגידים העירוניים

גביית המסים על ידי ישראל והפרשתם לרשות הפלסטינית הוסכמה במסגרת הסכמי אוסלו, והם מהווים כ־65% מתקציבה. הגבייה עבור רמאללה נעשית מעובדים שעובדים כדין בישראל או בהתיישבות, ומשלמים את מס ההכנסה על משכורותיהם. לפי ההסכם, ישראל מעבירה לרשות הפלסטינית 75% ממס ההכנסה שמשלמים הפלסטינים שעובדים כדין בישראל, ו־100% ממס ההכנסה שהפלסטינים שעובדים בהתיישבות משלמים.

מס הכנסה בהיקף של שלוש שנים

במסגרת מעקב שוטף אחרי היקף המסים שמדינת ישראל גובה ומעבירה לרשות הפלסטינית ובמענה לפניות לפי חוק חופש המידע, משרד האוצר מעביר נתונים חודשיים ושנתיים לעיון המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. אלו מצביעים, למשל, שב־2019 עמד סך העברות מס ההכנסה לרמאללה על כ־206.6 מיליון שקל, כעבור שנה חלה צניחה בהשפעת הקורונה לכ־76.2 מיליון שקל, ואז זינוק לכ־260 מיליון שקל ב־2021 ולכ־188.1 מיליון שקל ב־2022.

כתוצאה מפרוץ המלחמה, בשנת 2023 התרחשה ירידה צפויה למדי לכ־123.3 מיליון שקל, אבל עשרת החודשים הראשונים של 2024 מהווים לכאורה פרדוקס. בתקופה זו לבדה, שבה היו בישראל הרבה פחות פועלים פלסטינים חוקיים, סך העברות מס הכנסה לרשות הפלסטינית, דווקא, כמעט הוכפל ביחס לשנת 2023 כולה לכ־237.5 מיליון שקל.

המשמעות היא כי בעוד ב־2023, טרום 7 באוקטובר, נגבו כ־880 שקל בממוצע לעובד - ב־2024 הממוצע עומד על כ־13,198 שקל.

מבירור שערך גלובס, הפער נובע מכך שב־2024 הועברו לרשות גם כספי מס הכנסה בגין הפועלים הפלסטינים בהתיישבות בשנתיים הקודמות, 2022-2023. גורמים באוצר אומרים שהסיבה לכך נובעת מעיכוב בהעברת דיווחים מרשות המסים לאוצר בשנים קודמות. התשלומים הדחויים השתחררו ב־2024, וכך הועברו לרשות בשנה אחת תשלומים בגין שלוש שנים.

כך זינקו הסכומים שהועברו מישראל לרשות הפלסטינית, דווקא בעת כהונתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שחתום אישית על כל העברה חודשית לרשות, אף שבנאומיו הוא מרבה לדבר על הקפאת התשלומים לרשות. אגב, בעיתונות הפלסטינית פורסם כי בחודשיים האחרונים לא הועברו כספי המסים מישראל לרשות, אם כי אין כרגע אימות ישראלי לדיווחים.

במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון סיפרו כי בקשה חדשה שהוגשה לקבלת נתונים עדכניים טרם נענתה, אך בימים האחרונים מסר משרד האוצר ש"בימים אלה נעשית בחינה בנוגע למסירתו, לרבות בנוגע לעמידתו בהוראות ס' 9(א)(1) לחוק חופש המידע". כלומר, על פי התשובה, ייתכן שהעיכוב במסירת המידע נובע מ"חשש לפגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בביטחון הציבור או בביטחונו או בשלומו של אדם".

סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, מנהל היוזמה לאחריות ורפורמה ברשות הפלסטינית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, ולשעבר ראש התביעה הצבאית באיו"ש, מנטר כבר כמה שנים את התגמולים שמעבירה ישראל לרשות הפלסטינית.

מעבירה לרש"פ גם מע"מ, מסי יבוא ומס על הדלק

מס הכנסה מהווה רק נדבך אחד מתוך ארבע קטגוריות מסים שמעבירה ישראל לרשות הפלסטינית, הכוללות מסי יבוא, מס בלו ומע"מ. בהסכמי אוסלו הסכימה המדינה לגבות את מסי היבוא של פלסטינים דרך ישראל, אך להעביר לרמאללה את מלוא ההכנסות על טובין שיעדם הסופי בשטחי הרשות הפלסטינית. מתוך זאת, הרשות הפלסטינית הסכימה כי ישראל תנכה 3% מכל העברה בגין עלויות אדמיניסטרטיביות. במאמר שחיבר הירש, הוא מפרט כי מינואר 2010 ועד אוגוסט 2023, ישראל גבתה עבור הרשות סך מסי יבוא של כ־43.4 מיליארד שקל.

בה בעת, מס בלו חל על דלק, כשמאז 1967 פלסטינים ביהודה ושומרון וברצועת עזה קיבלו את עיקר הדלק מישראל. עבור זאת, חברות ישראליות מייבאות דלק לטובת יו"ש ועזה, ונדרשות בתשלום בלו. לאחר מכן, הן מוכרות אותו לפי חוזה לרשות הפלסטינית ולחברות פלסטיניות רשומות. בהסכמי אוסלו, ישראל הסכימה כי עיקרון "היעד הסופי" יהיה תקף גם לדלק, ולכן, על סמך דיווחי החברות הישראליות והרשות הפלסטינית על כמות הדלק הנמכרת לפלסטינים, בישראל מחשבים את היקף מס הבלו שנגבה ומעבירות את הסכום לרש"פ. הירש מצא כי אלו הסתכמו בין ינואר 2010 לאוגוסט 2023 לכ־33.9 מיליארד שקל.

הרובד האחרון הוא, כאמור, מע"מ. בהסכמי אוסלו הסכימה ישראל לוותר גם על הכנסה זו ממס לטובת הרשות הפלסטינית. בניגוד לשאר הוויתורים הישראליים, הסכם המע"מ היה אמור להיות הדדי - עם התחשבנות סופית בין הסחורות משני הצדדים. אולם, בפועל, היקף הסחורות שהפלסטינים רכשו מישראל עלתה מאז ומתמיד על הכיוון ההפוך, ובאופן ניכר. לפי הירש, ישראל גבתה עבור ישראל מינואר 2010 ועד אוגוסט 2023, כ־28.8 מיליארד שקל עבור הרשות הפלסטינית.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הסכום הגבוה יחסית שהועבר לרשות הפלסטינית בשנת 2024 בגין מסים ישירים נובע מהכללת תשלומים שנצברו לאורך כשנתיים עבור מסים ישירים של עובדים פלסטינים בהתיישבות, שלא הועברו במלואם בעבר".

עוד כתבות

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?