נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Mikhail Metzel, Office of the Iranian Supreme Leader, Azerbaijani Presidential Press Office
הים הכספי אומנם מאבד מדי שנה כשבעה ס"מ, אך הוא גם מהווה מוקד מאבק אסטרטגי כמו שלא היה מעולם. האגם הפך השבוע לזירת תרגיל ימי משותף של רוסיה ואיראן, CASAREX 2025, שלדברי המדינות נועד לעסוק בפעולות ביטחון ימי והצלה. אולם, בהתחשב בעיתוי לאחר מבצע עם כלביא לצד המתיחות המדינית בין רוסיה לבין אזרבייג'ן - היעד למסרים ברור.
● זו המדינה שדורשת אישור על כל מעבר של סחורות ביטחוניות לישראל
● ברשימה עם טורקיה ורוסיה: ההאשמה של הולנד נגד ישראל
מארחי התרגיל שהחל ביום שני ונמשך שלושה ימים היו צי צבא איראן, כשאליהם ולכוחות הרוסים הצטרף צי משמרות המהפכה וכוחות ביטחון הפנים. ככלל, צי צבא איראן אמון על הים הכספי ומפרץ עומאן, כשצי משמרות המהפכה אחראי על שליטה במפרץ הפרסי ובמיצר הורמוז. טשטוש ההבדלים ביניהם בתרגיל ומורשת משמרות המהפכה של השתלטות על ספינות במפרץ הפרסי, מהווים מסר מאיים לנשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב.
הסיוע לישראל במוקד
האיראנים לא מסתירים את זעמם על באקו בנוגע לסיוע שלה לישראל. במסגרת זאת, עמוד ה־X "נגורנו קרבאך אובסרבר" שמזוהה עם ארמניה דיווח כי שעות ספורות בטרם מכת הפתיחה של מבצע עם כלביא - מל"ט המריא מבסיס חיל האוויר קורדאמיר באזרבייג'ן לכיוון גבול איראן ובחזרה. במהלך המלחמה, דווח שישראל תקפה בעיר בנדר אנזלי שלחופי הים הכספי, ובקרבת אזרבייג'ן. בעיר הזו יושב מטה שייטת הים הכספי של משמרות המהפכה. יממה אחת לאחר מכן, לעיר רמסר ששוכנת לא הרחק משם, נפלט מיכל דלק שאופייני למטוסים ישראליים. על רקע המתקפות על טהרן, שנמצאת במרחק של כ־100 ק"מ מהים הכספי, עלו תהיות כיצד מטוסים ישראליים הגיעו לאגם שנמצא בצפון איראן.
בטהרן דורשים מבאקו לחקור את החשד לסיוע לישראל, כשאין עוררין כי מל"טים מתוצרת ישראלית נמצאים במדינה באופן קבוע, מעצם היותה של אזרבייג'ן לקוחה משמעותית של התעשיות הביטחוניות. מנגד, איראן מנסה כבר שנים לעודד פעילות דתית קיצונית באזרבייג'ן, משום שזו מדינה שיעית חילונית. אולם אזרבייג'ן, בסיוע מודיעיני של ישראל לפי פרסומים זרים, מסכלת זאת שוב ושוב.
כפי שהשתקף במלחמת 12 הימים בישראל, לאיראן יש יכולות טילים וכטב"מים משמעותיות. ההבדל המהותי הוא שאזרבייג'ן חולקת גבול של קרוב ל־700 ק"מ עם איראן, כך שהאיום נגדה נרחב בהרבה. זה עשוי להסביר מדוע ימים ספורים לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, סוכנות החלל של אזרבייג'ן "אזרקוסמוס" חתמה עם התעשייה האווירית על הסכם לרכישת שני לוויינים מדגם OptSat500 תמורת כ־120 מיליון דולר ולמה, כפי שנחשף לאחרונה בגלובס, התע"א גם נמנית על המועמדות הסופיות למכור לבאקו לוויין תקשורת לאומי בסכום שעשוי להאמיר לכ־800 מיליון דולר.
חשש גם בטורקמניסטן
מדינה אחרת ששוכנת לחופי הים הכספי וחולקת עם איראן גבול באורך כ־1,150 ק"מ היא טורקמניסטן. אמנם זו נחשבת למדינה השנייה הכי מבודדת בעולם לאחר קוריאה הצפונית ומציגה את עצמה כלפי חוץ כניטרלית במיוחד, אבל בהחלט יש לה אינטרסים - והיא פועלת להגשמתם. כך, בין השאר, באפריל 2023 נחנכה שגרירות ישראל באשגבט, מרחק כ־17 ק"מ מאיראן, ולפי פרסומים זרים מפעילה טורקמניסטן מל"טים מתוצרת ישראלית, כולל אורביטר של אירונאוטיקס.
לגלובס נודע כי נשיא טורקמניסטן סרדאר ברדימוחמדוב חושש מהיכולות ההתקפיות האיראניות, במיוחד בגלל התלות שלו בדלקים פוסיליים שמהווים כרבע מהתוצר. על כן, באשגבט בוחנים לעומק את שדרוג אמצעי ההגנה האווירית, כולל יכולות ההתרעה - בהן מכ"מים ולוויינות. אם הם יבחרו בדרך שעבדה לבאקו, התעשיות הביטחוניות הישראליות עשויות להפוך ליעד מרכזי עבורם.
המדינה האחרונה ששוכנת לחופי הים הכספי היא קזחסטן, שלה מכנה משותף נרחב עם אזרבייג'ן: בהקשר הישראלי מדובר בשתי ספקיות נפט משמעותיות, ובהקשר הנרחב - שתיהן מהוות "תחנות" מרכזיות בהובלת מטענים מסין לאירופה. צמיחת תנועת הסחורות בין הצדדים תוך כדי התמודדות עם מתקפות המורדים החות'ים בים האדום הביאה להגברת הביקושים למשלוחים יבשתיים, על אף היותם יקרים יותר.
מנתוני "ברית הרכבות האירופית" עולה כי בשנה שעברה חל זינוק של יותר מ־80% בהיקף תנועת הסחורות ברכבות מסין לאירופה ולהיפך. בקזחסטן עטו על ההזדמנות, ופועלים לפתח את "המסדרון המרכזי": נתיב הובלת סחורות יבשתי־ימי משולב מסין, דרך קזחסטן, ומשם חוצה את הים הכספי לאזרבייג'ן. לפי נתוני קזחסטן, ב־11 החודשים הראשונים של השנה שעברה חצו בנתיב הסחורות הטרנס־כספי (TITR) כ־4.1 מיליון טונות סחורה, עלייה של 63% ביחס לתקופה המקבילה.
סוללת דרך לוושינגטון
באמצעות הצמיחה בהובלת סחורות יבשתית לאירופה, מנסה גם אזרבייג'ן לחזק את מעמדה המדיני - אבל דווקא מול ארה"ב. מאז חזרתו של הנשיא דונלד טראמפ לבית הלבן בינואר, בבאקו השתמשו ביחסים הטובים עם ישראל כדי לממש את המשפט הידוע של "הדרך לוושינגטון עוברת בירושלים". במרץ, חברת הנפט והגז הלאומית "סוקאר" חתמה על הסכם חיפושי גז בישראל, וביוני רכשה מאהרון פרנקל 10% מהאחזקות במאגר תמר. 25% מהאחזקות באותו מאגר נמצאות בידי שברון, כשהקשר הקרוב בין טראמפ לבין ענקיות האנרגיה האמריקאיות ידוע לכל.
כעת, אלייב ואנשיו מנסים להשתמש ביכולותיהם המדיניות ובמיקומם האסטרטגי, במטרה למצוא חן בעיני וושינגטון. בכל הנוגע למזרח התיכון, הם הפכו את באקו למוקד המגעים לנורמליזציה בין ישראל לסוריה, בזמן שגם אזרבייג'ן רוצה למצוא את הדרך להכניס את עצמה להסכמי אברהם - לטובת קבלת האפשרות לרכוש אמל"ח מחברות אמריקאיות.
לצד זאת, אזרבייג'ן רוצה להגיע להסכם שלום עם ארמניה שלא רק יסיים סכסוך עקוב מדם שנמשך קרוב ל־40 שנה, כי אם גם יחזק את מעמדה האזורי והעולמי. דרישה מהותית של האזרבייג'נים כחלק מהמגעים היא הקמת מסדרון זנגזור, שיחבר לאורך 44 ק"מ בין אזרבייג'ן לבין הרפובליקה האוטונומית של נחצ'יבאן ששייכת לה - אך משום שארמניה נמצאת בתווך ביניהן נדרשת הסכמתה. אפשרות שצוברת תאוצה היא שמי שיקבלו אחריות על המסדרון בשטח ארמניה הן חברות אמריקאיות. כך אזרבייג'ן תקבל את המסדרון שיאפשר לה רצף תחבורתי עד טורקיה, ארמניה לא תיתפס כמי שהובסה במו"מ, והאמריקאים ירוויחו נוכחות קבע סמוכה לאיראן.
באותה מידה, נוכחות אמריקאית קבועה במרחב מהווה "אצבע בעין" של רוסיה, הן מצד ארמניה והן מצד אזרבייג'ן. ראשית, לראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן יש משקעים רבים עם מוסקבה, זכר לחוסר הגיבוי המוחלט מצד ארגון האמנה לביטחון משותף (CSTO) בעת התבוסה הקשה במלחמת קרבאך השנייה ב־2020. שנית, יחסי אזרבייג'ן־רוסיה נמצאים בהידרדרות מתמשכת.
הכל החל ב־27 ביוני, כשכוחות ביטחון הפנים הרוסים פתחו במבצע מעצרים נרחב של אזרבייג'נים בחשד שהשתתפו בחיסולים וברציחות - ותוך כדי המעצרים נהרגו שניים מהם. באקו החליטה להשיב במהרה עם סגירת כל מוסדות התרבות הרוסיים במדינה, ובמקביל הציגה בערוצי הטלוויזיה האזרבנג'יים (שפועלים אך ורק בהתאם להוראות המשטר) תמונות של עבריינים רוסים שנלכדו במדינה בעת שניסו להבריח סמים, כשניכר היה שספגו חבטות קשות.
עתה, בקרמלין מודים בריש גלי כי היחסים עם באקו נכנסו ל"שלב קשה". מולם אלייב, שאת השכלתו האקדמית רכש במכון הלאומי ליחסים בינלאומיים במוסקבה, לא עוצר. לאחר שהחליט בדצמבר האחרון להכיל אירוע שבו טיל קרקע־אוויר רוסי יירט מטוס של חברת התעופה הלאומית AZAL והוביל למותם של 38 איש, השבוע הוא כבר הודיע כי בבאקו מכינים תלונות לבתי הדין הבינלאומיים. לדברי נשיא אזרבייג'ן, נסיבות האירוע "ברורות כשמש".
צעד חדש שברמה הבינלאומית די עבר מתחת לרדאר הוא החלטת אלייב להתנתק מהמערכות הרוסיות בתחומי המיפוי והניווט. למראית עין מדובר בצעד אזרחי, אך יש לו השפעות ביטחוניות רבות חשיבות שכן הוא מעיד כי פני אזרבייג'ן למערכות שליטה ובקרה מערביות - מה שעשוי להוות הזדמנות, למשל, לאלביט הישראלית.
שת"פ גם בתחום הגרעין
כאשר אלייב פונה אל המערב לצרכיו הביטחוניים, רוסיה מעמיקה את הסתמכותה על עצמה ועל איראן - במיוחד בתחום החימושים המשוטטים. בישראל מכירים היטב את שאהד 136 האיראני, כשהווריאנט הרוסי שלו שמופעל נגד אוקראינה נקרא "גראן 2". במסגרת שיתוף הפעולה הרוסי־איראני שכולל גם סיוע של מוסקבה לטהרן בתחום הגרעין, האיראנים העבירו ידע בתחום הכטב"מים לרוסים, שמייצרים גראן 2 במתקן ייצור ברפובליקת טטרסטן.
במתקן מיוצרים חלקי מתכת, מנועים ורכיבים שונים שנדרשים לאותם כטב"מים מתאבדים. בדומה לכלל תחומי התעשייה הביטחונית של מוסקבה, הרוסים מאיצים את היקפי הייצור. כיום, לפי דיווחים, הם מייצרים 170 יחידות גראן 2 ביום, כשעד תום השנה כבר יגיע הקצב לכ־190. כלומר, כ־70 אלף כטב"מים מתוצרת מקומית בשנה, שצפויים להקשות על מערך ההגנה האווירית האוקראיני.
שר החוץ גדעון סער ביקר השבוע בקייב כשמעמסת הכטב"מים על אוקראינה הולכת וגוברת, והוא סיכם עם מקבילו אנדרי סיביהה על קיום דיאלוג אסטרטגי בנוגע לאיום האיראני. לפי האוקראינים, ב־15 הימים הראשונים של חודש יולי, רוסיה שיגרה כ־4,000 כטב"מים לשטחם. בחודש שעבר, ישראל הוכיחה עד כמה השתפרה ביכולות גילוי, זיהוי ויירוט הכטב"מים מול האיום האיראני במבצע עם כלביא, שבו כ־99% מהכטב"מים יורטו.
ההתמודדות נגד האיום הזול כל־כך שאהד 136 (עלות של כ־30 אלף דולר בלבד) ונגד דומיו, שצפויה להתגבר בשנים הקרובות, עשויה לקרב את ישראל ואוקראינה. שתיהן נאבקות באיומים דומים כשנראה כי המאבק הבין־גושי הבינלאומי שצובר תאוצה בעולם, מקרב אותן לריבוי אינטרסים דומים. בעקבות כך, לא מפתיע שגם אזרבייג'ן הולכת ומתקרבת לקייב - וגם ממשל טראמפ מאס בניסיונות לרתום את פוטין למשא ומתן עם אוקראינה.