האחראית על יחסי החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert
נציבי האיחוד האירופי דנים בשעה זו באפשרות של השעיה חלקית של ישראל מתוכנית הורייזון. מדובר בתוכנית המענקים המדעית הנחשבת לחשובה בעולם, והשעיה מהתוכנית יכולה להיות מכה משמעותית ביותר למדע הישראלי, אחת הסנקציות החזקות העומדות לרשות האיחוד האירופי מול ישראל.
על-פי אתר MSN העולמי, הנציגים יחליטו היום אם להעביר את ההחלטה להצבעת המדינות, ייתכן כבר מחר (ג'). בהצבעה יידרש רוב מיוחס של 65 ל-55 כדי להעביר את ההחלטה. גם אם ההחלטה תיפול, או שיוחלט רק על השעיה חלקית - יהיה בכך מסר משמעותי לישראל.
● הציבור כבר מוכן, והמנהיגים משתכנעים: האם אירופה קרובה לסנקציות על ישראל?
● מענקים של מיליארדים על הכף: "הפסד של הורייזון - מכה כמעט אנושה למדע הישראלי"
● פרשנות | אירופה נכנעה לטראמפ, והייתה לה סיבה טובה
לפני כשבועיים החליטו שרי החוץ של האיחוד האירופי להימנע מסנקציות על ישראל, בשל הבטחותיה להגביר באופן מיידי את הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. לאחר עיכובים ובעקבות המצב הקשה ברצועה, שורת שרי חוץ ובכירים באיחוד האירופי דרשו מישראל "למלא את התחייבויותיה", והאחראית על מדיניות החוץ של האיחוד, קאיה קאלאס, הזהירה כי "כל האופציות על השולחן".
בימים האחרונים ישראל הרחיבה עוד את הסיוע לעזה, וכעת השאלה היא אם זה מספיק לנציבי האיחוד האירופי. הדיון כונס למרות תחילת חופשת הקיץ - רמז לכך שהאיחוד עלול לממש את איומו.
אפשרות זניחה?
השעיית שיתוף-הפעולה בתוכנית הורייזן דורשת רוב מיוחס בלבד של מדינות באיחוד האירופי, כלומר 55% מהמדינות המייצגות 65% מהאוכלוסייה. גרמניה נחשבת לתומכת נאמנה של ישראל, במיוחד לגבי ההשתתפות בהורייזן, ואינה צפויה להצביע בעד ההשעיה.
השאלה הגדולה היא לגבי איטליה, מדינת מפתח שאם תתנגד להשעיה, הדבר יהיה קרוב לוודאי מספיק כדי לטרפד את היוזמה (יחד, איטליה וגרמניה מרכיבות יותר מ-30% מאוכלוסיית האיחוד האירופי). עם זאת, רומא שינתה את הטון בשבוע האחרון, על רקע הפגיעה בכנסיית המשפחה הקדושה בעזה והמצב ההומניטרי הקשה מאוד ברצועה.
אפשרויות אחרות שהועלו ב"תפריט" שהציגה קאלאס בפני שרי החוץ של האיחוד כללו צעדים "רכים" יותר כמו איסור יבוא סחורה מהתנחלויות; ואפשרויות נוספות כמו ביטול הפטור מוויזה לישראל, ויתור על הדיאלוג המדיני עם ישראל ועוד.
הצעד של השעיית היחסים המלאים, על בסיס הבדיקה המשפטית שמצאה "אינדיקציות" לכך שישראל אינה מכבדת את הסכם האסוציאציה עליהם הם מבוססים, נחשבת נכון לעכשיו לאפשרות זניחה, בשל הצורך בקונצנזוס של 27 המדינות החברות באיחוד האירופי.
93.5 מיליארד אירו בשנה
בכתבה שפורסמה במאי, כאשר האופציה של ההשעיה מהורייזון עלתה, מדענים ישראלים הסבירו לגלובס כי אי-השתתפות בתוכנית הורייזון משולה לניסיון להתחרות בעולם הספורט הבינלאומי בלי להשתתף באולימפיאדה.
תוכנית הורייזון מעניקה סכום כולל של 93.5 מיליארד אירו בשנה, ולא רק שהיא מימנה בחמש השנים האחרונות מדע ישראלי במעל מיליארד אירו בשנה, היא גם המפתח לשיתופי-פעולה עם כל המדינות האחרות החברות בתוכנית, אשר עלולות לבחור לצאת למחקר משותף ללא ישראלים, אם הדבר יחסום אותם מלקבל את המענק.
עצם האיום בהשעיית ישראל מן התוכנית, ככל שהוא נעשה מפורש יותר, יכול להניא את החוקרים האירופאים משיתופי-פעולה כאלה, מתוך מחשבה שנוכחותם של ישראלים עלולה להשפיע קבל המענק גם באופן לא רשמי. חוקרים מדווחים כי כבר שמו לב לירידה בשיעור המענקים המתקבלים מן התוכנית, בעיקר בתחומי החברה והרוח.
פורום הייטק למען ישראל, הכולל מנכ"לים ומנכ"ליות מתחום ההייטק, מסר בתגובה: "ממשלת ישראל נדרשת לפעול באופן מיידי, נחרץ ודיפלומטי כדי למנוע את קידום ההצעה הזו ולשמור על מעמדה של ישראל כשותפה מובילה בזירה המחקרית הגלובלית. מדובר בעוד כישלון הסברתי ודיפלומטי של הממשלה, שנכשלת פעם אחר פעם במניעת קריסה של יחסינו עם מדינות העולם. בזמן שישראל נדחקת לשוליים בזירה הבינלאומית, הממשלה עסוקה במתן פטורים לחרדים, במקום להתמקד בשיקום מעמדנו הבינלאומי ובחיזוק הבריתות האסטרטגיות של ישראל".